להיות הורים טובים יותר

אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו האחראים הבלעדיים על זהותנו, אך העובדה הפשוטה היא שיש כל כך הרבה דברים שמעצבים את האישיות שלנו, ועל רובם אין לנו שליטה כלל. לפעמים אין לנו מושג עד כמה הם משפיעים עלינו, אם בכלל.

קחו למשל את נושא ההורות. ההורים והסביבה הביתית הם הדבר היחיד שאנחנו מכירים בתקופה הכי פגיעה שלנו בה אנו מתרשמים מהחיים. בין אם זה היה כשמצצנו את האגודל ובין אם נתפסנו מעתיקים במבחן, ההורים שלנו מגיבים - בדרך מסויימת - לכל דבר שאנחנו עושים.

זה כבר לא משנה הרבה, נכון? זה היה ממש מזמן.. כן?

לא נכון! הדרך בה ההורים שלנו גידלו אותנו יכולה להשפיע על כל החיים שלנו. היא משנה את הפרספקטיבה שלנו על העולם והכי חשוב, משפיעה על האופן בו אנחנו מתמודדים עם הבעיות היומיומיות שהחיים מציבים לנו.

פסיכולוגים הצליחו לזהות 4 סוגים עיקריים של סגנונות הורות. האם אתם אמיצים מספיק כדי להסתכל לרגע במראה ולהבין איזה מן הורים אתם?

1. הורים סמכותיים.

המוטו של ההורים: "העולם נמצא בשינוי מתמיד ויום אחד אני לא אהיה שם כדי להגיד לך מה לעשות, אז אתה צריך להבין את זה בעצמך".

המוטו של הילדים: "עשיתי כמיטב יכולתי והיו לי כוונות טובות, אני לא מתחרט".

מתוך 4 סגנונות הורות, הורים סמכותיים הם הטובים ביותר עם תוצאה מצויינת של ילדים יציבים מבחינה רגשית. ילדים שגדלו עם הורים סמכותיים למדו לחשוב בעצמם ולקבל החלטות תוך מוסר ושיפוט המצב הקיים.

אז מה גורם להורים הסמכותיים להיות כל כך שונים מאחרים? הם מצאו את האיזון!

להורים סמכותיים יש חוקים וכללים, והם מצפים מהילדים שלהם ללכת בעקבותיהם. יחד עם זאת, הם גם מקשיבים לילדים שלהם. הורים סמכותיים טוענים שיש להתאים את העונש לחומרת המעשה. אם הילד הורחק מבית הספר כיוון שהפריע בכיתה, למשל, העונש יהיה קל יותר מאשר אם הילד הורחק מבית הספר לאחר שהיה מעורב בקטטה. כמו כן, אם לילד היתה סיבה שבגינה הוא נכנס לקטטה, ההורים יקשיבו לו, יראו ויבחנו את נקודת המבט שלו, ויפחיתו מעונשו בהתאם.

על ידי הקשבה לילדים, הורים סמכותיים מלמדים אותם, בסופו של דבר, כיצד להפעיל את שיקול הדעת. הורים סמכותיים גורמים לילדיהם ללמוד כיצד להתמודד עם בעיות ומצבים שונים.

2. הורות סמכותניים.

המוטו של ההורים: "כי ככה אמרתי".

המוטו של הילדים: "המטרה שלי בחיים היא להיות מאושר".

כמו ההורים הסמכותיים, גם להורים הסמכותניים יש חוקים וכללים שעל הילד לפעול לפיהם. לעומת זאת, שלא כמו ההורים הסמכותיים, ההורים הסמכותניים לא נותנים לילד הזדמנות להביע את דעתו והיא גם לא מעניינת אותם. לכללים יש סיבה, והם עומדים אחריהם ולא משנה מה יקרה.

תוכלו לראות פעמים רבות את ההורים האלה צורחים על ילדיהם על דברים פעוטים, כמו אם הילד הפיל בטעות את הממתק על הריצפה. לא קשה לדמיין כיצד זה ישפיע על הילד בשלב מאוחר יותר בחייו. ילדים צריכים ללמוד כיצד להגיב למצבים שונים וכיצד להתמודד עם בעיות. כאשר ההורים הסמכותניים מענישים את הילד שלהם, הם לא מסבירים לו למה או מה הוא עשה לא בסדר, כך שהילד לא לומד כיצד להתמודד ולווסת את עצמו ללא עזרת ההורים.

הורים סמכותניים יכולים לעצב ילדים מקטבים שונים: או שהילדים יגדלו להיות צייתנים ומיומנים, או שהם יגדלו להיות ילדים שלא מסוגלים להכיר בסמכות ואולי אפילו עבריינים. במקרה השני, ההורים עושים לילדיהם את ההיפך הגמור ממה שהם מתכוונים: עקב רצונם העז שהילדים יצליחו, הם דוחפים אותם חזק מדיי ומטילים עליהם מגבלות רבות בלי להתחשב בצורכיהם ורצונותיהם, דבר שהופך את הילדים לבעלי סיכוי נמוך יותר להצליח. אירוניה במיטבה.

כך או כך, הורים סמכותניים הוכחו ככאלה המעצבים ילדים מאושרים פחות ועם פחות הערכה עצמית מבני גילם.

3. הורים מתירניים.

המוטו של ההורים: "פנקו את ילדיכם כאילו היה אחד מהחברים שלכם".

המוטו של הילדים: "סמכות? מה זה?"

ההורה המתירני חושב שהילדים שלו נפלאים, ומגיע להם להיות מטופלים עם כל האהבה והכבוד שבעולם. יש להם חוקים מעטים, ואפילו הם לא נאכפים כראוי. הם מתייחסים לילדיהם כאילו היו חבריהם, וככאלה גם מגיע להם יחס זהה.

מה שיוצא מזה זה ילדים בלי משמעת, ללא אבחנה בין טוב ורע ומפונקים להחריד. כאשר הילדים האלה גדלים הם חושבים שמגיע להם הכל. כל דבר שרק ירצו. הם לא היו צריכים לעבוד קשה בשביל להרוויח דברים, אז למה עכשיו כן?

ילדים אלה נוטים להצליח פחות בלימודים, ולעיתים אף מבודדים חברתית כיוון שהם לא יודעים כיצד להתנהג בחברת אנשים.

4. הורים לא מעורבים.

המוטו של ההורים: "..."

המוטו של הילדים: "אני לא מבין מה קורה.."

ההורים הלא מעורבים הם מקרה הרבה יותר נדיר משלושת סוגי ההורים שפרטנו לעיל. הם גם ללא ספק המזיקים ביותר. לעיתים קרובות, הורים אלה פועלים בדרך זו בגלל איזו בעיה אישית, בין אם זה מוות במשפחה, התמכרויות או בעיה בריאותית או נפשית.

להורים הלא מעורבים יש אינטרקציה מינימלית עם ילדיהם. הם אינם מראים חום לילדיהם ולא מספקים להם הדרכה כלל וכלל. הם עסוקים רק בעצמם ובצרות שלהם, ומשאירים את הילד לדאוג לעצמו מבחינה רגשית. הם בדרך כלל מספקים לילד את צרכיו הבסיסיים לקיום כמו מזון, לבוש וכו', אך מעבר לזה אין אינטרקציה כלל.

השפעת ההורים על ילדים אלה היא קורעת לב. או שהילד גדל מהר מדיי וצריך לדאוג לעצמו כיוון שההורה אינו נמצא שם, או שהילד נשאר חסר אונים ולא בוגר. הם לעיתים קרובות מעורבים בבעיות משמעת בבית הספר, בעלי הישגים נמוכים באקדמיה ומבודדים מבחינה חברתית ורגשית.

