מיד תועבר לדף המבוקש
הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה, בעל ניסיון של 30 שנה בתחומו
האורגזמה באופן כללי היא טעם החיים ומיצוי העונג שבזוגיות. מאידך, היא דומה לחלומות, בכך שאיננו יכולים לתזמן אותם ע"פ טיב החלום, או בעיתוי לפי רצוננו. בכתבה הבאה אתייחס לקשיים של האורגזמה הגברית ולבעייתיות של האורגזמה הנשית, וכן פתרונות אפשריים לאלו שרוצים ליהנות מהתופעה הייחודית.
האורגזמה הגברית
לפניכם שאלת מיליון הדולר שגברים שואלים:
מה פחות גרוע - פליטה מוקדמת, או פליטה מעוכבת?
התשובה היא: תלוי את מי שואלים.
אלו שיש להם פליטה מוקדמת מייחלים לעצמם פליטה מעוכבת, ואילו שיש להם פליטה מעוכבת מייחלים לעצמם פליטה מוקדמת.
הפליטה המוקדמת
הליקוי נובע משילובן של שתי תכונות עיקריות, ואלו הן:
הראשונה: רגישות עצבית גבוהה בעטרת הפין, ואו/גם בפין לכל אורכו - תכונות המקדמות את בוא האורגזמה בטרם עת, ללא הנאה.
השנייה: התרגשות מוגברת מעצם המשגל עצמו. במילים אחרות: ככל שהפרטנרית יפה יותר, מושכת מינית, והיתה "קשה להשגה", כך הריגוש המיני גובר והולך. ריגוש מיני מוגבר עלול ליצור מצב של איבוד שליטה, תכונה המקדמת את האורגזמה הגברית בטרם עת, אף יותר מהרגישות בפין.
כאשר שתי התכונות הללו פועלות יחדיו, וזה קורה בד"כ, או אז המצב מוגדר כאיבוד שליטה מוחלט על בוא האורגזמה, באשר היא מתחוללת עוד בטרם חדירה, או ב"מקרה הטוב", בתחילת החדירה, כאשר הגבר חש את שפתי הנרתיק נפשקות למענו, ובוודאי בחמימותו וברטיבותו של הנרתיק. הגברים הללו מאחלים ומייחלים לעצמם, ולו רק להיות 60 שניות בחדירה בתוכה, ואז הם יהיו מאושרים מבחינתם.
אך המציאות טופחת על פניהם.
הפתרון המיידי ללא טיפול הוא: משגל שני לאחר זמן מה, או לאונן בטרם משגל. אם זה לא יעזור - אזי כבר נדרש טיפול יסודי יותר אצל סקסולוג.
הפליטה המעוכבת
בעלי הפליטה המעוכבת מתוסכלים מאוד מהמצב ובפרט שבנות הזוג שלהם מגיבות (לעתים בצדק): "אתה כבר לא נמשך אלי!"
האם זה נכון? ייתכן, אך לא בהכרח. תכונה זו באה בד"כ כתוצאה מהתמכרות לאוננות, המלווה בריגוש מיני, ובשימוש בפורנוגרפיה לסוגיה. הריגוש המושג בפורנוגרפיה הוא זמין ורב גווני (באמצעות אתרי פורנו לדוגמה), וקל להתמכר אליו. לעתים אף גברים שאינם מכורים לאוננות עלולים להשתייך לקבוצת המתקשים "לגמור", במקרים אלו, ייתכן שהם אינם נמשכים לבת הזוג, במקרים אחרים ייתכן גם שהם נרתעים ממנה. הסיבות האפשריות למצב זה הן:
* שינויים גופניים משמעותיים של השמנה, הזדקנות העור וכיו"ב.
* זוגיות קלוקלת שהוזנחה במהלך חייהם המשותפים.
פתרון אפשרי: להוריד משמעותית את העינוג העצמי באוננות, ובעת ובעונה לנסות להשיג את הריגוש המיני בחברתה.
קיימות שתי אפשרויות:
אפשרות ראשונה באמצעות "פנטזיות מיניות" על בת הזוג בחברתם של.... גברים אחרים?! (הקנאה יכולה לתרום רבות לריגוש המיני).
אפשרות שנייה היא שבת הזוג תנסה לרגש את בן הזוג באמצעות סיפורי פנטזיות על אודותיה (אמיתיים, או מומצאים לפי הצורך).
במקרה של איבוד המשיכה המינית עקב שינויים גופניים כגון: השמנה, הזדקנות העור וכדומה, הרי שהרזייה וטיפולים קוסמטיים עשויים לפתור את הבעיה (לפחות חלקית). מאידך, אם איבוד המשיכה אצלו נובעת מזוגיות לקויה, או אז רצוי לשקול אפשרות של טיפול זוגי.
חיי המין הינם בעלי חשיבות רבה לבני הזוג, שהרי הם תורמים את העונג שבזוגיות ומגבירים את האהבה, או לפחות משמרים אותה. אלו שוויתרו על ההנאות הללו, ניתן לומר שהם וויתרו על זוגיות מתגמלת, ואז מבחינתם כל שנותר להם הוא "לרעות בשדות זרים", וכך להחזיר לעצמם את טעם החיים שאבד להם.
