נגישות
בחן את עצמך מתכונים בריאות ומשפחה הומור ופנאי כדאי לדעת רוחניות והעצמה
נושאים נוספים:    רץ ברשת טיולים וטבע אומנות ובמה טכנולוגיה ומחשבים אקטואליה וספורט
עריכת פרופיל צפית לאחרונה המועדפים שלי
קטגוריות
צפית לאחרונה המועדפים שלי
print header
ראשי

טוראי משה-שבתאי (מוקי) פרשטנדיג ז"ל

אהבו: 11
א א
שתף שמור למועדפים

משה-שבתאי פרשטנדיג

משה-שבתאי (מוקי), בן אסתר ומיכאל פרשטנדיג, נולד ביום כ"ו בכסלו תשי"ג (14.12.1952) בתל-אביב.

מוקי גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1970 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות הצטרף לנח"ל שריון, והשתלם בקורס צוותי תול"ר ובקורס למקצועות טנק "סנטוריון".

ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), בשעות אחר הצהרים, נפל מוקי בקרב ליד ג'בל ג'ניפה.
 
לזכרו

נר זכרון

אחי מוקי, (מוקי, משה שבתאי פרשטנדיג) היה בן עשרים כשנפל במלחמת יום כיפור, ב-20.10.73. הוא היה בבית בחופשת שחרור והתכונן לקראת לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. כשנשמעו האזעקות הראשונות הוא מיהר לחזור לצבא. הוא לא המתין שיקראו לו. הוא שרת בשריון בגדוד 430.

בימים האחרונים של המלחמה, הוא עבר עם הטנקים שחצו את התעלה אל מצרים. שם בהר ג'ניפה בניסיון לחסל בסיסי טילים, הטנק שלו נפגע מטיל והוא נהרג.

הוא היה אחי היחיד. כעבור מספר חודשים ילדתי את בני ושמו  אחיקם.

בשנים שחלפו אני בטאתי את אבלי בכתיבת שירים, שפורסמו בחוברת "שׂיח שכולים". חלפו שלושים שנים ואני רציתי להנציח את אחי בציור. פתחתי את אלבומי התמונות כדי למצוא תצלום לצייר לפיו. מתוך דפי האלבום הביטו בי פניו של אחי והם כולם מצולמים בצילומים של פעם, בשחור לבן. וגיליתי שגם הזיכרון שהתקבע בראשי היה בשחור לבן והייתי צריכה מחדש להמציא את צבעיו של מוקי.

כאבתי את אבדן הצבעים ובכאבי כתבתי שיר.

דיוקן בצבעים

האם אתה יודע אחי
כשהלכת למלחמה-
לקחת אתך את כל הצבעים
ובארון השארת לי תמונות
רק בשחור לבן

בחלוף השנים דהו הצבעים בזכרוני,
ניסיתי להעלות את הצבע שהיה בעיניך
כשחיוך האיר את הפנים ושׂרטט עליהם קמטים,
אבל אתה השארת לי תמונות רק בשחור לבן.

חיפשׂתי את צבעיך במדבר
שם דמך צבע באדום את דופן הטנק
ואת החול הצהוב,
אך הייתה לי רק תמונה בשחור לבן.

לקחתי את קופסת הצבעים
ובחכחול משחתי את דמותך על הבד.
מנבכי זיכרוני העליתי את הירוק שהיה בעיניך
ואת הזהב שנמהל בתלתלי שׂערך.
נתתי ורוד בלחיים, שקפאו בחוורון המות
והאדמתי את השׂפתיים שכמהו לנשיקה.
הוספתי את תכלת השמים
ואת אודם השקיעה לתמונות בשחור לבן,
שהשארת לי באלבום.

לשיר הזה, חיבר זאביק אלישע מנגינה. ויש לי הנצחה נפלאה של אחי. כשנכדי משמיעים את השיר או שרים אותו, לבי מתרונן.

מוקי לא נשכח.

הונצח על ידי: אחותו, נורית ליברמן.
יהי זכרו ברוך
אהבתי שלח לחבר שתף WhatsApp
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו
דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?
הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

הורות ומשפחה content

בחרו את המזל האסטרולוגי שלכם וגלו איזה סוג של הורים אתם
יהדות ודת content

סיפורם של שערי ירושלים העתיקה חושף מידע מרתק שכדאי להכיר...
דברים שכדאי לדעת content 12:19

11 שימושים מקוריים לרדיד אלומיניום שישדרגו לכם את הבית
מן הטבע content

אתם עומדים לגלות שהעולם שלנו הרבה יותר יפה ממה שדמיינתם...
העצמה content 2:57

מתברר שאפשר ללמוד את סוד ההצלחה בחיים ממקור מפתיע מאוד...
עיצוב וצילום content

15 מבנים שנוצרו על ידי אדריכלים עם דמיון פרוע במיוחד!
תזונה ובריאות content

אלו 11 המיתוסים שרופאי השיניים רוצים שתפסיקו להאמין בהם
תזונה ובריאות content 16:37

זה המחיר היקר שאנו משלמים עבור השימוש בתרופות נגד דיכאון

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הוסף תגובה
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו
בריאות ומשפחה כדאי לדעת הומור ופנאי רץ ברשת טיולים וטבע רוחניות והעצמה אומנות ובמה טכנולוגיה אקטואליה וספורט
צור קשר | עזרה | אודותינו | תנאי שימוש | הצהרת פרטיות | פרסום