פקיסטני אחד מחליט להגר לארה"ב ומגיע לניו יורק.
נפעם מהמקום החדש, הוא עוצר את האדם הראשון שהוא רואה ברחוב ואומר: "תודה אדון אמריקאי, שהכנסת אותי למדינה הנפלאה הזאת ונתת לי בית, אוכל, ביטוח רפואי וחינוך חינם!"
האדם מביט בו בהשתוממות ואומר: "אתה מתבלבל קומפדרה, אני בכלל מקסיקני"
המהגר החדש ממשיך ונתקל באדם נוסף ואומר לו בהתרגשות: "תודה שאתה מקבל אותי כאן באמריקה, הארץ היפה הזו!"
עונה לו הבן אדם במבטא אסייתי: "אני לא אמריקה, אני ויאטנאם"
ממשיך לו המהגר ופוגש אדם נוסף. הוא לוחץ את ידו בחוזקה ואומר: "תודה על אמריקה הנפלאה!"
משיב לו הבן אדם: "וולאק יא מג'נון, אני מלבנון, לא אמריקאי"
הוא ממשיך עוד קצת ואז נתקל בגברת ושואל אותה: "את אמריקאית?"
היא עונה לו: "לא, אני מאפריקה"
מבולבל לחלוטין הוא ממשיך: "אז איפה כל האמריקאים???"
האפריקאית מביטה בשעון ואומרת: "הם בטח בעבודה..."
מוחמד וסעיד הם 2 קבצנים. הם עובדים בלונדון באיזורים שונים.
מוחמד מקבץ כל יום 2-3 ליש"ט לעומת סעיד שמביא הביתה כל יום מזוודה מלאה שטרות של 10 ליש"ט. לסעיד יש מכונית מרצדס, וילה ללא משכנתא והרבה הרבה כסף.
יום אחד מוחמד שואל את סעיד: "אני עובד קשה כמוך, אז איך זה שאתה מצליח לקבץ כל כך הרבה נדבות?"
סעיד אומר למוחמד: "תראה לי מה כתוב בשלט שלך?"
מוחמד מראה לו - 'אין לי עבודה ויש לי אישה ו-6 ילדים לפרנס'
"זה מה שכתוב לך?" סעיד משתומם "מה הפלא שאתה מקבץ רק 2-3 ליש"ט ליום?!"
שואל מוחמד: "אז מה כתוב בשלט שלך?"
סעיד מראה לו - 'חסר לי רק עוד 10 ליש"ט כדי לחזור לפקיסטן...'