maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

חתונת הרב ובת הטוחן - סיפור עם מוסר השכל

 
מספרים על רב אחד שהיה צולע, אך גדול בתורה. אנשים באו מכל הארץ לשמוע דבר מפיו, לקבל ברכה או עצה טובה. הוא היה חכם, עשיר, צעיר ו... רווק.
 
אין ספור שדכנים ניסו לסדר לו כלות נפלאות - יפות, חכמות, צדיקות, אך לכולם סרב בטענה שיש לו שידוך משמיים. השמועה עברה בכל הארץ והגיעה גם לכפר מרוחק, בו גר טוחן ולו בת יפהפייה, חכמה ולא נשואה, כיוון שלא יכול היה לספק לה נדוניה.
 
הטוחן החליט לשים מבטחו באלוהים, ולנסות לשדך את בתו לרב המפורסם. הוא רתם את סוסתו הזקנה לעגלתו הרעועה ורכב במשך שלושה ימים ושלושה לילות עד שהגיע לבית הרב. את פניו קיבל עוזר הרב שהובילו אל המשרד. שם, ישב הרב מאחורי שולחן גדול וקיבל את הטוחן בעיניים מאירות: 
 
סוף-סוף באת! מדוע חיכית כל כך הרבה זמן? עם בתך אתחתן כבר בחודש הבא! חזור אליי עמה. הטוחן לא הבין מאין יודע הרב כל-זאת כשאפילו לא הציג את עצמו בפניו, אך מרוב אושר הסכים מיד וחזר לביתו. הסוסה הזקנה אפילו לא הספיקה לנוח. כשסיפר הטוחן לבתו על הרב, הוא אמר לה כמה נאה הוא, כמה חכם הוא וכמה עשיר.
 
בתו זרחה מאושר וספרה את הימים לקראת החתונה בהתרגשות. כשהגיע הזמן, רתמו את הסוסה הזקנה לעגלה הרעועה ויצאו לדרך. כשהגיעו לבית הרב, גילו שהבית מחולק כמקובל, לעזרת נשים וגברים. את בת הטוחן קיבלו הנשים שהלבישו אותה שמלת כלה מפוארת, ענדו לגופה תכשיטי זהב, איפרו אותה וגרמו לה להרגיש כמו הנסיכה היפה בעולם.
 
סקרנותה הייתה רבה, ובתירוץ כלשהו היא הלכה לכיוון עזרת הגברים. כשפתחה את הדלת וראתה הרב - הוא ישב במרכז החדר, זקוף ונאה, ולימד שיעור תורה את חבורת הגברים. הם הביטו בו במבט מעריץ, ולאושרה לא היה גבול.
 
 
הרב הבחין בה, חייך וקם מכסאו. הוא התקדם לעברה וצלע צליעה נוראה ואיומה, כאשר גופו מתעוות עם כל צעד. בת הטוחן לא האמינה למראה עיניה - היא שכולם העריצו את יופייה, תתחתן עם צולע?! איך ייתכן הדבר?
 
היא ברחה לחדר קטן וריק, ובכתה שם בכי מר. לפתע שמעה דפיקה בדלת ואת קול הרב "פתחי לי את הדלת, אורחת בביתי את!" היא ידעה שהוא צודק, ניגבה את דמעותיה ופתחה לו את הדלת.
 
הרב נכנס במבט נעים וביקש ממנה לפתוח את דלת הארון הישן שעמד בפינת החדר. היא ניגשה לשם וכשפתחה את הארון, ראתה ראי גדול ומשונה, שזרח באור משונה שלא ראתה מעולם. בת הטוחן נעמדה לפניו והביטה בו.
 
להפתעתה היא ראתה את עצמה, לבושה בבגדיה הפשוטים, עורה צרוב מהשמש וידייה מיובלות, עדות לעבודתה הקשה. פניה עייפים ועצובים, אך משהו נוסף לכד את תשומת לבה - רגליה לא היו שוות, היא צעדה קדימה מול הראי וראתה שלהשתקפותה צליעה ברורה. הרב ניגש ועמד לצידה בראי. הוא היה נאה, גאה ושתי רגליו שוות. ברגע זה הרב דיבר: 
 
עוד בשמיים, ניגש אלי המלאך גבריאל וסיפר לי על התפקיד החשוב שיהיה לי עלי האדמות. הוא הראה לי גם את השידוך-משמיים שלי, בת טוחן ענייה שנראית בדיוק כמוך. ראיתי כמה תהיה ענייה וכמה הצליעה תאמלל את חייה, וביקשתי ממנו בקשה אחת - שייקח ממך לפחות את הצליעה וייתן אותה לי, חייך יהיו קלים ולו במעט, ואני עם הצליעה כבר אסתדר...
 
מוסר השכל: לפעמים מראה חיצוני יכול למשוך את תשומת הלב שלנו מהדברים החשובים באמת, כמו פנימיותו של אדם. מראה עיניים אף פעם לא יכול לגלות לנו מי באמת עומד לפנינו, אז זכרו לא לשפוט אנשים רק על סמך ההופעה שלהם, תנו להם ליהנות מהספק...
 
מקור: חן בטיטו
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: