החריימה הוא תבשיל צפון-אפריקאי מסורתי, דג בשרני ועסיסי המבושל ברוטב עגבניות חריף וארומטי. נהוג לאכול את המנה בערב שישי ולנגב את הרוטב עם חלה טרייה וטעימה. הרבה אנשים מתבלבלים וחושבים כי החריימה והדג המרוקאי זאת אותה המנה - שתיהן מכילות דג ושום, אך רוטב החריימה סמיך ומרוכז יותר, לעומת רוטב הדג המרוקאי שהוא נוזלי יותר ומכיל גזר, פלפלים אדומים מתוקים, ולעיתים תפוחי אדמה וגרגירי חומוס שלא תמצאו בחריימה מסורתי.
הדג: מומלץ להשתמש בדג בשרני כמו: בראמונדי, בורי, לוקוס, דניס או לברק, ויש הנוהגים להכין את המנה עם דג סלמון או טונה. ככל שהדג בשרני יותר כך יתארך זמן ההכנה. את הדג אפשר להכין בצורת פילה – מפרידים ומנקים את נתח הדג מהאדרה, או כסטייק – פורסים את הדג לפרוסות עבות. החיסרון בצורת הסטייק היא שלעיתים יש בדג עצמות וצריך להיזהר, במיוחד בהגשה לילדים. בשתי הדרכים מומלץ לא להסיר את העור מהדג, העור שומר על הדג שלא יתפרק במהלך הבישול. מומלץ להשתמש בדג טרי ולא קפוא, ואם אין ברירה הוציאו לילה לפני את הדג למקרר שיפשיר היטב.
השריית הדג בלימון ומלח: שלב זה אינו חובה, אך יסייע בנטרול ריחות מהדג.
פפריקה: התבלין החשוב בחריימה הוא הפפריקה. אפשר להשתמש בפפריקה מתוקה, חריפה, מעושנת, בשמן, מרוקאית... לא משנה איזו תבחרו העיקר שתהיה פפריקה!
שמן: במתכון המסורתי נהוג להשתמש בשמן צמחי, אני מעדיפה את שמן הזית, הטעם משתלב נהדר והוא בריא יותר.
שום: מרכיב נוסף וחשוב מאוד ביצירת הטעם המיוחד הוא השום, אפשר לכתוש, לפרוס, לקצוץ או לחתוך לרצועות.
רסק עגבניות: אפשר להחליף את רסק עגבניות בעגבניות מגורדות, אך פחות מומלץ. חילוף זה יקרב אתכם למנת הדג המרוקאי.
סוכר: תפקיד הסוכר במנה הוא לאזן את חומציות רסק העגבניות ולהדגיש טעמים - לא להמתיק. אפשר כמובן לוותר על הסוכר.
חלה: אחד הדברים המהנים באכילת המנה הוא ניגוב הרוטב עשיר הטעמים, יש כאלה הטוענים שאפילו יותר מלנגב חומוס.
עבור לבא-במייל
