מהו ניוון מקולרי?
ניוון מקולרי (באנגלית: Macular degeneration) היא מחלת עיניים הפוגעת בעיקר במרכז רשתית העין (מקולה) שאחראית לראייה המרכזית, ומביאה לפגיעה ביכולת לראות מה שנמצא ישירות מול העין. הסובלים מהמחלה יחוו קשיים בתפקודי הראייה הדורשים דיוק כמו קריאה, נהיגה, זיהוי עצמים וצבעים וכדומה. למרות שאין ודאות בנוגע למה הוא הגורם למחלה, היא נוטה להתפתח כאשר חלבונים ושומנים מצטברים מתחת לרשתית ומביאים לפגיעה משמעותית בתפקודה ובחדות הראייה של הסובלים ממנה. עם התקדמות המחלה נפגעים גם תפקודם של תאים באזור המקולה שמגיבים לגירוי של אור, עד שפעולתם נפסקת.
ישנם שני סוגים שונים של ניוון מקולרי:
ניוון רשתית "יבש" – צורתה הנפוצה יותר של המחלה, כש-90% מהלוקים בה סובלים מסוג זה. במקרה כזה, נוצרים גושים של חלבונים הנקראים 'דרוזן' (drusen) במקולה, ואז כאשר בודקים את העין ומסתכלים בה ניתן להבחין בכתמים צהובים באזור מרכז הראייה שברשתית. צורה זו של המחלה מתאפיינת בירידה מסוימת בחדות הראייה ובאה לידי ביטוי בצורת קשיים בקריאה וכדומה.
ניוון רשתית "רטוב" – סוג זה של המחלה נגרם כאשר כלי דם חדשים ופגומים מתפתחים מתחת למקולה. במקרה כזה, חלקם חודרים את הרשתית ומביאים לדימום, שגורם להיווצרות של מעין רקמת צלקת במרכז הראייה, ולהופעת כתם שחור ברשתית העין, שבו ניתן להבחין בבדיקה. בניגוד לניוון רשתית יבש, במקרה שבו לוקים בסוג זה של ניוון מקולרי - אובדן הראייה מתרחש בתוך זמן קצר.
גורמי סיכון, תסמינים ושכיחות ניוון מקולרי
ניוון מקולרי נוטה להופיע החל מהעשור החמישי לחיי האדם, כאשר שכיחות המחלה עולה עם הגיל, ולכן היא נקראת גם "ניוון מקולרי גילי" או AMD (ראשי תיבות של Age-related Macular Degeneration). על פי נתונים של עמותת נמ"ג (ניוון מקולרי גילי) הישראלית, כאן בארץ חיים כ- 190,000 איש הסובלים מניוון מקולרי תלוי גיל, כאשר בקרב נשים שכיחות המחלה מעט גבוהה יותר. בגילאים צעירים המחלה נדירה למדי ונגרמת לרוב כתוצאה מתורשה. סיבות נוספות להיווצרות והתפתחות המחלה עלולות להיות:
• עישון
• חשיפת יתר לשמש
• השמנה קיצונית
• היסטוריה משפחתית (מי שמבין בני משפחתו מדרגה ראשונה היו כאלו שאובחנו כסובלים מניוון מקולרי גילי, נמצא אף הוא בקבוצת סיכון לפתח את המחלה).
• צבע עיניים - לכמות הצבענים (פיגמנטים) הנמצאים ברקמת העין ייתכן ויש קשר לכך. מתברר שלאנשים בעלי עיניים בהירות סיכוי גבוה יותר לפתח ניוון מקולרי מאשר לבעלי עיניים כהות.
היות ואובדן הראייה במקרים מוקדמים של המחלה הוא הדרגתי מאוד ואיטי למדי, רוב האנשים כלל לא יבחינו בכך. עם התקדמות קצב התפתחות ניוון הרשתית, גם הנזק לראייה ילך ויחמיר. כמו כן, לחץ דם גבוה ומחלות לב שונות עלולים להגדיל את הסיכוי ללקות בניוון מקולרי.
תסמיני המחלה יבואו לידי ביטוי בצורת ירידה בכושרו של מרכז הראייה (המקולה), באובדן יכולת הקריאה או ההבחנה בפרטים (למשל, קריאת שעון), וכמובן בירידה באיכות תפקוד מרכז הראייה, המשמש אותנו לפעולות כמו נהיגה, צפייה בטלוויזיה ועוד. הסובלים ממצב זה לרוב יתלוננו על ראייה מטושטשת ועל חוסר יכולת להבחין בפרטים, כשבמקרים אחרים הלוקים במחלה עלולים להתלונן על קושי בקריאה ובהבנת כתב בדפוס קטן.
דרכי אבחון, טיפול והתמודדות
היות וניוון מקולרי היא מחלה אשר עלולה לגרום ללקות ראייה קשה ואף לעיוורון, חשוב מאוד לפנות לרופא בשלב מוקדם כאשר מבחינים בירידה בחדות הראייה או רק חושדים בכך. מומלץ לבצע בדיקות עצמאיות באמצעות לוח אמסלר (בתמונה למטה), המאפשר זיהוי של עיוותי ראייה. כפי שניתן לראות, זהו לוח מצויר המורכב מקווים ישרים החוצים זה את זה, ובמרכזם נקודה שחורה; המטופל הניגש לבדיקה יכסה עין אחת, ועינו השנייה תתמקד באותה נקודה שחורה. לאדם הסובל מהמחלה, יראו הקווים הישרים שעל הלוח כעקומים או מעוותים, ואם אכן נראה עיוות כלשהו בקווים, מומלץ לפנות לרופא בהקדם. בנוסף, אם במשפחתכם יש היסטוריה של התמודדות עם המחלה, רצוי להיבדק אצל רופא באופן סדיר ועקבי על מנת למנוע התדרדרות.
למרבה הצער, לניוון מקולרי אין תרופה מוכרת ובעלת יעילות מוכחת נכון להיום, והטיפולים הקיימים מתמקדים בעיכוב התפתחות המחלה או דיכוי התסמינים שלה.
טיפול בניוון מקולרי יבש: צורת הטיפול המוכרת בסוג זה כוללת נטילת ויטמינים (A, B ו- C), הפועלים כנוגדי חמצון, מנטרלים את היווצרות הגושים (דרוזן) ועשויים להאט את קצב התקדמות המחלה ב-25%. עם זאת, יש לציין שהטיפול בוויטמינים עודנו נתון במחלוקת.
טיפול בניוון מקולרי רטוב: סוג זה נחשב לחמור יותר, ולפי הערכות שונות כ-70% מהלוקים בניוון מסוג זה עלולים לחוות אובדן ראייה משמעותי בפרק זמן של שנתיים ממועד האבחון. הטיפולים הקיימים מתמקדים בעיקר בעצירת דליפת הנוזלים מכלי הדם החדשים הנוצרים ברשתית באמצעות הזרקה של תרופות שונות. החומר הגורם להיווצרות כלי הדם הפגומים הוא חלבון בשם Vascular Endothelial Growth Factor; הוא נוצר בגוף, ועלול לעורר במצבים מסוימים צמיחת כלי דם לא תקינים. מסיבה זו מחקרים בנושא התמקדו בהבנת המרכיבים שיוצרים את כלי הדם הפתולוגיים, על מנת לטפל בבסיס המחלה ובאמצעות כך להביא לריפויה.
לסיכום
על אף שניוון מקולרי הוא גורם שכיח ומסוכן שעלול להוביל לאבדן הראייה, ניתן להמשיך ולתפקד ברמה היומיומית באמצעות שימוש בראייה ההיקפית, והיעזרות באמצעים דוגמת שעונים בעלי ספרות גדולות יותר, קריאת ספרים בדפוס גדול ועוד שיטות שונות שעשויות לשפר את איכות החיים של הסובלים מהמצב. למרות זאת, באם הבחנתם בשינוי או התדרדרות בראייתכם, מומלץ שלא לבזבז זמן ולפנות באופן דחוף לרופא עיניים על מנת לשלול ניוון מקולרי או להתחיל בטיפולים הרפואיים הנדרשים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: