מיד תועבר לדף המבוקש
אין איך להתכחש לזה – נגיף הקורונה ללא ספק טלטל את העולם שלנו. דברים רבים שהכרנו, או שחשבנו שאנו מכירים, השתנו ביום בהיר אחד מול העיניים שלנו בגלל הגעתה של המגפה הבינלאומית, שהפכה לאירוע מכונן שכנראה ילווה אותנו עוד שנים רבות. ההתרחשויות הללו לא משפיעות רק ברמה הגדולה והכללית, אלא גם על כל אחד ואחת מאיתנו ברמה האישית, בתוך הבית, על המשפחה ולא פחות מכך – על הזוגיות שלנו. איך ניתן לחזק ולבנות את הזוגיות ואת האהבה בימי קורונה? הנה 6 עצות מפורטות שיכולות להיות מאוד שימושיות עבורכם וכדאי לכם להכיר.
חוקרי מוח מצאו כבר לפני שנים רבות שבכל מה שנוגע לחוויות שליליות, המוח שלנו הוא ממש כמו סקוץ' - אותם אירועים נוטים פשוט להידבק ולא להרפות, בעוד שלגבי חוויות חיוביות הוא מתפקד לעיתים כמו טפלון שמסרב לספוג ולהכיל אותן. למעשה, האבולוציה פתחה את מוחנו כך שיהתל בנו ב-3 צורות עיקריות: הערכת יתר של איומים, הערכת חסר של המשאבים שלנו להתמודדות עם אותם איומים, ומניעה מאיתנו מלראות את ההזדמנויות העומדות לפנינו.
אז המוח שלנו אולי מצליח להגן עלינו ולגרום לנו להעביר את הגנים שלנו הלאה, אבל הוא לא מבטיח לנו חיים טובים, שקטים ורגועים. מה שאנו מנסים להסביר הוא שזה ממש בסדר, ואפילו טבעי לפחד מהקורונה; אם בני זוגכם מוטרדים מכך, ומתקשים למצוא נחת בזמנים שכאלו – קבלו והבינו זאת. נשמו עמוק וזכרו שיש דבר אחד שיכול להביס לבדו את אותה הטייה שלילית שהמוח שלנו חווה: אהבה. אז לפני שאתם נוזפים בבני זוגכם או כועסים עליהם בשל חרדותיהם, תחשבו רגע עם עצמכם: האם המילים שלכם מביאות יותר אהבה או פחד לחייכם עכשיו? זה לא תמיד קל, אבל בחרו תמיד במילות האהבה, כי הן היחידות שיכולות לנצח במקרה הזה.
לכן לפני שאתם נכנסים לאיזשהו ויכוח עם בני זוגכם – נסו להבין אותם, את המקום שהם באים ממנו ואת נקודת המוצא שלהם, ובמקום לבטא כעס שרק יחריף את המצב, הביעו אהבה ודאגה אמיתית.
עושה רושם שהפכנו לאחרונה למומחים בכל הקשור לגבולות והפרדות – עד כמה עלינו להתרחק מאדם אחר ברחוב או בסופרמרקט, או מדוע לא כדאי שנבקר את הורינו המבוגרים בתקופה הזו. אך בעוד הגבולות האלו ברורים וניתנים לשמירה, ישנם גם כאלו שהם בלתי נראים ודווקא מיטשטשים בימים אלו – כמו למשל ההפרדה בין החיים המקצועיים לאישיים.
רבים מאיתנו עברו לעבוד מהבית בתקופה זאת, בעוד אחרים הוצאו לחל"ת, וכעת נוצר מצב שזוגות רבים מבלים את כל היום יחד בבית, ללא ההפרדה הטבעית שיצר יום העבודה בזמנים רגילים. מצב שכזה כמובן עלול להכניס מתח רב לתוך הזוגיות, ובמקום להיטיב איתה ולייצר קרבה גדולה יותר – לעשות בדיוק את ההיפך.
לכן, עליכם למצוא את הגבולות שלכם גם במצב שנוצר ולדעת כיצד לשמור על הפרדה מסוימת ביניכם במהלך היום, כדי שלא תפרו לחלוטין את האיזונים הזוגיים. עם זאת, חשוב שלא לייצר פירוד מלאכותי מדי, בסגנון "את תעבדי בחדר העבודה ואני בסלון, ולא ניפגש או נדבר עד סוף היום" – כי גישה שכזאת עלולה להביא לריחוק מיותר שאיננו רצוי. לכן, הדבר החשוב במצב שכזה הוא שתדונו זה עם זאת מראש על העניין, תייצרו את הגבולות הנכונים לכם, ותקפידו על יצירת מרחב פרטי שלכם יד ביד עם שמירה על קרבה ואינטימיות.
נחזור לרגע אל העניין שעליו דיברנו בסעיף הראשון, הפחד מפני נגיף הקורונה. כאשר בני זוגכם מפוחדים או מתוסכלים מהמצב, האם זה לא תפקידכם, כאהוביהם, לשפר את מצב רוחם? על פניו נדמה שכן, הרי זה חלק מהחבילה, אבל האמת היא שלעיתים, בגלל הרצון הזה "להציל" אותם מפני הפחדים והחששות שלהם, אתם דווקא יוצרים בעיות חדשות.
למשל, אתם חושבים שתוכלו להרגיע את בני זוגכם על ידי אמירת משפטים כמו "אל תעשה/י מזה דרמה" או חיבוק. עם זאת, האמצעים האלו לא תמיד עוזרים בפועל – ולעיתים אף מעוררים ריבים, וכולאים אתכם במשולש הקטלני של "קורבן", "מחלץ" ו"טורף"; בהתחלה, בני זוגכם נראים לכם כ"קורבן" שיש לחלץ ולהציל מעצמם, וכשאתם עושים זאת, אתם הופכים פתאום לטורפים שהם מנסים להרחיק. כך מתהפך הגלגל, ואתם חשים לפתע כקורבן שלהם, ומפה הדרך לתחושות של ייאוש ותסכול ולהתגלעות ריבים – קצרה מאוד.
אז מה עושים? במקום להיכלא לאותו משולש קטלני של "ניסיונות חילוץ" העולים בתוהו, אמצו גישה אחרת, של הקשבה והכלה. הקשיבו לחששות של בני זוגכם, שקפו להם שאתם מבינים אותם ("אז אני מבין שאת/ה מרגיש/ה ש...") והשתמשו בשלוש המילים שהכי מעידות על דאגה: "ספר/י לי עוד...". שאלו אותם שאלות פתוחות, למשל: "מה אנחנו יכולים לעשות אחרת?", ואל תנסו להציע פתרונות קסם שהכנתם מראש, אלא פשוט היו פתוחים ושאלו: "איך אני יכול/ה לעזור?".
במיתולוגיה היוונית ישנו סיפור מוכר על איקרוס, שהשתמש בכנפיים מלאכותיות כדי להתעופף באוויר, אך טס קרוב מדי לשמש עד שכנפיו נמסו והוא התרסק. פרט מידע שפחות ידוע מהסיפור הזה, הוא שאבא של איקרוס, דדלוס, הוא זה שבנה עבורו את הכנפיים – והוא הזהיר את בנו שלא לעוף גבוה מדי, אך גם לא נמוך מדי, כדי שהנוצות לא יהרסו והוא יטבע.
הלקח שעלינו ללמוד מהסיפור הזה בנוגע למצב כיום, הוא שאנו לא צריכים להיות אופטימיים מדי ("לי זה לא יקרה, אני צעיר ובריא", או "הרופאים והמומחים מגזימים"), אבל גם לא פסימיים מדי ("כולנו אבודים..." וכדומה). נטייה אל אחד הצדדים, האופטימי מדי או הפסימי מדי, עלולה להעלות ויכוחים ומתחים מול בני זוגכם, ולפגוע ביחסים ביניכם דווקא בתקופה הרגישה הזאת.
אז כיצד מוצאים את דרך המלך להתייחס אל המחלה והמצב הבעייתי? הפתרון הוא לנוע אל עבר המרכז ותמיד לנסות למצוא פשרה. אם בני זוגכם פסימיים מדי, נסו לאזן אותם ולהאיר עבורם את הנקודות החיוביות במצב שנוצר ("אפשר לעבוד מהבית", "יש יותר זמן למשפחה") ולחלופין אם הם אופטימיים ושאננים מדי – הבהירו להם שדעת המומחים היא שחשוב להקפיד על ההוראות ושהמגפה עלולה לפגוע בכולנו. בכל מקרה, היו קשובים להם, שאלו את דעתם והקפידו לומר להם באילו נקודות אתם מסכימים איתם, לא משנה באיזה גישה הם נוקטים.
בתקופה שכזו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוקעים במהירות בייאוש ודיכאון – בגלל זיכרונות העבר או מחשבות על עתיד קודר. כך למשל, אפשר להיזכר פתאום איך פוטרתם ממקום עבודה בזמן משבר קודם, או למצוא את את עצמכם חרדים מהעתיד לבוא. גם המחשבות האלו הן פתח לבעיות בזוגיות, ריבים ומתחים בלתי נעימים.
לכן, חשוב שתאמנו את עצמכם ואת בני זוגכם לשאול: "איך הדברים עכשיו, בדיוק ברגע זה?", ואם תתנתקו שנייה מהמחשבות על העבר או מהפחדים מהעתיד, לרוב תגלו שהתשובה היא: "דווקא טוב"; הרחוב שקט, הציפורים מצייצות, העצים פורחים – זה אולי נשמע נאיבי, אבל במחשבה על הרגע הזה ממש, זה דווקא נכון.
תחשבו ביחד על הדברים הטובים שאתם יכולים לעשות במהלך השהייה בבית, איך אתם יכולים ליהנות מן הרגע הזה ומן המצב הנוכחי, ואילו תחביבים משותפים אתם יכולים אולי לפתח. הדברים יראו לכם פתאום אחרת כשתאמצו את הגישה הזו, וזה יועיל לזוגיות שלכם.
בסעיף הראשון דיברנו על כך שהמוח שלנו גורם לנו להסתכל על אפשרויות השינוי המונחות בפנינו כסכנה, ולא כהזדמנות. נכון, המצב בכל העולם כיום משתנה מרגע לרגע, אסטרטגיות לטיפול במגפה מתחלפות בכל יום ביומו, ואנחנו שואלים את עצמנו "מה יהיה?", גם בכל מה שנוגע לזוגיות שלנו. הרי במבט ראשון – שינוי יכול להיות דבר מפחיד, אך כשחושבים על זה שוב, הוא גם עשוי לגרום לנו לאתגר את עצמנו, להרהר על הנחות היסוד שיש לנו זה כלפי זאת ולמצוא דרכים חדשות ונפלאות לשתף פעולה.
במקום לדבר על הבעיות בזוגיות, התמקדו דווקא בזמנים ובמקרים שבהם שהדברים הלכו כמו שצריך ועבדו טוב, ובסופו של יום מובילים אתכם להמשיך להיות ביחד גם היום. כך למשל אתם יכולים לחשוב על הפעמים שבהן חלוקת המטלות ביניכם הייתה נכונה, או על הדברים שעשיתם וגרמו לקשר שלכם להתחזק; מכאן גם הגיעו למסקנות – מה אתם יכולים לעשות עכשיו, בזמנים האלו, כדי להמשיך ולהיבנות ביחד?
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: