בבוקר יום שישי אחד, לקח אבא את בנו הקטן לקניות והשניים נכנסו לבית מרקחת כדי לקנות כמה תרופות. בזמן שהם עברו בין מדפי החנות, הבן מצא את עצמו לפתע עומד מול מדף שלם מלא באריזות שונות ומשונות של קונדומים.
"אבא, אתה יכול להסביר לי מה הדברים האלה?" שאל הבן הקטן.
"הדברים האלה נקראים קונדומים. משתמשים בהם כשגבר ואישה רוצים להראות אחד לשני כמה הם אוהבים זה את זו."
"אהההה, שמעתי עליהם בבית הספר. תגיד אבא, למה בקופסה הזאת יש שני קונדומים?"
"זה מאוד פשוט, החבילה הזאת מיועדת לנערים צעירים שצריכים קונדום אחד ליום שישי וקונדום אחד ליום שבת."
"ולמה בחבילה הזאת יש 6 קונדומים?"
"החבילה הזאת מיועדת לגברים רווקים שצריכים 2 קונדומים ליום חמישי, 2 ליום שישי ושניים ליום שבת."
"ואוו איזה כיף להם!" התלהב הילד הקטן, "ומה לגבי החבילה הגדולה הזאת עם 12 קונדומים?"
"זאת חבילה לגברים נשואים", השיב האבא ונאנח, "אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ..."
מדי שבוע היה מגיע מתושלח, צדיק הכפר, אל השוק המקומי, על מנת שיוכל לחלוק מחוכמתו עם שאר התושבים. באחד הימים הבחין באישה שממתינה לו, ניגש אליה ושאל כיצד יוכל לעזור. האישה וידאה שאיש אינו מקשיב לה, ואז אמרה בלחש: "שמעתי שכבודו אוהב בעלי חיים?". "בהחלט," ענה מתושלח בשמחה. "אני מגדל בביתי כמה חיות שונות. במה אוכל לעזור לך?"
"אני מתנצלת להטריד אותך, אבל יש לי בעיה. רכשתי במיטב כספי שתי נקבות תוכי שנאמר לי שיוכלו לדבר, אבל מיום שהגיעו הן אומרות רק משפט אחד."
"מה הן אומרות?" שאל מתושלח.
"בכל פעם שאדם חדש נכנס לבית, הן צועקות: שלום, אנחנו חשפניות! אתה רוצה לבלות איתנו?"
"לא יאומן!" קרא מתושלח. "אין ספק שמדובר בבעיה רצינית מאוד."
הוא חשב לרגע, ואז אמר: "עם זאת, יש לי פתרון לבעיה. אני מגדל בביתי שני תוכים ממין זכר, משה ויהושוע, אותם לימדתי להתפלל באדיקות מדי יום. הביאי את נקבות התוכי שלך לביתי, נשים אותן באותו הכלוב יחד עם הזכרים, והם ילמדו אותן להתפלל ולחדול מהמילים הנוראיות הללו."
"תודה רבה!" אמרה האישה. "אין ספק שאשמח לעשות זאת!" וכך היה.
ביום שלמחרת הביאה האישה את שתי הנקבות לביתו של מתושלח.
כבר בכניסה לבית הבחינה בכלוב הגדול שניצב במרכז החדר, שבתוכו שני תוכים גדולים ששוקעים בקריאה ומתפללים בקול. האישה התרשמה מאוד, פתחה את הכלוב והכניסה לתוכו את שתי נקבות התוכי שלה.
כעבור מספר שניות הבחינו הנקבות בחברים החדשים, וקראו לעברם בשמחה: "שלום, אנחנו חשפניות! אתם רוצים לבלות איתנו?"
"עכשיו תראי", אמר מתושלח, "שני הצדיקים שלי ילמדו אותן כיצד ראוי לדבר!"
התוכים הזכרים חדלו בן רגע מהתפילה, פקחו את עיניהם, הרימו את ראשם והביטו בהשתוממות בשותפות החדשות שלהם לכלוב.
לבסוף אחד מהם היכה את השני בכנפו וקרא: "משה! אני חושב שסוף סוף מישהו הקשיב לתפילות שלנו!"
ביום שני בבוקר, התהלך משה הדוור בשכונת נרקיסים לפי סדר החלוקה הקבוע שלו ומסר את הדואר כהרגלו. כשהגיע לשביל הגישה של משפחת טילובסקי, הוא הבחין כי שני הרכבים עדיין נמצאים בחנייה, דבר שאינו אופייני לבני הזוג הדייקנים שיוצאים לעבודה בכל בוקר, באותה השעה.
בזמן שמשה תהה לעצמו מה התרחש בבית המשפחה, חיים טילובסקי יצא החוצה וקטע את מחשבתו, כשהוא נושא בידיו ארגז גדול עמוס בבקבוקי בירה ויין ריקים, בדרכו אל פח המיחזור.
"וואוו חיים, אתה נראה כמו מישהו שבילה היטב אתמול בלילה" אמר משה הדוור.
חיים, שלא הסתיר את העובדה שהוא סובל מכאבים בגופו, השיב: "האמת היא שחגגנו ביום שבת בערב, ואתה עד ברגע זה לפעם הראשונה שהצלחתי לקום מהספה מאז יום ראשון ב-4 בבוקר". חיים נאנח ארוכות והמשיך: "הזמנו 15 זוגות מכל רחבי השכונה לסוף שבוע מהנה, שהפך למעט פראי בהמשך... כולנו היינו כל כך שיכורים, ובסביבות השעה חצות התחלנו לשחק "מי אני"..."
משה הדוור, שגילה סקרנות רבה, מיהר ושאל: "איך משחקים מי אני?"
"זה פשוט מאוד" ענה חיים, "כל הגברים נכנסים באותה העת לחדר השינה, וכל אחד בתורו יוצא לסלון מכוסה לחלוטין בסדין, מלבד לאיבר מינו שמציץ דרך חור בסדין, ותפקידן של הנשים לזהות מיהו הגבר שמסתתר מאחורי הסדין".
משה הדוור צחק ואמר "נשמע כמו כיף גדול, אני מרגיש פספוס גדול שלא הגעתי".
"העובדה שלא הגעת היא הדבר הטוב ביותר שהיית יכול לעשות לעצמך" אמר חיים, "השם שלך עלה במשחק 7 פעמים".
חנה ומוטי היו נשואים כבר שנים רבות והם הגיעו לשלב בחיים בו סקס כבר כמעט ונעלם משגרת החיים שלהם. לילה אחד מוטי הסתובב במיטה לכיוונה של אשתו ואמר: "יקירתי, יש לי רעיון... כדי להחזיר את האהבה לחיי הנישואין שלנו בכל פעם שאחד מאתנו ירצה להשתעשע ולהתענג מעט, כל מה שהוא יצטרך לומר זה ׳מכונת כביסה׳".
חנה הסכימה להצעה אבל נרדמה לאחר כמה דקות ומוטי נותר מתוסכל...
בלילה שלמחרת מוטי רכן לעבר אשתו ולחש בנעימות: "מכונת כביסה".
חנה הסירה מעלייה את בעלה ואמרה: "יש לי כאב ראש נורא". מוטי שידע להבין רמזים, הניח לה ונרדם.
לאחר מספר לילות שבהן מוטי קיבל בדיוק את אותה התשובה מאשתו, הוא החליט לנסות שוב את מזלו, שינס מותניו, רכן לעבר אשתו ולחש בטון מפתה: "מכונת כביסה", ושוב נתקל בסירוב מצדה של חנה.
לא חלפו כמה רגעים ולפתע גם אצל חנה התעורר החשק, והיא מיד הסתובבה לכיוון בעלה ואמרה: "מכונת כביסה".
מוטי התהפך לכיוונה והשיב: "מצטער יקירתי, זו הייתה רק חצי מכונה אז כבר עשיתי אותה ביד".
שלוש נשים עבדו יחד במשרד; האחת נשואה, השנייה מאורסת והשלישית רווקה עם חבר מזדמן. שלושתן לגמו יחדיו קפה באחת מההפסקות, ודיברו על מערכות היחסים שלהן...
הנושא העיקרי שעלה הוא כמובן המצב בחדר המיטות, ומה ביכולתן לעשות כדי לשפר ולהמריץ את העניינים.
בזמן שהאישה הרווקה ישבה בשקט והאזינה לעצות חברותיה, לפתע היא הבינה ששלושתן יכולות לפלפל את חיי האהבה שלהן והציעה תרחיש שכולן יצטרכו לבצע: "שלושתנו נרכוש לבוש סקסי ונועז, כמו מגפי עור שחורים, כפפות עור ואפשר גם מסיכת עיניים שחורה...".
שתי חברותיה היו קשובות ונראו נלהבות מתמיד.
האישה הרווקה המשיכה: "כולנו נפתיע את בני הזוג שלנו בדיוק כשהם יגיעו הביתה מהעבודה עם התלבושת הזאת ונראה איך הם יגיבו".
לאחר שבוע שלושת החברות ישבו באותו המקום, לגמו קפה ושיתפו אחת את השנייה בתוצאות:
האישה הרווקה פתחה ואמרה: "זה היה פשוט מדהים! חבר שלי הגיע לדירה שלי בערב, ואני חיכיתי לו בסלון עם מגפי העור, הכפפות ומסיכת העיניים, בדיוק כפי שתכננו, ועשינו אהבה כמו משוגעים!".
האישה המאורסת לא חיכתה רגע נוסף ושיתפה: "זה עוד כלום לעומת מה שאני חוויתי... חיכיתי לו ממש בכניסה לבית, וכשהוא נכנס וראה אותי בלבוש הסקסי הזה, הוא איבד שליטה וחווינו את הריגוש הכי טוב שהיה לנו בחיים!".
האישה הנשואה שמרה על שתיקה מאופקת ורק אחרי שחברותיה לחצו עליה היא הסכימה לדבר. "נעלתי את המגפיים, עטיתי את הכפפות, לא שכחתי מסכת העיניים השחורה ואפילו חבשתי כובע בוקרים ישן שיש לי מפורים. התיישבתי על הספה וחיכיתי לבעלי שיגיע הביתה".
היא לקחה מספר נשימות והמשיכה: "ואז כשהוא סוף סוף הגיע, חצי שיכור מרופט ומסריח, הוא פתח את המקרר, הוציא בירה, התיישב לידי על הספה ושאל: 'אז זורו... מה יש לאכול הלילה?'".
איש אחד הגיע לביתו וראה שאשתו מזה 10 שנים אורזת את כל בגדיה במזוודות.
"לאן את הולכת?" דרש הבעל המופתע לדעת.
"ללאס וגאס! גיליתי ששם אנשים ישלמו לי 500 דולר במזומן על מה שאני עושה עבורך בחינם!"
האיש חשב לרגע קט ומיד התחיל לעזור לה לארוז את בגדיה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלה האישה בהפתעה.
"אני טס איתך ללאס וגאס... אני רוצה לראות איך תצליחי לחיות מ-1,000 דולר במשך שנה."
יום אחד ביקש סבא יעקב מנכדתו דניאל שתעזור לו לשתול צמחים בגינה. לאחר כחצי שעה של עבודה ראה הסבא שנכדתו הפסיקה לשתול צמחים ורק עמדה והביטה על האדמה. סבא יעקב ניגש אליה ושאל: "מה קרה? כבר התעייפת?"
"לא סבא", ענתה דניאל, "מצאתי תולעת קטנה ומסכנה שלא מצליחה להיכנס לחור שלה באדמה".
סבא יעקב ניגש לראות במה מדובר, וראה שדניאל מחזיקה בתולעת ומנסה להכניס אותה בחזרה לחור באדמה, אולם היא אינה משתפת איתה פעולה. לאחר כמה רגעים של צפייה בנכדתו נאבקת בתולעת הוא פנה לדניאל ואמר לה: "מתוקה תוותרי, את לא תצליחי כי זה בלתי אפשרי. התולעת הזו יותר מדי רפויה ומידלדלת כדי שתוכלי לדחוף אותה לשם".
דניאל התעלמה מסבה ולכן אחרי מספר שניות הוא אמר לה: "את יודעת מה, בואי נעשה התערבות; אתן לך עוד 2 דקות לנסות להכניס את התולעת לחור. אם תצליחי, תקבלי ממני 50 שקלים, אבל אם לא תצליחי אחרי 2 הדקות אנחנו חוזרים לשתול צמחים ולא משחקים עוד עם התולעת, טוב?"
דניאל חשבה קצת, ואז רצה הביתה עם התולעת בידה. כשחזרה לגינה היה בידה השנייה תרסיס לשיער. היא ריססה את התולעת עד שנהייתה ישרה ונוקשה כמסמר והיא הכניסה אותה בקלות לתוך החור באדמה.
סבא יעקב הרים גבה, נתן לדניאל את 50 השקלים שהבטיח לה, חטף מידה את תרסיס השיער ורץ בחזרה לתוך הבית.
כעבור חצי שעה סבא יעקב חזר לגינה ונתן לנכדתו 50 שקלים נוספים. דניאל המופתעת אמרה: "סבא, כבר הבאת לי כסף, הכל בסדר... אתה מרגיש טוב?"
"אני מרגיש מצוין!", אמר סבא יעקב, "50 השקלים שנתתי לך קודם היו ממני, וה-50 האלה זה מסבתא שלך כאות תודה על הרעיון המעולה שלך!"
כשרותי הקטנה בת ה-5 הגיעה לבקר את סבתא דבי היא התקבלה בחיבוקים ונשיקות וכמובן שגם בבובה חדשה. בזמן שרותי שיחקה עם הבובה, סבתה חזרה למטלות הבית השונות.
"סבתא", שאלה לפתע רותי, "למה את עושה את כל הדברים האלה לבד? אין לך חבר שיעזור לך?"
סבתא דבי ענתה: "אני כבר לא צריכה אף אחד שיעזור לי... היו לי כבר מספיק גברים ואנשים בחיים. היום יש לי את הטלוויזיה שלי. אני יכולה לשבת בחדר שלי ולצפות בה כל היום, היא אף פעם לא משעממת אותי, כשעצוב לי היא מצחיקה אותי, אני לומדת ממנה המון דברים והיא תמיד גורמת לי להרגיש טוב. בעצם אפשר להגיד שהטלוויזיה היא החבר שלי".
"אז אולי נלך ונראה קצת טלוויזיה עכשיו?" שאלה רותי.
הסבתא הסכימה והשתיים נכנסו לחדר השינה, התיישבו על המיטה והדליקו את הטלוויזיה, אך למרבה ההפתעה היא לא עבדה וכל מה שהשתיים ראו הוא מסך כחול והודעת שגיאה.
"שוב הדבר הזה?!" אמרה הסבתא בכעס, קמה והחלה לבדוק את חיבורי הכבלים של הטלוויזיה.
בזמן שהיא עשתה זאת לפתע נשמעה דפיקה בדלת. "לכי תפתחי את הדלת בבקשה, אני רק אנסה לסדר פה את כל החוטים האלה" אמרה הסבתא, והחלה להכות את צידה האחורי של הטלוויזיה בתקווה שהיא תחזור לחיים.
רותי פתחה את הדלת וראתה את מר גליקמן השכן, שביקש לדבר עם סבתה.
"סבתא עסוקה כרגע עם חבר שלה בחדר השינה", היא אמרה לו.
"בכלל לא ידעתי שיש לה חבר", השיב מר גליקמן, "את חושבת שהיא תסיים בקרוב?"
"אני חושבת שזה עוד ייקח לה הרבה זמן, כשיצאתי מהחדר היא עדיין דפקה אותו מאחורה..."
מעיין ומשה היו נשואים במשך 20 שנה, ועל פני השטח מצב הזוגיות שלהם היה מדהים; היו להם שני ילדים מקסימים, עבודות יציבות, בית גדול ושפע של חברים טובים. הייתה רק בעיה אחת... בכל פעם שהם קיימו יחסי מין, משה התעקש לכבות את האור בחדר השינה. הוא עשה זאת כשהם רק הכירו, בליל הכלולות שלהם, ובכל פעם שבני הזוג שכבו לאחר מכן. למרות שמעיין ביקשה ממנו פעמים רבות לשנות את ההרגל הזה, היא לא הצליחה לגרום לבעלה לעשות איתה אהבה באור.
בשלב מסוים למעיין נמאס מהאובססיה של בעלה, והיא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. באחד מלילות החורף הקרים, בעודם שוכבים זה עם זו, שלחה מעיין את ידה אל מתג האור במהירות ונדהמה ממה שהיא ראתה.
בעלה "האהוב" ישב על המיטה כשהוא עדיין לבוש בתחתונים ובידו אביזר מין שבאמצעותו הוא עינג אותה. "מה זה אמור להיות?! חשבתי שאתה אוהב אותי! בגלל זה לא הסכמת שנדליק את האור במשך כל השנים האלו? אתה רוצה להגיד לי שבכל הזמן שאנחנו נשואים אף פעם לא שכבנו? תסביר את עצמך תיכף ומיד!"
משה היה שקט במשך כמה שניות ולבסוף הביט היישר לתוך עיניה של אשתו ואמר בקול רגוע: "אין לי בעיה להסביר את מה שעשיתי במשך כל השנים האלו, אבל אחרי זה את תצטרכי להסביר לי איך יש לנו שני ילדים..."
היו היה נהג מונית ירושלמי שהספיק להכיר כבר כמעט את כל הטיפוסים השונים שבעירו. הוא הסיע חרדים וחילוניים, יהודים וערבים, פקידי ממשל ובעלי בסטות, סטודנטים צעירים ובני גיל הזהב. היה רק "טיפוס" אחד שהוא מעולם עוד לא פגש בעבודתו, אבל כל זה השתנה כשיום אחד נכנסה למונית שלו נזירה צעירה ונאה במיוחד...
במשך כל הנסיעה הנהג לא היה יכול שלא לבהות בנזירה דרך המראה שלו, עד שלבסוף היא שאלה אותו האם משהו מפריע לו.
"אני אגיד לך את האמת", הוא אמר, "יש לי משהו להגיד לך, אבל אני לא רוצה להעליב אותך".
"זה בסדר", היא ענתה, "אנשים כמוני קשה מאוד להעליב. אני בתחום הזה כבר הרבה זמן, שמעתי כבר הכל, ראיתי כבר הכל ושום דבר שתגיד לא יעליב או יפתיע אותי".
הנהג חשב לרגע והמשיך "אם ככה, רציתי להגיד לך שכבר הרבה מאוד שנים יש לי פנטזיה לנשק נזירה...".
למרבה הפתעתו הנזירה לא נרתעה ופשוט ענתה בפשטות: "אין לי בעיה להגשים לך את הפנטזיה הזאת, אבל יש לי שני תנאים".
"מה התנאים?" שאל נהג המונית הנלהב.
"1. אני לא מוכנה להתנשק עם גבר נשוי. 2. אתה צריך לדעת שמה שאתה מציע הוא חטא לא קטן ואתה צריך להיות מוכן לקבל את זה על עצמך" ענתה הנזירה הנאה.
"אני רווק ואני מוכן לקבל את זה!" אמר הנהג הנלהב.
"אם ככה תעצור לנו באיזו פינה שקטה ונראה מה אפשר לעשות בשבילך" אמרה הנזירה.
לאחר שהמונית עצרה בסמטה אפלה השניים יצאו מהרכב והנזירה נתנה לנהג נשיקה ארוכה ולוהטת שהייתה גורמת אפילו לנערות ליווי להסמיק. לאחר המעשה השניים חזרו למונית והנהג פתאום החל לבכות.
"מה קרה?" שאלה הנזירה המופתעת.
"שיקרתי לך!" הוא ענה, "אני לא רווק ונדרתי נדר לאבא שלי ז"ל ביום החתונה שלי שלעולם לא אבגוד באשתי... אני לא יודע איך אני אחיה עם עצמי עכשיו כשנישקתי אישה אחרת...".
"זה בסדר, גם אני שיקרתי לך. אני לא נזירה. קוראים לי איציק ואני בדרך למסיבת תחפושות".
איש עסקים פנה באחד ממסעותיו לנערת ליווי, וסיכם עמה על סכום של 500 דולר בתמורה ללילה במיטתו. לאחר שסיימו, הבחין שאין עליו כסף מזומן, ואמר לה שיבקש ממזכירתו לשלוח לה המחאה בדואר, בתירוץ של "שכר דירה".
בדרכו למשרד, התחרט על מה שהבטיח והחליט כי הבילוי הלילי לא היה שווה את המחיר. הוא ביקש ממזכירתו לשלוח המחאה לנערת הליווי על סך חצי מהסכום, 250 דולר, ולצרף את המכתב הבא:
"גברתי היקרה!
מצורפת בזאת המחאה על סך של 250 דולר עבור שכר הדירה שלך. אינני שולח את הסכום שסיכמנו עליו מראש, מאחר ולפני ששכרתי את הדירה ניתן לי הרושם כי:
א. הדירה מעולם לא הייתה מאוכלסת לפני כן.
ב. הדירה מחוממת כהלכה.
ג. חלל הדירה מעוצב בצורה שתעניק לי תחושת נוחות וביתיות.
לעומת זאת, מצאתי כי הדירה אוכלסה פעמים רבות בעבר, לא היה בה חימום כלל, והיא הייתה גדולה מדי עבורי!"
כעבור יומיים הגיעה ההמחאה בחזרה בדואר, בצירוף המכתב הבא:
"אדוני הנכבד!
ראשית, אינני יכולה להבין כיצד ציפית שדירה כה יפה תישאר לא מאוכלסת.
ביחס לחום, יש בדירה מתקני חימום מצוינים, אך ייתכן שלא ידעת כיצד להפעיל אותם.
באשר לחלל הדירה - אומר כי היא בגודל רגיל, ואולם הריהוט שלך כל כך קטן שאין באפשרותו למלא אותה, ואינך יכול לבוא לבעלת הבית בתלונות על כך.
אתה מתבקש לשלוח את שכר הדירה במלואו, אחרת אצטרך ליצור קשר עם בעלת הבית הנוכחית שלך!"
אישה אחת יצאה לגמלאות אחרי שנות עבודה ארוכות ופנתה לבעלה מזה 40 שנה בבקשה שיעשו משהו מעניין יחד: "תמיד רצינו לצאת לשייט, אולי נעשה טיול של שבוע ונחזור להיות כמו שני צעירים משוחררים ונשכב כמו שלא שכבנו שנים." הבעל המופתע חשב על ההצעה המפתה של אשתו והסכים.
למחרת היום הבעל החליט להיערך לקראת החופשה הקרבה, ויצא אל בית המרקחת הקרוב לביתו כדי לקנות קופסה של כדורים נגד בחילה וקופסה של כדורי ויאגרה. כשחזר הביתה, אשתו פנתה אליו ואמרה: "חשבתי על זה קצת, אם אנחנו באמת רוצים ליהנות ולחזור להיות שובבים, למה שנסתפק רק בשבוע?! בוא נצא לשייט של חודש שלם."
הבעל שהתלהב מההצעה של אשתו והחל לדמיין כבר את החופשה האינטימית שלהם יחד, יצא למחרת לבית המרקחת פעם נוספת, והפעם קנה 4 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-4 קופסאות של כדורי ויאגרה.
כעבור יום, האישה שוב פנתה אל בעלה וביקשה ממנו לשקול לשנות עוד פעם את התכניות: "למה אנחנו עוצרים את עצמנו?! הילדים כבר עזבו את הבית, אין לנו עבודה ללכת אליה, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. למה שלא נצא לשייט מסביב לעולם ונבלה כמו אדם וחווה על חופי נודיסטים?"
הבעל הנרגש החליט לאמץ את הגישה המשוחררת של אשתו ויצא שוב לבית המרקחת, הפעם כדי לקנות 15 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-15 קופסאות של כדורי ויאגרה.
הרוקח שראה אותו יום אחרי יום, לא יכול היה להתאפק יותר עוד ושאל את הגבר:
"אני לא מצליח להבין! אם זה גורם לך לבחילה, למה אתה ממשיך לעשות את זה???"
נחום היה איש עסקים שיצא לנסיעת עבודה מיוחדת וראשונה מסוגה במלזיה, יוזמה שעליה הוא עבד במשך תקופה ארוכה מאוד. כדי לחגוג את ההישג שלו, בלילה הראשון שלו בארץ החדשה והזרה הזו הוא הגיע לבית המלון והזמין לחדרו נערת ליווי.
במשך כל הלילה נערת הליווי לא הפסיקה לצעוק בלהט "פוג'יפו! פוג'יפו!!!", ונחום הרגיש טוב מאוד עם עצמו והבין שעינג אותה כמו שמעולם לא הצליח אף גבר אחר.
ביום שלמחרת נחום נפגש עם השותפים העסקיים שלו במועדון סנוקר על מנת שיוכלו להכיר טוב יותר אחד את השני בסביבה נוחה. הם שיחקו משחק שלם, עד שלנחום נשאר להכניס רק את כדור ה-8 השחור לחור שיבחר כדי לנצח.
נחום בחר בחור שבאחת הפינות, הכה עם מקל הסנוקר בכדור הלבן, שהתגלגל פגע בכדור ה-8 השחור - שנכנס בדיוק לחור שנחום הימר עליו!
נחום התלהב שניצח ורצה להראות לשותפיו העסקיים שהוא גם מכיר קצת את השפה המקומית, ולכן צעק בלהט: "פוג'יפו!"
שותפיו העסקיים של נחום הסתכלו עליו במבט תמוה ואמרו לו: "לא, למה אתה אומר ככה? זה בסדר... הכנסת אותו לחור הנכון..."
בחור צעיר קנה מכונית ספורט חדשה ורצה להשוויץ בה מול בת זוגו, שהתרגשה לנסוע בה במהירות גבוהה לא פחות ממנו.
"אם אגיע למהירות 200 קמ"ש את תתפשטי?" שאל אותה הבחור.
"כן!" קראה הבחורה הנרגשת.
הם התחילו בנסיעה ותוך שניות ספורות הגיעו למהירות 200 קמ"ש. בזמן שהבחורה הורידה את בגדיה, הם עפו מחוץ לחלון בשל המהירות הגבוהה. הבחור לא הצליח להפסיק להסתכל עליה ולא ראה את הכביש ולפתע הרכב עלה על מהמורה שגרמה לו להתהפך.
הבחורה לא נפגעה בצורה קשה, אך הבחור נותר תקוע מתחת להגה ולא הצליח לצאת. היא ניסתה לעזור לו ככל יכולתה, אך לא הצליחה. "לכי תזעיקי עזרה!" הוא צעק לה והיא ענתה לו: "אני לא יכולה! אני ערומה לגמרי, הבגדים שלי עפו ברוח!"
"הייתי נותן לך את הבגדים שלי, אבל אני בקושי יכול לזוז ואין לי מה לתת לך חוץ מנעל ימין שלי. קחי אותה, תכסי את עצמך כמה שאת יכולה והזעיקי עזרה!", אמר הבחור.
הבחורה לקחה את הנעל של בן זוגה, כיסתה את ערוותה ורצה עירומה על הכביש עד שהגיעה לתחנת דלק.
עם הנעל בין רגליה, ניגשה הבחורה לנהג משאית שעשה עצירה בתחנה והתחננה אליו: "בבקשה אדוני, אתה חייב לעזור לי! חבר שלי תקוע בלי יכולת לזוז והוא צריך עזרה!"
נהג המשאית הסתכל עליה ועל הנעל שהיא החזיקה צמוד לגופה ואמר: "אני מצטער, אין שום דבר שאני יכול לעשות... הוא תקוע עמוק מדי."
הגננת של יותם שמה לב שבמשך מספר ימים הוא מפרק בובת פלסטיק בשעת המשחק. בהתחלה היא חשבה שאולי הוא סתם בודק ממה הבובה עשויה אז היא הניחה לו לנפשו. לאחר שעבר שבוע נוסף ויותם לא הפסיק לפרק את הבובה בכל יום, הגננת שלו החליטה לקרוא לאימו כדי לדבר על הנושא.
אמו של יותם הגיע לגן, התיישבה לצדו והגננת התחילה לדבר: "בימים האחרונים יותם מפרק בובה מסוימת שוב ושוב, ואני חושבת שכדאי לדבר על זה."
אמו של יותם השיבה: "הוא עושה את זה גם בבית אבל אין מה לדאוג, זה יעבור."
הגננת של יותם לא הבינה למה הכוונה, ולפני שהיא פצתה את פיה, אמו לקחה אותה הצידה וסיפרה לה שאביו של יותם עזב אותה לטובת המזכירה שלו לפני שבועיים, וככה הילד מבטא את הכעס. הגננת הסבירה לה שיש צורך לחקור את ההתנהגות הזו היות והיא נמשכת זמן רב והאימא הסכימה.
שתי הנשים חזרו למקומן והגננת פנתה ליותם ושאלה: "יותמי, אתה מפרק את הבובה כי אתה כועס?"
יותם ענה בתמימות: "כן! כי אימא לא מביאה לי חטיף בבוקר כמו שאבא היה מביא לי וזה מעצבן אותי!!!"
אמו המבולבלת של יותם השיבה: "אתה שובר את הבובה כי אתה חושב שהיא דומה לי...?"
יותם השיב: "מה פתאום! היא דומה למזכירה של אבא!"
אמו של יותם, שחששה שהוא גילה את האמת על אביו, שאלה: "ולמה אתה כועס על המזכירה של אבא?"
יותם ענה: "אני לא כועס עליה, אבל שמעתי את אבא אומר פעם בטלפון שבכל פעם שהוא כועס על אימא הוא מפרק את המזכירה שלו ואז הוא מרגיש הרבה יותר טוב!"
מלון קטן ואלגנטי שנערכו בו חתונות רבות רחש וגעש לקראת החתונה המדוברת של גבר בן 95 עם צעירה יפיפייה בת 23. היה נראה שעובדי המלון והאורחים בו התרגשו יותר לקראת החתונה מאשר החתן, שנראה שברירי וכאילו הוא לא יעמוד בערב הכלולות עם כלתו הצעירה והנמרצת.
בערב החתונה הכל התנהל כרגיל – החופה התקיימה בבית הכנסת של המלון, טבעות הוחלפו והחתן אפילו הצליח לשבור את הכוס. לאחר החתונה הזוג הטרי פרש לחדר הכלולות שלו ונעל את הדלת מאחוריו. האורחים נסעו לביתם ועובדי המלון היו סקרנים לראות מה יקרה בבוקר שלמחרת...
בבוקר שלאחר ליל הכלולות, דלת חדרו של הזוג הטרי נפתחה ועובדי המלון הסקרנים חיכו לראות באיזה מצב יהיה החתן. למרבה ההפתעה, הייתה זו הכלה הצעירה שירדה למטה ונראתה תשושה ופרועה.
הכלה ירדה אט אט במדרגות, תוך כדי שהיא אוחזת במעקה שלא ליפול ומבט המום על פניה.
פקיד הקבלה נחלץ לעזרתה ושאל "מה קרה לך יקירתי? את נראית כאילו היית בשדה קרב!"
הכלה פעורת העיניים הביטה בו והצליחה להגיב "אלוהים אדירים!!!" היא אמרה "הוא... הוא אמר לי שהוא התאפק, הצליח לעמוד בפיתויים וחסך במשך 75 שנים!!!" ענתה הכלה לפקיד.
"ומה הבעיה בזה?" השיב הפקיד "תוכלו להשתמש בכסף שהוא חסך לכל מטרה."
הכלה הסתכלה עליו במבט מותש ואמרה "הוא לא התכוון לכסף..."
שני אחים כורדים יושבים במרפסת ביתם בכפר רחוק ונידח, כשלפתע מתקרבת אליהם בחורה יפה, מספרת להם שהיא נתקעה בדרך עם הרכב שלה לא רחוק משם, ושואלת האם הם יכולים לקחת אותה לעיר הקרובה על מנת שתוכל להזמין גרר. השניים מסבירים לה שכבר מאוד מאוחר והכל סגור בשעה הזו, ומציעים לה להישאר ללון בביתם עד הבוקר, כשלמחרת הם ייקחו אותה לעיר. "טוב", אמרה הבחורה לעצמה, "גם ככה אין לי ברירה ואני יודעת לשמור על עצמי", והסכימה להישאר.
יושבים השלושה לאכול ולשתות במרפסת ולאחר שהם מסיימים הם מחליטים ללכת לישון. כאשר הם נכנסים לבית מבחינה האשה כי בחדר השינה ישנה רק מיטה אחת, אז היא שואלת: "אין לכם מיטה נוספת?"
"לא, אבל את יכולה לישון על זאתי ואנחנו נישן על הרצפה לידך, אל תדאגי", עונים האחים.
כולם הולכים לישון, אך הבחורה מתקשה להירדם כיוון שהיא לא מרגישה בנוח שהאחים ישנים על הרצפה הקרה. על כן היא מחליטה להציעה להם לישון איתה יחד במיטה, והאחים מסכימים ומודים לה על ההתחשבות.
לאחר כמה דקות יחדיו במיטה מתחיל להיות להם חם, ושלושתם מרגישים במתח המיני השורר מתחת למצעים.
לפתע הבחורה אומרת: "בואו כולנו נוריד את הבגדים ונכנס בחזרה אל למיטה, אני רוצה להודות לכם".
האחים נענים להצעה בשמחה, אך רגע לפני שהם חוזרים למיטה שואלת לפתע הבחורה: "יש לכם אמצעי מניעה?"
"מה זה אמצעי מניעה? למה הם משמשים?" שואלים האחים בפליאה.
"קונדומים, אתם יודעים, כדי שאני לא אכנס להיריון", עונה הבחורה.
מביטים בה האחים בהשתוממות ואומרים: "אין לנו מושג על מה את מדברת, בחיים לא שמענו על דבר כזה".
נאנחת הבחורה ואומרת: "טוב, לא חשוב, יש לי שניים בתיק לכל מקרה, תפתחו ותלבישו אותם על האיבר שלכם".
האחים נענו לבקשת הבחורה, לבשו את הקונדומים ולאחר שסיימו לעשות את מה שעשו, נרדמו וישנו עד הבוקר.
כשהפציע השחר קמו כולם, והאחים לקחו את הבחורה לעיר הקרובה, נפרדו ממנה לשלום ומאז לא ראו אותה עוד.
כעבור חודש ישבו האחים שוב על המרפסת, כשלפתע שאל אחד מהם: "תגיד אתה זוכר את הבחורה שנתקעה עם הרכב שלה לפני כמה שבועות?"
"בטח, איך אפשר לשכוח", ענה לו אחיו.
"כן, אהה... אבל תגיד, אכפת לך אם היא תיכנס להיריון?" שאל הראשון.
"האמת, ממש לא" השיב השני.
"אז יאללה בוא נוריד כבר את הדבר המטופש הזה".
אימא אחת החליטה לקפוץ לביקור פתע אצל בנה הנשוי. כשנכנסה לבית, היא ראתה את כלתה שוכבת עירומה על הספה, כשריחות ארומטיים ממלאים את החדר. "מה את עושה?", שאלה האימא.
"אני מחכה לבן שלך שיחזור מהעבודה", הגיבה האישה המופתעת.
"אבל את עירומה!", אמרה האימא בפליאה.
"זו שמלת האהבה שלי...", הגיבה הכלה בתמימות.
"שמלה אהבה?! את עירומה לגמרי!", צעקה האם.
"אבל הבן שלך אוהב את ה'שמלה' הזאת", הסבירה הכלה, "כשאני לובשת אותה הוא הופך לרומנטי מאוד ואז מענג אותי במשך שעות ארוכות".
האימא עזבה את ביתו של בנה וחזרה אל דירתה שלה, ובמהלך כל הדרך היא לא הצליחה להפסיק לחשוב על מה שראתה ושמעה. כשהגיעה לביתה היא התקלחה, פיזרה והדליקה נרות ריחניים ברחבי הבית וחיכתה עירומה על הספה לבעלה. זמן מה לאחר לאחר מכן חזר בעלה מהעבודה, ראה אותה שוכבת עירומה על הספה ושאל: "מה את עושה?"
"זו שמלת האהבה שלי..." ענתה אישתו בחושניות.
"היא צריכה גיהוץ!" ענה בעלה, "תפסיקי עם השטויות ותכיני ארוחת ערב!"
דוגמנית צעירה ומפורסמת התיישבה ליד נער צעיר במטוס נוסעים קטן ותוך כדי הטיסה שלהם, מערבולות אוויר נוראיות גורמות למטוס לרעוד ולהיכנס לצלילה מסוכנת לכיוון הקרקע. מיד הטייס קורא במערכת הכריזה לכל הנוסעים: "חברים, זה נראה רע, תחזיקו חזק!". כולם נכנסים לפאניקה ומתחילים לצרוח, חוץ מהנער הצעיר, שפונה ישירות לדוגמנית שיושבת לידו ואומר: "אני לא מאמין שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא נישקתי אישה!"
בלהט הרגע הדוגמנית תופסת את ראשו של הנער ומנשקת אותו בעוצמה. "ואוו זה היה מדהים!" הוא אומר מתנשם, "אבל זה רק גורם לי לחשוב על זה שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא הרגשתי איך זה להחזיק חזה של אישה..."
הדוגמנית מהססת לשבריר שנייה, אבל אז נזכרת שהיא כנראה עומדת למות גם כן, אז היא תופסת את שתי ידיו של הנער ומצמידה אותן לחזה שלה. "אני לא מאמין שזה קורה לי!" הנער אומר בהתרגשות, "אולי אני עוד אספיק להפוך לגבר לפני שנתרסק, אולי בבקשה תוכלי להגשים לי את המשאלה הזאת?"
בגלל שהיא מרגישה שהיא כבר מחויבת לנער הצעיר שמולה, הדוגמנית מסכימה ומתחילה לפתוח את חגורת המושב שלה ולהוריד בגדים, אבל אז המטוס מתיישר ומפסיק לרעוד. כל הנוסעים נושמים לרווחה, הדוגמנית המפורסמת נרגעת והנער הצעיר לא מספיק להגשים את משאלתו...
בסיום הטיסה כל הנוסעים שיוצאים מהמטוס לוחצים את ידו של הטייס, שעומד בפתח, ומודים לו בהתרגשות על כך שהצליח להשתלט על המצב ולהציל אותם. רק הנער הצעיר, שמגיח אחרון מהמטוס, יוצא עם פרצוף חמוץ, מתקרב אל הטייס ואומר לו: "אבא, כמה פעמים אני אצטרך להגיד לך את זה? בפעם הבאה תעשה את זה קצת יותר ארוך!"
שני גברים ששובצו לאותו החדר שכבו על המיטות שלהם בבית החולים ודיברו כדי להעביר את הזמן עד שיגיעו לטפל בהם. הגבר הראשון פנה אל השני ואמר, "מה מביא אותך לפה?"
"מצלמה בגרון..." ענה השני.
"בדיקת אנדוסקופיה?" שאל הגבר הראשון.
"כן, בודקים לי את מערכת העיכול", אמר הגבר השני, "ומה איתך? למה אתה כאן?"
"מצלמה בתחת..." ענה הגבר הראשון.
"אה, בדיקת קולונוסקופיה?" שאל הגבר השני במבוכה קלה.
"לא, השכנה שלי הסתובבה ערומה במרפסת ואשתי תפסה אותי מצלם..."
אישה נכנסה לפאב בטקסס וראתה קאובוי צעיר ומטופח שישב עם הרגליים שלו על אחד מהשולחנות. הוא נעל את המגפיים הכי גדולים שהאישה אי פעם ראתה, אז היא ניגשה אליו ושאלה "תגיד לי, זה נכון מה שאומרים על גברים עם רגליים גדולות?". הקאובוי חייך אל האישה, "כמובן יקירתי, בזכות אלה אני חי טוב מאוד", הוא אמר ומתח את רגליו קדימה. "מה דעתך שנמצא לנו פה חדר ואני אראה לך?" הוא המשיך ושאל.
האישה הסתקרנה, אז היא בילתה את הלילה עם הקאובוי. למחרת בבוקר, אחרי שהשניים קמו והתלבשו, היא נתנה לו שטר של 100$.
"פשששש… טוב תשמעי זאת ממש מחמאה, פעם ראשונה שמישהי משלמת לי כסף על 'שירות' שכזה" אמר הצעיר.
"תרגיע את ההתלהבות שלך" ענתה לו האישה, "פשוט קח את הכסף הזה ולך תקנה לעצמך מגפיים שבאמת יתאימו לך".
ילד אחד חוזר מבית הספר הביתה ומספר לאימו: "בזמן ההפסקה ראיתי את אבא עובר עם האוטו ליד בית הספר. באוטו הייתה דודה אסתר והם נסעו לחורשה ליד בית הספר. רציתי להגיד להם שלום ולכן רצתי אחריהם לחורשה. כשהגעתי לחורשה, ראיתי את אבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים ואז..."
"עצור" הפסיקה האימא את הסיפור ואמרה: "בוא ותספר את כל הסיפור בארוחת הערב כשאבא יהיה פה".
בזמן ארוחת הערב אומרת האימא לילד: "בוא תספר לנו מה ראית היום בהפסקה בבית הספר".
הילד התחיל לספר: "ראיתי את האוטו של אבא עובר ליד בית הספר ויחד איתו הייתה דודה אסתר. רציתי להגיד להם שלום אז רצתי אחריהם לחורשה. ואז ראיתי שאבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים, ואז אבא עשה לדודה אסתר מה שעשה דוד יעקב לאימא כשאבא היה במילואים".
מסקנה: תמיד כדאי להקשיב עד הסוף.
משקיע פוטנציאלי החליט להגיע לסיור במפעל למוצרי גומי בצפון הארץ. במהלך הסיור, מנהל המקום עבר איתו לצד פסי הייצור של המוצרים שיש למפעל להציע.
"זאת המכונה המיוחדת שלנו שמייצרת פטמות לבקבוקי שתייה של תינוקות" אמר המנהל והצביע לימינו, "הרעש שאתה שומע זה מהשלב של ניקוב החור בפטמה."
השניים מתקדמים לתחנה הבאה. "זאת מכונת הקונדומים שלנו" הצביע המנהל בגאווה והסביר: "הרעש שאתה שומע זה הניקוב שאנחנו עושים בכל קונדום חמישי."
המשקיע ההמום הסתכל על המנהל ואמר לו: "ניקוב? לקונדומים?! זה לא פוגע במכירות שלכם?!"
"זה פוגע קצת" הודה המנהל, "אבל זה מאוד מקדם את מכירת הפטמות לבקבוקי התינוקות!"
גבר חוזר הביתה ואשתו שואלת אותו "הכיור בשירותים סתום, תוכל לפתוח אותו?"
"מה אני, שרברב?!", עונה הבעל.
ביום שלאחר מכן התקלקלה מכונת הכביסה, כשחזר האיש באותו הערב שוב מבקשת ממנו אשתו: "תוכל לתקן בבקשה את מכונת הכביסה?"
"מה אני, חשמלאי?!"
בהמשך השבוע חוזר הבעל הביתה והפעם ראה שחלון הבית נשבר והריצפה מלאה ברסיסי זכויות. ניגשה אליו אשתו ואמרה: "תוכל לתקן את זה?"
"מה אני, זגג?!"
ביום שלאחר מכן הבעל מגיע ורואה שהחלון תוקן והורכבה זכוכית חדשה, כשהוא נכנס הוא רואה שהכיור עובד כראוי וגם הרעש ממכונת הכביסה העיד על כך שהיא תוקנה.
"מה זה", שאל הבעל, "מי דאג לתקן את זה?"
״השכן ממול״, ענתה האישה.
"וכמה שילמת לו?" תהה הבעל
״כלום״, ענתה האישה, ״הוא אמר שהוא יתקן הכל בחינם אם אשכב איתו במיטה שלנו או אאפה לו עוגה״.
"ואיזה עוגה הכנת?", שאל הבעל.
ואישתו ענתה: "מה אני, אופה?!"
צעיר עובר ליד לשכת האבטלה בת"א ורואה על הלוח הצעת עבודה כעוזר גניקולוג.
"מעניין..." הוא אומר לעצמו ונכנס מיד כדי לקבל פרטים נוספים.
בהגיע תורו הפקיד שולף את פרטי המשרה ומקריא:
"על עוזר הגניקולוג יהיה לעזור לנשים להסיר את בגדיהן התחתונים, להשכיבן ולשטוף בעדינות את אזוריהן האינטימיים. לאחר מכן ימרח העוזר שמן עדין מונע עקצוצים כך שתהיינה מוכנות לבדיקת הרופא."
"השכר החודשי עומד על 20,000 ש"ח - אבל יש להגיע לאילת לשם כך." הוא אומר ומרים עיניו אל הבחור.
"אה, שם נמצאת המרפאה?" שואל הבחור
הפקיד עונה "לא, שם נמצא סוף התור..."
המורה לביולוגיה בכיתה ז'-2 שאלה את התלמידים: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי עשר, כאשר הוא חשוף לגירוי?" אף אחד מהתלמידים לא ענה. בשורה האחרונה, קמה טלי בכעס והתריסה כלפי המורה: "את לא אמורה לשאול ילדים בכיתה ז' שאלה כזאת. אני אגיד אותך להורים שלי, הם יבואו לדבר עם המנהל ויפטרו אותך מבית הספר!" טלי חזרה לשבת, והמורה התעלמה ממנה ומהערתה.
המורה חזרה שוב ושאלה את הכיתה: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי עשר, כאשר הוא חשוף לגירוי?" עכשיו טלי כבר ממש כעסה, והיא לחשה לילדה שיושבת לידה: "אוהווו, איך שהיא הולכת להסתבך, המורה הזאת..." המורה המשיכה להתעלם ממנה וניהלה את השיעור כרגיל.
כעבור כמה שניות הצביע דני, וכשהמורה נתנה לו את רשות הדיבור הוא העיף מבטים נבוכים מסביבו. הוא אמר בקול מהסס: "החלק בגוף שגדל פי עשר כשהוא נחשף לגירוי הוא אישון העין".
"יפה דני!", קראה המורה, "נכון מאוד, אישון העין גדל פי עשר, כשהוא נחשף לחושך למשל! תשובה יפה מאוד".
אז פנתה המורה לטלי ואמרה: "ובאשר אלייך, גברתי הצעירה, יש לי שלושה דברים להגיד לך:
1. יש לך מוח קטן ומלוכלך.
2. לא קראת את החומר של שיעורי הבית.
3. כשתגדלי, מצפה לך אכזבה מאוד מאוד מאוד גדולה..."
"אשתי שקרנית ואני חושד שהיא בוגדת!", בעל אחד מלין בפני חברו.
"למה?", שואל החבר, "מה קרה?"
"אתמול בלילה היא לא חזרה, כשבבוקר שאלתי איפה היא הייתה, היא ענתה שישנה אצל אחותה."
"אז?" שואל החבר.
הבעל מתעצבן ואומר: "אתמול אני ישנתי אצל אחותה!"
ילד חמוד טס עם אמו בטיסת אל על לחו"ל. פתאום פונה הילד לאמא שלו ושואל:
"אמא, אם לכלבים גדולים יש גורי כלבים ולחתולים גדולים יש גורי חתולים, למה למטוסים גדולים אין גורי מטוסים?"
האמא, שלא מצליחה למצוא תשובה הולמת, שולחת את הילד לשאול את הדיילת.
הילד עוצר דיילת מזדמנת ושואל אותה:
"סליחה גברת, יש לי שאלה - אם לכלבים גדולים יש גורי כלבים ולחתולים גדולים יש גורי חתולים, למה למטוסים גדולים אין גורי מטוסים?"
הדיילת מסתכלת על הילד, חושבת קצת, ושואלת אותו: "תגיד חמוד, אמא אמרה לך לשאול אותי את השאלה הזאת?"
"כן", עונה הקטן בגילוי לב.
"אז הסיבה שלמטוסים גדולים אין גורי מטוסים, היא ש'אל-על' בניגוד לאבא שלך, תמיד יוצאת בזמן. עכשיו תבקש מאמא להסביר לך את זה."
מנכ"ל של אחת החברות הידועות בעיר מקבל יום אחד דפיקה על דלת המשרד שלו, וניגש לפתוח. מולו עמד אדם זקן שבירך אותו לשלום ואמר לו: "אני יכול להיכנס? עבדתי במשרד הזה לפני 30 שנה, כשהייתי המנכ"ל פה."
"המממ... האמת זה לא זמן מתאים כל כך," ענה המנכ"ל הנוכחי, "אבל תוכל להיכנס לכמה שניות..."
האדם הזקן הודה למנכ"ל הצעיר והחל לטייל בחדר ולסקור את כל הפריטים בו. "אותו חדר ישן, אותו שולחן עבודה מעץ, אותו מאוורר חורק ואותו חלון שלעולם לא נסגר כמו שצריך," אמר הזקן, "בדיוק כמו שאני זוכר את המקום הזה."
המנכ"ל הסתכל עליו בחיוך קל, והזקן הנחמד המשיך במסע הנוסטלגי שלו. לפתע, הוא נתקל בבחורה צעירה שמתחבאת מתחת לשולחן העבודה.
המנכ"ל הצעיר הסתכל במבוכה על האדם הזקן ומיד התעשת ואמר: "זה לא מה שאתה חושב! זו המנקה של המשרד שלנו. היא פשוט הפילה בטעות את העגיל שלה על הרצפה, והוא התגלגל מתחת לשולחן."
הזקן העלה חיוך על שפתיו ואמר למנכ"ל: "ואותו סיפור ישן וטוב..."
כבכל שבת בבוקר, ישבה ליאורה בנינוחות על הספה וקראה עיתון. לפתע הבחינה במודעה על שייט תענוגות מפנק, שעולה 500 שקלים בלבד.
"תראה בני" אמרה לבעלה, "יש פה שייט תענוגות הכל כלול רק ב-500 ש"ח! תתחיל לארוז, זה בעוד יומיים!"
"אני ממש עסוק השבוע, אולי תצאי לבד? אני אשלם על זה..." ענה.
"מעולה, באמת מתאים לי זמן לבד קצת!" ענתה ליאורה והתקשרה להזמין כרטיס.
למחרת, המאהבת של בני ניגשה אליו במשרד עם אותה מודעה ואמרה לו: "תראה, יש פה שייט תענוגות הכל כלול רק ב-500 ש"ח. יוצאים?"
"אני עסוק השבוע" ענה, "אבל קחי 500 שקלים ותיהני".
כך יצא שהמאהבת של בני וגם אשתו, שלא הכירו אחת את השניה, יצאו לאותו השייט באותו היום. כשחזרו, הראתה האישה לבעלה את התמונות שצילמה. להפתעתו, בין התמונות הוא ראה את המאהבת שלו.
"מי זו?", שאל בני את אשתו.
"זאת חתיכת טיפוס", השיבה "היא הייתה הזנזונת של הספינה, פשוט התחילה עם כל גבר שהיה שם".
למחרת, כשראה בני את המאהבת שלו במשרד, ביקש ממנה לראות תמונות מהשייט. בין התמונות, מצא את אשתו ליאורה.
"מי זו?", שאל את המאהבת.
"אתה לא תאמין", השיבה לו, "איזו אישה מקסימה ונאמנה! כל השייט היתה רק עם בעלה, לא זזה ממנו סנטימטר!"