נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
לעיתים אנו נוטים לתת לכעס על הורינו מהעבר, שאולי הצטבר אצלנו במרוצת השנים, להוביל אותנו לסלידה מהדרך בה הם חינכו אותנו, וכחלק מהניסיון לצאת לדרך משלנו אנו נוטים להתעלם מהדברים החיוביים שקיבלנו מהם. למשל, אלו שהוריהם היו סמכותיים מאוד ואפילו נוקשים כלפיהם, עלולים לנהוג במתירנות מוגזמת כלפי ילדיהם ולהעניק להם יותר מדי חופש, בניסיון ''לפצות'' על העבר. הרצון להכתיב דרך משלנו לחינוך הילדים, יחד עם הרצון לתקן את הטעויות שביצעו הורינו בעבר, הוא בהחלט חיובי, אך כדאי לזכור שהבהרת מעמדו הסמכותי של ההורה בפני הילד הוא חלק הכרחי מהתפקיד, כמו גם הבהרת החשיבות של קביעת כללי התנהגות, שכן בלעדיהם יתקשו הילדים להסתגל למסגרות שונות במהלך חייהם.
לדוגמה, ילד שהוריו לא חינכו אותו להכיר בסמכות ולכבד את כללי ההתנהגות המקובלים בבית, יגלה גם קשיים בהתמודדות עם דמויות סמכותיות אחרות, כמו מורה בבית הספר, מפקד בצבא או מנהל בעבודה. הורים רבים נמנעים מהפעלת סמכותם במקרים מסוימים, מתוך הרצון להיות הורים 'טובים' או מהשאיפה לנהוג אחרת משנהגו בהם הוריהם, אך בסוף מוצאים את עצמם עומדים חסרי אונים אל מול התנהגותם של הילדים.
בעידן הנוכחי, הילדים מבלים הרבה זמן ברשות עצמם ובהרבה מקרים ללא דמות סמכותית כלשהי שתשגיח עליהם. לחצים וצרכים כאלו ואחרים מאלצים את ההורים לשהות שעות רבות מחוץ לבית, מה שמביא לירידה בזמן שהם מבלים עם ילדיהם. לזמן האיכות עם ההורים יש חשיבות ממשית עבור הילד, שכן במסגרת הזמן הזה הוא רוכש מיומנויות ומשפר את התקשורת הבין-אישית עם הוריו. בנוסף לכך, הבילוי המשותף מאפשר להורים להעניק לילד את תשומת הלב לה הוא זקוק. בעידן בו ההורים מבלים את רוב שעות היום מחוץ לבית, נוצר מצב בו הילד צריך להתאמץ על מנת להשיג את תשומת ליבם של הוריו, ואם זה לא קורה הוא מפתח תפיסה שהוא 'שקוף' בעיניהם.
במצב כזה, ילדים נוטים להשיג את תשומת ליבם של ההורים באמצעים אחרים, כמו התנהגות בעייתית בבית או במסגרות כמו הגן או בית הספר. הקדשת זמן לילדיכם תאפשר להם להרגיש בעלי משמעות עבורכם ותמנע מהם את הצורך להשיג מכם יחס באמצעים קיצוניים, וכן תספק לכם היכרות טובה יותר עם עולמם הפנימי, כשבמקרה הצורך יש סבירות גבוהה יותר שתשימו לב לשינויים בהתנהגותם שעלולים להעיד על משהו שדורש את התייחסותכם.
הנה משהו שכנראה לא יפתיע אתכם במיוחד - ילדים לומדים כיצד להתמודד עם בעיות מצפייה באופן בו מתמודדים הוריהם. לכן, חוסר סובלנות, תקיפות כלפי אחרים או כלפי הילדים עצמם וכדומה, עלולות לגרום להם לאמץ דפוסי התנהגות בעייתיים ואף לפתח בעיות בשליטה בכעסים. הורים מרגישים שעל מנת להציב גבולות לילדיהם, הם אמורים להיות תקיפים ואף נוקשים, ולעיתים להעניש בחומרה אם צריך, מתוך הנחה ש"כך הם ילמדו". מאידך, ישנם הורים שחוששים להפעיל את סמכותם אל מול הילדים, בשל הפחד שזה יפגע ביחסיהם. אם כך, איך נבהיר לילדים את ההשלכות שיכולות להיות למעשיהם, מבלי לגרום לנזק? מומחים טוענים שהמפתח לשם כך הוא חינוך, ולא ענישה.
הכתיבו לילדיכם דרך במקום להעניש אותם על טעות שעשו, שכן חינוך נכון יסייע להם לפתח ביטחון ביכולתם לשפוט אירועים ולהחליט כיצד לפעול ומה נכון לעשות. ילד שסללו עבורו דרך עדיין יכול למעוד, אבל במקרה כזה, גבוהה הסבירות שיבין שטעה בבחירה שעשה, בעוד שילד שהוענש עלול להפנים מסר לפיו הוא 'ילד רע' ולכן הגיע לו עונש, אך הוא ימשיך להתנהג באופן בעייתי.
כהורים, אנו שואפים לעשות את הטוב ביותר עבור ילדינו, אבל ישנה חובה להכיר בחשיבות של גבולות ובצורך הממשי של ילד בהם. ישנם הורים שמפנקים את ילדיהם יתר על המידה על מנת למנוע מהם תחושת אכזבה, וחשוב לזכור שעלולות להיות לכך השלכות לא רצויות על עתידם, יכולתם להשתלב במסגרות שונות וכן בכל הנוגע להתמודדויות עם קשיים שהחיים בהחלט יזמנו עבורם בהמשך. זכרו שאכזבות, כעס או תסכולים הם חלק מהחיים, וישנם הורים שרצונם הטוב לעזור ולתת לילדים חיים טובים, גורם להם לפנק אותם באופן מוגזם. מצב כזה עלול לגרום לילד לפתח תכונות אנוכיות ותחושת "מגיע לי" מוגזמת, שתקשה עליו להשתלב במסגרות שונות ואף ביצירת קשיים חברתיים. בנוסף, כאשר הורים עושים הכל עבור ילדיהם או אם הם מגוננים עליהם במידה מופרזת, הם למעשה מונעים מהם לחדד את יכולות ההתמודדות העצמאית שלהם ופוגעים ביכולתם ללמוד כיצד להסתדר בכוחות עצמם.
אז מה עושים? לדוגמה, במקרים שהילד מסרב להישמע להוראה לקחת חלק במטלות הבית (כמו שטיפת כלים, סידור החדר וכדומה), הורים רבים יעדיפו לעשות זאת בעצמם מאשר להיכנס לעימותים, אבל בכך מעבירים לילד מסר לפיו כללי הבית אינם חלים עליו והוא אינו מחויב בציות לחוקים. במקרים כאלו אל תתביישו להפעיל את סמכותכם ההורית, וזכרו שהורות סמכותית אין פירושה להשפיל או להקטין את הילד, אלא שהיא מתאפיינת בכיבוד הילד ורצונותיו, אך גם בעמידה על עקרונות של התנהלות בבית ועזרה הדדית כפי שהילד עצמו רוצה לקבל.
ציפיות גבוהות יכולות להיות בעלות השפעה חיובית על ילדינו, אבל לציפיות מופרזות ושאיפה מוגזמת לשלמות עלולות להיות השלכות לא פשוטות... כשרף הציפיות גבוה ומכביד מדי, הילדים עלולים להרגיש שאין להם את היכולת להתמודד עם הציפיות הגבוהות, מה שעלול לגרום לכך שיעדיפו להימנע מפעולה. אז איך בכל זאת ניטע בהם מוטיבציה ואמונה בעצמם, מבלי להעמיד רף ציפיות גבוה ומאיים? חשוב לזכור שלכל ילד יכולות אחרות וילדים שונים תופסים את הסביבה באופן שונה, אז יש להקפיד להתאים את הציפיות שלנו ליכולותיהם ותמיד להתחיל בקטן.
במקביל לכך יש לזכור שהילדים מפנימים את היחס מצד ההורים, ובמידה לא מבוטלת הוא גם הופך להיות היחס שלהם כלפי עצמם - לכן לחיזוקים מילוליים בדמות דברי שבח, עידוד ותמיכה ישנה חשיבות רבה. על ההורים ללמד את ילדיהם לשפוט את הישגיהם ביחס לעצמם, ולא באמצעות השוואה לאחרים (לדוגמה, לשאול את עצמם האם אנחנו טובים יותר משהיינו אתמול?). שבחו אותם על הצלחותיהם אך לא פחות חשוב מכך, עודדו אותם גם בעת כישלון. באופן הזה, יפנימו הילדים את החשיבות של הדרך וההשקעה, ולא התוצאה בלבד. אפשרו להם לבצע בחירות משל עצמם וזכרו לא לנסות לתקן את כל החסרונות שלהם, אלא לקבל אותם ולעזור להם להתמקד בתחומים שבהם ילדיכם מתעניינים ומצטיינים.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: