מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
עברית היא בהחלט לא שפה פשוטה, אפילו הדברים שנראים לנו מובנים מאליהם, הם לא בדיוק כאלה... הנה כמה דוגמאות לשימושים לא מדויקים שאנו עושים בשפה העברית ותיקונם. |
 |
|
זכר או נקבה? צומת, עט, גרב – שמות עצם ממין זכר. לכן, אמרו "הצומת חסום", "העט נובע", "היכן הגרב שאבד לי?". אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים – כל החפצים המורכבים משני איברים זהים ומסתיימים בסיומת זו הם שמות עצם ממין זכר. כיכר, מחבת – שמות עצם ממין נקבה. לכן, אמרו "כיכר יפה", "מחבת כבדה". יש כמה שמות עצם שמינם גם זכר וגם נקבה - סכין, מטבע, פנים, שדה, רוח, שמש, כיכר (לחם), כוס, דרך ועוד.
"כנראה ש" או "נראה ש"?
על אודות
שלושים שקלים או שלושים שקל?
ועוד כמה דיוקי הגייה.. מזרן או מזרון? מזרן. מצית או מצת? מצית. הבחנה או אבחנה? ובכן, הבחנה כוונתה להבחין בין שני דברים, ואבחנה היא המילה העברית לדיאגנוזה. הספקה או אספקה? הספקה – פעולתו של הספק. אספקה – הציוד או השירות שסופק. תפיסה או תפישה? גם וגם. יש המבחינים ביניהן כך: תפיסה במובן פיזי "תפסתי את הכדור", ותפיסה במובן המופשט – תפישה מופשטת של רעיון "לילד יש תפישה מהירה". התראה או התרעה? התרעה במשמעות אזהרה מפני סכנה מתקרבת. התראה במשמעות איום או הודעה על עונש הצפוי לאדם שאינו פועל לפי החוק. |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: