ראשי > רוחניות והעצמה > העצמה

משל הקשישה והצבים - סיפור עם מוסר השכל מרגש

מאת: שי אליאב

652

גודל גופן:

א א

פעם היה איש אחד שנהג לצאת לריצת בוקר בכל יום שבת סביב האגם שבפארק ליד ביתו. מדי שבת הוא ראה בפארק אנשים שונים, חלקם יצאו לטייל וחלקם עשו על האש עם המשפחה, אך הוא מעולם לא ראה אותם יותר מפעם או פעמיים. הייתה רק חריגה אחת מהכלל הזה - מדי שבוע הוא ראה באופן קבוע אישה קשישה שישבה על שפת האגם ולצדה כלוב ברזל. האיש מעולם לא ניגש לקשישה ולא הבין בדיוק מה היא עושה, עד שיום אחד הסקרנות שלו גברה עליו והוא ניגש אליה באמצע אימון הריצה שלו.

משל הקשישה והצבים: אישה קשישה יושבת על מזח לצד אגם, ולצדה כלוב ברזל

כשהתקרב, האיש שם לב שכלוב המתכת הוא למעשה מלכודת קטנה, שבתוכה היו חתיכות של ירקות וכמה צבים קטנים. בתחילה הוא חשב שהאישה לוכדת את הצבים למטרותיה, אך הוא שם לב שהכלוב פתוח לגמרי ושהצבים יכולים לצאת משם כאוות נפשם, ולמעשה היא מחזיקה אחד מהם בידה ומקרצפת את השריון שלו עם ספוג.

"שלום", אמר האיש, "אני רואה אותך כאן מדי שבת, ואני מקווה שלא אכפת לך שאני מחטט, אבל אשמח לדעת מה בדיוק את עושה עם הצבים האלה".

הקשישה חייכה ואמרה, "אני מנקה את השריון שלהם".

"למה?" שאל האיש הסקרן, שחשב שמדובר במעשה מעט מוזר.

"כי כל דבר שנדבק לשריון של הצבים, בין שמדובר באצות או לכלוך, מפחית את יכולת התנועה שלהם ומונע מהשריון לספוג את אור השמש", אמרה הקשישה. "בנוסף, זה גם מחליש את השריון לאורך הזמן", היא הוסיפה.

"וואו", אמר האיש המופתע, "את סיפרת לי דברים שלא ידעתי מעולם. זה ממש נחמד מצדך!"

הקשישה המשיכה ואמרה, "אני מבלה כאן מספר שעות מדי שבוע, נרגעת לצד מי האגם ועוזרת לקטנטנים האלה. זו הדרך שלי ליצור שינוי בעולם".

"רגע..." אמר האיש, "אבל חשבתי שזה טבעי שצבים חיים עם אצות ולכלוך על השריון שלהם".

"נכון", אמרה הקשישה, "בצער רב זה נכון..."

האיש היה מעט מבולבל. הוא אמר, "אם כן, יש כנראה דרכים אחרות וטובות יותר לעזור לעולם מאשר לנקות שריון של צבים כאן באגם, את לא חושבת? כלומר, אני חושב שאת אדיבה מאוד, אבל יש עוד מיליארדי צבים ברחבי העולם ואיש לא עוזר להם להיפטר מלכלוך ואצות שעל השריון שלהם והם חיים יפה מאוד. מבלי לפגוע, איך בדיוק המאמץ שלך עוזר לשפר את העולם?"

האישה צחקה בקול, הסתכלה על הצב שבידה, שפשפה חתיכה אחרונה של לכלוך מהשריון שלו ואמרה, "יקירי, אם הקטנצ'יק הזה היה יכול לדבר, הוא היה יכול לספר לך עד כמה שהעולם שלו טוב יותר בזכותי".

הסיפור הזה מתאר בדיוק רק את משמעות המשפט "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו". סביר להניח שאיש מאיתנו לא יכול לשנות את העולם כולו, אך אם נעשה מאמץ קטן ונעזור למישהו – בין שמדובר באדם ובין שמדובר בחיה – נעזור לנשמה אחרת להתעורר בכל בוקר לעולם אחר וטוב יותר. שתפו את המשל המקסים הזה עם חבריכם, והזכירו להם עד כמה שכל מאמץ קטן לטובת מישהו אחר הוא מבורך וביכולתו לשנות את העולם.

שתף כתבה

אהבתי שלח לחבר שתף WhatsApp

העתק קישור

הצטרף בחינם לשירות קבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות לתיבת המייל שלך!

התכוונת ל:

בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?

הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

הורות ומשפחה

זיכרונות מנסיעות באוטובוס: סיפור שכל הורה חייב להכיר

הסיפור המרגש הזה מתחיל באימא ובת שנסעו כל יום לבית הספר...

הסיפור הזה יציג בפניכם תובנה חשובה של אימא בקשר לזמן המשותף של עם בתה. אחרי שתראו את הסרטון תדעו מה המשמעות של בוקר שגרתי לילדיכם הקטנים...

משל הקשישה והצבים - סיפור עם מוסר השכל מרגש

אולי יעניין אותך גם:

הודפס מאתר www.baba-mail.co.il

אולי תאהב גם:

מבחנים שאולי תאהב:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:

שם מלא:

בחן את עצמך

הכי נצפים ב העצמה

רוחניות והעצמה

העצמה