print header

מערכת החיסון של גופנו

לגוף שלנו קיים מנגנון הגנה מדהים הנקרא מערכת החיסון. מערכת זו נועדה כדי להגן עלינו מפני מיליוני חיידקים, וירוסים, מיקרובים, רעלים וטפילים שהיו שמחים לפלוש לגופינו.

כדי להבין את העוצמה של מערכת החיסון, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להסתכל על משהו ברגע שהוא מת. זה נשמע מגעיל, אבל זה מלמד משהו חשוב מאוד על מערכת החיסון. כשמשהו מת, מערכת החיסון שלו (יחד עם כל שאר הדברים), מפסיקה לפעול. בתוך כמה שעות, פולשים לגוף חיידקים, מיקרובים, טפילים וחיידקים שלא היו מסוגלים לחדור לגוף שלו כשמערכת החיסון עבדה. ברגע שאדם מת, לוקח להם רק כמה שבועות כדי לפרק לחלוטין את הגוף ולהשאיר רק שלד. אם כך, ברור שמערכת החיסון שלנו עושה דבר מדהים בכך שהיא מונעת מפירוק זה להתרחש בעוד אנו חיים.

מערכת החיסון היא מורכבת, סבוכה ומעניינת. אם תכירו אותה יותר תוכלו להבין טוב יותר כיצד אנו מצליחים לשרוד בעולם שרובו מלא בחיידקים וטפילים אחרים, ומדוע הגוף שלנו מגיב למצבים מסויימים בדרך בה הוא מגיב.

במאמר הבא נסתכל כיצד עובדת מערכת החיסון, כך שתוכלו להבין מה היא עושה לכם כל יום, ומה היא לא..

לראות את מערכת החיסון
מערכת החיסון שלנו עובדת מסביב לשעון באלפי דרכים שונות, אך היא עושה את עבודתה מבלי שנשים לב אליה. דבר אחד שגורם לנו באמת לשים לב אליה, זה כאשר היא נכשלת מסיבות מסויימות. כמו כן, אנו מבחינים בה כאשר היא עושה משהו שיש לו תופעות לוואי שאנו יכולים לראות ולהרגיש. להלן מספר דוגמאות:

- כאשר אנו נחתכים, כל מיני חיידקים ווירוסים נכנסים לגוף דרך אותו חתך בעור. המערכת החיסונית מגיבה ומונעת מהטפילים לחדור לגופנו, מרפאת את הגוף ואוטמת את החתך. במקרים נדירים, המערכת החיסונית מפספסת משהו והחתך הופך להיות מזוהם. הוא הופך להיות דלקתי ובדרך כלל מתמלא במוגלה. דלקת ומוגלה הן תופעות לוואי של מערכת החיסון שלנו כשהיא עושה את העבודה שלה.

- כשיתוש עוקץ אותנו, נשארת לנו על העור בליטה אדומה ומגרדת. בליטה זו מגיעה עקב הפעילות של מערכת החיסון שלנו שמזהה את הרוק של היתוש כפולש זר ופועלת לנטרל אותו.

- כל יום אנו שואפים אלפי חיידקים ווירוסים שמרחפים באוויר. מערכת החיסון מתמודדת עם כולם בלי בעיה. עם זאת, מדי פעם מצליח פולש אחד לעבור את מערכת החיסון ואז אנו מצטננים, מקבלים שפעת או לפעמים אף גרוע מזה. הצטננות או שפעת הן סימן נראה לעין שהמערכת החיסונית לא הצליחה לעצור את הפולש. העובדה שבסופו של דבר אנו מתגברים על הקור או על השפעת היא סימן מובהק לכך שמערכת החיסון שלנו הצליחה להרוג את הפולש, לאחר שגילתה אותו. אם מערכת החיסון לא הייתה עושה דבר, לעולם לא היינו מצליחים להתגבר על צינון או כל דבר אחר.

עקרונות בסיסיים של מערכת החיסון
בואו נתחיל מההתחלה. מה זה אומר כשמישהו אומר "אני לא מרגיש טוב היום"? מהי מחלה? על ידי הבנת סוגים שונים של מחלות, ניתן לראות עם אילו סוגים של מחלות מערכת החיסון מצליחה להתמודד.

כשאנחנו "חולים", הגוף אינו מסוגל לממש את מלוא הפוטנציאל שלו ואינו מתפקד כמו שצריך. ישנן דרכים רבות לחלות - הנה כמה מהן:

נזק מכני - אם אנחנו שוברים עצם או קורעים רצועה אנו "חולים", כיוון שהגוף לא מסוגל לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. הגורם לבעיה הוא משהו שקל לנו להבין והוא נראה לעין.
חוסר בויטמינים או מינרלים - אם אנחנו לא מקבלים מספיק ויטמין D, הגוף אינו מסוגל לעכל סידן כמו שצריך ואפשר לקבל מחלה הנקראת רככת, מחלה הגורמת לעצמות להיות חלשות ולהישבר בקלות. אם אנחנו לא מקבלים מספיק ויטמין C אנחנו יכולים לקבל צפדינה, מחלה הגורמת להתרופפות השיניים וחניכיים מדממים בתחילה, ובהמשך כל הגוף מדרדר בצורה דומה. אם יש לנו חוסר בברזל אנו יכולים לקבל אנמיה. וכן הלאה..
מחלה גנטית - מחלות הנגרמות משגיאות קידוד ב-DNA. שגיאות קידוד גורמות לייצור מוגבר או מופחת של חלבונים מסוימים, דבר הגורם לבעיות ברמה התאית. כך, למשל, לבקנות נגרמת על ידי חוסר באנזים הנקרא טירוסינאז. האנזים החסר גורם לחוסר יכולת של הגוף לייצר את המלנין, הפיגמנט הטבעי המעניק צבע לשיער, עיניים ושיזוף.

גדיל DNA

זיהום נגיפי או חיידקי
נתחיל עם הסבר קצר על חיידקים ווירוסים.
הגוף הוא אורגניזם רב תאי המורכב מעד 100 טריליון תאים. התאים בגופנו הם מכונות מורכבות למדיי: לכל תא קיים גרעין, מנגנון לייצור אנרגיה ועוד מגוון אברונים שונים ומגוונים.

חיידקים הם אורגניזמים חד תאיים והרבה יותר פשוטים. לדוגמה, אין להם גרעין והם בערך כמאית מגודל של תא אנושי. החיידקים הם יצורים עצמאיים לחלוטין המסוגלים לאכול ולהתרבות - ממש כמו דגים השוחים בים גופינו. בתנאים אופטימליים, החיידקים מתרבים מהם מאוד - כל 20-30 דקות. בקצב הזה, חיידק אחד יכול להפוך למליונים תוך מספר שעות.

הוירוסים שונים לחלוטין. וירוס לא באמת חי. וירוס אינו אלא שבר של DNA בתוך קפסולה שמגינה עליו. הוירוס בא במגע עם התא, נדבק אליו ומזריק את ה-DNA שלו לתוך התא. הוירוס משתמש במנגנון השכפול של התא בשביל לשכפל את עצמו. בסופו של דבר התא מת, ומשחרר וירוסים חדשים. בכל מקרה, הוירוס חייב את התא בשביל להתרבות.

כאשר וירוס או חיידק פולש לגוף שלנו ומתחיל להתרבות, זה גורם בדרך כלל לבעיות. לדוגמא, החיידק סטרפטוקוקוס משחרר רעלן הגורם לדלקת גרון. נגיף הפוליו משחרר רעלנים להשמדת תאיים עצביים מה שלעיתים קרובות מוביל לשיתוק. חיידקים מסויימים טובים לנו, אך רבים מהם מזיקים כשהם חודרים לגופינו.

זיהומים ויראליים וחיידקים הם ללא ספק הגורמים השכיחים ביותר למחלות. הם גורמים לדברים כמו הצטננות, שפעת, מלריה, איידס ועוד.

התפקיד של מערכת החיסון הוא להגן על הגוף מפני פולשים אלו והיא עושה זאת ב-3 דרכים שונות:
- יצירת מחסומים שימנעו מחיידקים ווירוסים לחדור לגופנו.
- אם חיידק או וירוס פולש לגופנו, המערכת החיסונית מנסה לזהות אותו ולדחות אותו לפני שהוא יתחיל להתרבות בגופנו.
- אם וירוס או חיידק חדר לגופנו והתחיל להתרבות, המערכת החיסונית אחראית לנטרל ולהרוג אותו.

למערכת החיסונית יש עוד מגוון משימות חשובות. לדוגמה, היא יכולה לזהות סרטן בשלביו המוקדמים ובמקרים רבים אף למנוע אותו.

רכיבי מערכת החיסון
החלק הבולט ביותר של מערכת החיסון הוא מה שאנו רואים. לדוגמא, העור הוא חלק חשוב במערכת החיסון. הוא משמש כגדר הפרדה בין הגוף והפולשים. חלק מההעבודה של העור שלנו הוא לשמש מכשול, באותו אופן בו אנו משתמשים בניילון נצמד כדי להגן על המזון. העור קשיח, ובדרך כלל בלתי חדיר לחיידקים ווירוסים. השכבה העליונה ביותר של עורנו, האפידרמיס, מכילה תאי לנגרהנס, החשובים למערכת החיסון של העור. העור מפריש גם חומרים אנטי בקטריאליים המסבירים מדוע אנו לא קמים בבוקר עם שכבת עובש על העור - רוב החיידקים והנבגים מתים כשהם באים במגע עם העור.

האף, הפה והעיניים הם גם נקודות כניסה לפולשים. דמעות וריר מכילים אנזים  אשר מפרק את דופן התא של חיידקים רבים. רוק גם הוא אנטי-בקטריאלי. תאי הפיטום מרפדים גם הם את מעברי האף, הגרון, הריאות והעור. כל חיידק או וירוס הרוצה לזכות בכניסה לגופנו, חייב לעבור קודם את ההגנות הללו.

ברגע שהוא כבר בתוך גופנו, צריך הפולש להתמודד עם רמה אחרת של המערכת החיסונית.

הרכיבים העיקריים של מערכת החיסון הם:
מערכת הלימפה
מתברר כי בלוטות הלימפה הן רק חלק אחד של מערכת המשתרעת כל פני כל הגוף, בדומה לכלי הדם. תפקיד מערכת הלימפה הוא להוליך את נוזל הלימפה ולהוביל תאים של המערכת החיסונית אל קשרי הלימפה ומשם אל מחזור הדם. בכך מסייעת המערכת לנקז את עודפי הנוזלים הנוצרים ברקמות ומאפשרת תגובה חיסונית יעילה כנגד חומרים זרים שפלשו לגופינו.
כמו כן מכיל נוזל הלימפה תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסונית.
בכלי הלימפה המאספים נמצאים קשרי לימפה, להם נודע תפקיד חשוב במערכת החיסון. קשרי הלימפה מרוכזים באשכולות בבסיסי האיברים בגוף כגון, בצידי הצוואר, בעורף, בבית השחי ובמפשעה. תפקיד קשרי הלימפה לנקז ולסנן את נוזל הלימפה ולמנוע את מעברם של פתוגנים כדוגמת חיידקים ונגיפים אל מחזור הדם. תפקיד חשוב נוסף של קשרי הלימפה הוא לשמש נקודת מפגש בין תאים שונים של המערכת החיסונית ולאפשר תקשורת מולקולרית ביניהם, ההכרחית להזנקת תגובה חיסונית יעילה.

התימוס
התימוס ממוקם בין עצם החזה ללב. הוא אחראי על התפתחות והבשלת תאי T (סוג של כדוריות דם לבנות), והוא חשוב במיוחד בקרב תינוקות בני יומם - ללא התימוס המערכת החיסונית של התינוק תקרוס והוא ימות. התימוס פחות חשוב אצל מבוגרים; ניתן להסירו וחלקים אחרים של מערכת החיסון יתמודדו עם העומס.

הטחול
הטחול ממוקם בחלקו העליון השמאלי של חלל הבטן, לצד הקיבה ומאחורי הצלעות התחתונות. הטחול מסנן את הדם ומחפש תאים זרים, או כדוריות דם אדומות ישנות הזקוקות להחלפה. אדם חסר טחול חולה הרבה יותר מאדם עם טחול.

מח עצם
מח העצם אחראי על ייצור כדוריות דם חדשות - לבנות ואדומות. במקרה של כדוריות דם אדומות, התאים נוצרים במח העצם באופן מלא, ומשוחררים למחזור הדם. במקרה של חלק מכדוריות הדם הלבנות, התאים מתבגרים במקום אחר.

כדוריות דם לבנות
כדוריות הדם הלבנות הן כנראה החלק החשוב ביותר של מערכת החיסון. למעשה, הן אוסף שלם של תאים שונים שפועלים יחד כדי לתקוף ולהרוס חיידקים ווירוסים.

נוגדנים
הנוגדנים מיוצרים על ידי כדוריות הדם הלבנות. הנוגדנים הם חלבונים בצורת Y כשכל אחד מהם מגיב לגורם מחלה ספציפי (חיידק, וירוס או רעלן). לכל נוגדן יש שתי קצוות שרגישות לגורם מחלה מסויים, והוא נקשר אליו בצורה מסויימת ומבטל את פעולתו.

מערכת המשלים
מערכת המשלים הינה מערכת של חלבונים הזורמים בדם ומהווים חלק ממערכת החיסון. היא קרויה כך כיוון שהיא מסייעת, או משלימה, את התגובות החיסוניות האחרות בגוף.
למערכת שלושה תפקידים:
אופסוניזציה: חלבוני המשלים נצמדים לפתוגנים אשר פלשו למחזור הדם ומסמנים אותם. תאי הדם הלבנים מזהים ביתר קלות את הפתוגנים המסומנים ומסוגלים כעת לבלוע את הפולש ולחסלו.
כימוטקסיס: חלבוני המשלים שאינם נצמדים לפתוגנים זורמים עם הדם ובכך משמשים כ"מערכת אזעקה". תאי דם לבנים במקומות מרוחקים בגוף מזהים את חלבוני המשלים בעזרת קולטנים ונזעקים למקום הזיהום.
ציטוליזה: מיעוט חלבוני המשלים מסוגלים בעצמם להרוג או לעזור בהרג הפתוגן.

טעויות של מערכת החיסון
כמו כל דבר בחיים, גם מערכת החיסון עושה לפעמים טעויות. סוג אחד של טעות נקרא מחלת חיסון עצמי. מסיבה כלשהי, תוקפת מערכת החיסון את הגוף שלנו באותה הדרך שהיא תוקפת פולשים.

אלרגיות גם הן שגיאה של מערכת החיסון. אצל אנשים עם אלרגיה, מערכת החיסון מגיבה לאלרגן מסויים שיש להתעלם ממנו. האלרגן יכול להיות מזון, אבקת פרחים או סוג מסויים של פרוות בעלי חיים.

הדוגמה האחרונה לטעויות של מערכת החיסון היא ההשפעה של המערכת החיסונית על רקמות מושתלות. למעשה זו לא טעות, אך זה הופך את השתלות האיברים לדבר קשה במיוחד. כאשר רקמה זרה ממוקמת בגופנו, התאים שלה אינם מכילים את הזיהוי הנכון. אי לכך, תוקפת מערכת החיסון את הרקמות הללו.

 

כעת כשאנחנו יודעים כיצד מערכת החיסון עובדת ומבינים את עוצמתה, אולי נלמד להעריך את החיים שלנו קצת יותר...

 

ליקט וערך: אוהד שלום.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.