1. ניתוחי החלפת מפרקים יעילים ומוצלחים יותר
כיום נפוץ מאוד לעבור ניתוח להחלפת מפרק בגיל מבוגר, זאת עקב כך שרובנו רוצים להמשיך לחיות חיים מלאים ופעילים גם כשאנחנו מזדקנים, ולמעשה במחקר שנערך באוניברסיטת איווה נמצא שמספר הניתוחים הכולל להחלפת מפרקים הוכפל ב-20 השנים האחרונות. הודות לחומרים, טכניקות ותהליכי שיקום טובים יותר, עלה אחוז ההצלחה של הניתוחים האלה, כש-90% מהם עוזרים לאנשים להמשיך להישאר פעילים למשך 20 שנים נוספות ואף יותר.
2. הבנה עמוקה יותר בנוגע למחלות ודלקות
מדענים למדו בשנים האחרונות הרבה מאוד על תפקידה של הדלקת כגורמת למחלות שונות וכיצד היא מקושרת להרס הרקמות שבגוף. "אנחנו מאמינים שמחלות כמו פרקינסון, אלצהיימר, שלל סוגי סרטן ומחלות אחרות שקשורות לזקנה הן לא פתולוגיות שונות באופן מלא, אלא יש להן גורם אחד משותף, והוא נטישה של תחזוקת ותיקון הרקמות", כך אומרת ד"ר אירנה קונבוי, מהנדסת ביולוגית מאוניברסיטת קליפורניה וחלוצה בתחום הפיכת תאים זקנים ל"צעירים".
"דלקות חוזרות ונשנות מונעות את התגובה המרפאת של תאי גזע, והרקמות נשארות פגועות, מה שמוביל לדלקות נוספות וחוזר חלילה", היא מוסיפה ואומרת. במחקרה היא מצאה גם שכאשר מצליחים "להצעיר" תאים זקנים, הדלקות מופחתות. בעקבות מחקר זה ועוד רבים אחרים שנערכים כעת בתחום, נוכל לטפל בשלל מחלות שקשורות לזקנה ושלא ניתן היה למנוע עד היום.
3. מודעות גבוהה יותר לתזונה נכונה
בשנים האחרונות כמעט כולנו זכינו ללמוד דברים רבים על תזונה שהורינו לא שמעו עליהם מעולם, ובעזרת הידע הזה אנחנו יכולים לעשות בחירות שקולות יותר בבחירת המזון שאנו מכניסים לגופנו. "שני הדברים שמובילים להזדקנות בריאה הם תזונה נכונה ותוכנית אימונים", כך אומר ד"ר פנחס כהן, דיקן בית הספר לאונרד דייוויד לגרונטולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה, "תזונה שעשירה בפירות וירקות ושמכילה פחות מוצרים מן החי ומזונות מעובדים היא קריטית".
מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד הראה שנשים בגילאי 50-60 שצרכו יותר דגים ומזונות מן הצומח ופחות בשר אדום ובשר מעובד, היו בעלות 40% יותר סיכוי להגיע לגיל 70 ללא מחלות כרוניות מאלו שלא עשו כך. "דיאטה שעשירה בעדשים, שעועית, גרגירי חומוס ואפונה מקושרת לרמת כולסטרול תקינה ולסיכון נמוך לסבול ממחלות לב, סוגים שונים של סרטן והשמנת יתר", מוסיפה ארין פלינסקי-ווייד, מחברת הספר "דיאטת שומן בטן לאובדי עצות".
4. פתולוגיה דיגיטלית
עד לפני כמה שנים רופאים נהגו לקחת דגימות של רקמות מביופסיה ולהביט עליהן תחת מיקרוסקופ, אך כיום ישנה טכנולוגיה חדשה לאבחון רקמות ומציאת מחלות, שכבר החל להיעשות בה שימוש בבתי חולים כאן בארצנו. לפי ד"ר אניל פרוואני, פתולוג מהמרכז הרפואי ווקסנר באוניברסיטת אוהיו, "השיטה הישנה מוגבלת מאוד, בעוד שפתולוגיה דיגיטלית מאפשרת לרופאים ולמדענים להפוך את הדגימה לדיגיטלית ולהגדיל אותה בפירוט רב בעזרת תמונה עם מיליוני פיקסלים".
בנוסף, במקום לארוז את הדגימה ולהעביר אותה לבדיקה אצל מומחה כזה או אחר, ניתן כיום פשוט לשלוח אותה דרך המחשב, וזה מאפשר לקבל חוות דעת של רופא מומחה תוך מספר שעות במקום שבועות. כך ניתן לזהות מחלות כמו סרטן במהירות ולהגיש לחולה את הטיפול המתאים בזמן.
5. חיסונים נגד סרטן
פרט לחיסון הקיים נגד נגיף הפפילומה האנושי שגורם לסרטן צוואר הרחם, כיום נערכים שלבים אחרונים של מחקרים בנוגע לחיסונים שביכולתם למנוע הופעת סוגים נוספים ומסוכנים של סרטן. "יש דרך למנוע סרטן לפני שהוא מתחיל, וזה פתרון הרבה יותר טוב מאשר לנסות להעלים אותו ברגע שהוא כבר קיים בגוף", כך אומרת ד"ר אלקטרה פסקט, חוקרת מאוניברסיטת אוהיו. מדענים מקובה כבר הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן ריאות, וחיסון נגד סרטן הערמונית כבר נמצא בתהליכי ניסוי קליני בבני אדם בארה"ב.
6. בדיקות סקר גנטיות
מכיוון שאנחנו לומדים כיום יותר על הדרך שבה הגנים שלנו משפיעים על המחלות שמהן אנו סובלים, בדיקות סקר גנטיות הופכות לחשובות יותר ויותר בגילוי מחלות שקיימות אצל האדם וכל משפחתו. "כשאדם אחד מהמשפחה נבדק לגילוי סיבה למחלה שממנה הוא סובל, המידע שמתקבל יכול לעזור גם לכל שאר בני משפחתו", כך אומרת ד"ר קים ל. מקברייד, ראש מחלקת הגנטיקה בבית החולים הכלל-ארצי לילדים בארה"ב.
"ברגע שמוצאים מחלה שנגרמת בעקבות גנים אצל אדם אחד, ניתן לשלוח לבדיקה את שאר בני המשפחה כדי לוודא האם גם הם נמצאים בסיכון. אם כן, אפשר לעקוב אחריהם ולבצע טיפולים מניעתיים". דוגמא לכך ניתן לראות בזיהוי מוטציית גן 2/BRCA1, שמסמלת על סיכון מוגבר לסבול מסרטן השד.
7. אנטיביוטיקות חדשות
אנשים קשישים חשופים יותר לזיהומים, והעלייה בכמות החיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה היא מדאיגה. עם זאת, מדענים מאוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון גילו לאחרונה אנטיביוטיקה חדשה, זאת לאחר 30 שנה מאז גילוי האנטיביוטיקה האחרונה. כעת התרופה שנקראת טאיקסובקטין נמצאת בבדיקה, והיא יכולה להיות זמינה לציבור בעוד כ-5 שנים, כשהיא כבר נמצאה יעילה נגד זיהומים, לרבות שחפת. בנוסף, החוקרים פיתחו דרך חדשה לגדל באופן טבעי בקטריות מהאדמה במעבדה, מה שפותח אפשרויות ליצירת אנטיביוטיקות חדשות רבות בעתיד הקרוב.
8. כלים חדשים לטיפול בשבץ
לפי איגוד השבץ האמריקאי, הסיכוי לסבול משבץ כמעט הוכפל ב-10 השנים האחרונות אצל אלו שעברו את גיל 55. עם זאת, לאחרונה נוספה לארגז הכלים של הרופאים דרך חדשה לטיפול בבעיה. מכשיר חדשני שפותח נכנס לתוך כלי הדם בעזרת קטטר קטן, ומתרחב או מתכווץ כדי לתפוס את קריש הדם שנוצר ולמשוך אותו החוצה.
במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה נמצא שאנשים מבוגרים בגיל ממוצע של 67 שקיבלו את הטיפול הזה, הצליחו להחלים מהר יותר ועם פחות סיבוכים מאשר אנשים שעליהם בוצע טיפול בשבץ בשיטות הישנות. "הכלי החדש הזה משנה באופן משמעותי את הדרך שבה מטפלים בשבץ איסכמי", כך אומר מנהל המחקר ד"ר ג'פרי ל. סייבר.
9. ניתוחים פחות פולשניים
טכניקה אחת שעשתה מהפכה בחדר הניתוחים היא שיטת הלפרוסקופיה, או בעברית "שקיפת בטן". "ניתוחים שבעבר דרשו יצירת חתך גדול בגוף, יכולים כיום להיעשות עם מספר חיתוכים קטנים והרבה פחות כואבים", כך אומרת ד"ר גייל בסנר, מנהלת מחלקת ניתוחי הילדים בבית החולים המדיני לילדים בארה"ב.
מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ון הופקינס הראה שסוג זה של ניתוחים מפחית באופן משמעותי את הסיבוכים שמהם סובלים מטופלים אחרי הניתוח ומשפר את איכות חייהם בטווח הארוך. בנוסף, הוא הרבה פחות יקר, מה שמשאיר אצל המטופלים כסף רב יותר שישמש אותם בפנסיה. "מטופלים שנשארו בבית החולים למשך מספר ימים אחרי הניתוח יכולים כיום להשתחרר הביתה הרבה יותר מהר, לעיתים אפילו באותו יום, מה שמפחית גם את סכום הכסף שעליהם להשקיע באשפוז" כך אומרת ד"ר בסנר.
10. שילוב רובוטים בביצוע ניתוחים
פרט לניתוחים פחות פולשניים, כיום מתחילים להיכנס לחדרי הניתוחים גם רובוטים, שמבצעים עבודה מדויקת הרבה יותר מאשר ידיהם של המנתחים. "הרובוטים לוקחים את הניתוחים הפחות פולשניים לרמה חדשה וגבוהה יותר", מציינת ד"ר בסנר. פרט לכך, רופאים יכולים כיום לנתח חולים מרחוק בעזרת רובוטים, משמע גם אנשים שחיים באזורים מרוחקים מאלו שבהם נמצאים מומחים מסוימים, ובנוסף גם כאלו שאינם יכולים להגיע עד לרופא המנתח שלו הם זקוקים, מסוגלים כעת לקבל טיפול איכותי ומתאים.
עם זאת, עדיין יש כמה מגבלות לטכנולוגיה החדשה הזו, משום שיש צורך להכניס אותה לחוק ולהבין כיצד להתייחס אליה כך שתהיה בטוחה ויעילה כמה שיותר. למשל, יש צורך בנוכחות של מנתח באזור למצבי חירום, אך עדיין צריך להבין מי ייקח אחריות במקרה שמשהו ישתבש. אף על פי כן, אין ספק שמדובר בהתקדמות רצינית בתחום הרפואה, שבסופו של דבר תהפוך להיות חלק מהשגרה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: