המדריך לבעיות שיניים נפוצות

רופאי שיניים רבים מסכימים כי הדרך הראשונה למנוע או לטפל בבעיות נפוצות שמתעוררות בחלל הפה, היא לפתח מודעות לתסמינים השונים ולא להתעלם מהם. לצורך כך, אספנו עבורכם את 7 הבעיות הנפוצות וכיצד מומלץ לטפל בהן.

1. בעיה: עששת

עששת מתרחשת כאשר שכבת הפלאק, שכבה דביקה של חיידקים שמקורם בשאריות מזון ורוק, מתהווה על גבי משטח השן ומשתהה עליו לאורך זמן. עששת יכולה לגרום לרגישות בשיניים, להפרעה בתפקוד חלל הפה, לכאב מטריד וריקבון.

מי בסיכון: כל אחד יכול לסבול מעששת, אבל ילדים ומבוגרים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. אומנם השכיחות בשנים האחרונות יורדת הודות למודעות גוברת של שימוש במוצרים המכילים פלואוריד, אך הזנחה מצטברת, התעלמות מחורים בשיניים ותופעה של נסיגת חניכיים יכולים, להאיץ את הבעיה.

מה לעשות: הלחמו בפלאק. הקפידו לצחצח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד ולהשתמש בחוט דנטלי מדי יום. ביקור קבוע אצל רופא השיניים וטיפול אצל שיננית מהווים אמצעי מניעה והתרעה חיוני. אנשים מבוגרים צריכים להיות עירניים במיוחד, כמו גם אלה שסובלים מיובש בפה.

2. בעיה: מחלת חניכיים

מחלת חניכיים היא זיהום בקטריאלי הנגרם על ידי הצטברות פלאק התוקף את החניכיים, העצמות והשורש של השן, השומרים על השיניים במקום. בשלב הראשון זוהי דלקת חניכיים בשלב המתקדם, הזיהום יכול להתפתח ל-periodontitis - נסיגת חניכיים החושפת את שורש השן וגורמת לדימום וכאב.

מי בסיכון: כולם. על פי המכון הלאומי למחקר שיניים - NIDCR, למחצית מהמבוגרים יש סימנים של דלקת חניכיים. בקבוצת הסיכון הגבוה נמצאים האנשים שלא מקפידים על הגיינת פה, אנשים מעשנים וכאלה שסובלים ממחלה סיסטמית, כמו סוכרת, שמורידה את ההתנגדות לזיהומים. גורמי סיכון נוספים הם מתח, שמחליש את מערכת החיסון וגנטיקה. יש אנשים שיכולים לסבול מדלקות חניכיים כל חייהם בלי שזו תתפתח למחלה, זה תלוי ברגישות של כל אדם בפני מחלות. לנשים יש נטייה לפתח דלקת חניכיים במהלך ההריון.

מה לעשות: ערכו ביקורים אצל רופא השיניים באופן קבוע, ועדכנו אותו האם החניכיים רגישות או מדממות. דלקות חניכיים יכולות להיות מטופלות על ידי צחצוח נכון ושימוש בחוט דנטלי. כדי להתמודד עם השלב המתקדם של נסיגה, ייתכן ויהיה צורך בתרופות נגד זיהום ובשתלים.

3. הבעיה: זיהום בשיניים

זיהום בשן נובע ממצ בו העיסה ו/או שורשי השן, פגומים או מזוהמים כתוצאה מעששת, מכה חמורה, זיהום חיידקים או טיפול לא נכון.

מי בסיכון: כל מי שיש לו חלל עמוק או שן סדוקה כך שהעצבים חשופים וחיידקים יכולים להשתקע במקום. שן יכולה להיות פצועה גם בלי שתיראה שבורה או סדוקה.

מה לעשות: אם אתם חשים כאב סביב השן, לכו מייד לרופא. ייתכן והוא ימליץ על טיפול שורש, בניית כתר, שתלים או אנטיביוטיקה.

4. בעיה: שחיקת אמייל

שחיקת אמייל היא מצב בו פני השטח של השן או מסגרת השן מתפוררת. שחיקת אמייל נובעת בעיקר מחשיפה למשקאות מוגזים, חומציים, משקאות אנרגיה ויין. כל אלה כמו גם צחצוח שיניים לא נכון יכולים להתיש את פני השטח של השיניים.

מי בסיכון: כל מי שלוגם משקאות מפירות חומציים, משקאות סודה, משקאות ספורט ויין.

מה לעשות: כדי למנוע נזק נוסף מומלץ לשנות הרגלי צריכה. להפסיק לצרוך משקאות אלו ולעבור למים. אופציה נוספת היא לשתות משקאות מוגזים, מיצים חומציים או משקאות ספורט דרך קשית ולאחר מכן להקפיד לצחצח שיניים או ללעוס מסטיק ללא סוכר. שטיפה טובה של הפה עשויה למנוע המשך שחיקה. אם הסיבה היא צחצוח יתר עברו למברשת עם סיבים רכים או מברשת שיניים חשמלית. התייעצו עם השיננית על טכניקת צחצוח נכונה ועם רופא השיניים על האופציה לצפות את הסדקים במקומות שנשחקו.

5. הבעיה: יובש בפה

יובש בפה, בעיה הידועה בשם xerostomia נובעת מירידה בכמות הרוק בפה. לא רק שזה לא נוח, אלא גם מגדיל את הסיכוי לריקבון בשיניים, שכן הרוק עוזר לשטוף את החיידקים המזיקים.

מי בסיכון: אנשים שנוטלים תרופות במינון גבוה או תרופות נוגדות דיכאון. יובש בפה בולט במיוחד אצל נשים בגיל העמידה שכן הוא עשוי לנבוע משינויים הורמונליים ומטבוליים שמשנים את זרימת הרוק. יובש בפה יכול להעיד על תסמונת סיוגרן, הפרעה נדירה הנפוצה בקרב נשים בשנות ה-40 המאוחרות, שגורמת למערכת החיסונית לתקוף את הבלוטות האקסוקריניות המייצרות רוק ודמעות.

מה לעשות: שמרו בתיק מסטיק ללא סוכר. המנעו מקפאין, טבק, אלכוהול ושתו הרבה מים. שטיפת פה יכולה לסייע לבלוטות הרוק לתפקד ביתר יעילות. אם אתם חושדים שאתם סובלים מיובש מחמיר, כזה שמקשה עליכם לבלוע מזון או לדבר, התייעצו עם רופא, שכן ייתכן שאתם סובלים מתסמונת סיוגרן.

6. בעיה: חריקת שיניים - Temporomandibular Joint Disorder) TMJ)

שם של קבוצת תסמינים המשפיעים על מפרק הלסת, בנקודה שמתחת לאוזניים ומעל הלסת. אנשים שסובלים מחריקת שיניים עשויים לסגור או לחרוק שיניים מתוך שינה, מבלי להיות מודעים לכך.

מי בסיכון: נשים סובלות מהתסמונת פי שניים מגברים, בדרך כלל במהלך שנות הפוריות שלהן. אנשים שנמצאים תחת לחץ כרוני פגיעים גם כן, או אנשים שנפגעו בלסת. TMJ יכול להוביל לרגישות בשיניים אך גם לתסמינים אחרים כמו כאבי ראש, צוואר ואוזניים, הפרעות שינה ומוגבלות בתנועה.

מה לעשות: אם אתם חשים שהלסת כואבת בזמן לעיסה, התייעצו עם רופא. אם אתם מרגישים שתנועת הלסת מוגבלת או מקרינה כאב לאיזור הפנים, הצוואר או הכתפיים, התייעצו גם כן. הטיפול עשוי להיות פשוט כמו תרגילי הרפייה, רטיות קרות, שימוש באיבופרופן והימנעות ממזונות מסויימים שדורשים לעיסה. אך הוא יכול לשלב גם טיפול התנהגותי-קוגנטיבי ושימוש במגן פה.

7. בעיה: סרטן הפה

סרטן הפה יכול להתחיל עם גוש קטן, אדום וחיוור המופיע ללא כאב בחלל הפה. רופא שיניים יכול לאתר גושים סרטניים באמצעות צילום רנטגן או מישוש סביב חלל הפה, הראש והצוואר.

מי בסיכון: רבים מהמקרים המשוערים של סרטן הפה קשורים לאנשים המשתמשים בטבק בשילוב צריכת אלכוהול כבדה. רוב המקרים מתרחשים לאחר גיל 40, אך זה יכול להופיע גם בגיל צעיר יותר. אנשים שסובלים מפצע או כיב בחלל הפה שלא מחלים בתוך שבועיים, או מנפיחות מתחת ללשון או באיזור הלסת.

מה לעשות: להפסיק לעשן. מומלץ לאנשים שנמצאים בקבוצת הסיכון להיבדק אצל רופא כל חצי שנה ולבצע מעקב. גם אנשים שמרכיבים שיניים תותבות צריכים להיות עירניים לאפשרות. במידה ואכן מאובחן סרטן, יהיה צורך בניתוח או טיפולי הקרנות. לידיעתכם, סרטן הפה הוא השישי בשכיחותו בעולם וזיהוי בשלב מוקדם עשוי לקדם החלמה מלאה.