לאוזניים שלנו יש תפקיד חשוב בחיינו - הן עוזרות לנו לקלוט גירויים חיצוניים, לזהות סכנות ואפילו ליהנות ממוזיקה טובה. אבל עם השנים אנחנו נוטים לפגוע יותר ויותר בבריאות האוזן ובחוש השמיעה שלנו, לעיתים מבלי שאנו בכלל מודעים לכך, והרבה מזה בשל הזנחה או חשיפה וציות למידע שגוי ומטעה שפעמים רבות יש לו השלכות רפואיות חמורות. בכתבה הבאה נחשוף אתכם ואתכן לכמה פעולות קטנות שרבים מאיתנו מבצעים באופן יום-יומי, והן אמנם נראות תמימות ולעיתים אפילו מועילות, אבל בפועל עלולות להזיק באופן דרמטי לבריאות האוזניים ולפגום בחוש השמיעה שלנו.
1. שימוש במקלות לניקוי אוזניים
אחת הדרכים הרווחות שלנו לדאוג להיגיינת האוזניים היא שימוש במקלוני אוזניים - כלי קטן ומאורך העשוי מעץ או פלסטיק שבשני קצותיו שכבת כותנה. התוואי הצר של המקלון מאפשר לנו לחדור אל תעלת האוזן ולכאורה לנקות אותה מבפנים מפני שעווה ולכלוך. אך מתברר שהפתרון ה"קלאסי" הזה לא רק שאינו יעיל, אלא עלול להיות מזיק מאוד. ראשית, איכותם של מקלוני האוזניים לא תמיד אחידה - אלה העשויים מעץ עלולים ברגע של חוסר תשומת לב להישבר בקלות בתוך תעלת האוזן ולהיתקע בפנים; ויש כאלה שאינם מרופדים בשכבת כותנה שמספקת לנו הגנה, וכתוצאה נגרמות לנו שריטות גלויות או מיקרוסקופיות בתעלת האוזן כתוצאה מהשימוש בהם, דבר שמעודד התפתחות של זיהומים, כאבים ונפיחות.
בנוסף, תעלת האוזן שלנו פועלת באופן טבעי בצורה שדוחפת את שעוות האוזניים החוצה, ושימוש במקלוני אוזניים גורם דווקא לתופעה ההפוכה - הוא דוחף את השעווה בחזרה פנימה, דבר שמעכב את פליטתה מתעלת האוזן ובטווח הארוך עלול להצריך התערבות רפואית לטובת סילוק הפסולת. ההמלצה הרפואית המקובלת היא להימנע מלהחדיר חפץ זר לתוך האוזן שרוחבו קטן מרוחב מרפק הזרוע, כיוון שדבר שכזה עלול לחדור עמוק מדי אל תעלת האוזן ולגרום לנקב בעור התוף.
2. שימוש במכשיר ספירלה להסרת שעוות אוזניים
בשנים האחרונות האתגר של ניקוי האוזניים הוביל לפיתוח אמצעים חדשניים - ואחד המובילים שבהם הוא מסיר שעוות אוזניים שבראשו מוצבת ספירלה רכה מסיליקון המסתובבת בתוך תעלת האוזן באמצעות אנרגיה חשמלית, ומבטיחה להסיר ממנה את הלכלוך המיותר. על אף שמכשיר זה מוגדר על ידי המשווקים כבטוח לשימוש ויעיל במיוחד, הוא עלול להיות מסוכן כאשר מבוצע בו שימוש לא נכון. בדומה למקל האוזניים, תחיבה של חפץ זר עמוק על תוך תעלת האוזן עלולה לפגוע בה ואף לנקב את עור התוף. העובדה שמכשיר זה מונע על ידי אנרגיה חשמלית הופכת אותו לגרסה מסוכנת יותר של מקל האוזניים וכזו שיכולה אף לחולל נזק רב.
3. טיפול באוזניים באמצעות נרות
פתרון יצירתי נוסף לשמירה על היגיינת האוזניים הוא שימוש בנרות הופי המוחדרים אל תעלת האוזן. בשיטה זו דואגים לחיטוי הסביבה החיצונית של תעלת האוזן, מחדירים את הנר בעדינות אל קצה התעלה ומדליקים אותו. בתהליך זה הלהבה הנמוכה יוצרת ואקום עדין שאמור לשאוב בעדינות את עודפי השעווה והלכלוך. האם זה עובד? ייתכן שכן. אבל האם זה מסוכן? בוודאי. בשיטה זו אתם חשופים במידה רבה לכוויות ולפגיעה משמעותית בתעלת האוזן כאשר הנר עלול לטפטף או לזלוג אל תוכה. כמו כן, שימוש באש הוא תמיד מסוכן ודורש תשומת לב ומשנה זהירות, ולכן אנחנו ממליצים להימנע מזה מלכתחילה.
4. שטיפת אוזניים
שטיפת אוזניים היא דרך יעילה לניקוי תוכן תעלת האוזן משעווה עודפת ולכלוך. היא נעשית באמצעות שטיפה מיוחדת המתבצעת באמצעות מכשיר סקשן (שאיבה), ונועדה לניקוי צרומן (שהוא לא מעשה המונח הרשמי לתיאור הצטברות של הפרשה צמיגית או נוקשה באוזן החיצונית). מה שחשוב לזכור לגבי זה הוא שטיפול זה יעיל רק כשהוא מתבצע על ידי רופא אף-אוזן-גרון מוסמך. עליכם להקפיד לנהוג באחריות רבה עם האוזן שלכם ולא לתת לאדם לא מנוסה, לרבות עצמכם, לטפל בבעיות הקשורות לזה - וכך להימנע מפגיעה קשה בחוש השמיעה.
5. נטילת טיפות לריכוך שעוות האוזניים
אנחנו מניחים שבעבר יצא לכם להתנסות, או לכל הפחות לשמוע, על טיפות לריכוך שעוות האוזניים. טיפות אלה בדרך כלל משווקות כתכשיר יעיל לסילוק עודפי שעוות אוזניים ומבטיחות לרכך אותה ולייעל את פעולת הסילוק שלה מתעלת האוזן. בפועל, ברוב המקרים טיפות אלה לא באמת מצליחות להקל על התסמינים של עודף שעווה באוזניים ולא עוזרות בסילוקה היעיל, אלא פשוט הופכות אותה מצמיגית ומרוכזת לנוזלית, דבר שיוצר תחושת אי נעימות בתעלת האוזן.
6. אי הקפדה על מתן מנוחה לאוזן
אם אתם נמצאים לעיתים קרובות בסביבה רועשת - בעבודה, או בבילויים תכופים בקולנוע, בברים ובהופעות מוזיקה חיות - אתם מחויבים לספק לאוזניים שלכם פרק זמן של "שיקום". מה הכוונה? עליכם לדאוג לצאת מדי פעם להפסקה של 5-10 דקות לסביבה שקטה כדי לתת לאוזניים לנוח. מחקרים מצאו שרוב האנשים זקוקים ל-16 שעות של שיקום בממוצע לאחר בילוי ממושך בסביבה רועשת.
7. לחות בחלל האוזן
החלק האמצעי באוזן - או כפי שהוא מכונה: "האוזן התיכונה" - הוא אזור שבו נמצאים בין היתר עור התוף, חלל אוויר שמתקיים בינו לבין עצם הגולגולת, וכן 3 עצמות שמע זעירות נוספות שנקראות: הפטיש, הסדן והארכוף. כאשר אזור זה נותר לח במשך פרק זמן ארוך, הדבר עלול לגרום לנזק משמעותי לאוזן התיכונה, לאפשר מעבר קל יותר של בקטריות מזהמות אל תוך תעלת האוזן ולגרום לדלקת ולפגיעה בשמיעה.
על כן, מומלץ תמיד לדאוג לייבש את האוזניים באמצעות מגבת עדינה או נייר טישו לאחר פעולות "רטובות" כמו: שחייה או מקלחת. כל מה שעליכם לעשות הוא להטות את הראש לאחד הצדדים, למשוך קלות בתנוך האוזן ולאפשר למים הכלואים באוזן התיכונה לזרום החוצה - ואז לנגב היטב. אם האוזן מרגישה לחה באופן כרוני או אם אתם חווים ירידה באיכות השמיעה (עמעום) כתוצאה מכך, פנו לטיפול רפואי.
8. לחץ נפשי ומחסור בפעילות גופנית
הפעילות הגופנית היא מעין תרופת קסם כמעט בכל תחום הקשור לבריאות שלנו - ומתברר שגם כשמדובר בשמירה על בריאות האוזן היא חשובה וחיונית. באמצעות פעילות גופנית המשלבת קרדיו, כגון: ריצה, הליכה או רכיבה על אופניים, אנחנו מגבירים את זרימת הדם לכיוון האוזן. פעולה זו מסייעת לשמירה על בריאות פנים האוזן והאיברים המצויים בה. בנוסף, לחץ נפשי הוא אחד הגורמים להתפתחות של טנטון (צלילים באוזניים), וזאת בשל העובדה שהאזור במוח שאחראי על השמיעה הוא גם אחראי על הרגשות. לכן, כשאנו חשים עייפים, מותשים או לחוצים, זה עלול לפגוע בתפקוד התקין של האוזן ולתופעת הטנטון המטרידה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה בהקפדה על פעילות גופנית, שממריצה את הדם ומשחררת אנדורפינים שמקלים על תחושת הלחץ הנפשי והחרדה שלנו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: