מחלת פרקינסון היא מחלה חשוכת מרפא הפוגעת בהדרגה בתפקוד החולה ומקשה מאוד אפילו על ביצוע הפעולות הבסיסיות ביותר. החולים זכאים, אמנם, לזכויות ממקורות שונים; עם זאת, הדרך לקבלתם מורכבת ורצופה בטפסים, מסמכים ועמידה בפני ועדות.
רעד, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות, דיבור בלתי ברור וקושי בהליכה – כל אלה הם תסמינים מרכזיים של מחלת פרקינסון, ממנה סובלים, על פי הערכות, עשרות אלפי אנשים בישראל. מדובר במחלה קשה הנובעת מפגיעה בתאים במוח המייצרים דופמין, חומר המשפיע, בין היתר, על היכולת לבצע תנועות תקינות. בהמשך לכך, נגרמת פגיעה הדרגתית בתנועות הגוף, כאשר בסופו של דבר נדרשת עזרה צמודה אפילו לביצוע פעולות יומיומיות.
לאור הפגיעה התפקודית הקשה, חולי פרקינסון זכאים לסיוע מהמדינה וגורמים אחרים. עם זאת, מדובר בערב רב של זכויות ממקורות מגוונים, הדורשות קיום תנאים שונים ובבירוקרטיה לא פשוטה.
קצבת נכות כללית
חולי פרקינסון, מגיל 18 ועד גיל פרישה, שאינם מסוגלים להשתכר למחייתם, עשויים להיות זכאים לקצבת נכות המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי. הדבר תלוי בקיומם של מספר תנאים, ובכלל זה שהחולה סובל מנכות רפואית בשיעור של 60% לפחות (ניתן גם בשיעור נכות של 40% ככל ואחת המחלות בשיעור של 25% או יותר), כמו גם מאובדן של 50% או יותר של כושר השתכרותו.
למרבה הצער, הדרך לקבלת הקצבה אינה קצרה: יש לאסוף את המסמכים הרלוונטיים, למלא טופס ייעודי ולשלחם לביטוח הלאומי. לאחר מכן יש לעמוד בפני ועדה, אשר תקבע את שיעור הנכות הרפואית של התובע. אם הוועדה קובעת שהתובע סובל מ-60% נכות רפואית לפחות (או 40% בכפוף לאמור), פקיד התביעות יקבע את שיעור נכותו התפקודית.
קצבת שירותים מיוחדים
חולי פרקינסון, מגיל 18 ועד גיל פרישה, הנמצאים במצב מתקדם ואינם מאושפזים במוסד, עשויים להיות זכאים לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) מהמוסד לביטוח לאומי. קצבה זו משולמת לחולה הזקוק לעזרה רבה בפעולות היומיומיות או להשגחה מתמדת למניעת סכנה. תשלום הקצבה תלוי במספר תנאים, ובכלל זה שהמבוטח מקבל קצבת נכות כללית או שהוא בעל נכות רפואית של 75% לפחות. בדומה לקצבת הנכות, גם כאן הדרך לקבלת הקצבה אינה פשוטה. יש להגיש תחילה טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי ולצרף את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. לאחר מכן, הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי דנה בעניין ומקבלת החלטה.
גמלת ניידות והטבות ניידות נוספות
במקרה שחולה פרקינסון סובל גם מפגיעה בניידות, הוא עשוי להיות זכאי לגמלת ניידות כמו גם להטבות נוספות (למשל, החזר הוצאות לרכישת אביזרים לרכב). תנאי מרכזי הוא כי לחולה נקבעה 40% פגיעה בניידות אם יש לו רישיון נהיגה תקף, או 60% אם אין לו רישיון נהיגה תקף. יודגש כי ברוב המקרים לא ניתן לקבל קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) וקצבת ניידות במקביל. למרות שהגמלה משולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, על החולה לפנות בבקשה לקבלת גמלת ניידות לוועדה רפואית של משרד הבריאות.
גמלת סיעוד
חולי פרקינסון שהגיעו לגיל פרישה עשויים להיות זכאים לגמלת סיעוד. גמלה זו משולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בכפוף למספר תנאים, ובכלל זה עמידה במבחן תלות/תפקוד. מבחן זה בודק האם חולה הפרקינסון נמצא במצב סיעודי, כלומר אם הוא זקוק לעזרת אחרים בביצוע לפחות שלוש פעולות יומיומיות, או אם, עקב פגיעה בתובנה, בשיפוט ובזיכרון, הוא זקוק להשגחה. בנוסף, על החולה לעמוד במבחן הכנסה. הגמלה מחולקת לשש רמות, לפי היקף התלות או היקף ההשגחה. ברוב הרמות, ניתן לקבל את הגמלה כסכום כספי, בשירותי סיעוד, או בשילוב של השניים. לצורך קבלת הגמלה יש למלא טפסים ייעודיים, לצרף מסמכים רפואיים ולעבור מבחן תלות על ידי מעריך מטעם המוסד לביטוח לאומי.
דמי פגיעה בעבודה
אם קיים קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון לחומרים כימיים אליהם נחשף החולה במהלך עבודתו, הוא עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל דמי פגיעה. דמי הפגיעה, בגובה 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח, נועדו לפצות את החולה עבור התקופה שבה לא עבד ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר עבור 13 שבועות (91 ימים) ממחרת יום הפגיעה. את התביעה, בצירוף המסמכים הרלוונטיים, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי.
הטבות מיסוי
חולי פרקינסון שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 90 אחוזים (ליתר דיוק 89.1%) עשויים, בתנאים מסוימים, להיות זכאים לפטור מתשלום מס הכנסה ואפילו לפטור ממס רכישה. את הבקשה, בצירוף המסמכים הרלוונטיים, יש להגיש לרשות המיסים. בנוסף, חולי פרקינסון עשויים להיות זכאים להטבות מיסוי נוספות, כגון הנחה בדמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל ובארנונה העירונית.
תגמולים מכוח פוליסת ביטוח
חולי פרקינסון בעלי ביטוח מחלות קשות או ביטוח סיעודי (פרטי או באמצעות קופת חולים) יהיו זכאים לקבל תגמול מחברות הביטוח, במידה שהם עומדים בתנאי הפוליסה. זאת, בנוסף לכל זכות אחרת. יש להגיש את התביעה באמצעות טופס ייעודי לחברת הביטוח, בתוספת מסמכים רפואיים רלוונטיים. יודגש כי החלטות של המוסד לביטוח לאומי או כל גוף ממשלתי אחר אינן מחייבות את חברות הביטוח הפרטיות. למרבה הצער, במקרים רבים חברות הביטוח אינן מהססות לנקוט ב"שיטת המצליח", במטרה להתיש את החולה ולגרום לו לזנוח את תביעתו.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
ניתן לראות כי למרות הכוונות הטובות, חולי פרקינסון נדרשים לעבור דרך בירוקרטית ארוכה. כמו כן, כמעט כל אי דיוק או שגגה מזערית במילוי המסמכים או הגשת הטפסים עלולים לחייב שליחה חוזרת של המסמכים ואף לסכן את עצם התביעה. בהמשך לכך, מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הביטוח הלאומי וזכויות החולה כבר מראשית הדרך.
נגישות
