בספרו, רואיז שואף לסייע לנו לשפר את התקשורת שלנו עם עולמנו הפנימי והחיצוני, והוא עושה זאת על ידי הכרת ארבע הסכמות שאנחנו יכולים לעשות עם עצמנו כדי לחיות חיים נטולי כאב. בעזרת המידע שבספר הזה אפשר לקבל עצות חשובות ואף הדרכה, שמסייעים להפוך את המשך החיים לקלים יותר, זאת על בסיס החכמה העתיקה של תרבות הטולטק, ששגשגה בדרום אמריקה בתקופה הפרה-קולומביאנית.
חשוב עם זאת לציין שהדרך המוצעת היא לא תמיד קלה ליישום, ואם תבחרו ללכת בה, זה יהיה מסע לכל החיים. הרבה כוח רצון והתמדה כדי להתגבר על המכשולים שיעמדו בדרככם ועל מנת להיפטר מהרגלים ישנים שסיגלתם לעצמכם, אך אחרי שתצליחו, אתם תקצרו פירות רבים.
ההסכם הראשון: שמרו על טוהר המילה
החלק החשוב ביותר, וגם הקשה ביותר, הוא ההסכם הראשון. המילה "טוהר" באה כהפך למילה "חטא", ובהקשר הזה, החטא הוא כלפי עצמכם – כל מה שאתם עושים, מרגישים, מאמינים או אומרים שגוער, נוזף ומלקה בכם. אשמה עצמית ושיפוטיות לדוגמה הן חטאים במובן זה. אם תימנעו מחטאים שכאלה, תחוו הרבה פחות בושה שתשתק אתכם.
כשהספר מדבר על הנושא הזה, הוא ממש נותן למילים כוחות קסם עצומים – להגיד משהו זה כמו להטיל כישוף. רואיז מגדיר את המילה שלכם ככוח אדיר. איזה עוד יצור יכול לדבר ובאמת להתכוון למילותיו? המילים הן כלי יצירה שנובע מהמחשבות ומהכוונות שלנו אל תוך המציאות. הן כוח של תקשורת ושימוש לא נכון בכוח הזה יכול להוביל לסבל, בעוד ששימוש נכון בו יוביל לחיים של אהבה, שלווה והרמוניה.
מילה יכולה לשחרר אתכם לחופשי או לשעבד אתכם, ואם תחשבו על זה לעומק, באמת מדובר בקסם. נסו להיזכר ברגע שבו מישהו העליב אתכם – הזיכרונות האלו נחקקו בראשכם כמו צלקת. לפי רואיז, המוח האנושי הוא כמו אדמה פורייה, ומילים שמכילות בתוכן דעות, רעיונות או מושגים הן כמו זרעים. כשמישהו חולק איתכם את דעתו ואתם מאמינים לו או מסכימים איתו, אתם משקים באופן מטאפורי זרע שהוא שתל בתוך מחשבותיכם. זה יכול להוביל לדברים טובים, אך גם לדברים רעים.
ככל שתשמרו על טוהר המילים שבראשכם, כך תחיו חיים טובים יותר ותתנקו מרעל שהורג את הנפש שלכם. תתחילו בלדבר לעצמכם במילים חיוביות יותר, ואל תתפתו לחטא של הלקאה עצמית. אתם תהפכו להיות אנשים טובים ומוצלחים יותר רק תספרו לעצמכם שביכולתכם להיות כאלה ותחזקו את זרעי המחשבות האלה מדי יום.
ההסכם השני: אל תיקחו שום דבר באופן אישי
אם ננסח את ההסכם הזה מחדש: הסיפור הזה הוא לא עליכם. רואיז טוען שרמת חשיבות עצמית גבוהה היא מדד לאנוכיות; כשכל דבר הוא אישי, אז כל דבר קשור אליכם ואתם אחראיים לכל דבר. הרשו לעצמכם לשחרר את האחריות הזו שהטלתם על עצמכם, כי האמת היא ששום דבר ממה שאנשים אחרים עושים הוא לא בגללכם – הבחירות שלהם הן שלהם בלבד. כולנו אחראיים למעשינו, אך לא לאלו של חברינו.
במסגרת ההסכם הזה עליכם להבין שכל האנשים חיים בתוך עולם משלהם. גם אם מישהו מעליב אתכם באופן ישיר, זה עדיין לא אומר עליכם יותר משזה אומר עליו. זה ביטוי של הכאב שלו, ואם תיקחו את העלבון באופן אישי, זה יהפוך להיות גם הכאב שלכם. זה לא שלאחרים יש את הכוח לפגוע בכם, אלא שאתם חווים כאב כי העולם החיצוני נגע בעולמכם הפנימי. נקו את הרגשות שלכם מהפצעים, ואתם תראו שהעולם לא באמת יכול לפגוע בכם. זה אולי נשמע אכזרי לחשוב ככה, אך זה מה שיאפשר לכם לצבור כוח, להתעלות על הרגשות שלכם ולשחרר את עצמכם מאחריות על רגשותיהם של אחרים.
ההסכם השלישי: אל תניחו הנחות
כל אחד מאיתנו יכול להישבע שמה שהוא חושב זה מה שנכון, אך בסופו של דבר ההנחות שלנו שנוגעות למניעים ולפעולות של אנשים אחרים הן לא עובדות מוצקות. פעמים רבות אנו קופצים למסקנות מכיוון שאנחנו מפחדים לשאול שאלות או לבקש הבהרות, ומה שקורה זה שאנחנו בעצם חוסמים את ערוצי התקשורת שלנו. זה מאפשר לפחד ולספקות להתנפח ולאמלל אותנו, וכל זה קורה בתוך הראש שלנו בלבד.
כשאתם מניחים הנחות אתם מבקשים צרות במקום תשובות. לכולנו יש דחף אנושי עמוק להבין דברים עד סופם כדי שנוכל להרגיש בטוחים, ואנחנו אוהבים שדברים ודאיים ושיש לנו את כל התשובות ביד. לכן המצאנו את סיפורי המיתוסים, שבאו להסביר את כל מה שבני האדם לא יכלו להבין בעזרת האמצעים שעמדו לרשותם אז; כשאין לנו תשובות אנחנו ממציאים סיפור משלנו, אך כשאנחנו עושים את זה בנוגע למניעים ולפעולות של אנשים אחרים, זה מוביל רק לסבל ואי יציבות ביחסים.
ברגע שהנחנו הנחה המבוססת על הרגשות שלנו בעיקרה, ההיגיון מתחיל לבנות סיפור שיצדיק את התחושות שאנו חווים. זה מגלגל כדור שלג של כאב, אי הבנה ועלבון, כשבמציאות לפעמים שום דבר נורא לא קרה. לעיתים זה נמשך כל כך הרבה זמן, עד שאנחנו לוכדים את עצמנו בתוך מעגל של כאב רק כי זה מה שאנחנו מכירים ויודעים; אף אחד לא יכול לקרוא את המחשבות שלנו, וכשאנחנו מצפים שמישהו אחר יעשה זאת והוא נכשל, זה פוגע בנו. הבנתם מה קרה פה? זה אנחנו פוגעים בעצמנו עקב הציפיות שלנו מאחרים להבין אותנו ללא תקשורת בריאה.
רבים מאיתנו טועים ומאמינים שכולם חושבים כמוהם, מרגישים כמוהם ושופטים אנשים כמוהם. אין דבר רחוק יותר מהאמת, ולכן נדרשת תקשורת מתמדת אחד עם השני כדי לזכות בחיים מאושרים באמת. שאלו שאלות, היו אמיצים, ואל תניחו הנחות שגויות שיובילו לתוצאות לא רצויות.
ההסכם הרביעי: עשו תמיד כמיטב יכולתכם
ההסכם האחרון הוא איחוד של השלושה שבאו לפניו. הוא יעזור לכם להוציא את כולם לפועל, כשתעשו כל שביכולתכם כדי להציל את עצמכם מדיבור עצמי שלילי, אך כמובן שלא קל להשתלט על היכולת הזו וזה לוקח זמן. כדי לתת לעצמכם בסיס טוב, עליכם קודם כל להבין ש"מיטב יכולתכם" זה דבר שיכול להשתנות לאורך תקופות. כשאתם עייפים למשל, התפקוד שלכם לא יהיה כמו בימים שבהם אתם מלאי אנרגיה, וזה בסדר גמור.
ההסכם הזה דורש מכם אם כן תמיד לבדוק את עצמכם ולשאול כיצד אתם מרגישים – פיזית ומנטאלית – ולפעול בהתאם. עליכם להיעזר בחמלה, כבוד ונאמנות לעצמכם לכל אורך התהליך הזה. אם תצליחו לעשות את מיטב יכולתכם בלי להתיש את עצמכם, תיפטרו מתחושות אשמה באופן מוחלט. עם זאת, אם תעשו קצת פחות ממיטב יכולתכם, אתם בהחלט תהיו פגיעים לשיפוטיות עצמית ולאשמה.
עליכם לשים לב גם למצב אפשרי שבו אתם עושים את מה שאתם מרגישים שהוא "פחות-או-יותר" המיטב, וזה מרמז על כך שאתם אולי פועלים בגלל הסיבות הלא נכונות. אולי אתם מצפים לפרס או שאתם חשים שאתם מחויבים לבצע את הפעולה הזו. שני גורמי המוטיבציה האלה לא מסייעים לכם להגיע לתוצאות הרצויות. מניע טוב יותר הוא אהבה, בין אם אהבה לאחר ובין אם אהבה עצמית. בדקו את עצמכם באופן קבוע ואל תפחדו להיות כנים עם עצמכם.
לסיכום – מה הם ארבעת ההסכמים?
ארבעת ההסכמים הם:
1. שמרו על טוהר המילה – זהו כלי פרקטי לאהבה עצמית ואדיבות, והוא בונה את הבסיס לכוח התקשורת שלכם.
2. אל תיקחו שום דבר באופן אישי – ההסכם הזה מאפשר לכם לשחרר את האחריות שחשתם שיש לכם לגבי פעולות של אנשים אחרים. זה כלי שמלמד צניעות ומונע אנוכיות.
3. אל תניחו הנחות – הסכם זה פותח חלון הזדמנויות לתקשורת בריאה בכל סוג של יחסים. הוא מעודד אתכם להחליף סיפורים שאתם ממציאים לעצמכם בסקרנות, כשבעזרתו תשאלו שאלות עד שהדברים ברורים לכם ולא תצטרכו להמציא פרטי מידע חסרים בעצמכם.
4. עשו תמיד כמיטב יכולתכם – ההסכם האחרון דוחק בכם להקדיש תשומת לב לנפש ולגוף שלכם ולהבחין בשינויים שהם עוברים באופן תמידי. הוא מזכיר שלא תמיד אפשר להשקיע בדבר את אותה רמת אנרגיה, וזה טבעי לחלוטין.
זכרו אותם ופעלו על פיהם, וכך באמת תוכלו להתחיל לחיות חיים נטולי חרטות, כאב ואשמה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: