נגישות
בחן את עצמך מתכונים בריאות ומשפחה הומור ופנאי כדאי לדעת רוחניות והעצמה
נושאים נוספים:    רץ ברשת טיולים וטבע אומנות ובמה טכנולוגיה ומחשבים אקטואליה וספורט
עריכת פרופיל צפית לאחרונה המועדפים שלי
קטגוריות
צפית לאחרונה המועדפים שלי
print header
ראשי > רוחניות והעצמה

השפעת המוסיקה על המוח

אהבו: 267
א א
שתף שמור למועדפים

בין אם אלה הביטלס או בטהובן, אנשים אוהבים לשמוע מוסיקה מאותן הסיבות שהם אוהבים לאכול או לקיים יחסי מין: זה גורם למוח לשחרר כימיקלים הגורמים להנאה ורגיעה, לפי מחקר חדש.

המוח מעורב גם בציפייה לרגע מוסיקלי אהוב במיוחד וגם תוך כדי שמיעתו, מצאו החוקרים.

דומפין

מחקר קודם דיבר על תפקיד הדופמין, חומר שתאי המוח מפרישים על מנת לתקשר אחד עם השני. אך המחקר החדש, שסרק מוחות של אנשים בזמן שהאזינו למוסיקה, הראה שזה קורה ממש בזמן ההאזנה. בעוד הדופמין בדרך כלל עוזר לנו לחוש את תחושת העונג בזמן האכילה או קיום יחסי מין, הוא גם מסייע בייצור סמים בלתי חוקיים. זה פועל על מעגלים מסויימים במוח.

הקשר לדופמין עוזר להבין מדוע מוסיקה מקובלת כל כך בכל התרבויות, כותבים רוברט זאטור ווולורי סאלימפור מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול.

"המחקר השתמש רק במוסיקה אינסטרומנטלית, והראה שאין צורך בקולות כדי לייצר את תגובת הדומפין", הם אמרו, "יקח עוד זמן ללמוד כיצב הקולות עשויים לתרום לאפקט ההנאה".

המחקר נעשה על ידי סריקת המוח של שמונה מתנדבים שנבחרו בגלל הרגשת צמרמורת מרגעים מסויימים בשירים אהובים, דבר שנתן לחוקרים הזדמנות לבדוק כיצד המוח מגיב לציפייה לקטע האהוב.

התוצאות הראו שאנשים שנהנים ממוסיקה, אפילו שהם לא חשים צמרמורות, משחררים גם הם דופמין.

סריקות PET הראן שמוחם של המשתתפים במחקר פלט יותר דופמין באיזור הנקרא הסטריאטום בעת האזנה לחלק האהוב, מאשר בעת האזנה לחלקים אחרים במוסיקה. סריקות MRI הראו מתי ואיפה זה קרה.

הסטריאטום

פליטות הדופמין התרחשו בשני חלקים של הסטריאטום. בחלק אחד במהלך 15 השניות שקדמו לחלק האהוב והמרגש, ובחלק אחר כאשר החלק הזה סוף סוף הגיע. זאטור מסביר שזה הגיוני: "האיזור של הציפייה מקושר על חלקים של המוח שמעורבים בביצוע תחזית לעתיד ותגובות לסביבה, בעוד שהחלק שמגיב לחלק האהוב קשור למערכת הלימבית של המוח, אשר מעורבת עם הרגש".

המתנדבים במחקר בחרו מגוון רחב של מוסיקה - מהקלאסית, ג'אז, פאנק, טנגו ועד חמת חלילים. הפופולרי ביותר היה הפרק השני של הסימפוניה התשיעית של בטהובן.

מאחר והם הכירו את המוסיקה לה הם מקשיבים, לא ניתן היה לדעת אם התגובה של הציפייה הגיעה מהזכרון של האנשים של אותה המוסיקה, או מהריגוש הטבעי של האנשים המחכים שהמוסיקה תתפתח.

בעוד שלמומחים היו אינדיקציות עקיפות לגבי שחרור הדופמין בזמן שמיעת המוסיקה, הגיע המחקר הזה וביסס את טענותיהם.

אהבתי שלח לחבר שתף WhatsApp
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו
דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?
הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

מדע וטכנולוגיה content 18:47

זוכת פרס הנובל הזאת גילתה את סוד התאים שלעולם לא מזדקנים...
תזונה ובריאות content

הכתבה הזו תשנה את כל מה שחשבתם על ויטמין B12 ועל חשיבותו...
תרבות ואומנות content

אין דבר יותר כיף מלהתכרבל בחורף ולהאזין לשירים האלה ברקע...
תרבות ואומנות content 6:12

מחווה מרגשת: כך מציינים 70 שנות עצמאות לישראל בכל העולם
תזונה ובריאות content 4:01

הסרטון הזה יחשוף בפניכם את סודות הריפוי העצמי של העור שלכם
רץ ברשת content

השפעת המעשים על הכוח הגופני - מחקר מעניין!
מחשבים וסלולר content

הכירו את RoboHold - אפליקציה שתחסוך לכם טרחה מעצבנת ביותר
עיצוב וצילום content

18 תמונות שמציגות את יופייה של עיר הבירה הדרום קוריאנית

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הוסף תגובה
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: מוסיקה, גוף האדם, השפעה
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו
בריאות ומשפחה כדאי לדעת הומור ופנאי רץ ברשת טיולים וטבע רוחניות והעצמה אומנות ובמה טכנולוגיה אקטואליה וספורט
צור קשר | עזרה | אודותינו | תנאי שימוש | הצהרת פרטיות | פרסום