אימפריית מצרים העתיקה היא נושא מרתק שלא מפסיקים לחקור עליו עוד ועוד, אבל לא רק הפירמידות מעסיקות את החוקרים אלא גם חיי היומיום הקדומים לפרטיהם הקטנים. בכל אביב אנו חוזרים בזמן לעת ההיא כשאנו קוראים בהגדה ומפנטזים על שפע המאכלים המגרים שעומדים לעלות על השולחן לפנינו. זו הזדמנות טובה לשאול: מה בכלל אכלו במצרים העתיקה? אילו מאכלים מאותה תקופה כדאי לנו לאכול גם היום בשביל הטעם והבריאות גם יחד? המידע שלפניכם ושני מתכונים בני אלפי שנים יאפשרו לכם להתנסות בעצמכם ולגלות את התשובות לשאלות האלו.
|
ככל הנראה גם העניים שבינינו אוכלים מזון טוב ומגוון יותר ממלכי מצרים העתיקה, ששלטו בממלכה במשך כ-3,000 שנה. למרות המקדשים האדירים והעושר שהקיפו אותם, התפריט שלהם היה פשוט ביותר אך אין זה אומר שהם סבלו מחרפת רעב, להפך. בניגוד לפשוטי העם, שמזונם היומיומי כלל בעיקר לחם גס, בירה, בצל ושום (עם פינוקים קטנים כמו תאנים ותמרים), מלכיהם כנראה נהנו מתבשילים ומנות מורכבים ומגוונים יותר, כמו גם מיין, בשר ודגים, שהעניים טעמו רק בחגים. "כנראה", משום שאף פרעה לא השאיר אחריו ספר בישול - מן הסתם היה להם חשוב יותר לחקוק באבן את פעילותם למען הנצחת דמותם לעתיד. למרות זאת, ציורים על פפירוסים, הירוגליפים בקברים ורמזים בכתב, עוזרים לחוקרי מצרים העתיקה ליצור תמונה כלשהי - גם אם עדיין חסרה - של מאכלים שהוגשו על שולחנות בתי האצולה המצרית העתיקה.
המטבח הפרעוני התבסס על חומרי גלם מזרח תיכוניים מובהקים שמוכרים לנו גם היום: מתמרים ורימונים ועד גרעיני שומשום ושמן זית. השפעות נוספות הגיעו ממדינות אחרות במזרח התיכון שמצרים סחרה עמן או נלחמה בהן. המצרים התמחו גם בייבוש ושימור מאכלים, כולל בשר ודגים. חשבתם שהאירופאים רשמו פטנט על המצאת הדג המלוח? חשבו שוב! גם במטבח של פרעה יכולתם למצוא למשל דגים כבושים, מלוחים ומעושנים. עם זאת, עיקר התפריט הפרעוני התבסס על ירקות לצד דגנים וקטניות. חובבי המתוק נהנו מהפירות המקומיים הנפלאים: רימונים, ענבים, תמרים, מלונים, תאנים ועוד. הקינוחים הוכנו על בסיס פירות או חלב, והומתקו בעזרת תמרים (אם היית עני) או דבש (אם היית פרעה או מקורב לצלחתו).
|
מה אנחנו יכולים ללמוד מהתזונה של הפרעונים?
כאמור, שפע המאכלים שזמינים לנו היום היה מסחרר כל אחד מעשירי מצרים העתיקה, כולל את הפרעה התורן. עם זאת, הדיאטה שלהם לא כללה מזונות מעובדים (ולכן גם רעלים) כמו זו שלנו. אז אילו הרגלי תזונה כדאי לנו לקחת מהפרעונים?
תזונה המתבססת בעיקרה על ירקות, פירות, קטניות, דגנים ושמנים מן הצומח
כאמור, אי אפשר לומר שהמצרים היו טבעונים - הם בהחלט אכלו מזונות מן החי, במיוחד העשירים שבהם. אך גם אלה כנראה אכלו מעט מאוד מזונות מן החי יחסית אלינו. לפי החוקרים יש להניח שבדרך כלל הכילה הצלחת הפרעונית מזון מן הצומח בלבד, מה שעולה בקנה אחד עם המלצות של תזונאים רבים בימינו. גם אלו שאינם דוגלים בצמחונות או טבעונות, יסכימו בדרך כלל שבתזונה לפי פירמידת המזון המפורסמת, מזונות מן החי אמורים להיצרך לעתים רחוקות ורוב רובו של המזון שלנו אמור להיות מן הצומח.
צריכת לחם מדגנים מלאים, רצוי באפייה ביתית
הלחמים התעשייתיים שאנו אוכלים דלים בוויטמינים ומינרלים בגלל האופן שבו מעובדת החיטה, אך עמוסים במלח, סוכר וחומרים משמרים ומייצבים. העדיפו תמיד לחם מדגנים מלאים (חיטה מלאה, כוסמין, שיפון), העשירים בוויטמיני B, סיבים ומינרלים, ושמעניקים תחושת שובע לאורך זמן. האפשרות הטובה ביותר היא לאפות את הלחם שלכם בעצמכם. אפיית לחם אינה מסובכת כלל, נסו את המתכון הפשוט הזה ללחם ביתי והכניסו את ריח המאפייה אליכם הביתה.
|
שימוש בממתיקים טבעיים בלבד כמו דבש וסילאן
על הסכנות שבצריכה עודפת של סוכר מעובד אין צורך להכביר במילים. בקרב דיאטנים, תזונאים ורופאים שורר היום קונצנזוס בנוגע לסכנות הטמונות בצריכה מוגברת של סוכר, בהן הפרעות במצב הרוח, תשישות כרונית, השמנה, הפרעות קשב וריכוז, עששת, קנדידה, סוכרת ועוד. מלבד הסוכר שאנו מוסיפים למזוננו אנו צורכים סוכר שנמצא במזונות המעובדים שאנו אוכלים, מדגני בוקר ועד רטבים מוכנים. נסו להימנע מצנצנת הסוכר ובמקום זאת המתיקו משקאות או תבשילים בעזרת דבש וסילאן (100% תמרים). מעבר למתיקות הטבעית, הדבש כולל חומרים תזונתיים חשובים כמו חומצה פולית, ויטמיני B השונים, זרחן, אשלגן ועוד, ואילו הסילאן יספק לכם בין השאר סידן, ברזל, מגנזיום ואבץ.
בישול המבוסס על חומרי גלם מקומיים
שינה תיאורה תזונאית אשר גורסת שמזון על בסיס גידול מקומי מותאם לגופנו, שרגיל לתנאי האקלים המקומי, בצורה המיטבית ביותר. לפי שיטה זו, על הצלחת שלכם תינתן קדימות לתאנה המקומית לפני הפסיפלורה הטרופית. אתם כמובן לא צריכים לוותר על חגיגת הטעמים שהעולם המודרני מציע, אבל ברוח המצרים הקדמונים אתם מוזמנים לצאת השוקה וגם לחצר הבית שלכם ולחפש את הגידוליים המקומיים והייחודיים שלנו, מחובזה ועד שום ירוק.
תיבול בעזרת צמחי תבלין, שום ובצל
כמו עודף סוכר, גם עודף מלח נחשב היום לסכנה בריאותית של ממש. נמצא קשר בין צריכה עודפת של מלח לעלייה בלחץ דם ולהסתיידות העורקים. מעבר לכך, אבקות ורוטבי תיבול עשויים להכיל מלח וחומרים משמרים שרחוקים מלהוסיף לנו בריאות. במצרים העתיקה השתמשו בצמחי תבלין כדי להוסיף טעם למאכלים, אז נסו גם אתם לתבל בעיקר בעזרת צמחי תבלין (טריים ומיובשים) מגוונים. לצד הפטרוזיליה והכוסברה הנפוצים, נסו צמחים מיוחדים יותר כמו עירית שומית ואזוביון. האקלים הים התיכוני שהתברכנו בו הופך את גידולם של צמחי התבלין (ואפילו השום והבצל) לקל במיוחד, גם למי שאין גינה צמודה.
את הקפיצה הזאת לעבר נסיים עם שני מתכונים מצריים עתיקים שקל להכין ומסקרן לטעום. נסו אותם וספרו לנו האם אתם חושבים שהם עומדים במבחן הזמן.
פוּל מֵדָמֵס
המנה המשביעה הזאת נחשבת בימינו למאכל הלאומי של מצרים, ולחלק בלתי נפרד מארוחת הבוקר שם. נחמד לדעת שלפי החוקרים, המנה הזאת נאכלת ומוגשת במצרים כבר אלפי שנים. כיוון שהמרכיבים היו חלק מן התפריט הבסיסי של פועלים ופרעונים כאחד, קל להבין למה המנה הזאת מחזיקה מעמד לא פחות מהספינקס ומהפירמידות.
|
Alpha |
מצרכים:
אופן ההכנה:
|
Alpha |
|
כדורי הדבש של קליאופטרה
זהו קינוח קל להכנה ובריא, המשלב טעמים פשוטים ומתוקים האופייניים למזרח התיכון. לפי האגדה זה היה נשנוש אהוב במיוחד על המלכה קליאופטרה בכבודה ובעצמה.
|
Michael Plawner |
מצרכים:
אופן ההכנה:
|
בסופו של דבר, למרות מרחק השנים, יש סיכוי גדול שאם היינו נוסעים במכונת הזמן לארוחת ערב עם רעמסס השני (המזוהה עם פרעה המקראי) היינו מזהים חלק גדול מהמאכלים שהיו מוגשים לנו. כמו אז גם היום - תוצרת הארץ של המזרח התיכון הפורה מספקת טעמים נפלאים ולא פחות חשוב מכך, בריאים.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: