למה כדאי לאכול לפחות תפוח אחד ביום?

רובנו מכירים את האמרה הידועה, "תפוח ביום מרחיק את הרופא", ואכן כיום יותר ויותר מחקרים מראים שצריכת תפוח אחד לפחות בכל יום יכולה לסייע במניעת סוגים רבים של סרטן ובשמירה על המשקל. אך כיצד תפוח אחד ביום יכול להיות בעל יתרונות בריאותיים משמעותיים כל כך? ממניעת גידולים סרטניים, דרך חיזוק המערכת החיסונית, ועד לירידה במשקל, לפניכם ההסבר המלא מדוע כדאי לכם לצרוך תפוח אחד ביום.

הקשר שבין צריכת תפוחים למניעת מחלת הסרטן

בניסוי שנערך על ידי מרכז המחקר לסרטן שבגרמניה בשנת 2008, נמצא כי לתפוחים יש יתרון בריאותי משמעותי וחשוב מאין כמותו. בהשוואה בין קבוצת משתתפים שאכלה פחות מתפוח ביום, לעומת קבוצת משתתפים שאכלה תפוח אחד או יותר, נמצא כי האחרונים היו בסיכון מופחת לחלות בסרטן הריאות וסרטן המעי הגס. ממצאים אלה עומדים בקנה אחד עם מחקר עדכני יותר שנערך באוניברסיטת קורנל, אשר מראה כי לקליפת התפוח יש תכונות נוגדות חמצון חזקות שמספקות קו הגנה לגוף מפני השפעתם של תאי סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות. החוקרים שערכו את המחקר מצאו כי ככל שצריכת התפוח עלתה, כך ריכוז התאים הסרטניים בגוף ירד.

גידולים סרטניים הם גידולים בלתי מבוקרים של תאים שמתפשטים בגוף באופן עצמאי. הגידולים עוברים שלושה שלבים בעת היווצרותם: 

• שלב ההשראה – בשלב זה נוצרות מוטציות בדנ"א של התא.
• שלב הקידום – בשלב זה מופיע הפוטנציאל הממאיר של הגידול אשר מסייע לו לגדול. 
• שלב הגרורות – לבסוף נוצרות הגרורות שמתפשטות בשאר חלקי הגוף.

על פי המחקרים שהוזכרו, צריכת תפוח אחד ביום מסייעת לחסום ולעצור את הגידול בכל אחד מהשלבים. מעבר לתפקודם של נוגדי החמצון שבתפוח למניעת מחלת הסרטן, הם גם משפרים את תפקודה של מערכת החיסון, מה שעשוי לעזור למנוע את מחלת הסרטן עוד לפני שהיא בכלל מתחילה. התפוחים מסייעים גם לשלוט ברמת הכולסטרול והסוכרים בדם, למנוע מחלות לב ולשמור על היגיינת הפה, והעובדה שהם מכילים יותר מ-80% מים ושורה ארוכה של ויטמינים חיוניים, הופכת אותם לאחד המזונות הבריאים ביותר בטבע. על כן צריכתם מועילה רבות לבריאות הגוף בכלל ולמניעת מחלת הסרטן בפרט, אך הסיפור לא נגמר כאן.

הקשר שבין צריכת תפוחים לירידה במשקל – הסוד נמצא בסיבים התזונתיים

מבין כל הפירות והירקות השונים, תפוחים נחשבים לאחד המקורות החיוניים ביותר לצריכת סיבים תזונתיים. צריכה של תפוח אחד ביום יחד עם קליפתו יכולה להעניק לגופכם כ-4.4 גרם של סיבים תזונתיים, שזה כחמישית מכמות הצריכה היומית המומלצת. 

סיבים תזונתיים הם חומרים המצויים במזונות צמחיים, ויש להם תפקיד חשוב מאוד בגירוי מערכת העיכול ועידודה לפעולה. כמו כן, כיוון שהם אינם מתעכלים או מתפרקים בגוף, הם גורמים לנו להרגיש שבעים לאורך זמן רב. מחקרים שונים הוכיחו פעם אחר פעם כי אדם שלא צורך את כמות הסיבים המומלצת ביום – 25 גרם (14 גרם סיבים לכל 1,000 קלוריות), מונע מעצמו שורה ארוכה של יתרונות בריאותיים, שאחד העיקריים שבהם הוא ירידה במשקל ושמירה עליו.

עם זאת, סוד הקסם של הסיבים התזונתיים מצוי לא רק בצריכתם, אלא בעיקר בלעיסתם. הכוונה היא לכך ששתיית מיץ תפוחים או כל מיץ פירות אחר במטרה לספוג את הסיבים הללו, אינה יעילה. אמנם נוכל לצרוך בצורה שכזו את הוויטמינים החיוניים שמצויים בפירות, אך לא את הסיבים. במחקר שנערך בשנת 2011 בבית הספר לבריאות הציבור במחלקה האוניברסיטאית הרפואית בחרבין שבסין, נמצא כי לעיסה מרובה יכולה לעזור לגוף לווסת את כמות המזון שהוא קולט, ולמעשה לגרום לנו לצרוך כ-12% פחות קלוריות בכל ארוחה, מאשר אם היינו זוללים אותה ובולעים מבלי ללעוס כמו שצריך. כשגופנו חש שצרכנו מספיק מזון, חיישנים פנימיים שנמצאים במעיים "מכבים" את תחושת הרעב, ולפי המדענים שערכו את המחקר, "לעיסה, ככל הנראה, משחקת תפקיד חשוב בפרופיל של הורמוני הקיבה, וכתוצאה מכך משפיעה על צריכת הקלוריות". במחקר נוסף שעסק בחשיבות לעיסת המזון ופורסם בשנת 2011 בכתב העת של איגוד התזונה האמריקני, נמצא כי אנשים שאכלו מהר היו בעלי סיכון גבוה יותר לסבול מעודף משקל בהשוואה לאנשים שאכלו לאט. 

ההשפעה של הלעיסה על כמות הקלוריות שגופנו צורך מתרחשת הודות לפעילות האותות ההורמונליים שבגוף, בדגש על הורמון הגרלין, שנקרא גם "הורמון הרעב". הורמון זה גורם לנו להיות רעבים ודורש מאתנו שנכניס מזון לקיבתנו. ממצאי המחקר האמריקאי הראו שכאשר המשתתפים לעסו את האוכל כ-40 פעמים לפני שבלעו במקום 15 פעמים בלבד, קצב ייצור הורמון הגרלין היה נמוך באופן משמעותי. ממצא זה הביא את החוקרים למסקנה שככל שאנו לועסים יותר זמן, הורמון הגרלין משתחרר פחות, וכך אנו יכולים להרגיש שבעים מהר יותר.

במחקר אחר שנערך באוניברסיטת קליפורניה-דיוויס בשנת 2002, נמצא כי צריכת סיבים גורמת גם לשחרור של הורמון בקיבה שנקרא כולציסטוקינין, הורמון נוסף שמשחק תפקיד חשוב במערך העברת האותות למוח על תחושת השובע. אם כך, נראה כי הסיבים התזונתיים ומשך זמן הלעיסה מהווים משתנים חשובים לירידה במשקל.

אז מה כל כך מיוחד בתפוחים?

כאמור, תפוחי-עץ הם מקור עשיר בסיבים תזונתיים, בדגש על קבוצת סיבים בשם פקטין. זוהי קבוצת פחמימות מורכבות המסדירה את פעילות המעיים, מגדילה את רמת הכולסטרול הטוב שבגוף ומהווה נוגד חמצון וחומר אנטי-בקטריאלי חזק. בתעשיית הריבות למשל, פקטין משמש כחומר שאחראי למרקם העבה והסמיך של הריבה, ובבטן שלנו הוא מעכב את ריקונה של הקיבה באמצעות מנגנון דומה.

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מצאו כי צריכת פקטין, במקום סיבים תזונתיים אחרים, מכפילה את הזמן שלוקח לקיבה להתרוקן משעה אחת לשעתיים, כלומר תחושת השובע נשארת לאורך זמן רב יותר. מחקר אחר שפורסם בשנת 2003, בו נתבקשו נשים שסובלות מעודף משקל לצרוך 3 תפוחים או אגסים ביום, הראה כי אותן הנשים שצרכו תפוח או אגס לפני כל ארוחה, ירדו במשקל באופן משמעותי. הנשים התבקשו כמובן לצרוך את אותו המזון שהן צורכות בכל יום, ותודרכו רק להוסיף את אחד הפירות לפני הארוחה. מה שקרה בפועל זה שהפירות צופפו את הקיבה, הגבירו את תחושת השובע, וגרמו להן בסופו של דבר לצרוך פחות קלוריות.

כמה מילים לסיום

אז אחרי שלמדנו כיצד צריכת תפוח עץ אחד לפחות ביום יכולה לסייע להימנע ממחלת הסרטן ולרדת במשקל ולשמור עליו, אין סיבה שלא תרצו לאמץ לעצמכם את הטיפ הזה ולצרוך לפחות תפוח אחד ביום כדי להגיד לרופא שלכם שלום ולא להתראות. כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר, התחילו כל ארוחה עם תפוח כמנה ראשונה. כך תוכלו לדאוג לכך שתצרכו אותו בצורה שמועילה ביותר לגופכם ולבריאותכם.