print header

על מועקות וחרדות בגיל המבוגר

"חרף בואו של 'דור קשיש' מסוג חדש, עדיין מלווה הגיל המבוגר בשורה של מועקות וחרדות, חלקן מזעריות אך מטרידות, וחלקן משמעותיות ביותר, למרבה הצער אלו הן בעיות שהדור הצעיר מתקשה להבין..." בדברים אלו פותח אברהם אלון, יועץ אסטרטגי בכיר שמתמחה בדיור מוגן ובסוגיות איכות החיים בגיל הזהב, את הסבריו על הקשיים שאנשים עלולים לחוות בגיל מבוגר. מאמרו אמנם לא מעלים את הבעיות האלו, אבל מתוך דבריו ניתן ללמוד על התחושות הקשות שעלולות להציף את בני הגיל הזה...
 
מועקות וחרדות בגיל המבוגר: אישה מבוגרת מביטה הצידה

נתחיל בדברים "הקטנים" לכאורה:

"תקלות טכניות" בבית – בשעת ערב מאוחרת יושבת אלמנה מבוגרת בדירתה וקוראת. בהדרגה יורדת החשיכה והאישה קמה כדי להדליק את האור. מאומה לא קורה... לא ברור לה האם התקלה היא כללית או בדירה עצמה, ובינתיים החשיכה מתגברת. האישה, מנוסה במצבים כגון אלה, מתקשרת למוקד חברת החשמל - "לא ידוע לנו על תקלות כלשהן במקום מגורייך", משיבה לה התורנית במוקד.
 
האישה במצוקה, מה היא תעשה עכשיו? האם השכן ליד יוכל להתפנות למספר דקות? אולי תתקשר לבנה המתגורר בעיר אחרת? ומה הוא יוכל לעשות? היא נזכרת שאותו הבן הפנה אותה בעבר למוקד נוסף של טיפול בתקלות. היא מגששת את דרכה בחושך ובאור הקלוש קוראת את מספר הטלפון. תורן אדיב עונה לשיחה שלה ומסיים את השיחה בנימוס: "אנא המתיני בסבלנות. נעשה כמיטב יכולתנו לעזור לך". זהו. עכשיו לא נותר לה דבר לעשות , רק לשבת ולחכות. אין אור, אין רדיו, אין טלוויזיה, אי אפשר להרתיח קומקום... עד שיבוא "גואל". תרחיש דומה יגיע גם בעקבות תקלות אחרות כמו ברז דולף, מקרר מקולקל, בלון גז ריק וכדומה.
 
איבוד שיווי משקל – בדרך כלל הוא מרגיש בטוח בשעת ההליכה שלו. הוא שומר על יציבה נכונה, לא הולך מהר מדי, נזהר ליד שטחים לחים או רטובים. למרבה ההפתעה הוא נפל דווקא בבית - בעת שניגש למקרר הוא החליק לפתע אך למזלו ידו הספיקה להישלח אל משענת הכיסא הקרוב אליו. בגיל שלו גם הידיים כבר לא כל כך חזקות, ולכן הוא לפתע חש כיצד הוא משתטח אפרקדן על הרצפה. 'איך קמים מכאן?' הוא שאל את עצמו ומיד ענה – 'לבד'...
 
"שפעת קלה" – הוא נתקף בחולשה טורדנית שלא נעלמה גם אחרי יומיים, אך 'זה קורה מדי פעם בגילי', הוא חשב. אחר כך היה נדמה לו שחומו עלה, אז הוא ישב עם המדחום הישן והמלוכלך בפיו והתבונן בשעון היד שלו. מכיוון שהוא לא זכר כמה זמן יש לחכות והוא לא היה בטוח האם נשמע הצפצוף שמסמן על סוף הבדיקה, הוא החליט להמתין חמש דקות, ואז חמש דקות נוספות... לאחר מכן הוא שלף את המדחום מפיו, הרכיב את משקפיו והתבונן במספר שהוצג לפניו. "שלושים ושבע מעלות פסיק שמונה" אמר לעצמו בקול. האם עליו לגשת לרופא? האם יש לקחת משהו נגד החום? בהיעדר ייעוץ רפואי או אדם שייקח את תלונותיו ברצינות הוא מחליט ללכת לישון. 'אולי עד הבוקר זה יעבור...'
מועקות וחרדות בגיל המבוגר: קופסת טישו לצד תרסיס לאף ובקבוק חימום
"בדידות משעממת" – כבר שבוע ימים שרוחה ירודה – למעשה אין לה חשק לשום דבר. בגילה, כך אמרו לה, זה קורה לכולם. אז היא נעה מישיבה בכורסא למטבח, ('כוס תה לא תזיק'), משם לטלוויזיה ('איזה חדשות מעצבנות'), משם לחלון ('הנוף לא משתנה, וגם האנשים לא'), ושוב לכורסא. היא נזכרת שחברתה הטובה הלכה לעולמה לפני חודש ושחדרי הבית ריקים משום שכל הילדים שלה עסוקים בדאגה לחיים ולמשפחות שלהם. המועדון שאליו הלכה האישה בשעות הבוקר כבר נראה לה משעמם וחדגוני ולכן כנראה שהיא כבר לא תבוא לשם יותר. "מה עושים עם החיים האלה עכשיו?" היא שואלת את עצמה, ולא מצליחה לחשוב על תשובה.

ומכאן לדברים "הגדולים" באמת:

  • המעמד המשפחתי, החברתי והתדמיתי: כיצד הקשיש "נתפס" על ידי סביבתו המשפחתית והחברתית – "מה הם בכלל יודעים עלי?"

  • הירידה בזיכרון: "האם יש לי אלצהיימר או שזו רק הזקנה?"

  • בעיות בשינה: "כל הלילה אני מסתובבת סביב עצמי במיטה והולכת לשירותים"

  • התקשורת עם בני המשפחה הצעירים: הפערים בין הדורות רק הולכים וגדלים בעקבות התקדמות הטכנולוגיה - "אל תדברו מהר ותבלעו מילים, קשה לי להבין אתכם."

  • המראה החיצוני: הקמטים, הגב הכפוף, ההליכה האיטית, השיער הנושר, ההישענות על מקל או הליכון – "פעם הגוף שלי היה יותר יפה וחזק."

  • חוסר ההשלמה עם ההזדקנות: זהו המרד הפנימי של הגוף והנפש כנגד השפעות הזמן שאי אפשר לעצור.

מועקות וחרדות בגיל המבוגר: שעון חול

מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?

למרות כל ההבדלים החיובים שיש בין אורח החיים של הקשישים בעולם המודרני לבין זה שהתקיים לפני מספר עשורים בודדים, חייהם רחוקים מלהיות מושלמים. בעיקר קשה להם לראות עד כמה הצעירים מהם לא מבינים את הקשיים והמחשבות שלהם, וקשה עוד יותר לצעירים הללו לרדת לסוף דעתם של הקשישים. על כל הצדדים המעורבים לזכור שהארכת תוחלת החיים מעניקה לאדם עוד שנים רבות לחיות, אבל לא בהכרח עוד איכות חיים. לאחר הגעתו לגיל הפנסיה ניצב האדם בפני שנים רבות שבהן הוא אינו מה שהיה והוא חרד בקשר למה שיהיה. 
 
המצב הזה מחייב את העולם, צעירים ומבוגרים כאחד, להתמקד בסוגיית המועקות והדאגות של הקשישים, לסייע להם בהתמודדות עם קשיי גילם ולמצוא מזור – ולו חלקי – למצוקותיהם. הדרך ליעד הזה מתחילה בראש ובראשונה בהבנת הקשיים שהוצגו בכתבה הזו, בעיקר "הקטנים" שתוארו בחלקה הראשון. בנוסף יש לזכור שהקידמה הרפואית שממנה כולנו נהנים לא באמת יכולה לחולל מהפך לגבי איכות החיים בגיל המבוגר. האחריות לכך מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו ויש לזכור שלמרות שזו נראית משימה מורכבת וקשה, כל שצריך כדי להשלים אותה הוא כתף תומכת, אוזן קשבת, יד מלטפת ומודעות לכל הסוגיות שהועלו בכתבה.
 
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.