סגן דן וגנר ז"ל

דן, בן ניוסיה ויוסף, נולד ביום כ"ח בשבט תש"י (15.2.1950) בכפר-סבא.

דן גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1967 והוצב לחיל החימוש.

ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) השתתף דן בהסתערות על פלוגת קומנדו של המצרים באיזור קנטרה. בפעולה זו הושמד הכוח המצרי, אך דן נפגע ונהרג.

דן, בן ניוסיה ויוסף, נולד ביום כ"ח בשבט תש"י (15.2.1950) בכפר-סבא. אותה עת התגוררה משפחתו במושב שדה-ורבורג. הוא למד בבית-הספר היסודי בצופית ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" בכפר-סבא, במגמה של מסגרות מכנית. דן, שנקרא בפי הכל - דני, היה בעל רגשות עזים וחמים. הוא שפע טוב-לב ואהבה ובזכות תכונות אלו אהבו אנשים להיות במחיצתו. ישר היה בהליכותיו, נהג בכנות וחפש את האמת ואת הצדק. תמיד הצטיין בדרך חשיבה יסודית ומעמיקה ובשיקול דעת רציני ובוגר. היה לו כשרון להבחין בין טפל לעיקר ולברור את הדרך הנכונה ללכת בה. דני היה ידוע בהחלטיות במעשיו ובעמידתו העיקשת על דעותיו והשקפותיו. כשהיה בטוח בצדקתו היה עומד על שלו, דבק באמונתו ומגן בלהט רב על רעיונותיו. הוא סירב להתפשר על דברים שסבר כי הם נכונים ולא היה מוכן לוותר במקום שידע כי הוא הצודק. בסיומו של ויכוח היה הוא משכנע את הזולת בצדקת אמונתו. דני אהב את עבודת האדמה, שכן למד לאהבה כשחי במשק הוריו בשדה-ורבורג. בביתו נהג לגדל פרחים ולטפח גינה למופת. חלומו הגדול היה להקים משק חקלאי כדי לעבד אותו ולגדל בו את הפרחים האהובים עליו ואולם את חלומו זה לא זכה להגשים, אף כי גידל במשך שנה אחת פרחים לייצוא בשטח אדמה חכורה. דני היה ספורטאי מצטיין הוא הרבה לעסוק בשחייה (וזכה בהסמכה כמציל) ונמנה דרך קבע עם סגל קבוצת הכדוריד של "הפועל" פתח-תקוה. כמו כן התאמן בג'ודו ובקארטה, השתתף בהתחרויות רבות והגיע להישגים מעולים בענפי ספורט אלו.

דן גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1967 והוצב לחיל החימוש, שבו יכול היה לנצל את הידע המקצועי שרכש בלימודיו בבית-הספר התיכון. לאחר הטירונות שירת כמסגר בסדנא מרחבית של חיל החימוש בפיקוד המרכז. לאחר שעמד בהצלחה במבדקי הקצינות, סיים את שירותו הסדיר והתנדב לשרת בצבא הקבע במשך שנה אחת. עוד בהיותו בשירות הסדיר בצה"ל נשא לאישה את חברתו עליזה ויחד עמה הקים בכפר-סבא את ביתו. הוא שימש קצין חימוש ביחידת סיור מובחרת של חיל הרגלים. כמו-כן השתלם בקורס צניחה וזכה לענוד כנפי צנחן. בתוקף תפקידו הועלה לדרגת סגן.

בסוף אוקטובר 1971 שוחרר דני משירות הקבע והוצב לגדוד מילואים של חיל השריון בתפקיד קצין חימוש גדודי. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. בהיות דני בן עשרים ושתיים נולדה בתו הבכורה שרון וכעבור שלוש שנים נולדה בתו השנייה קרן. הגם שהיה אב בגיל צעיר, ידע דני למלא את חובותיו למשפחתו. הוא היה אב מסור לבנותיו וטיפל בהן בלב חם ואוהב. הוא דאג לביתו במסירות רבה וניכר היה כי משפחתו ניצבת בראש דאגותיו. כשראה כי המשך שירותו בצה"ל ימנע ממנו להיות בחיק המשפחה, העדיף להשתחרר מצבא הקבע. תקופה מסוימת נאלץ לעזור לחותנו, שחלה, בעסק שלו. בינתיים חיפש אפשרות להתיישב בעין-יהב או בפתחת-רפיח ואף מוכן היה לחזור לשרת בצבא, אף-על-פי שיכול היה להרוויח כסף רב במקצועו. במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד החרמ"ש שלו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בגזרה הצפונית של התעלה. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) השתתף דן בהסתערות על פלוגת קומנדו של המצרים באיזור קנטרה. בפעולה זו הושמד הכוח המצרי, אך דן נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בכפר-סבא. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "דן ז"ל היקר, שהיה קצין החימוש בגדודנו, גדוד חרמ"ש בחטיבת שריון, היה אהוב על חייליו ועל מפקדיו והצטיין במסירותו הרבה, ברוח ההתנדבות שלו ושימש דוגמא ומופת בעבודה וברוח. אולי תמצאו ניחומים בעובדה, שדן וחבריו, בנוסף לחיסול פלוגת הקומנדו המצרית, גרמו במישרין גם להפסקת הפעילות של כוחות קומנדו מצריים בעומק הקווים בגזרתנו".

מנציח: בני שריד (שרדניצקי).