מיד תועבר לדף המבוקש
|
במרוצת השנים וככל שהניסיון גובר ואיתו גם הייאוש, אנו לומדים לענות על השאלה בתירוצים ותחזיות "אני אהיה מאושר כשאהיה במערכת יחסים מוצלחת, אהיה מאושר כשאתקבל לעבודה, אתקדם בעבודה, אחליף עבודה, אקבל העלאה, ארד במשקל, אצא לפנסיה..." אנו מייצרים לעצמנו נוסחה לפיה - קודם הצלחה אחר כך אושר. שנים של נבירה בקשר הבלתי אמצעי שבין אושר להצלחה, העלו אפשרות כי הבעיה אינה נמצאת ברדיפה אחרי האושר, אלא באמצעים שמניעים אותנו. אנחנו פשוט משתמשים בנוסחה הלא נכונה. המפתח הוא:
קודם אושר אחר כך הצלחה! חשבו רגע על האופן בו אנשים נוטים להגדיר את עצמם או את המקום בו הם נמצאים בחיים: "אני לא אוהב להיות לבד, ברגע שאכיר את אהובת ליבי אהיה מאושר", או למשל, "אני לא מרוצה מהעבודה שלי, ברגע שאקבל העלאה אהיה מאושרת". אנחנו מוקפים אנשים שתולים את פוטנציאל האושר שלהם בטריפת הקלפים ובחלוקה חדשה. איננו רק מוקפים בהם, אנחנו הם האנשים האלה; מאמינים שהאושר טמון בהצלחה.
מחקר שבחן את הנוסחה הזו באתרי היכרויות גילה שכשאנשים מונעים על ידי התפיסה של "אני אהיה מאושר רק כש...", הסיכויים שלהם להצליח למצוא פרטנר ירדו. מדוע?
אם אנחנו רוצים להתחתן, להתקבל לעבודה, להתפטר, להביא ילדים לעולם או לקפוץ באנג'י, המפתח הוא לא לחכות לאושר, המפתח הוא לטפח את האושר דבר ראשון. הדבר נכון בכל תחומי החיים שלנו. כך למשל, כשבני זוג נפרדים כיוון שאחד מרגיש שאיבד כיוון ומבקש למצוא אותו בנפרד, שכן רק לאחר שיבטיח הצלחה יוכל להתפנות לאושר, הוא לוקה בתסמונת הנוסחה ההפוכה. כאשר אנו חושבים שנהיה מאושרים רק אחרי שנבטיח לעצמנו הצלחה, אנו מקטינים באופן ניכר את הסיכוי להצליח.
מראייני אז איך ניתן לרדוף אחרי האושר בשיטה הנכונה? דבר ראשון עלינו להפריד בין הצלחה לאושר. הצלחה לא בהכרח מעידה על אושר ולהפך. קחו למשל זוגיות, לא כל מי שנמצא בזוגיות חש מאושר. אותו הדבר גם עם הצלחה - האם כל מי שעובד ומרוויח הון הוא מאושר? האם כל מי שעובד מצליח? אושר והצלחה הם אומנם שני ערכים חיוביים שהולכים צמוד זה לזה, אך הם אינם אמצעים המושגים באותו האופן ולכן אינם צריכים להוות אינדיקציה זה על זה. שנית, עלינו לשבור את האמונה כי העולם החיצוני, וכן ההגדרות הקוסמטיות של סטטוס, משכורת, מקום מגורים, רכב וילדים הם מדד נכון למידת האושר שלנו. מחקרים מצאו כי רק 10% מהאושר לטווח-ארוך שלנו תלוי בנסיבות החיצוניות, ואילו 90% ממנו מושפע מהאופן בו אנו מעבדים את הנסיבות הללו בתוך עולמינו הפנימי. זו הסיבה מדוע יש אנשים שמאוד מרוצים ושמחים עם העבודה שהם עושים וכאלה שעושים בדיוק את אותה עבודה וחשים תסכול. זו הסיבה מדוע יש אנשים שמאוד נהנים להיות רווקים וכאלה שפשוט סובלים מזה. ההגדרות החיצוניות אינן אינדיקטור נכון למידת האושר, הפרשנות שאנו מעניקים להגדרות החיצוניות היא לב העניין. שלישית, האושר הוא מוסר עבודה - צריך לאמן את המוח לחשוב באופן חיובי, בדיוק כמו שמאמנים את הגוף. עלינו לעשות בכל יום פעילות חיובית אחת, כמו 8 דקות של מדיטציה, כתיבה בסוף יום על דברים חיוביים שהתרחשו או כתיבת מייל חיובי לחבר, נמצאו כגורמים שמסוגלים להגדיל את האושר.
אימון המוח לצורך הכרת תודה היא הדרך הטובה ביותר להשיג את זה. עלינו להכיר את הטוב הנוכחי ולא לצפות לאירועים עתידיים שעשויים (או לא), לטמון בחובם פוטנציאל לאושר או פוטנציאל להצלחה. עלינו להסתכל על חצי הכוס המלאה (או כמו שאמא שלי אומרת - לשפוך את חצי הכוס המלאה לכוס קטנה יותר, כך שהיא תהיה מלאה לגמרי). התחילו עכשיו!
אמרו תודה על 3 דברים שהתרחשו ב-3 השבועות האחרונים, זה יגדיל את רמת האופטימיות שלכם באופן משמעותי. השתמשו בנוסחה : קודם אושר ואח"כ הצלחה! |
עריכה וכתיבה: טל עזר
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: