שלושה ילדים פרסים מתלוננים על אביהם אחד בפני השני.
ילד 1: "אבא שלי קמצן! בארוחת יום ההולדת שלי הוא הכין לי רק 3 מנות!"
ילד 2: "אבא שלי עוד יותר קמצן! בארוחת יום ההולדת שלי הוא הכין לי רק 2 מנות!"
ילד 3: "אבא שלי יותר קמצן משלכם! לי הוא הכין רק 5 מנות בארוחת יום ההולדת!"
שני הילדים שאלו אותו איך זה הופך אותו ליותר קמצן, והוא ענה: "הוא הכין אותן מהשאריות של הארוחות שלכם!"
לקט של 20 משפטים קצרים וקולעים, שפוגעים בול בנקודה ויכולים להצחיק אותנו עד דמעות. יכול להיות שגם שמעתם אותם לא פעם בעבר, כי אלו פשוט ציטוטים מצחיקים מהחיים...
1. "אשתי חושבת שאני חטטן. זה בכל אופן מה שהיא כתבה ביומן שלה."
2. "כדאי ללוות כסף מהפסימיסטים, הם לא בחיים לא יצפו לקבל אותו בחזרה."
3. "80 אחוז מהגברים בוגדים בנשותיהם בארצות הברית, השאר בוגדים בהן באירופה."
4. "פעם חשבתי שהמוח הוא האיבר הטוב ביותר בגוף, עד שנזכרתי מאיזה איבר המחשבה הזאת הגיעה."
5. "אשתי ואני נשואים 47 שנה, ומעולם לא שקלנו גירושין. רצח כן, אבל גירושין? אף פעם."
6. "כשמישהו מחלק לך עלון ברחוב, זה כאילו שהוא אומר לך: 'קח, תזרוק את זה אתה'."
7. "נס ציונה זו עיר שנשמעת כמו תימני שמבקש מאשתו קפה."
8. "לילה אחד, אמרתי לבני: 'יום אחד יהיו לך ילדים משלך'. 'גם לך' הוא אמר לי."
9. "אם תיפול ותשבור את שתי הרגליים, אל תרוץ לבכות לי."
10. "כתיבת הביקורת גזלה ממני זמן כה רב, עד שלא היה לי פנאי לקרוא את הספר."
11. "תראה אותי, בשתי ידיים העליתי את עצמי מלא-כלום למצב של עוני קיצוני."
12. "היתושים אצלנו כל כך גדולים, שכשזרקתי על אחד נעל הוא מדד אותה."
13. "אם הצדק היה מנצח בחיים, אלביס היה חי וכל החקיינים שלו היו מתים."
14. "יודעים מה כיף? להיכנס לחנות עתיקות ולשאול 'מה חדש?'"
15. "אמון הוא כמו מחק - הוא נהיה יותר ויותר קטן אחרי כל טעות."
16. "אני כל כך מכוער, שלאמא שלי היו בחילות בוקר גם אחרי שנולדתי."
17. "בזמן שקראתי על הנזקים של שתייה מופרזת, החלטתי להפסיק לקרוא."
18. "כשהייתי ילד התפללתי כל ערב לקבל אופניים, עד שהבנתי שאלוהים, בחוכמתו הרבה, לא עובד ככה. אז גנבתי זוג והתפללתי שיסלח לי."
19. "התחלתי את חיי מאפס ולקח לי שנים להגיע לשום דבר."
20. "להגיד 'אני מצטער' זה אותו דבר כמו להגיד 'אני מתנצל', חוץ מאשר בהלוויה."
את התשוקה שלו לרפואה ד"ר רמי קיבל כשטייל אחרי הצבא בדרום אמריקה, שם הוא פגש שני ילדים שהוא החליט לאמץ. כשהוא ראה את רמת המחייה במקום, הוא הבין שייעודו בחיים הוא להיות רופא, וכשהוא חזר לארץ הוא נרשם ללימודי רפואה אותם הוא סיים בהצטיינות. בחלוף השנים הוא סייע בפיתוח חיסונים ליותר מ-10 מחלות ואת הכסף שהוא הרוויח בזכות עבודתו הקשה, הוא תרם לקרנות סיוע עבור המקומות השונים שבהם ביקר ברחבי העולם. כל העמיתים שלו אהבו אותו, וכל מי שאי פעם הכיר אותו אמר שמדובר באדם מדהים.
לקראת פרישתו, חבריו ערכו עבורו מסיבה גדולה כדי לחגוג את כל הדברים המדהימים שהוא עשה, ובמהלכה קרה דבר מדהים. מלאך ירד מגן עדן כדי לדבר עימו!
המלאך אמר לד"ר: "חיית חיים של נתינה, כאלו שכל אחד יכול להסתכל עליהם בהערצה ושסייעו לרבים. בזכות תרומתך הרבה, אני רוצה לתת לך את אחת מהמתנות הבאות: חיים ארוכים ובריאים, כל העושר שאתה יכול לדמיין, או חוכמה אינסופית".
ד"ר רמי התלבט לרגע בין אריכות ימים לחוכמה אינסופית, אך החליט די מהר לבחור באפשרות השנייה. המלאך נגע במצחו של הרופא ונעלם מבלי לומר מילה.
בעודם בהלם ממה שבדיוק קרה, הביטו האורחים בדממה על ד"ר רמי שישב במקומו ולא אמר דבר. לאחר כמה רגעים שאל אותו חברו הטוב ביותר "נו? איך אתה מרגיש? על מה אתה חושב?". כעבור כמה שניות של שקט מוחלט ענה הד"ר "שהייתי צריך לבקש את הכסף".
כורדי אחד נסע ללונדון, נכנס לבר ופגש שם איזה בריטי ששאל אותו אם הוא יודע מה זו לוגיקה. ענה לו הכורדי: ״לא ממש...״
״תגיד״ אמר לו הבריטי, ״יש לך אולי במקרה אקווריום?״
״כן״ ענה הכורדי
שאל אותו הבריטי: ״אז אם יש לך אקווריום, סביר להניח שיש לך דגים, נכון?״
״כן״
״ואם יש לך דגים״ המשיך הבריטי, ״אז סביר להניח שיש לך עוד חיות מחמד, נכון?״
״כן״
״אז אם יש לך כמה וכמה חיות מחמד, סביר להניח שיש לך ילדים, נכון?״
״כן״
״ואם יש לך ילדים אז סביר שיש לך אישה, נכון?״
״כן״
״ואם יש לך אישה, אז סביר להניח שאתה סטרייט, נכון?״
״כן״ ענה הכורדי.
״נו, אז זאת לוגיקה״ אמר לו הבריטי לבסוף והלך משם.
אחרי שבוע באנגליה הכורדי חוזר לארץ, שב הביתה ופגש במקרה את השכן שלו.
״אתה יודע מה זאת לוגיקה?״ שאל הכורדי את שכנו.
״לא ממש...״ השיב השכן.
״תגיד״ אמר לו הכורדי, ״יש לך במקרה אקווריום?״
״לא״ ענה השכן.
״אוקיי״ אמר הכורדי, היסס לרגע ואז פשוט הכריז: ״זה אומר שאתה הומו!״
מורה חדש לגיאוגרפיה הגיע לבית הספר, והופתע ממה שהוא ראה. כל הילדים הלכו מכות, קיללו וזרקו כיסאות, וחלקם אפילו שתו אלכוהול ועישנו.
״שלום כיתה,״ אמר המורה בחשש.
״לך תזד***!״ צעק אחד התלמידים.
המורה היה המום, יצא מהכיתה ונכנס מיד לחדרו של המנהל כדי לשאול מה פשר הדבר הזה – איך מחנכים ילדים כאלה?
המנהל אמר, ״תבין, הכיתה הזו היא כיתה מיוחדת. הילדים האלה מגיעים ממשפחות הרוסות וצריך לדעת איך להצית את הסקרנות שלהם. בוא איתי אני אראה לך.״
המורה והמנהל נכנסו לכיתה, והמנהל צעק מיד: ״מה קורה יא בני ז****?״
״המנהל, יא מלך, מה אתה עושה פה?״ אמר אחד התלמידים.
״תגידו יא קקות, מישהו מכם יודע איך מפוצצים גלובוס?״
״מה זה גלובוס?״ שאל אחד הילדים.
״או! על זה בדיוק ידבר איתכם היום המורה החדש לגיאוגרפיה!״
המורה ציפי החליטה לערוך שיעור חברה עם ערך מוסף לתלמידים שלה ולכן נתנה להם שיעורי בית – לבקש מהוריהם לספר להם סיפור מהחיים עם מסר חשוב. למחרת חזרו כל התלמידים עם סיפורים מרתקים; ילדה אחת סיפרה שאימה רצתה לגדל בצעירותה אפרוחים, לכן היא אספה 10 ביצים. לאחר כמה ימים, כך סיפרה האם, היא גילתה שרק 8 אפרוחים בקעו, והלקח היה "אל תנסו לחזות את העתיד". עוד ועוד ילדים שיתפו את הסיפורים של הוריהם, שנחתמו במסרים כמו "אל תבכו על חלב שנשפך" וכדומה. בסופו של דבר הגיע תורו של יונתן - שלא נחשב לתלמיד הכי חד בכיתה. עם זאת, היא הבינה שאין לה ברירה אלא לאפשר לו לדבר כמו שאר חבריו לספסל - בעיקר בגלל שהוא היה כל כך להוט לשתף את הסיפור שלו. אז היא חייכה אליו וביקשה ממנו לבוא לקדמת הכיתה ולהציג את הסיפור שלו.
יונתן עמד זקוף ליד הלוח, חייך לכיתה בגאווה והחל לספר: "אבא שלי סיפר לי שדוד שלו, אפרים, היה טייס במלחמת יום הכיפורים. יום אחד הערבים הפילו את המטוס שלו במצרים, אבל הוא הצליח לשרוד ויצא למדבר רק עם בקבוק וויסקי, אקדח וסכין שהיו לו במטוס. הוא ישר שתה את כל הבקבוק בשלוק אחד כדי שהאויב לא ייהנה ממנו ופתאום הוא שם לב שיש מסביבו מלא מלא חיילים מצרים. הוא ירה ב-15 עם האקדח שלו, דקר 25 עם הסכין, אחרי זה הוריד עם אגרופים עוד 30 ובסוף עם האקדח הריק שהיה לו, הרביץ לעוד 40 והרג אותם - הכל בשתי ידיים! ובסוף הוא חזר לארץ ברגל, בלי שריטה!"
כל תלמידי הכיתה הסתכלו עליו בהלם, ורק כעבור כדקה המורה ציפי ההמומה אמרה: "אבל רגע, מה המסר של הסיפור הזה?". "אה, לא אמרתי אותו?", השיב יונתן, "אבא אמר שהמסר הוא 'אל תתעסקו עם דוד אפי כשהוא שיכור'".
יהודי בשם משה חי דלת מול דלת עם ג'ון, נוצרי שלביתו נהגו לפרוץ לעיתים תכופות.
יום אחד עצר ג'ון את משה ושאל אותו: "תגיד לי משה, מה הדבר הזה שיש לך על המשקוף של הדלת, האם זה אזעקה?"
"לא ידידי, קוראים לזה מזוזה, זה חלק מהמצוות היהודיות לשמירה על הבית. בתוך הקופסא הזאת יש קלף, שעליו כתובות מספר תפילות ששומרות על הבית".
"ותגיד לי משה, אתה חושב שתוכל לשים מזוזה אחת גם על המשקוף שלי? נראה שזה עובד ממש טוב".
"תקשיב ג'ון, המזוזה זה לבתים של יהודים".
ג'ון התעקש: "אנחנו כולנו ילדים של אלוהים, אנחנו גם חברים המון המון שנים..."
"בסדר", השתכנע משה, "בגלל החברות הארוכה בנינו אני אשים מזוזה על פתח ביתך".
מספר חודשים לאחר מכן, ג'ון דפק על דלתו של משה ואמר: "סלח לי בבקשה, אבל אני מחזיר לך את המזוזה".
"מה קרה?", שאל משה, "עדיין פורצים לך לבית?"
"לא", אמר ג'ון, "הגנבים הפסיקו לפרוץ לי לבית, אבל מאז ששמת לי את המזוזה, בכל 15 דקות הפעמון של הדלת שלי מצלצל ואנשים מבקשים תרומות: לבית הכנסת, לבית חב"ד, לבתי ספר יהודיים, לעניים וכו' וכו'. עשיתי חישוב, והגעתי למסקנה שהתרומות עולות לי יותר ממה שהגנבים לוקחים!"
מוחמד וסעיד הם 2 קבצנים. הם עובדים בלונדון באיזורים שונים.
מוחמד מקבץ כל יום 2-3 ליש"ט לעומת סעיד שמביא הביתה כל יום מזוודה מלאה שטרות של 10 ליש"ט. לסעיד יש מכונית מרצדס, וילה ללא משכנתא והרבה הרבה כסף.
יום אחד מוחמד שואל את סעיד: "אני עובד קשה כמוך, אז איך זה שאתה מצליח לקבץ כל כך הרבה נדבות?"
סעיד אומר למוחמד: "תראה לי מה כתוב בשלט שלך?"
מוחמד מראה לו - 'אין לי עבודה ויש לי אישה ו-6 ילדים לפרנס'
"זה מה שכתוב לך?" סעיד משתומם "מה הפלא שאתה מקבץ רק 2-3 ליש"ט ליום?!"
שואל מוחמד: "אז מה כתוב בשלט שלך?"
סעיד מראה לו - 'חסר לי רק עוד 10 ליש"ט כדי לחזור לפקיסטן...'
מה ההבדל בין ברוקולי לנזלת? ילדים לא אוכלים ברוקולי...
דברים שלמדתי מאמא
אימא שלי לימדה אותי על חשיבות פורקן הרגשות – "עוד מעט אני אתן לך סיבה לבכות!"
אימא שלי לימדה אותי על חשיבות הקפדה על קשר עין – "תסתכל עלי כשאני מדברת אליך!"
אימא שלי לימדה אותי על היגיון – "בגלל שאני אמרתי ככה, זה למה!"
אימא שלי לימדה אותי על ציפייה – "חכה חכה, שאבא יבוא הביתה..."
אימא שלי לימדה אותי על קבלה – "כשנגיע הביתה אתה תקבל ממני מנה!"
אימא שלי לימדה אותי על פרדוקסים – "מה אתה חושב לעצמך? תענה לי כשאני מדברת אליך... אל תענה לי!"
אימא שלי לימדה אותי על התמודדות – "אם תיפול מהנדנדה ותשבור את המפרקת, אל תבוא לבכות לי."
אימא שלי לימדה אותי על אנטומיה – אם לא תפסיק לעשות פרצופים, יהיה לך פרצוף עקום כל החיים."
אימא שלי לימדה אותי על חשיבה לעתיד – "אם לא תעבור את המבחן בדקדוק, לעולם לא תצליח למצוא עבודה טובה."
אימא שלי לימדה אותי על העל-חושי –"תלבש מיד את הסוודר! אתה לא חושב שאני יודעת בדיוק מתי קר לך?"
אימא שלי לימדה אותי על הומור – "כשתחתוך את האצבעות ברגליים מהמשחק עם מכסחת הדשא, שלא תרוץ אליי אחר כך!"
אימא שלי לימדה אותי על התבגרות – "אם לא תאכל, לא תגדל."
אימא שלי לימדה אותי על מין – "מה אתה חושב, שעשו אותי באצבע?"
אימא שלי לימדה אותי על חוכמת הזיקנה – "כשתגיע לגיל שלי, תבין."
אימא שלי לימדה אותי להעריך עבודה טובה – "אם אתם הולכים להרוג אחד את השני, תעשו את זה בחוץ, הרגע ניקיתי פה!"
אימא שלי לימדה אותי על אמונה שלמה - "כדאי שתתפלל שהכתם הזה ייצא מהשטיח!"
אימא שלי לימדה אותי על נסיעה בזמן – "אם לא תיקח את עצמך בידיים אני אתן לך סטירה שתעיף אותך לשבוע הבא."
אימא שלי לימדה אותי על כוח הכבידה – "אל תאכל בעמידה, כל האוכל ירד לך לרגליים."
אימא שלי לימדה אותי על גמישות – "תראה כמה לכלוך יש לך מאחורי הצוואר!"
אימא שלי לימדה אותי על סבלנות – "אתה תשב פה עד שכל הירקות בצלחת ייגמרו!"
אימא שלי לימדה אותי על חכמת ההמונים – "ואם כולם היו קופצים מהגג?"
אימא שלי לימדה אותי על צביעות – "אמרתי לך כבר מיליון פעם, תפסיק להגזים!"
אימא שלי לימדה אותי מהו מעגל החיים – "אני הבאתי אותך לחיים ואני יכולה לקחת אותם ממך!"
אימא שלי לימדה אותי על תורשה – "אתה מתנהג כמו אבא שלך!"
אימא שלי לימדה אותי מהי קנאה – "יש מיליוני ילדים בעולם שהיו מתים להורים נפלאים כמונו."
אימא שלי לימדה אותי על ההיסטוריה של העם היהודי – "זה נראה כאילו היה בחדר שלך פוגרום!"
אימא שלי גם לימדה אותי את השיעור האהוב עלי ביותר - "חכה חכה עד שיהיו לך ילדים. אני מקווה שהם יעשו לך את מה שאתה עושה לי"
אבל יותר מהכל... אימא שלי לימדה אותי שלא כל דבר שיוצא מהפה שלה הוא קדוש!
אחרי שסיימנו קניות, שני הילדים הקטנים שלי עמדו מול הדלת של המכונית בזמן שאני סידרתי את המצרכים בתא המטען, ומיד התחילו לריב אחד עם השני...
עמית, בן 4, התחיל לצעוק: "אני יושב בצד שמאל!" ואחיו עומר, בן 5, ענה בתגובה: "מה פתאום? אני יושב בצד שמאל!". ככה הם המשיכו דקות ארוכות ובצעקות חזקות יותר ויותר בזמן שכל האנשים בחנייה נועצים בנו מבטים, עד שלא יכולתי יותר.
"מספיק! עומר מבוגר יותר אז הוא יכול לקבוע בנושא הזה, עמית, תן לו לשבת בצד שמאל."
"איזה כיף!" הגיב עומר הנרגש, "רק תגיד לי אבא, איפה זה צד שמאל???"
יעקב סוף סוף יצא לפנסיה, והוא החליט שברצונו לעבור לגור במקום שקט שבו יוכל להעביר את ימיו ברוגע ובנועם ולישון בכל אחר צהריים כמו תינוק. הוא רכש בית ברחוב שקט, לא רחוק מבית ספר. הבעיה היא שבמשך שבוע שלם, בכל יום אחרי הצהריים ובדיוק בשעה שבה ישן, עברו ליד ביתו שלושה ילדים עם מקלות בידיים, אותם הם דפקו על פחי אשפה והרעישו בקולי קולות.
יעקב החליט שזה חייב להיפסק, והיה לו רעיון מושלם. הוא חיכה שהילדים יגיעו, וכשאכן הופיעו כהרגלם, הוא יצא אליהם ואמר להם, "אתם ילדים ממש נהדרים, גם אני הייתי כמוכם כשהייתי בגילכם – הייתי דופק מקלות על כל דבר שראיתי. אתם מזכירים לי את עצמי כשהייתי קטן – תעשו לי טובה, אם תעברו פה בכל יום ותעשו את זה, אני אתן לכל אחד מכם 5 שקלים".
הילדים כמובן שמחו ואמרו לו שהם יחזרו בכל יום וירעישו כמה שיותר.
עברו מספר ימים בהם יעקב שילם לילדים 5 שקלים כפי שהבטיח, ויום אחד הוא יצא לפגוש אותם עם פרצוף עצוב. הוא אמר להם, "תראו ילדוד'ס, אני ממש מצטער, אבל נבלע לי כרטיס האשראי ולא הצלחתי להוציא כסף. אין לי מספיק כדי לתת לכם הרבה, אז תצטרכו להסתפק ב-2 שקלים לכל אחד". הילדים כמובן לא היו מרוצים, אך קיבלו את התשלום והמשיכו לדפוק על הפחים כהרגלם.
עברו עוד מספר ימים, בהם הילדים הרעישו ככל יכולתם עבור 2 שקלים ליום. יצא יעקב לפגוש אותם יום אחד, ופניו היו קודרים מאוד. "תראו...", אמר להם, "אני ממש מצטער, אבל לא קיבלתי את כספי הפנסיה שלי החודש. אני אאלץ להביא לכל אחד מכם רק חצי שקל".
"זהו?!" אמר המנהיג של החבורה. "נראה לך שאנחנו נבזבז את הזמן שלנו על חצי שקל? השתגעת! אין מצב! אנחנו לא נחזור לפה עוד, זה לא שווה את זה!".
ומאז, יעקב ישן בכל אחר צהריים כמו תינוק...
מעשה באיש נשוי ללא ילדים, שכצעד אחרון ונואש להיות הורה הוא הניח פתק בכותל: "ריבונו של עולם, אני מבקש ממך ילד, אני אפילו מוכן שאם הוא יהיה בן אז שיהיה גנב כשיגדל, ואם בת - שתהיה זונה". קיבל האיש את מבוקשו, ואחרי תשעה חודשים נולד לו בן.
השנים עברו, ויום אחד הבן הבוגר בא לאביו ואמר לו "אבא, אני הולך ללמוד עריכת דין". הרים האב את עיניו לשמים ואמר "ריבונו של עולם, חשבתי שקבענו על גנב או זונה, לא שניהם ביחד".
שלום, כאן סבתא. אני לא בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1.
אם אתה זקוק לבייביסיטר – הקש 2.
אם המכונית שלך במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3.
אם היום יום שישי, לא קנית חלה ואני צריכה לרוץ לקנות עבורך – הקש 4.
אם עלי לקחת את הנכדים לגן, לבית הספר, למשחק כדורגל, לבלט, לחוג שחייה או לקייטנה – הקש 5.
אם עלי להחזיר את הנכדים מהגן, מבית הספר, ממשחק כדורגל, מבלט, מהשחייה או מהקייטנה – הקש 6.
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי כדי לקחת את הנכדים לרופא שיניים, שיעורי עזר, קלינאי תקשורת או פסיכולוג ילדים – הקש 7.
אם ברצונך שהנכדים יבואו לישון אצלי למרות שהערב אני משחקת רמי עם החברות – הקש 8.
אם את אחת מחברותיי – מה את חושבת? למי יש זמן לדבר אתך?! אני סבתא!
עורך דין מפורסם ועשיר מאוד חזר יום אחד מן העבודה לביתו בלימוזינה הגדולה ומהמפוארת שלו, וחשב על כמה שחייו יפים וטובים. באחד מקטעי הכביש שבדרכו, הבחין עורך הדין בשני אנשים בבגדים קרועים ומלוכלכים שישבו בצד הדרך ואכלו את העשב שצמח במקום.
עורך הדין עצר את רכבו, פתח את החלון ושאל את השניים: "למה אתם אוכלים את העשבים האלו שגדלים כאן?"
שני האנשים הסתכלו עליו בעיניים פעורות, ומקץ מספר רגעים ענה לו אחד מהם בקול מבויש: "כי אנחנו עניים מאוד, אין לנו כסף לקנות אוכל ולכן אנחנו אוכלים את מה שצומח כאן בצד הדרך".
עורך הדין הביט עליהם לרגע קל ואז אמר: "זה מסוכן מאוד לאכול את הדשא שליד הכביש, בואו שניכם אליי הביתה ואני אתן לכם לאכול".
"תודה רבה לך אדוני", השיב אחד מהם לעורך הדין, "אבל יש לי משפחה, אישה ושלושה ילדים, אני לא אשאיר אותם בלי אוכל".
"שיבואו גם הם" אמר עורך הדין ופתח את הדלת של המכונית, "יש מקום לכולם!". נכנסו כולם אל הלימוזינה הגדולה בשמחה והחלו לנסוע לכיוון ביתו של עורך הדין.
כשהם כבר בסמוך לביתו המפואר, פנה אחד האנשים אל עורך הדין ואמר לו: "אדוני, אתה אדם עם לב טוב, אנחנו מודים לך כל כך! כבר כמה שבועות שכל מה שאנחנו אוכלים זה את העשבים האלו שגדלים בצד הדרך".
"אל תדאגו", אמר העורך דין ועיניו נצצו, "היום אתם הולכים להתפנק! הגנן שלי חולה כבר שבועיים ויש 20 ס"מ של דשא משובח שצריך לקצץ!"
זוג נשוי הביא לעולם 9 ילדים לא מתוכננים, כיוון שהם לא הסכימו להשתמש באמצעי מניעה מסיבות דתיות.
לאחר שנולד התשיעי, הלכו אל הרופא וביקשו לקבל גלולות למניעת הריון.
"כל הכבוד על הצעד האמיץ", אמר הרופא, "אבל למה דווקא עכשיו?"
הבעל ענה: "תראה דוקטור, קראנו מאמר בו היה כתוב כי 1 מתוך 10 ילדים שנולדו בארה"ב השנה היה מקסיקני, ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון על תינוק מקסיקני כיוון ששנינו לא מדברים ספרדית".
דני הוא פסיכולוג ילדים במקצועו ובמקביל הוא גם אב במשרה מלאה לזוג תאומים זהים ומתוקים.
למראית עין, כמעט ולא ניתן להבדיל ביניהם למעט הבדל אחד עצום – אחד התאומים הוא אופטימיסט מטבעו שתמיד מצליח לראות את חצי הכוס המלאה ואילו השני הוא פסימיסט שתמיד שוקע במרה השחורה.
ערב לפני יום ההולדת של ילדיו, החליט דני לערוך ניסוי קצרצר בשביל לראות עד כמה גדולים ההבדלים בין שני התאומים.
בזמן שהם היו בבית הספר, הוא הניח בחדרו של התאום הפסימיסט שלל צעצועים חדשים ונוצצים, ואילו בחדרו של התאום האופטימיסט הוא שם שקית צבעונית ובתוכה גללים של סוס.
כששני ילדיו חזרו מבית הספר, ניגש דני לחדרו של כל אחד מן התאומים בשביל לראות את תגובתם.
בחדרו של התאום אשר רואה הכל באופן שלילי, הופתע דני לראות כיצד בנו בוכה ומתייפח: "מה קרה?", שאל דני בדאגה.
"יש לי המון משחקים חדשים", מירר ילדו בבכי. "עכשיו אני צריך לקרוא מלא מדריכים בשביל לדעת איך לשחק בהם, לדאוג להחליף להם סוללות כשצריך וגם ככה בסופו של דבר הם ייהרסו ויישברו!".
לאחר שהרגיעו, ניגש דני אל חדרו של התאום והופתע עוד יותר לראות את אחיו צוהל בששון ובשמחה למראה השקית הצבעונית עם גללי הסוס.
"איזה יופי לראות אותך מאושר ככה!" אמר דני בסמוך לדלת חדרו של בנו. "מה קרה? על מה כל השמחה?" שאל בסקרנות.
"תראה אבא!", אמר בנו. "הסוס שקנית השאיר לי הפתעות בכל החדר, עכשיו אני רק צריך למצוא אותו!".
מוסר ההשכל: החיים מורכבים מאוסף האירועים המתרחשים בחיינו ומהאופן שבו אנו חווים ומפרשים אותם. אנחנו לא יכולים לשלוט בדברים שקורים לנו, אך אנו בהחלט יכולים לשנות ולו במעט, את אופן ההסתכלות שלנו עליהם וכך החיים יהפכו לצבעוניים ומהנים יותר!
לאחר שבעלי יצא לפנסיה, התעקשתי שיתלווה אלי מדי שבוע לקניות. למרבה הצער, כמו רוב הגברים, קניות משעממות אותו עד מוות. לעומתו, כמו רוב הנשים - אני אוהבת לשוטט בין החנויות, אבל אנחנו מסתדרים; הוא הולך לסיבוב משלו ואני לסיבוב משלי. אבל איני מציעה לו יותר להתלוות אלי לקניון. מדוע? כיוון שאתמול קיבלתי את המכתב הבא מהנהלת הקניון:
לקוחה נכבדה,
אנחנו עוקבים אחריך ואחרי בעלך במשך זמן מה, ובששת החודשים האחרונים בעלך עשה הרבה בעיות בקניון שלנו. אין אנו יכולים לסבול התנהגות שכזו, מעתה והלאה אנחנו אוסרים על שניכם להיכנס למתחם הקניון. התקרבותכם לקניון במרחק של 20 מטרים תגרור התערבות משטרתית.
סיבת ההרחקה שלנו היא בעקבות תלונות נגד בעלך, המפורטות להלן, ומתועדות על ידי מצלמות האבטחה שלנו:
ב-3 בינואר: הוא לקח 24 קופסאות קונדומים, ובאופן אקראי הכניס אותן לעגלות של לקוחות אחרים כאשר הם לא שמו לב לכך.
ב-7 בפברואר: בחנות השעונים, הפעיל את כל השעונים המעוררים במרווחים של 5 דקות זה מזה.
ב-14 בפברואר: הוא סימן שביל על הרצפה, בעזרת מיץ העגבניות, כל הדרך ממחלקת המזון עד שירותי הנשים.
ב-24 בפברואר: העביר את שלט 'אזהרה - רצפה רטובה' לחנות שטיחים.
ב-28 בפברואר: הקים אוהל במחלקת הקמפינג, והזמין את הילדים שהיו בסביבתו להביא כריות ושמיכות ממחלקת המצעים ולהיכנס לאוהל. כעשרים ילדים נענו להזמנה.
ב-10 במרץ: הביט היישר אל מצלמת האבטחה והשתמש בה כמראה לחיטוט באפו.
ב-15 במרץ: תוך כדי בדיקת רובה ציד בחנות נשק, שאל את המוכר אם יש בקניון בית מרקחת, כי הוא צריך לקנות כדורים נגד דיכאון.
ב-26 במרץ: הסתתר בין מדפי הבגדים, וכאשר קונים התקרבו, צעק, 'קנו אותי, קנו אותי!"
ב-15 באפריל: לקח קופסת קונדומים ושאל את הקופאית בקול רם: היכן אפשר למדוד אותם?
אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ב-23 באפריל: במחלקת הבגדים הוא נכנס לתא המדידה, סגר את הווילון, חיכה זמן מה, ולאחר מכן צעק בקול רם מאוד, "למה לעזאזל אין נייר טואלט כאן!" המוכרת במקום התעלפה ועשרות לקוחות נמלטו.
זוג עם שלושה ילדים חגג יום נישואים 50 והחליט לארגן ערב משפחתי.
"אימא, אבא, מזל טוב!" הגיע הבן הבכור וחיבק את הוריו "אני מצטער שאיחרתי. היה לי מצב חירום בבית החולים ואתם יודעים איך זה, אז לא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"אל תדאג", אמר האב "הדבר החשוב הוא שהצלחת להגיע".
הבן השני הגיע מיד אחריו "יום נישואים שמח!" הבן הכריז וחיבק את הוריו "אימא, אבא, אתם נראים נהדר. אני מצטער שאיחרתי, פשוט הטיסה התעכבה ומיד לקחתי מונית משדה התעופה הנה, אז לא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"זה שום דבר", אמר האב "אנחנו שמחים שהצלחת להגיע".
בדיוק אז נכנסה הבת "יובל שמח!" צהלה וחיבקה את הוריה "סליחה שאיחרתי, פשוט עברתי משרד והייתי מאוד עסוקה באריזה, כך שלא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"אל תדאגי חמודה", אמר האב "הדבר החשוב הוא שהגעת ושאנחנו כאן היום כולנו ביחד".
אחרי שהם גמרו את הקינוח, אמר האב "יש משהו שאימא שלכם ואני רוצים להגיד לכם כבר זמן רב. אתם מבינים, במרוצת 50 השנים האחרונות, היינו די עניים, אבל בכל זאת הצלחנו לחסוך יפה כדי לשלוח כל אחד מכם לאוניברסיטה. אני ואימא שלכם תמיד ידענו שאנחנו אוהבים זה את זה מאוד, אבל פשוט לא מצאנו זמן כדי להתחתן".
שלושת הילדים קפאו במקומם "אתה מתכוון לכך שאנחנו ממזרים?"
"כן", אמר האב "ממזרים וקמצנים".
בלונדינית אחת התקבלה לעבודה כמורה לחינוך גופני של ילדים בכיתה ט'. בשיעור הראשון שלה היא נתנה לילדים לשחק כדורגל, אך הבחינה לפתע שבזמן שכל הילדים רצים אחרי הכדור, ילד אחד עומד לבד, רחוק מכולם, ולא נראה שהוא נהנה בכלל.
היא ניגשה אליו ושאלה אם הוא בסדר. "כן", הילד ענה.
"אתה יכול ללכת לשחק עם האחרים, אתה יודע", היא אמרה לו.
"לא, נראה לי עדיף שאני אשאר פה", ענה הילד.
"למה מתוק?", היא שאלה, "הם לא נותנים לך להשתתף?"
הילד גלגל את עיניו ואמר "כי אני השוער."
עמית ויונתן דיברו אחד עם השני בזמן ההפסקה בבית הספר.
עמית אמר ליונתן: "אני ממש מודאג, אבא שלי עובד 12 שעות ביום כדי שיהיה לי גג מעל הראש ואוכל חם על השולחן"
"נו ו..?" שאל יונתן.
"ואמא שלי מבלה כמעט את כל היום בבישול וניקיונות עבורי. אני ממש מודאג!", אמר עמית בחשש.
יונתן המבולבל אמר לעמית: "מה יש לך לדאוג? נשמע כאילו שהחיים שלך די מסודרים וכיפיים"
עמית אמר בבהלה: "ומה אם הם ינסו לברוח? על זה לא חשבת?!"
אם וילדה הקטן טסו לטיול בניו יורק ומיד לאחר שהם נחתו בשדה התעופה בעיר, הם לקחו מונית עם נהג ישראלי לשעבר שלקח אותם אל בית המלון שלהם. כל הדרך הילד קצר הרוח הטריד את אימו בשאלות: "מתי מגיעים?" "למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?" "למה יש פה כל כך הרבה פקקים?" וכדומה.
בשלב מסוים נהג המונית מסתובב אל האם שמנסה להרגיע את בנה, וגוער בה: "גברת, תפסיקי כבר את כל הדיבורים של הילד, זה מפריע לי להתרכז בנהיגה". לפתע, חולפת המונית על פני קבוצה של נערות ליווי שעמדו בפינת אחד מהרחובות הקטנים של העיר. הילד מביט בנערות העובדות דרך חלון הרכב כמשתאה, לא מאמין למראה עיניו. "אימא, מה כל הבנות האלו עושות כאן?" הוא שואל.
האם מסמיקה למשמע השאלה, חושבת לרגע, ועונה במבוכה: "הן כולן מחכות לבעלים שלהן שעובדים כאן, שיסיימו את העבודה". "אז למה הן לבושות ככה, אימא?" מקשה הילד. האם מנסה להמשיך ולגונן על תמימותו של בנה, ועונה: "כי ככה הן מכבדות את הבעלים שלהן בסוף היום". באותו רגע מסתובב אליהם נהג המונית, כולו נזעם, וצועק: "גברת, חלאס כבר לשקר ככה לילד – אלו זונות, והן שוכבות עם גברים זרים תמורת כסף!"
עיניו של הילד הקטן נפערו לרווחה והוא פונה אל אימו: "זה נכון מה שהוא אומר, אימא?" האם מביטה בזעם אל הנהג ומסננת מבין שפתיה: "כן חמוד, אני מצטערת". הילד ההמום מתכווץ אל תוך מושבו, וממשיך לבהות בנערות הליווי מבעד לחלון השקוף. מקץ שתי דקות של מחשבה הוא שואל את האם: "תגידי אימא, לבנות האלו ששוכבות עם גברים זרים, נולדים ילדים?"
"כן, מתוק, זה קורה" עונה האם.
"ומה קורה עם הילדים האלו, אימא? מה הם עושים בחיים?" שואל הילד.
האם מישירה מבט אל בנה הקטן ואומרת בקול: "בדרך כלל חמוד שלי, הם הופכים לנהגי מוניות בניו יורק".
המורה לביולוגיה בכיתה ז׳2 שאלה את התלמידים: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי 10, כאשר הוא חשוף לגירוי?" אף אחד מהתלמידים לא ענה. בשורה האחרונה, קמה טלי בכעס והתריסה כלפי המורה: "את לא אמורה לשאול ילדים בכיתה ז' שאלה כזאת. אני אגיד אותך להורים שלי, והם יבואו לדבר עם המנהל, ויפטרו אותך מבית הספר!!". טלי חזרה לשבת, והמורה התעלמה ממנה ומהערתה.
היא חזרה שוב ושאלה את הכיתה: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי 10, כאשר הוא חשוף לגירוי?" פניה של טלי ממש התכרכמו, והיא לחשה לילדה שיושבת לידה: "אוהווו, איך שהיא הולכת להסתבך, המורה הזאת..." המורה המשיכה להתעלם ממנה, וניהלה את השיעור כרגיל.
כעבור כמה דקות הצביע דני, וכשהמורה נתנה לו את רשות הדיבור הוא העיף מבטים נבוכים מסביבו, ואמר בקול מהסס: "החלק בגוף שגדל פי עשר כשהוא נחשף לגירוי זה אישון העין".
"יפה דני!" קראה המורה, "נכון מאוד, אישון העין גדל פי עשר, כשהוא נחשף לחושך למשל! תשובה יפה מאוד".
ואז פנתה המורה לטלי ואמרה: "ובאשר אלייך, גברתי הצעירה, יש לי שלושה דברים להגיד לך:
1. יש לך מוח קטן ומלוכלך.
2. את לא קראת את החומר של שיעורי הבית.
3. כשתגדלי, מצפה לך אכזבה מאוד מאוד מאוד גדולה..."
ארגון צדקה הבין שמעולם לא קיבל תרומה מאחד מעורכי הדין המבוססים ביותר בעיר.
לכן, מתנדב של הארגון החליט לערוך ביקור במשרדו המפואר של עורך הדין, שבו הוא מעסיק עשרות עובדים.
המתנדב פתח את הפגישה באומרו: "הבדיקה שלנו מעלה שלמרות שהכנסתך השנתית היא למעלה מ-10 מיליון₪, לא תרמת אפילו אגורה לצדקה. האם לא תרצה להעניק משהו בחזרה לקהילה, באמצעות הארגון שלנו?"
עורך הדין חשב לרגע והשיב: "ראשית כל, האם הבדיקה שלכם מראה גם שאמי גוססת לאחר מחלה ארוכה וקשה ויש לה חשבונות ענקיים לרופאים ולבתי חולים, שהם מעבר ליכולתה לשלם?"
המתנדב הנבוך מילמל: "אה... לא, לא ידעתי על כך"
"שנית" אומר עורך הדין, "האם הבדיקה שלכם הראתה שאחי, נכה, עיוור ומרותק לכסא גלגלים, ואינו יכול לכלכל את אשתו וששת ילדיו?"
המתנדב ההמום ממשיך ומתנצל, אבל עורך הדין חותך אותו מיד: "דבר שלישי, האם הבדיקה שלכם גם מראה, שבעלה של אחותי נהרג בתאונת דרכים מחרידה, כשהותיר אותה בלי אגורה, עם משכנתא ושלושה ילדים, אחד מהם נכה והשני בעל לקות למידה שדורשת מורים פרטיים?"
המתנדב המושפל, הרוס לגמרי, אומר: "אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג."
אומר לו עורך הדין: "אז... אם לא נתתי כסף לאף אחד מהם, מה מביא אותך לחשוב שאני אתן משהו לך?"
בעל ואישה שעבדו בקרקס נודד ניגשו לסוכנות אימוץ והגישו בקשה לקחת תחת חסותם ילד קטן. העובדת של סוכנות האימוץ שבחנה את הבקשה שלהם הזמינה את הזוג לראיון והביעה את הדאגה שלה.
"חיים בקרקס נודד רחוקים מלהתאים לחיים של ילדים, בטח אם מדובר בילדים מאומצים, לכן לפני שאני מאשרת את הבקשה שלכם אני חייבת לדעת שאתם יכולים לספק מגורים נאותים, חינוך וטיפול מקיף לילד."
בתגובה הזוג הראה לעובדת תמונות של הקרוואן היוקרתי והמפואר שבו הם גרים בזמן מסעי ההופעות שלהם. אחר כך הם הראו לה תעודות הוראה ותארי הצטיינות של עובדים אשר ינדדו עם הקרקס לכל מקום כדי לספק לילד חינוך. הם אפילו הראו לה מחקרים לפיהם ילדים שגרים בסביבת חיות ונחשפים לתרבויות מגוונת הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים בחיים.
"אוקיי, אולי להיות חלק מקרקס נודד זה לא הדבר הכי גרוע בעולם" השתכנעה העובדת. "עכשיו כשיש לכם אישור, הגיע הזמן לדבר על הילד שתרצו לאמץ והשאיפות שלכם."
"אין לנו באמת העדפות מיוחדות" ענו הזוג, "העיקר שהוא יהיה קטן מספיק בשביל להיכנס לתותח".
שלושה אנשים מחכים מחוץ לחדר לידה.
יוצאת האחות ואומרת לראשון: "מזל טוב, נולדו לך ארבע בנות."
האיש אומר: "איזו מקריות, אני גר בקרית ארבע!"
יוצאת האחות בפעם השניה ואומרת לאיש השני:
"מזל טוב נולדו לך שמונה בנים."
האיש צוהל: "איזה יופי, אני גר בקרית שמונה!"
יוצאת האחות בפעם השלישית ורואה את האיש השלישי בורח.
שואלת אותו האחות: "מדוע אתה בורח?"
עונה לה האיש: "אני גר במאה שערים!"
אחרי שירות של 30 שנים במשטרה, בלי משפחה ובלי ילדים, ברוך החליט שהוא צריך שקט ושלווה בחיים. הוא קנה שטח אדמה ענק ביער מבודד ועבר לגור בצריף קטן וצנוע ששירת את כל צרכיו. הוא קיבל דואר פעם בשבוע ונסע לישוב הקרוב ביותר כדי לעשות קניות פעם בחודש - בשאר הזמן הוא נח לו בשקט. לאחר שישה חודשים של בדידות כמעט מוחלטת, מישהו דפק על דלתו של ברוך וכשהוא פתח אותה הוא ראה מולו גבר מזוקן עם מבנה גוף גדול...
"שלום", אמר הגבר המסתורי, "אני שלמה השכן שלך, אני גר בערך 40 ק"מ מערבה מכאן ליד דרך העפר. אני עושה מסיבה בבית שלי ביום שישי הבא ורציתי לדעת אם תרצה לבוא סביב השעה שבע".
"האמת שזה רעיון ממש טוב", השיב ברוך שקצת מאס בבדידות ובשקט, "תודה רבה על ההזמנה, אני אגיע."
"אני רק צריך להזהיר אותך", אמר שלמה, "יהיה במסיבה הזאת הרבה אלכוהול."
"אני לא דואג, אחרי הרבה שנים במשטרה תאמין לי שאני יודע איך לשתות בלי בעיה", ענה ברוך.
"כנראה שיהיו גם ריבים ומכות", המשיך השכן.
"זה לא מפחד אותי, אני יודע איך להסתדר עם אנשים ולהתמודד עם דברים בלי אלימות", השיב ברוך.
שמוליק נראה מרוצה מהתשובות האלו, והוא כבר עמד להסתובב ולחזור בחזרה לביתו, אבל ברגע האחרון הוא עצר ואמר: "יש סיכוי גבוה שיהיה במסיבה הזאת גם הרבה סקס פרוע".
"זאת בכלל לא בעיה!", ענה לו ברוך, "אני פה לבד כבר חצי שנה וגם לפני שהגעתי לפה המצב שלי לא היה מזהיר, אז אני אפילו קצת מחכה לזה. דרך אגב, זאת הולכת להיות מסיבה מושקעת? אם יש סיכוי שייצא לי מזה משהו אולי כדאי שאני אתלבש באלגנטיות".
"זה לא ממש משנה", השיב השכן, "גם ככה רק אני ואתה נהיה שם..."
בחור אחד הולך ברחוב ופתאום רואה בכניסה לבית שלט : "למכירה - כלב מדבר"
הבחור הסקרן מצלצל בפעמון והבעלים פותח לו את הדלת כשעל פניו חיוך רחב ומזמין אותו לגשת לחצר האחורית לפגוש את הכלב.
הבחור חוצה את הבית, יוצא לחצר האחורית ושם יושב לו הכלב.
"תגיד אתה מדבר?"
"כן" עונה הכלב
"אז מה הסיפור שלך?"
הכלב מביט אליו בחוסר חשק ומתחיל לספר...
"גיליתי את הכישרון הזה בגיל די צעיר ורציתי לעשות משהו משמעותי איתו, אתה יודע, לתרום למדינה. אז ניגשתי למוסד וסיפרתי להם על המתנה שקיבלתי ומהר מאוד הם הכשירו אותי להיות סוכן והטיסו אותי ממדינה למדינה. ישבתי עם מרגלים, פושעים, מנהיגי עולם ואף אחד לרגע לא חשב שאני כלב-ציתות. הייתי אחד המרגלים החשובים שידעה המדינה במשך 8 שנים של פעילות!
אבל אתה יודע איך זה... יש הרבה שחיקה בתפקיד והבנתי שאני לא נעשה צעיר יותר והגיע הזמן להתמסד. אז עזבתי את המוסד והצטרפתי לצוות דיילי-קרקע בשדה תעופה. גם שם הצטיינתי וחשפתי פרשיות מדהימות של הברחה. אפילו נתנו לי מדליות. בשלב מסוים התחתנתי, הבאתי ילדים וזהו, היום אני כאן".
הבחור נדהם. רץ אל הבעלים ואומר לו בהתרגשות.
"אני רוצה את הכלב הזה. בכמה אתה מוכר?"
"20 שקלים" עונה הבעלים
"20 שקלים?! תסלח לי שאני שואל אבל למה אתה מוכר אותו בזול?" הופתע הבחור.
"כי הוא שקרן..."
נשים – מסדרות את הבית לפני שהעוזרת מגיעה.
גברים – "מסדרים" את המיטה אחרי שהעוזרת הולכת.
נשים – משתמשות בסבון שטיפה אינטימי.
גברים – משתמשים בסבון למטרה אינטימית.
נשים – רוצות לשמוע “אני אוהב אותך”.
גברים – אוהבים לשמוע “אני רוצה אותך”.
נשים – רוצות חבר לחיים.
גברים – רוצים חברה כדי לעשות חיים.
נשים – לא מבינות כלום בחשמל.
גברים – מתחשמלים.
נשים – משמינות.
גברים – עולים במשקל.
נשים- מוותרות על עצמן לעיתים קרובות.
גברים – מוותרים לעצמם לעיתים קרובות.
נשים – אוהבות פרחים.
גברים – אוהבים פרחות.
נשים – אוהבות לדבר אחרי.
גברים – לא סותמים את הפה לפני.
נשים – מורידות שיער.
גברים – לא צריכים להתאמץ, הוא יורד לבד.
נשים – מביאות ילדים לעולם.
גברים – נשארים ילדים לעולם.
נשים – מגדלות לבד את הילדים.
גברים – הם בדרך כלל הילדים שהנשים מגדלות.
מורה למדעים שאלה את התלמידים שלה: "ילדים, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הייתם רוצים שיהיה לכם?"
אחד התלמידים הצביע ואמר: "אני הייתי רוצה הרבה זהב ואז לקנות מכונית פרארי!"
תלמיד אחר הרים את היד ואמר: "אני הייתי רוצה יהלומים. אני אמכור אותם ואקנה למבורגיני!"
המורה פנתה לתלמיד אחר ושאלה: "ואתה שלומי, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הכי היית רוצה שיהיה לך?"
"סיליקון" ענה שלומי ללא היסוס.
המורה המופתעת שאלה את שלומי: "סיליקון? למה דווקא סיליקון?"
"לאמא שלי יש כזה" השיב, "ותמיד יש פרארי ולמבורגיני יפות מתחת לבית שלנו!"
כתבת חדשות מקומית שמעה על אישה שמצליחה לגדל עשרה ילדים בלי בעיות ולדאוג לכל מחסור שלהם, למרות שהיא בכלל לא עובדת. היא הגיעה לבית של האישה המסתורית כדי לבדוק איך זה ייתכן והופתעה לגלות שהוא היה גדול למדי ומטופח היטב. היא דפקה בדלת והופתעה פעם נוספת כשראתה שהאישה שפתחה אותה עבורה הייתה בסך הכל בת כ-30. הכתבת הסבירה לאישה שהיא רוצה לראיין אותה, והיא הסכימה.
"הבנתי שיש לך עשרה ילדים, זה נכון?" פתחה הכתבת ושאלה.
"נכון מאוד" השיבה האישה.
"וזה נכון שאת בכלל לא עובדת?" המשיכה הכתבת.
"זה נכון מאוד" חזרה האישה ואמרה.
"לא קשה לך לגדל אותם ככה?" שאלה הכתבת בפליאה.
"בכלל לא, הם ילדים מאוד נוחים וממושמעים, תמיד באים כשאני קוראת להם ועושים את מה שאני מבקשת" ענתה האישה.
"מעניין מאוד, אפשר לדעת איך קוראים להם?" ניסתה הכתבת להקשות.
"כמובן, קוראים להם משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה ומשה".
"רגע מה?" שאלה הכתבת ההמומה, "לכל 10 הילדים שלך קוראים משה? איך זה הגיוני???"
"ככה יצא" הגיבה האישה באדישות.
"אז מה את עושה אם את רוצה לקרוא להם לאכול או לצאת מהבית?" חקרה הכתבת.
"אני פשוט קוראת 'משה' והם כולם באים" השיבה האישה.
"אבל מה את עושה כדי שרק אחד מהם יבוא ולא כולם?" המשיכה הכתבת המבולבלת.
"אה זה קל, אני פשוט קוראת להם בשם המשפחה שלהם!"
הגעתם לסבא/ סבתא, אינני בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1
אם אתה זקוק לבייבי סיטר – הקש 2
אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3
אם היום יום שישי, לא הספקת לעשות קניות ועלי לרוץ לעשות אותן עבורך – הקש 4
אם עלי לקחת את הנכדים לגן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 5
אם עלי להחזיר את הנכדים מ- גן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 6
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים/ שיעורי עזר/ קלינאי תקשורת/ פסיכולוג ילדים – הקש 7
אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב הברידג' שלי – הקש 8
אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן לדבר איתך!!!
בן 80 התחתן עם בת 20. שנה אחרי החתונה הזוג מגיע לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן" "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
שנתיים לאחר מכן שוב מגיע הצמד לחדר הלידה.
הפעם זו בת במשקל 3.5 ק"ג, בריאה ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
לאחר שנתיים נוספות, שוב מגיעים לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
עונה לו האחות, "אולי כדאי שתחליף שמן, האחרון יצא שחור..."
האוכלוסייה של ישראל מונה כ-8.5 מיליון תושבים.
2,840,625 מתוכם הם ילדים ונערים מתחת לגיל 18.
זה משאיר רק 5,659,375 אנשים מעל לגיל העבודה המקובל.
2,254,692 מתוכם כבר יצאו לפנסיה.
זה משאיר רק 3,404,683 אנשים כדי לעבוד.
1,368,943 מתוכם סובלים מנכות.
זה משאיר רק 2,035,740 אנשים כדי לעבוד.
904,433 מתוכם עובדים בממשלה וברשויות מקומיות.
זה משאיר רק 1,131,307 אנשים כדי לעבוד.
בכל זמן נתון יש כ-200,000 אנשים בחופש.
זה משאיר רק 931,307 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 278,552 הם סטודנטים שמחפשים רק משרות חלקיות.
זה משאיר רק 652,775 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 237,266 אנשים נמצאים בשירות סדיר או קבע בצבא.
זה משאיר רק 415,489 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 176,247 אנשים הם אברכים.
זה משאיר רק 239,242 אנשים לעבוד.
מתוכם 143,588 אנשים מובטלים.
זה משאיר רק 95,654 אנשים לעבוד.
מתוכם 74,923 אנשים מאושפזים בבית חולים.
זה משאיר רק 20,731 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 20,729 אנשים בישראל נמצאים בכלא.
זה משאיר רק 2 אנשים בשוק התעסוקה בישראל,
אנחנו.
אז בזמן שאני עושה את כל העבודה,
כל מה שמעניין אותך זה לשבת מול המסך ולקרוא בדיחות.
כל הכבוד לך, ממש כל הכבוד...
מורה שמלמדת בן של פוליטיקאי אומרת לאביו: ״תגיד לי, איך זה יכול להיות שהבן שלך נכשל בשיעור שלי ואתה חוגג את זה בחלוקת ממתקים?״ עונה לה הפוליטיקאי: ״מתוך כיתה של 30 ילדים, 16 נכשלו בשיעור שלך. זה אומר שהרוב הולכים עם הבן שלי!״
מה עדיף להיות - זקן או צעיר?
לפעמים נדמה כי בחברה שלנו לא נותנים מספיק כבוד למבוגרים, התרבות העכשווית לא מספקת לנו שום דבר טוב לראות או לשמוע, המצב הבריאותי יכול להקשות לפעמים ובאופן כללי ההתמודדות עם גיל הזהב. ועם זאת, למרות כל הבעיות הללו, אנחנו שואלים אתכם מה אתם מעדיפים, להיות צעירים, או זקנים?
אז מה אתם מעדיפים?
1. לשבת 5 שעות במשרד, או לשבת 5 שעות על ספסל בפארק ולדבר עם חברים?
2. לראות כל היום "הופ קטנטנים" עם ילדים צווחניים, או לצאת לראות סרט טוב?
3. להתרוצץ אחרי הילדים, או לבלות עם הנכדים?
4. לצאת לנסיעות עבודה משעממות, או לטוס לחו"ל כי סוף סוף התפנה לכם זמן?
5. להכין סנדוויצ'ים לילדים, או לקחת את קורס הבישול שכל כך רציתם?
6. לאסוף כל ערב את הצעצועים של הילדים, או לשחק בערב ברידג' עם החברים?
7. לשמוע שוב ושוב את "איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?", או לשמוע קונצרטים איכותיים?
8. להתמוטט בערב על הספה מרוב תשישות, או לנוח על הכורסה עם ספר טוב?
9. לספור עוד כמה שעות תוכלו ללכת הביתה, כי השעה רק 2, או ללכת לישון שנת צהריים מפנקת, כי השעה כבר 2?
10. להכיר את הארץ בניווטים במילואים, או להכיר את הארץ בטיול מאורגן בגולן?
11. להילחץ בגלל הכרטיס אשראי, או להנות עם הכרטיס חבר בקאנטרי קלאב?
12. לבקש כל הזמן עצות מאחרים, או להיות חכם השבט שנותן עצות לכולם?
13. לשלם יותר מדי ארנונה, או להנות מהטבות אזרח ותיק?
14. לאבד את העשתונות במירוץ החיים, או להוריד את ההילוך ולהנות מהחיים?
15. לדאוג לעתיד, או להתרפק על העבר?
רוסי, מרוקאי וכורדי נשפטים ל-20 שנה בכלא. השופט מאפשר להם להביא לתא פריט אחד שירצו שיהיה להם. הרוסי מבקש וודקה, המרוקאי מבקש בחורה והכורדי מבקש סיגריות.
לרוסי מביאים משאיות מלאות בבקבוקי וודקה, למרוקאי מביאים בחורה יפה ולכורדי מביאים משאיות מלאות בסיגריות.
כשנגמרת תקופת המאסר, פותחים את התא של כל אחד מהם. הרוסי יוצא מהתא מתנדנד, אך הולך הביתה. המרוקאי יוצא מהתא עם עשרה ילדים והאישה, והולך הביתה.
כשפותחים את התא של הכורדי, נשפכות אלפי סיגריות על הרצפה ומאחוריהן רואים את הכורדי יושב עם סיגריה ביד ושואל: "תגידו... יש לכם אש?"
אני ובעלי החלטנו בסופו של דבר שאנחנו לא רוצים ילדים. אם יש מישהו שכן רוצה ילדים, שיביא לנו את הכתובת שלו ונשלח אותם אליו.
שני ילדים בבית מרקחת
שני ילדים נכנסים לבית מרקחת, לוקחים אריזת טמפונים וממשיכים לקופה. הרוקח שואל את הגדול מביניהם, "בן כמה אתה?"
"אני בן שמונה", אומר הילד הגדול.
הרוקח ממשיך: "אתה יודע למה מיועד המוצר שלקחתם?"
הילד השיב: "לא ממש, אבל זה לא בשבילי, זה בשביל אחי הקטן, הוא בן 4. ראינו בפרסומת בטלוויזיה שאם משתמשים בזה אז אפשר לשחות ולרכב על אופניים. הוא לא יודע איך לעשות את הדברים האלה אז אנחנו מקווים שזה יעזור לו".
עמי ושי בני ה-8 טיילו להם ושיחקו עד שלפתע הם הבחינו בחנות ממתקים חדשה שנפתחה ברחוב שלהם... שניהם הסתכלו בערגה על הממתקים בחלון ובלעו רוק בעודם חולמים על כל השפע שיש בחנות.
"אולי ניכנס ונראה מה יש שם?" פנה עמי לשי, ועוד לפני שזה הספיק להגיב עמי כבר פתח את הדלת ונכנס לחנות במהירות. שני הבנים הצעירים סקרו את כל הממתקים מקרוב והיו להוטים לטעום מכל אחד מהם.
לאחר כמה דקות בעל החנות ניגש לשני הילדים ואמר: "הממתקים למכירה, לא לבהייה" ופנה לסדר חטיפים על מדף.
עמי הסתכל על שי, ומבלי להגיד מילה הוא הלך לאחד ממדפי הממתקים והכניס במהרה 4 חטיפי שוקולד לכיסו. הוא אחז בידו של שי ההמום ויצא עמו מהחנות.
"מה לקחת???" שאל שי בעודו מחכה בלהיטות לחלקו בשלל.
"ארבעה שוקולדים טעימים. הם כולם שלי ובחיים לא יהיה לך אומץ לקחת לך גם!!!" השיב עמי.
שי חשב למשך כמה רגעים ואז תפס את ידו של חברו ונכנס איתו בחזרה לחנות. הוא ניגש ישירות למוכר ושאל אותו: "אתה רוצה לראות קסם מגניב?"
המוכר חסר הסבלנות ענה ביבשות: "אם זה יוציא אתכם מהחנות, אז כן..."
שי לקח ארבעה חטיפי שוקולד מהמדף, אכל אותם במהרה מול המוכר ההמום ועמי שנדהם אף הוא.
"אני מקווה שאתה הולך לשלם על זה..." אמר המוכר בכעס.
שי חייך בשביעות רצון ואמר בפשטות: "אבל זה בדיוק הקסם! אתה אולי חושב שאכלתי את השוקולדים האלה, אבל בעצם הם בכיס של חבר שלי!"
לסבא אחד היה סוד מדהים לשמירה על הבריאות והצלילות. כל בוקר הוא היה מוסיף כפית גדושה של אבקת שריפה לכוס הקפה שלו, והיה שותה אותה בשלוק אחד. הוא אמר שזו תרופה עתיקה שהוא למד עליה מסבא שלו, ולמרות שכולם היו בטוחים שמדובר בשטויות, הסבא חי חיים טובים וארוכים בלי שום בעיה בריאותית עד שנפטר בשיבה טובה בגיל 104.
הוא הותיר אחריו 3 ילדים, 7 נכדים, 4 נינים ומכתש ברוחב 20 מטר במשרפה של בית הקברות…
הדרך הקלה ביותר לעשות קניות עם ילדים היא פשוט לא לעשות...
לנקות את הבית עם ילדים זה כמו לצחצח שיניים עם עוגיות
לגדל ילדים זה 50% גן עדן ו-50% לוחמת גרילה בג'ונגלים של יערות האמזונס.
"יוסי אתה יכול להסביר לי למה הגשת לי את שיעורי הבית שלך בצורת כדור נייר ענק ומצוקמק שאי אפשר להבין מילה ממה שכתוב בו?" "את אמרת לי בעצמך שזה משחק ילדים!"
לאחרונה עברתי כריתת זרע כי לא רציתי עוד ילדים, אבל זה לא עבד. חזרתי הביתה אחרי הניתוח וראיתי שהם עדיין שם.
הרופא הזה מסר חדשות מפתיעות מאוד!
אישה אחת הלכה לחדר מיון בבית חולים גדול במרכז הארץ בעקבות בעיה שנמשכה מספר שבועות. לאחר שעות של המתנה, היא התבקשה להיכנס לבדיקה בחדר מספר 6, שם ציפה לה רופא צעיר בשם ד"ר לוין. כעבור כמה דקות של בדיקות שונות, הסתכלויות, אורות בעיניים וטפיחות על הבטן, הוא הושיב אותה ואמר לה בפנים רציניות: "תראי גברת, לפי מה שאני רואה כאן ומבין מהבדיקות שערכתי, אין לך שום בעיה – את פשוט בהריון!"
באותו רגע יצאה הגברת ההמומה מהחדר בסערה והתחילה להלך במסדרון המחלקה הנה והנה, בעודה זועפת וצועקת בזעם. ד"ר דהן, רופא מבוגר וותיק שמעולם לא שמע מהומה שכזו בבית החולים, החליט לצאת ממשרדו ולראות מה קרה. הוא ניגש אל הגברת הזועמת ושאל אותה מה בדיוק הבעיה; לאחר שהוא האזין לסיפורה, הוא הרגיע אותה וביקש ממנה להמתין כמה דקות במשרדו.
בינתיים הוא צעד במסדרון אל עבר חדרו של ד"ר לוין. הוא נכנס למשרד, סגר אחריו את הדלת ושאל את הרופא הצעיר בכעס: "מה לעזאזל עובר עליך?!". ד"ר לוין הסתכל עליו בפליאה ולא באמת הבין במה מדובר, לכן הרופא הוותיק המשיך: "נכנסת אליך למשרד אישה בת 80 עם בעיה חמורה, מספרת לך שיש לה שני ילדים גדולים ו-3 נכדים, ואתה אומר לה שהיא בהריון?!"
בזמן שהרופא הוותיק המשיך לנזוף בו, ד"ר לוין הסתכל שוב על הטופס הרפואי שלה, ואז הוא הרים את המבט, קטע אותו ואמר: "לפני שאתה ממשיך, ד"ר דהן, אני יכול לשאול אותך משהו?"
"כן, ד"ר לוין?"
"היא עדיין משהקת?"
את הנאום הבא נשא פוליטקאי ישראלי טיפוסי. קראו אותו עד הסוף, האם הוא נשמע לכם הגיוני?
מפלגתנו ממלאת את כל התחייבויותיה כלפי הבוחר!
אם יש דבר בטוח שניתן לומר עלינו, הרי זה ש...
היושר, השקיפות והמלחמה בשחיתות - הם אבני היסוד להשגת מטרותינו.
נוכיח כי אין שטות גדולה יותר מהאמונה ש...
למאפיונרים ומקורבים תהיה השפעה בממשלתנו, כמו שהיה בממשל הקודם.
שלא יישאר מקום לספק -
הצדק החברתי יהיה אבן יסוד במדיניותנו הכלכלית והחברתית.
למרות זאת, עדיין ישנם כסילים המאמינים ומקווים ש...
ניתן יהיה להמשיך למשול בשיטת הקומבינות!
כשנעלה לשלטון נעשה את הבלתי אפשרי, כדי ש...
תסתיים שיטת הג'ובים והצ'ופרים לחברי המרכז!
בשום פנים ואופן לא נרשה ש...
ילדים וזקנים ירעבו.
נשלים את משימותינו חרף העובדה ש...
המשאבים הכלכליים יאזלו.
נשאר בשלטון עד אשר
יבינו כולם ש...
הננו הפוליטיקאים החדשים!
אם אתם חיים בישראל, כנראה שמשהו בנאום הזה נשמע לכם קצת מוזר. נסו לקרוא אותו מהסוף להתחלה!
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
"ילדים חכמים יותר מכולנו. יודעים איך אני יודע את זה? אני לא מכיר ילד אחד עם עבודה במשרה מלאה וילדים" - ביל היקס
"בכל פעם שאני מטייל עם 4 הילדים שלי אני תמיד שוכח משהו - כמו למשל כמה זה אידיוטי לטייל עם 4 ילדים" - ג'ים גפיגאן
בדיחה גסה על ילדים שראו אישה ערומה
מני, בני ויוני נהגו ללכת יחדיו לביתם אחרי הלימודים והיו מעבירים את הזמן בנעימים עד שהתפזרו כל אחד לביתו. בכל יום מחדש, שלושת הבנים היו הולכים באותו מסלול, מדברים וחוקרים את הסביבה שלהם תוך כדי הליכה.
יום אחד אחרי בית הספר, שלושת החברים החליטו ללכת במסלול שונה הביתה כדי לגלות דברים חדשים כמו שהם אהבו לעשות.
בדרך החדשה, השלושה שמו לב לחור בגדר של בית פרטי, הציצו דרכו וראו לראשונה בחייהם אישה משתזפת בעירום לצד בריכה. עוד לפני שהספיקו לדבר על מה שראו, יוני החל לרוץ לביתו.
מני ובני לא הבינו מה קרה והמשיכו ללכת הביתה כהרגלם. ביום שלמחרת שלושת הבנים הלכו במסלול החדש ולא עמדו בפיתוי של התבוננות דרך החור בגדר שחשף בפניהם את גופה הערום של האישה המשתזפת פעם נוספת. גם הפעם יוני ברח לביתו לאחר שראה את האישה, ומני ובני החליטו לבדוק את העניין...
ביום השלישי להליכה באותו המסלול, הבנים לא עמדו בפיתוי והמשיכו במסורת ההצצה, אך לפני שיוני הספיק לברוח, מני ובני החזיקו בו.
"מה קרה לך???" אמר בני, "מי בורח כשהוא רואה אישה ערומה???"
יוני הנסער השיב "אימא שלי אמרה לי שאם אסתכל על אישה ערומה... אז... אז... אז אני אתאבן ואהפוך לפסל!"
"איזה פסל?" אמר מני "אתה עדיין פה לא?"
"זה כי הספקתי לברוח לפני שהתהליך הסתיים..." אמר יוני.
מני ובני הביטו על יוני ואמרו יחד "השתגעת לגמרי!"
יוני הזועף הסתכל על שני הבנים והכריז "לא השתגעתי!!!" ואז הצביע על מכנסיו, "כבר התחלתי להרגיש איך אני מתקשה שם כמו אבן!"
המורה לביולוגיה בכיתה ז'-2 שאלה את התלמידים: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי עשר, כאשר הוא חשוף לגירוי?" אף אחד מהתלמידים לא ענה. בשורה האחרונה, קמה טלי בכעס והתריסה כלפי המורה: "את לא אמורה לשאול ילדים בכיתה ז' שאלה כזאת. אני אגיד אותך להורים שלי, הם יבואו לדבר עם המנהל ויפטרו אותך מבית הספר!" טלי חזרה לשבת, והמורה התעלמה ממנה ומהערתה.
המורה חזרה שוב ושאלה את הכיתה: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי עשר, כאשר הוא חשוף לגירוי?" עכשיו טלי כבר ממש כעסה, והיא לחשה לילדה שיושבת לידה: "אוהווו, איך שהיא הולכת להסתבך, המורה הזאת..." המורה המשיכה להתעלם ממנה וניהלה את השיעור כרגיל.
כעבור כמה שניות הצביע דני, וכשהמורה נתנה לו את רשות הדיבור הוא העיף מבטים נבוכים מסביבו. הוא אמר בקול מהסס: "החלק בגוף שגדל פי עשר כשהוא נחשף לגירוי הוא אישון העין".
"יפה דני!", קראה המורה, "נכון מאוד, אישון העין גדל פי עשר, כשהוא נחשף לחושך למשל! תשובה יפה מאוד".
אז פנתה המורה לטלי ואמרה: "ובאשר אלייך, גברתי הצעירה, יש לי שלושה דברים להגיד לך:
1. יש לך מוח קטן ומלוכלך.
2. לא קראת את החומר של שיעורי הבית.
3. כשתגדלי, מצפה לך אכזבה מאוד מאוד מאוד גדולה..."
גננת בגן ילדים ניסתה ללמד את הילדים מה משמעות המילה "בהחלט". כדי לוודא שכולם הבינו את מה שלימדה, היא ביקשה מהם לתת לה דוגמה של משפט או הצהרה עם המילה "בהחלט".
ילד אחד אמר, "השמים בהחלט כחולים", ולכך הגננת הגיבה, "ובכן, זה לא בדיוק נכון. הרי לפעמים השמים אפורים כשהם מעוננים או שחורים כשכבר לילה. אני אשמח לקבל דוגמה אחרת".
ילדה אחרת אמרה "הדשא בהחלט ירוק", ולכך הגננת הגיבה, "ובכן, זה לא בדיוק נכון. הרי אם לא משקים את הדשא הוא יכול להפוך לצהוב ואף לחום. אני אשמח לקבל דוגמה אחרת".
ילד אחר הרים את היד, וכשהגננת נתנה לו את רשות הדיבור הוא אמר, "הגננת, יכול להיות שלפלוצים יש גושים?"
הגננת הרימה גבה למשמע השאלה המוזרה הזו ואמרה, "דבר ראשון אני לא חושבת שהשאלה הזו קשורה לנושא שאנחנו לומדים. דבר שני זו שאלה שמאוד לא הולם לשאול. ודבר שלישי, אני חושבת שלא – זה רק גזים, אין בהם גושים".
הילד ענה, "אז בהחלט עשיתי קקי במכנסיים..."
ילד בן 12 הלך לו לאורך המדרכה וגרר מאחוריו צפרדע "מגוהצת" שנדרסה, מחוברת לחוט. הוא הגיע אל פתח דלת של בית בושת והקיש על הדלת.
המאדאם פתחה את הדלת והילד הקטן אמר: "אני רוצה לשכב עם אחת הנשים שבפנים. יש לי כסף ואני לא עוזב עד שתסכימי"
המאדאם חשבה לעצמה "למה לא..." ואמרה לו להיכנס ולבחור באחת מהבנות, כראות עיניו.
הילד אמר: "שמעתי שכל הגברים אומרים שהם נאלצו לקבל זריקה אחרי שעשו אהבה עם לוסי. זו הבחורה שאני רוצה."
מאחר והילד היה כה עקשן והיה לו כסף לשלם עבור השירות, המאדאם שלחה אותו ללוסי כפי שביקש. הוא פנה במורד המסדרון לחדרה של לוסי, בעודו גורר את הצפרדע המעוכה שנדרסה.
עשר דקות לאחר מכן הוא חזר, עדיין גורר את הצפרדע הדרוסה, שילם למאדאם ויצא החוצה. המאדאם מסוקרנת מאוד, עצרה אותו ושאלה: "למה בחרת דווקא בבחורה היחידה שיש לה מחלה מדבקת?"
הילד נאנח וענה: "ובכן, אם את חייבת לדעת, הלילה, ההורים שלי הולכים למסעדה כדי לאכול וישאירו אותי בבית עם השמרטפית. אחרי שהם יעזבו, השמרטפית תשכב איתי, מפני שהיא אוהבת ילדים קטנים וחמודים. כך היא תידבק במחלה בה אני נדבקתי זה עתה. כאשר אימא ואבא יחזרו, אבא ייקח את השמרטפית הביתה. בדרך, הוא ידפוק אותה ויקבל את המחלה. אחר-כך אבא יחזור, הוא ואמא ילכו למיטה וישכבו, ואז אמא תידבק במחלה. בבוקר, כשאבא ילך לעבודה, החלבן יביא את החלב ויעשה קוויקי עם אמא וגם הוא יידבק במחלה, והוא... החלבן הבן-זונה, הוא זה שדרס את הצפרדע שלי!"
אליזבת' הייתה קתולית אדוקה שהתחתנה בגיל יחסית צעיר והולידה 10 ילדים בריאים וחמודים. למרבה הצער, לאחר הולדת בנם האחרון בעלה של אליזבת' נפטר והיא נותרה אלמנה. זמן קצר לאחר מכן היא פגשה גבר מבוגר ונאה ובין השניים החלה אהבה ממבט ראשון. לאחר מספר שבועות השניים החליטו להתחתן ולזוג המאושר נולדו 10 ילדים בריאים וחמודים נוספים. למרבה הצער, לאחר הולדת בנם האחרון, בעלה של אליזבת' נפטר והיא נותרה אלמנה...
במשפחתה של אליזבת' היה אבל גדול, אך חודש ימים לאחר השבעה שוב הייתה להם סיבה למסיבה: חתונה נוספת! אליזבת' ובעלה השלישי התחתנו בטקס גדול עם כל הילדים, הקרובים והחברים, אך למרבה הצער אליזבת' הותקפה על ידי מחלה קשה ונפטרה זמן קצר לאחר מכן.
אחרי הלוויה, הכומר של אליזבת' נעמד ליד ארון הקבורה שלה, מחה דמעה ואמר באנחה: "סופסוף ביחד..."
אחד מהאבלים האחרים ששמע אותו שאל את הכומר אם הוא התכוון לאליזבת' ולבעלה הראשון, או לאליזבת' ולבעלה השני.
"לא הוא ולא הוא" אמר הכומר, "התכוונתי לרגליים שלה!"
לקט 'הפנינים' הבא לקוח מתוך ספרה של אדיבה גפן "העולם על פי אימא". בטוח שתזהו כמה מהמשפטים שגם אימא שלכם אומרת!
האהבה עיוורת, אבל אחרי החתונה.... רואים מצוין!
ילדה יפה כמוך? איך זה שאין חתן?
כדאי שתיזהרי! אם הוא פנוי בטח יש סיבה טובה.
אני לא רוצה לראות אותך מאושרת - אני רוצה לראות אותך נשואה.
יש שלושה דברים שאחרי שלומדים אותם פעם אחת, לא שוכחים אף פעם: לרכוב על אופניים, לשחות, ואת השלישי אני אגיד לך כשתהיי גדולה.
כמה שילמת על הסמרטוט הזה?
היא כל כך מגונדרת, שכשהיא הולכת נדמה כאילו רק עכשיו באה.
אם את רוצה להיראות צעירה, את חייבת אורח חיים בריא: לאכול במתינות בערב, לישון כל יום בצהריים, להתעמל כל בוקר, ולשקר בנוגע לגילך.
אני הורשתי לך יופי וחוכמה. מה שתעשי עם זה? זאת הבעיה שלך!
בחורה עם שכל צריכה לעשות איתו משהו יותר חשוב מלחשוב.
שלושה דברים שלא מתעייפים מהם: מים זורמים, אש בוערת, ולראות מישהו אחר עובד.
בשביל שיידרכו עליך, אתה צריך קודם לשכב על הרצפה.
בשביל להיות עשיר עליך להיות עשר שנים חזיר, אחר-כך אתה כבר נשאר כזה.
כסף אף פעם לא הזיק לאף אחד.
אני - שום דבר לא קיבלתי במתנה.
הכול כואב לי, אבל אני אף פעם לא מתלוננת.
אחרי שבעים - אם אתה קם בבוקר ושום דבר לא כואב - סימן שאתה מת.
הלוואי שלא יהיה יותר גרוע.
רק זקנים כמוני יודעים כמה אתם הצעירים טיפשים.
בסוף תראי שאת דומה לי.
תשברי, תשברי לי את הלב, אני הרי כבר רגילה!
את רוצה להרוג אותי?
מה קרה שנזכרת באימא שלך?
נו טוב, מה כבר אימא שלך מבינה?
אתה, אל תלמד את אימא שלך לעשות ילדים.
אני, אני כבר אנוח בקבר.
על הקבר שלי אשים כספומט - ככה אהיה בטוחה שתבקרו אותי.
אני את שלי אמרתי!!!
מעיין ומשה היו נשואים במשך 20 שנה, ועל פני השטח מצב הזוגיות שלהם היה מדהים; היו להם שני ילדים מקסימים, עבודות יציבות, בית גדול ושפע של חברים טובים. הייתה רק בעיה אחת... בכל פעם שהם קיימו יחסי מין, משה התעקש לכבות את האור בחדר השינה. הוא עשה זאת כשהם רק הכירו, בליל הכלולות שלהם, ובכל פעם שבני הזוג שכבו לאחר מכן. למרות שמעיין ביקשה ממנו פעמים רבות לשנות את ההרגל הזה, היא לא הצליחה לגרום לבעלה לעשות איתה אהבה באור.
בשלב מסוים למעיין נמאס מהאובססיה של בעלה, והיא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. באחד מלילות החורף הקרים, בעודם שוכבים זה עם זו, שלחה מעיין את ידה אל מתג האור במהירות ונדהמה ממה שהיא ראתה.
בעלה "האהוב" ישב על המיטה כשהוא עדיין לבוש בתחתונים ובידו אביזר מין שבאמצעותו הוא עינג אותה. "מה זה אמור להיות?! חשבתי שאתה אוהב אותי! בגלל זה לא הסכמת שנדליק את האור במשך כל השנים האלו? אתה רוצה להגיד לי שבכל הזמן שאנחנו נשואים אף פעם לא שכבנו? תסביר את עצמך תיכף ומיד!"
משה היה שקט במשך כמה שניות ולבסוף הביט היישר לתוך עיניה של אשתו ואמר בקול רגוע: "אין לי בעיה להסביר את מה שעשיתי במשך כל השנים האלו, אבל אחרי זה את תצטרכי להסביר לי איך יש לנו שני ילדים..."
זוג צעיר התחתן ונכנס לחנות שבה אפשר לקנות ילדים. "איזה ילדים יש לכם להציע לנו", שאלו בני הזוג.
"יש לנו ילד אשכנזי יפה, מנומס ושקט - הוא עולה 95 שקל. ב-80 שקל יש לנו ילד מרוקאי חמוד, אבל שימו לב שאסור לעצבן אותו, אחרת יש בלגן. ב-50 שקל תוכלו לקנות ילד כורדי - לא הכי מבריק, אבל די חמוד. אז איזה ילד תרצו?"
הזוג התייעץ, בחן את הילדים היטב, ואז הבעל הוציא שטר של 100 ואמר: "זה הילד הראשון שלנו אז אנחנו לא מתפשרים - ניקח את האשכנזי!"
המוכר שאל את בני הזוג: "להחזיר לכם 5 שקל עודף או שאולי תרצו לקחת ילד תימני?"