|
אין ספק שהמודעות לשימוש בתכשירי הגנה מפני השמש עלתה: הימים שבהם שכבנו בשמש במשך שעות רבות מרוחים בשמן תינוקות בלבד די חלפו מן העולם, וכיום נדיר למצוא מישהו שייצא לשמש בלי הגנה כלשהי - גם אם זה רק כובע, משקפי שמש או קרם הגנה.
אולם למרות עבודת ההסברה הטובה של האגודה למלחמה בסרטן, נראה כי עדיין ישנם כמה מיתוסים בנוגע למסנני הקרינה, ואלה גורמים לאנשים להגן על גופם בצורה אפקטיבית פחות ולעתים גם להוציא כספים מיותרים.
הטעות הראשונה והקריטית ביותר קשורה לסגולות ההגנה הרבות שאנשים נוטים לייחס לקרם ההגנה, ושאינן תמיד מדויקות. גם האמונה כי ככל שנקנה תכשיר עם מקדם הגנה גבוה יותר (שגם עולה יותר), כך נגן יותר על גופנו - לא נכונה חד-משמעית.
בעניין תאריכי תפוגה, אם יש ברשותכם תכשיר שרכשתם לפני שנתיים, אתם כבר יכולים לזרוק אותו לפח. ואם החלטתם להשקיע בקו המוצרים החדש והיוקרתי של כריסטיאן דיור או של לנקום, כדאי שתדעו שמסנני קרינה אלו לא יגנו עליכם טוב יותר מן המוצרים העממיים.
מיתוס 1: קרם ההגנה חוסם 99.8% מקרני UVA - UVB
אם מתבוננים בתכשירים הנמכרים היום בשוק, על רובם מצוינת ההבטחה כי התכשיר חוסם כמעט 100% מקרני השמש המסוכנות. על אריזות מוצרי אולטרסול, למשל, נכתב כי התכשיר מספק הגנה של לפחות 99% מפני קרני UVA ו-UVB אולם לדעת פרופ' אמיליה חודק, מנהלת מחלקת עור במרכז הרפואי רבין, נתון זה יכול לעתים להטעות.
"ההצהרה כי התכשיר מגן מפני 99% מקרני השמש אינה שקרית, אך היא נכונה יותר לתנאי מעבדה. הנתון הזה לא מביא בחשבון את הכמות המדויקת שצריך למרוח כדי לקבל הגנה זו ובאיזו תדירות, ואם האדם מזיע או לא. בפועל רמת ההגנה היא בערך חצי ממה שמצוין על האריזה".
חודק טוענת כי יש אנשים
שנוטים לסמוך יתר על המידה על סגולות ההגנה של מסנני הקרינה, ומבחינתם מריחה של התכשיר בלבד מספיקה להגנה, אולם לדבריה פעולה זו היא רק אחת משורת אמצעים שצריך לנקוט. "חבישת כובע רחב שוליים, הרכבת משקפי שמש, לבישת ביגוד ארוך, ישיבה בצל וחשיפה מבוקרת לשמש הן פעולות שצריך לבצע בנוסף למריחת קרם ההגנה, ורק כך אפשר יהיה להבטיח הגנה כמעט מלאה".
מיתוס 2: ככל שרמת ה-SPF עולה, כך עולה גם רמת ההגנה
"מקדם ההגנה SPF הוא מדד למידת ההגנה מפני קרני UVB. הוא מבוסס על השוואה בין מנת הקרינה המינימלית של UVB, הגורמת אדמומיות בעור - בשימוש בקרם הגנה - לבין הקרינה בלי קרם הגנה. למשל, אם האדמומיות מופיעה בתוך 20 דקות בלי הגנה, מקדם הגנה 15 אמור למנוע אדמומיות במשך זמן ארוך פי 15, כלומר לאחר כ-5 שעות.
מתיאור זה משתמע כי ככל שנעלה ברמת ה-SPF של תכשיר ההגנה, כך נגן בצורה טובה יותר על גופנו, אך לטענת פרופ' רוני וולף, מנהל היחידה למח?לות עור ומין במרכז הרפואי קפלן, זה לא ממש מדויק. "העקומה של ה-SPF עולה באופן ליניארי, אך באיזשהו שלב היא משתטחת. זו לא עלייה רציפה. ולכן אין הבדל גדול בין מקדם הגנה 50 ל-100. זה רלוונטי יותר לאנשים בעלי עור רגיש שהתוספת השולית היא קריטית עבורם. האדם הסביר לא צריך להשקיע במקדם הגנה שגדול יותר מ-30".
מיתוס 3: קרם הגנה מונע סרטן עור
מעולם לא הוכח מבחינה מדעית שמסנני הקרינה מונעים סרטן עור, כך טוענת פרופ' חודק. "מסנני הקרינה אמנם מונעים כוויות ומגנים מפני הזדקנות העור, אך אף פעם לא הוכח חד-משמעית שהם מונעים היווצרות של סרטן העור. יכול להיות שהם מפחיתים את הסיכון ללקות במחלה, אך עדיין חשוב מאוד להשתמש באמצעי הגנה נוספים".
מיתוס 4: ככל שהתכשיר יקר יותר, הוא יעיל יותר
לחברות קוסמטיקה גדולות דוגמת קליניק, כריסטיאן דיור, אוון, קלרינס, רוק ולנקום ישנם מוצרים להגנה מפני השמש, הנמכרים במחיר הגבוה משמעותית מן המוצרים העממיים יותר דוגמת אולטרסול, סקין גארד ולייף.
לצורך ההדגמה, תכשיר עם מקדם הגנה 30 של חברת רוק עולה 111.99 שקל לאריזה של 50 מ"ל, לעומת תכשיר של אולטרסול, בעל אותו מקדם הגנה, שעולה 99.99 שקל לאריזה של 250 מ"ל.
אז פערי המחיר הם גבוהים, אך השאלה היא: האם המחיר הגבוה מעיד בהכרח גם על האיכות? ד"ר אסתר עזיזי, סגנית מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי שיבא-תל השומר, סבורה שלא. "התרכובות של כל התכשירים הן זהות, כך שאין יתרון הגנתי למוצר היקר יותר. אין לי ספק שהעלויות הגבוהות יותר אינן מוצדקות".
פרופ' חודק סבורה בהקשר זה כי אולי בסיס הקרם הוא שונה מחברה לחברה, מה שמעניק לו מרקם או ריח נעים יותר, אך מדגישה כי מבחינת אפקט ההגנה אין שום הבדל ביניהם.
מיתוס 5: קרם ההגנה יכול להספיק לכמה שנים
על-פי תקנות משרד הבריאות, תכ?שיר להגנה מפני השמש מוגדר תמרוק ולא תרופה, ולכן התקן לא מחייב לכתוב את תאריך התפוגה המדויק של התכשיר. באוגוסט האחרון אימץ המשרד את התקנות האירופיות לגבי תאריכי תפוגה על תמרוקים, שלפיהן על מסנני הקרינה יצוין מספר החודשים שבהם המוצר טוב לשימוש לאחר פתיחתו.
סימון זה, המכונה after opening, יופיע בצורת קופסה פתוחה שעליה ספרה מסוימת. לדוגמה, אם מופיע סימון הקופסה ובתוכה המספר M24, המוצר יהיה טוב למשך 24 חודשים מרגע פתיחתו.
יעילותו של תכשיר להגנה מפני השמש פגה לאחר שנתיים. אחרי תקופה זו אין הבדל בין קרם גוף רגיל לבין קרם הגנה שפג תוקפו. מבדיקה של רוב התכשירים הנמכרים בשוק עולה כי רק במספר קטן מצוין תאריך תפוגה מדויק. על רובם מוטבע סימון הקופסה עם מספר החודשים, סימון שלא עוזר כל-כך לאדם שלא יודע כמה זמן המוצר נמצא ברשותו.
מיתוס 6: תכשירים עם מקדם הגנה גבוה מתאימים גם לתינוקות
פרופ' חודק טוענת כי הרכב התכשירים לתינוקות מבוסס על חומרים פיסיקליים אשר מחזירים את קרני השמש ולמעשה יוצרים מעין אפקט מראה. לעומת זאת, ברוב התכשירים שאנו משתמשים בהם הרכב החומרים הוא כימי ו"בולע" את קרני ה-UV ולא מאפשר להן לחדור מתחת לעור.
"לתינוקות בעלי עור רגיש מומלץ להשתמש רק בתכשירים הפיסיקליים, שהם גם פחות אלרגניים. החיסרון שלהם הוא שהם משאירים שכבה לבנה, שהיא אסתטית פחות, ולכן לא משתמשים בהרכב זה לתכשירים למבוגרים". לא כל החברות משווקות מוצרים לתינוקות.
אלו שכן הן אולטרסול, סקין גארד, ד"ר עור, ניוואה ולייף. מחירי התחליבים לתינוקות גבוהים יותר מן התכשירים למבוגרים, ומחיריהם הם 67?100 שקל לאריזות של 125 מ"ל. לד"ר האושקה, מותג הקוסמטיקה האורגנית, קרם הגנה אורגני לילדים ולעור רגיש בעל מקדם הגנה של SPF 30, הנמכר ב-119 שקל ל-100 מ"ל.
|
נגישות
.png)
.png)
