האתגרים שהילדים מתמודדים איתם בכל שלב בהתפתחותם

שלב ראשון: תינוקות ופעוטות (מלידה ועד גיל 3)

האתגר העיקרי איתו מתמודדים ילדים בגילאים  מכונה על ידי פסיכולוגים "ויסות רגשי". על אף האמונה הרווחת שלילדים בגיל זה עדיין אין מערכת רגשית מפותחת, כדאי לדעת שיש להם קשת רחבה מאוד של תחושות – כולל הנאה, התרגשות, פחד, צער, עצב וכעס. צעד חשוב וקריטי במיוחד בהתפתחות הילדים בגיל זה הוא הבנת התחושות שלהם וההתמודדות איתן – טובות ורעות כאחד. כאשר אתם עוזרים לילדכם להפנים ולהכיל את רגשותיו, אתם מציידים אותו ביכולת חשובה מאין כמוה.

טיפ של מומחים: דעו לקרוא את הסימנים שעושה ילדכם

קולות, מחוות גופניות והבעות פנים, כולם סימנים שילדכם עושה על מנת להביע את קשת הרגשות שתיארנו כעת ומאפיינת אותו. עליכם ללמוד להתכוונן ולהקשיב לאותם סימנים ולדעת כיצד להגיב אליהם ברגישות. כך תוכיחו לעולל שלכם שרגשותיו זוהו ופוענחו על ידיכם, ותבהירו לו כמה הוא חשוב עבורכם.

שלב שני: גילאי טרום בית הספר (3-6)

האתגר הגדול והמשמעותי ביותר שעומד בפני ילדים בשלב הזה הוא להתמודד עם תחושת העצמאות שהם מגלים לראשונה. מישל בורבה, אשת חינוך אמריקאית ומחברת "הספר הגדול של פתרונות הוריים", אומרת: "הגילאים הללו הם מהפעילים, כמו גם המתסכלים ביותר, במונחים של הורות". משמעות הדבר היא שהילד שלכם לא בהכרח יסכים עם העובדה שעקביות ויצירת שגרה הן המפתחות החשובים ביותר להתפתחותו הנכונה בגילאים האלו. אם אתם לא מתייחסים ברצינות להגדרת הדברים שלילד מותר לעשות והיכן הוא יכול לעשות אותם, וכמו כן גם לדברים שאסור לעשות – אלו הולכות להיות 3 שנים ארוכות מאוד עבורכם. אם הילד חש שהכללים בבית משתנים ללא הרף בהתאם למצב הרוח של הוריו, הוא ימשיך לבחון ולבדוק את הגבולות שלהם ללא הפסקה.

טיפ של מומחים: תנו לילדיכם זמן ומרחב מספקים למשחק חופשי

במהלך שלב זה אתם הולכים להיתקל במכשולים רבים ובאתגרים מזדמנים לרוב, אבל רק אם תשמרו על נחישות, יציבות ויישוב הדעת, תזכו לצלוח את כל המכשולים שהגילאים הללו עלולים להציב בפניכם. יחד עם כל ההגבלות והאיסורים שאמורים להציב לילד מסגרת ברורה, תדאגו לתת לו קצת זמן ומרחב מספקים למשחק חופשי והוצאת האנרגיה הרבה המצטברת בו במהלך היום.

שלב שלישי: גילאי בית הספר (6-12)

האתגר הכי משמועתי שילדים בשלב זה של החיים חווים הוא הפחד מפני אי הבהירות. בשלב הקודם, בו הילדים רק מתחילים להתענג על תחושת עצמאותם, אין וויכוח על כך שלמרות זאת הם עדיין נשארים תלויים כמעט לחלוטין בהוריהם, שעוזרים להם לנווט את דרכם בעולם המפחיד והמסתורי שמתגלה בפניהם. אך כעת, כשתקופת בית הספר מתחילה, הילד מתחיל להבין שיש עולם שלם וגדול בחוץ, ושעליו לעשות בו את צעדיו הראשוניים לגמרי לבד ללא עזרת הוריו, וזהו המקום שבו מתחיל הפחד מאי הבהירות, כמו גם החשש מדחייה. לאור כל אלו, אחד הדברים החשובים והמהותיים ביותר בשלב הזה הוא לתת לילד את התחושה שהאהבה, הדאגה והטיפוח, ממשיכים להתקיים, בתוך הבית וגם מחוצה לו.

טיפ של מומחים - עודדו את ילדכם ככל יכולתכם ו"שטפו" אותו במחמאות ושבחים

זוהי אחת הדרכים הבטוחות לדחוף את ילדכם קדימה בדרכו העצמאית, כמו גם לנטוע בו בטחון עצמי ולהוריד את מפלס החששות שהוא חש. יחד עם זאת, תנו לו גם לחוות את ההשלכות הטבעיות של ההתנהגות שלו במצבים שונים, ודעו לספק הסברים הגיוניים כדי לעזור לו ללמוד מטעויות. בנוסף הקפידו לשאול אותו מדי יום "איך היה היום שלך?" והראו לו שאתם אוהבים אותו ודואגים לו ככל הניתן.

אולי יעניין אותך גם:

כך הורים מרחבי העולם מגדלים ילדים בדרך שמועילה להתפתחותם

הורות כצוות: 8 עצות חכמות לגידול ילדים בלי חיכוכים ומריבות

מה הילדים חושבים שאמא יודעת? מוקדש באהבה לכל האמהות בעולם

האם אתה בין 2% מהאנשים שמצליחים לפתור את חידת איינשטיין?

שלב רביעי: צעירים בגילאי העשרה (13-19(

גיל ההתבגרות טעון באין ספור אתגרים ושינויים – מחשבתיים, חברתיים ופיזיים, שמרביתם טמונים בטבעו של הגיל הזה וחלקם מוחמרים על ידי ההתפתחות המינית שמתחילה להרים את ראשה. לחץ הוא כנראה הסיבה להתמודדות הגדולה ביותר שבני העשרה עומדים מולה, וזה טבעי שכך יהיה המצב. כאשר הלחצים מגיעים לשיא, ישנם ילדים שעלולים חלילה להתדרדר לשימוש בחומרים אסורים או לפתח בעיות נפשיות כאלו ואחרות. המרכז הארצי להתפתחות הילד בארה"ב, סיכם את השנים הללו כך: "במהלך גיל ההתבגרות, הילדים צריכים את הוריהם יותר מתמיד. במחקר שנערך בנושא נמצא כי בזכות סביבה משפחתית תומכת – הכוללת יציאה לפעילויות משפחתיות מהנות, תקשורת פתוחה בין הורים לילדים ועידוד מתמשך להשתתף בפעילויות שונות מחוץ לשעות הלימודים ולמען הקהילה – בני נוער מסוגלים לנווט את דרכם בתקופה זאת בקלות יחסית".

טיפ של מומחים: אל תפסיקו להדריך ולהכווין את ילדכן

על אף שילדכם "בן הטיפש-עשרה" עלול להיות מרדן בתקופה זאת של חייו, בסתר ליבו ברור כי הוא עדיין זקוק להדרכה ולהכוונה שלכם, לכן אל תינטשו אותן בשום אופן. יחד עם זאת, אל תכריחו אותו להיפתח בפניכם – במקום זאת, הזכירו לו באופן קבוע שתמיד הייתם, תמיד תהיו והנכם עודכם שם בשבילו, זמינים לשמוע, להקשיב ולסייע בכל מה שיצטרך.