האורגזמה הנשית
אחת הסיבות העיקריות של נשים לחפש מזור אצל מטפלים מיניים היא:
"מדוע אינני חווה אורגזמה??"
לו היתה אומרת: "אין לי תשוקה מינית כלל וכלל ולכן איני חווה אורגזמה", הרי שזה מצב ברור! היא אינה מעוניינת, היא לא מקיימת יחסי מין להנאתה (אולי רק בעבורו למען "שקט תעשייתי"), ולכן גם אינה מוטרדת מהעדר החוויה. הבעיה מתעוררת כאשר היא בעלת ליבידו מפותח, מקיימת יחסי מין, נהנית... ולמרות הכל זה לא קורה (במקרים מסוימים זה כמעט קורה - אך לא!).
הבה נבדיל בין שני מקרים:
א. נשים שחוות אורגזמה באוננות, אך לא חוות אורגזמה ביחסי מין.
ב. נשים שנהנות מיחסי המין, אך לא חוו מעולם אורגזמה בכל דרך שהיא והן מאוד מתוסכלות וגם מקנאות בחברותיהן שמספרות להן על: ההנאה, הסיפוק, הרגיעה, והאהבה שהן חשות אליו לאחר מכן.
על מנת שאישה תתחבר לאורגזמה ביחסי מין דרושים שלושה תנאים יסודיים:
1. להיות בעלת ליבידו מפותח (דחף מיני).
2. לחוות אורגזמה מעינוג עצמי (אוננות).
3. לאהוב, או לפחות להתרגש מקרבתו של בן הזוג (הקבוע או המזדמן).
נשים העונות על 3 התנאים הללו ובכל זאת אינן חוות אורגזמה - פירושו שישנן סיבות נוספות המונעות מהן לחוות את חווית האורגזמה.
לפניכם 25 סיבות אפשריות לקשיים בהשגת חווית האורגזמה הנשית, כפי שדווחו על ידי נשים:
1. אינן מסוגלות להביא את עצמן לאורגזמה באוננות.
2. מתקשות או לא מסוגלות לאבד שליטה במהלך המשגל.
3. סבורות שאת האורגזמה ניתן להשיג בחדירה בלבד.
4. יש להן כעסים סמויים, או בעיות בלתי פתורות עם בן הזוג.
5. שרויות במתח עקב שינויים בחיצוניותן (השמנה, הזדקנות העור וכו').
6. סבורות שלמעשה בן הזוג "מאונן" בתוכן (בעת החדירה).
7. מאבדות את ריכוזן במהלך המשגל, על כן הריגוש נעלם וה"יובש" משתלט.
8. אינן יודעות להשתמש בפנטזיות מיניות לתגבור הריגוש.
9. מגעו של בן הזוג אינו במקומות, בקצב ובלחץ שהן זקוקות לו.
10. מכורות לאוננות (ידנית, או מכשירים - אביזרי מין).
11. לא גילו את אזור נקודת ה-ג'י (או שלא מרגישות גירוי).
12. יש להן דגדגן עם בעיה פיזיולוגית (מכוסה מידי, או חשוף מידי).
13. נטייה להומוסקסואליות נשית - לסביות (מוכחשת בד"כ).
14. סולדות ממגעו של בן הזוג ומתרצות למען "שקט תעשייתי".
15. חוו טראומה של אונס בעבר, או התעללות מינית בילדותן.
16. מדווחות על כאבים במהלך המשגל (ווסטבוליטיס), במהלך החדירה.
17. מדווחות על חרדות מיחסי מין (וואגיניזמוס), עוד בטרם החדירה.
18. יש, או היה איסור על הנאה מפעילות מינית, מסיבות של מסורת, או אמונה, או במשמעות של חטא.
19. העדר תשוקה עקב שינויים הורמונאליים לאחר לידות, או בגיל המעבר.
20. היסתמות, או היצרות של כלי הדם באזור איבר המין הנשי, לאחר גיל המעבר.
21. העדר תשוקה, עקב אי הפרשה מספקת של הורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון.
22. העדר תשוקה עקב עייפות מצטברת, דאגנות, או קשיים כלכליים.
23. אין כמעט משחק מקדים (או מעט מידי) בטרם החדירה.
24. האהבה ויחסי המין היו מקור לבגידות, אכזבה ותסכול.
25. חשות מנוצלות במהלך המשגל, או לאחריו.
נשים המזהות לפחות 2 סיבות מתוך הרשימה - פירושו שגילו מדוע הנן מתקשה לחוות אורגזמה.
לנשים שזיהו 4 סיבות - מומלץ להתייעץ עם סקסולוג על מנת לפתור את הבעיה.
הבשורה הטובה עבור שני המגדרים היא: ישנם סיכויים טובים ומהירים לפתרון הבעיות הללו, אך רצוי להקדים ולפתור אותן בטרם יתקבעו, כי אז יפחתו הסיכויים לפתרון.
* תזכורת לתשובות תתקבל בדוא"ל.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: