למרות כל הכוונות הטובות, לפעמים מאמצי החינוך והמשמעת של הורים רבים לא נושאים פירות ועלולים להוביל לתוצאה ההפוכה ולעידוד התנהגות לא רצויה. זה לא קורה בגלל כוונות רעות או התנהגות פסולה שלהם, אלא בגלל חוסר התאמה בין מאמצי ההורה למאפייני האישיות של הילד ולעובדה שהמוח שלו עובד אחרת מזה שאנחנו מכירים בתור אנשים בוגרים ומנוסים. משום שאף הורה לא רוצה שהתנהגות שלילית תהפוך להרגל קבוע אצל הילדים שלו, חשוב להכיר את הטעויות הרווחות שגורמות בדיוק לתוצאה הזאת. ריכזנו את 8 הנפוצות שבהן בכתבה הבאה, וכדאי שתדעו שהן עלולות להופיע בקרב הורים צעירים ומנוסים כאחד ולהשפיע לרעה על ילדים בכל שלב בחיים.
1. קבלת תירוצים עצמיים
בתפיסה המקובלת, מי שבדרך כלל משתמש בתירוצים הם ילדים - אך גם הורים יכולים לעשות זאת וכך הם נופלים בעצמם לתוך מלכודת מסוכנת. באיזה תירוצים בדיוק מדובר כאשר העניין הוא חינוך ילדים והפעלת משמעת? "הוא פשוט עייף", "היא רק רעבה", "הם עדיין לא מבינים בגיל הזה" ועוד ועוד. לפעמים הדברים האלה באמת נכונים וצריך להתחשב בהם, אבל אסור לעשות זאת כל הזמן.
במקרים הבודדים שבהם אתם מוותרים לילדים שלכם בגלל נסיבות שכאלו, חשוב שתדברו איתם על ההתנהגות שלהם אחרי שהסיבה להתחשבות תסתיים. חשוב להקדיש מחשבה לנושא הזה ולתאם את "התירוצים" המקובלים ותדירותם בין ההורים, מפני שהאופן שבו אתם מפעילים סמכות ואוכפים משמעת צריך להיות עקבי, ועל כך עוד יורחב בהמשך הכתבה. אם תמשיכו להשמיע תירוצים שכאלה עבור ילדיכם באופן תדיר ולא תהיו עקביים, ההתנהגות שאתם רוצים למנוע עלולה להפוך להרגל ולחלק מהאישיות של הילדים שלכם.
2. שימוש בבושה ורגשות אשם כדי לזכות בציות
ילדים מפתחים אמפתיה באופן הדרגתי ולומדים מהי בושה בעקבות ניסיון חיים וחוויות חברתיות שונות. עד שיגיעו הימים שבהם כל אלו יהיו מבוססים באופן יציב, זה בזבוז זמן לנסות לפנות אל הרגשות האלו - למשל בעזרת משפטים כמו "תראה איך כולם מסתכלים עלינו עכשיו" או "היה לי יום קשה בעבודה אז בבקשה לא להרעיש". ילדים אף פעם לא יוכלו לראות את העולם דרך העיניים שלכם, אפילו אם הם כבר בגיל ההתבגרות, אז או שתנסו להסביר להם את המצב שלכם בדרך שמתאימה לגילם, אם הם כבר יחסית בוגרים, או שפשוט תבינו שעליכם להשתמש בשיטה אחרת.
הורים שמנסים בכל זאת להשתמש בשיטות שכאלה ולא מקבלים בחזרה ציות, עלולים לחשוב שהם מגדלים ילד חסר התחשבות בנוסף לכך שהוא לא ממושמע. אך האמת היא שבשל חוסר ההבנה שלהם, ילדים פשוט יכולים לחזור כעבור זמן קצר על ההתנהגות הרעה שביקשתם מהם להפסיק וזה עלול להוביל לכעסים מיותרים.
3. קבלת התנהגות רעה עם צחוק והתלהבות
לפעמים למרות שהיא שלילית, התנהגות בעייתית של ילדים יכולה להיות מאוד משעשעת ומצחיקה, במיוחד בגיל צעיר. זה אמנם קשה שלא להגיב בחיוך או צחוק כאשר ילד צובט את האף של סבא בחוזקה או שופך על עצמו כוס מים, אך צריך לזכור שילדים לפעמים מפרשים את התגובות האלו כסימן לאישור שמעודד אותם להמשיך להתנהג ככה. אפילו אם כמה רגעים אחר כך אומרים להם שמה שהם עשו היה פסול, יש סיכוי גבוה שהם דווקא יזכרו את התגובה החיובית של הצחוק, והיא תוביל לחזרה על הפעולה הלא רצויה.
בשלב כזה או אחר השעשוע ייפסק וההתנהגות השלילית תימשך, וגם אנשים שלא קשורים למשפחה עלולים לסבול ממנה - אז להורים מומלץ שלא להגיע לרגע הזה ופשוט להבין שאין באמת משהו משעשע בהתנהגות רעה של הילדים שלהם.
4. חוסר עקביות
תדמיינו את המצב הבא שבו הילד שלכם מבקש ממתק ואתם אומרים לא; הוא מבקש שוב ואתם מסרבים, הוא מתעקש ומתחיל לצרוח, לצעוק ולקלל ואז אתם כבר מתייאשים ונותנים לו ממתק - איזה מן מסר נראה לכם שזה משדר? שאם הוא ישתולל ויסרב לקבל תשובות שהוא לא אוהב, הוא יוכל לקבל את כל מה שהוא רוצה. במקביל, אתם לא יכולים להחליט ביום אחד שהתנהגות שהייתה מקובלת אתמול כבר לא מותרת, וגם לא ניתן לשנות את מידת החומרה של ענישה על מעשה מסוים באופן שרירותי לטובה או לרעה בלי לתת הסבר לכך. ללא עקביות גם מאמצי הנחלת המשמעת הטובים ביותר עלולים להוביל ל-0 תוצאות, ואף הורה לא רוצה את זה - אז הקפידו לעשות ככל האפשר כדי לשדר לילדים שלכם מסרים אחידים.
5. יותר מדי איומים
לפעמים ילדים צריכים להבין שלמעשים שלהם יש השלכות, וזה בסדר לסלוח להם פעם או פעמיים, או לאיים במקום ישר "להנחית" עליהם עונש כזה או אחר - אבל אסור להגזים. כמו כן, בהקשר ישיר לסעיף הקודם, חשוב שתנהגו בעקביות ולא תאיימו בעונש פעם אחת או פעמיים במקרה אחד, ובמקרה אחר תפטירו 6-7 איומים לפני ביצועו. בהמשך לכך, זה מפתיע לגלות שעל פי מחקר שנערך בשנת 2015, בקרב ילדים בני 4-8 התגלה שדווקא אלו שקיבלו איומים בעונש אם הם לא יענו על שאלות מסוימות בכנות, שיקרו הרבה יותר מאשר הילדים שלא קיבלו שום איום. לסיכום אפשר להגיד שאיומים יכולים - ולפעמים אף נדרשים - להיות כלי בארגז הכלים של הורים, אבל צריך לדעת איך להיעזר בהם, אחרת הם גורמים יותר נזק מתועלת.
6. יותר מדי איסורים ושיח שלילי
לשמוע כל הזמן "אסור לעשות את זה" ו"לא, אני לא מרשה" זה לא כיף, במיוחד לילדים קטנים שרק רוצים לשחק וליהנות. אם זה קורה באופן קבוע יש לכך השלכות הרבה יותר משמעותיות מאשר רק פחות הנאה במערכת היחסים בין הורים וילדים. מחקרים ומאמרים אקדמיים שבחנו את סגנון ההורות הזה, הצביעו על כך שההשלכות של התנהלות שכזאת לאורך זמן פוגעת בקשר בין הורים וילדים, ושהיא גורם שעלול להוביל להתפתחות של התנהגות רעה. הפתרון הוא יחסית פשוט, במקום להתמקד במה שאסור לעשות יש לכוון את הילדים למה שכן כדאי - במקום "אל תעמוד על הכיסא בזמן האוכל", להגיד "כשאנחנו אוכלים כולם יושבים על הכיסאות, וככה בטוח ונעים יותר לנו וגם לכם".
7. שימוש בענישה אחידה
הורים שיש להם יותר מילד אחד או שמדברים עם הורים אחרים שיש להם ילדים באותו גיל כמו אלו שלהם, עלולים להתפתות להשתמש בשיטות ועקרונות ענישה שכביכול "כבר הוכיחו את עצמם". זוהי טעות שרצוי להיזהר ממנה, כי אין ילד שזהה בדיוק לילד אחר ושיטה שהצליחה במקום אחד עלולה לגרום לנזק באחר. כמובן שאפשר לנסות גישות שונות למשך תקופות קצרות כדי לראות האם הן יעילות, אך במידה שלא כך הדבר - צריך להפגין גמישות ולשנות את צורת הפעולה שלכם. שימו לב שאם יש לכם כמה ילדים ואתם נוקטים איתם בגישות משמעת וענישה נבדלות זו מזו, חשוב לדבר על כך מראש עם האח או האחות הגדולים כדי להסביר להם על כך בהתאם לגילם ולא להוביל למצב של קנאה ושנאה שהם דלק עבור התנהגות לא רצויה.
8. חוסר הקשבה
לסיום, אם אתם באמת רוצים להפסיק התנהגות לא רצויה של הילדים שלכם ולחנך אותם בדרך הטובה ביותר, אסור לשכוח להקשיב להם ולעשות זאת באופן שיעניק להם את תשומת לבכם המלאה ובמידת האפשר גם התחשבות בדברים שהם אומרים. כשאתם עושים זאת, נסו לראות את העולם דרך העיניים של הילדים שלכם כדי להבין את ההיגיון שהם מנסים להציג בפניכם. אם לא תשתדלו כך סביר להניח שבמקום להבהיר לילדים שלכם איך להתנהג, רק תלמדו אותם להסתיר טוב יותר את ההתנהגות השלילית שלהם - וזה נכון בכל גיל.
אם אין לכם אפשרות לעשות זאת, יכול להיות שעדיף להגיד לילד או לילדה שלכם שתדברו אחרי העונש או הפסקת ההתנהגות הבעייתית שלהם, ושמאוד חשוב לכם להקשיב להם. רק זכרו שלילדים קטנים קשה להתאפק במקרים שכאלה יותר מדי זמן, ושתוך כדי שאתם מדברים איתם אולי יהיה צורך למקד אותם בנושא השיחה מפעם לפעם, ויש לעשות זאת בעדינות.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: