ראשי > בריאות ומשפחה > הורות ומשפחה

4 דברים שאסור לעשות לילדים

מאת: אוהד שלום

143

גודל גופן:

א א

אין הורה שלא השאיר צלקת רגשית כלשהיא לילד שלו. זה דבר ברור וטבעי - אף אחד לא מושלם. כל דבר, פעולה או אמירה, משפיעה על הילדים שלנו ומעצבת אותם. הרבה פעמים, שלא במודע ובלי כוונה, אנו אומרים דברים שפוגעים בילד ויכולים להזיק רבות להתפתחותו ולתפיסת העולם שלו. אז אילו דברים אסור לכם לעשות לילד שלכם?

freedigitalphotos.net

ביקורת
ללא ספק, ביקורת היא הדבר שקשה ביותר להימנע ממנו. להורים קשה להבין שכמעט כל האינטראקציה שלהם עם ילדיהם מורכבת מביקורת. "האם הנחת את התיק שלך במקומו?", פירושו, "אני יודע שלא הנחת את התיק שלך במקומו". זה גרוע יותר שהם אפילו לא טורחים לבדוק לפני שהם שואלים, הם פשוט "יודעים" את זה.

מה שמתרחש במוחו של הילד זה: "מה יש בי שההורים שלי פשוט מניחים שאיני עושה דברים בצורה הנכונה?". מה שזה, כמובן, היא ההיסטוריה - הוא לא עשה את זה 20 פעמים בעבר. אבל הנקודה החשובה היא שילדים הם לא סטטיסטיקאים, הם חיים את הרגע. העבר לא נחשב: אם לא בדקת עכשיו, לא תוכל לדעת עכשיו.

הילד חושב שההורים פשוט מניחים שהוא עושה דברים בצורה לא נכונה, ואז הוא פשוט מפסיק לנסות. זה מלמד אותו דבר נוסף: זה מלמד אותו שלא באמת משנה מה שהוא עושה, אלא רק מה שאנשים אחרים חושבים עליו.

התחמקות
התחמקות פירושה: "אני לא מתכוון לדבר איתך על זה!". זה אומר לילד שאין לו אמירה, שהקול שלו לא נחשב, ושאין מישהו שהוא יכול לפנות אליו ולהסביר את ההיגיון שבדבריו. כאשר ילד מרגיש שאנשים לא שוקלים את עמדותיו, הוא ילך למצוא מישהו שכן.

ההתחמקות מלמדת את הילד כי הוא לא מעניין את אלה שיש להם יותר כוח. לא באמת אכפת להם מדעותיו. אז הוא ימנע מנסיונות ההידברות ויחפש אמצעי תקשורת אחרים, לדוגמה: תקשורת שלא באמצעות מילים, אלא באמצעות מעשים או רגשות.

התגוננות
התגוננות פירושה: "הסיבה היחידה שזה קרה היא בגלל שאתה.." / "אם לא היית עושה... זה לא היה קורה!". כשעושים זאת לילד, זה גורם למספר רב של דברים שליליים. הילד מותח ביקורת על ההורה שטעה. הילד מבין שגם כשהוא צודק, לאף אחד לא אכפת. הוא מבין שהוא "שעיר לעזאזל" עבור מי שחזק יותר ממנו.

בוז
למה בכל חנות צעצועים יש הורה שצועק על הילד שלו? זו חנות צעצועים, מה הוא ציפה שהוא ירצה לעשות שם?

אין ספק שלפעמים זה יכול להיות מאוד מתסכל. עם זאת, התסכול יוצא על הילד בצורת בוז ולגלגנות. "מה קורה איתך? האם זה מה שאתה עושה גם בבית ספר? זה לא לגילך, מה אתה תינוק?" הורים לא מרגישים שהם עושים זאת. הם חושבים שזה רק חלק קטן מהאינטראקציה היומית שלהם עם הילד. לעומתם, הילד מרגיש את מלוא כובד המשקל של ההערות האלה. מבחינתו זה מייצג חלק גדול מהאינטראקציה היומית שלו עם ההורה.

אז קדימה, נסו לתעד יום אחד את האינטראקציה שלכם עם הילד שלכם, ונסו לזהות בסוף היום איזה סוג של הורים אתם.

שתף כתבה