כשהם גדלים, הם נוטים לפתח בעיות התנהגותיות ונפשיות קשות. הצורך העז שלהם ביחסים בין אישיים גורם להם להיות מושפעים בקלות מאחרים.

ממשיכים את המסורת..

אז.. איזה סוג של הורים אתם?

תקבלו את זה או לא, מחקרים מראים כי אנשים נוטים להמשיך את אותו סגנון הורות בה הם גדלו. ילדים שגדלו עם הורים סמכותיים יגדלו את הילדים שלהם בצורה זהה וכן הלאה.

האם זה צריך להיות ככה?

חד משמעית לא! ידע הוא כוח. הצעד הראשון בשינוי שיטת ההורות הוא להכיר את סוגיה השונים. נסו להבין איזה סוג של הורים אתם. זה נכון, אף הורה לא מושלם ולכל אחד מאיתנו יש צלקת מסויימת שההורים שלו השאירו בו - כולנו בני אדם ואף אחד לא מושלם. עם זאת, ניתן לשנות את הגישה ולנסות ולהיות הורים טובים יותר. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

לפניכם מספר טיפים שיעזרו לכם להפוך להורים טובים יותר:

1. הכירו בטעויות שלכם.
השלב הראשון והכי חשוב הוא להכיר בטעויות של עצמכם. נסו להבין איפה טעיתם ומה עשיתם לא נכון עד היום.

2. הביעו חיבה ואהבה.
חיבוק עדין, קצת עידוד, הערכה או אפילו חיוך יכולים להגביר את הביטחון והרווחה של הילד לאין שיעור. הראו להם שאתם אוהבים אותם ללא תנאי. אל תכריחו אותם להיות מי שאתם חושבים שהם צריכים להיות כדי להרוויח את אהבתכם.

3. שבחו את ילדכם.
המנעו מהשוואה לילדים אחרים, במיוחד אחים. כל אחד הוא יחיד במינו. הסבירו לילדיכם שמותר להם להיות שונים, ולמדו אותם כיצד להבחין בין טוב ורע. דבר זה יעזור להם לקבל החלטות בעצמם בעתיד.

4. תקשרו עם ילדכם.
כשהילד שלכם פועל באופן מזיק ומרושע, נסו לתקשר איתו. נסו להבין מאיפה זה נבע והעמידו אותו על טעותו. הסבירו לו שהתנהגות זו לא מתקבלת על הדעת והציעו לו חלופות טובות יותר. היו אסרטיבים והסבירו לו במדויק היכן הוא טעה. היו קשוחים וקשים, אך לא רעים. ילדים צריכים להכיר היטב את ההשלכות של מעשיהם. במידה ובחרתם להענישם, ודאו כי הם מבינים את הסיבה.

5. תנו להם ללמוד לבד.
החיים הם מורה נהדר. אל תגוננו על ילדכם יתר על המידה, ואל תמהרו להציל אותו מפעולות שהתוצאות שלהן אינן חמורות. תנו להם להתנסות בעצמם, זה שיעור טוב יותר ויעזור להם להתמודד עם דברים בכוחות עצמם.

6. הימנעו מביקורת.
הביעו עניין וערבו את עצמכם בחיי הילדים. נסו ליצור בהם את התחושה שהם יכולים לדבר איתכם על הכל בלי שתשפטו אותם או שתעבירו ביקורת.

7. הציבו גבולות והיו עיקביים.
הציבו גבולות לילדים והיו עיקביים באכיפתם. התנגדו ככל האפשר ליוצאים מן הכלל. ילדים חייבים להבין שיש להם מגבלות ואף רואים זאת כסימן של אהבה ודאגה מצד ההורים. כמובן שאין להגזים בגבולות ויש לנסות ולהתחשב אף בצורכי הילדים.

זה הכל תלוי בכם!

ליקט וערך: אוהד שלום.