נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
את מחלת האלצהיימר אנחנו מכירים כבר מעל ל-100 שנים, לאחר שזוהתה ותוארה בפעם הראשונה בשנת 1906. המחלה הקשה וההרסנית הזו עלולה לפגוע באופן קשה ובלתי הפיך ביכולות הזיכרון והכישורים הקוגניטיביים של החולים בה וכל מי שיש לו בן משפחה או מכר שסבל או סובל מאלצהיימר יכול להעיד עד כמה היא מטלטלת ומשנה את כל אורח החיים לרעה. אחת הבעיות העיקריות והידועות בנוגע לאלצהיימר היא שאין ממש טיפול שנועד למנוע את המחלה או להעלים אותה. כיום, מטרתן של התרופות הקיימות בשוק היא לשכך את התסמינים העיקריים של המחלה ולא לטפל בשורש הבעיה שמוביל להתפשטותה. אך האם זה עומד להיראות אחרת בקרוב? כמה התפתחויות חשובות מאוד בחקר האלצהיימר ובפיתוח התרופה למחלה הביאו איתן סיכוי גבוה לשנות את כללי המשחק בכל מה שקשור לטיפול בה...
ההתפתחות המעניינת ביותר בתחום הזה בימים אלו (יוני 2021) היא האישור שנתן מנהל התרופות האמריקאי (ה-FDA) לתרופה חדשה לטיפול באלצהיימר בשם Aducanumab. הסיבה לכך שמדובר בשינוי רואי לציון מהנהוג בעבר הוא שעל אף מאות מחקרים ופיתוחים שנעשו בזמן האחרון, ה-FDA לא אישר שום תרופה חדשה לאלצהיימר כבר כמעט כ-20 שנה – מה שאומר שקרה פה משהו שיכול להעיד על פריצת הדרך שאליה הגיעה התרופה החדשה שפותחה.
מה מיוחד בתרופה החדשה? ראשית העובדה שהיא לא רק פועלת נגד תסמיני האלצהיימר, כמו יתר התרופות הקיימות כיום בשוק, אלא מיועדת להפחתת הצטברותו במוח של חלבון העמילואיד בטא, החומר שאגירתו האיטית בתאי המוח היא גורם משמעותי בהתפתחות אלצהיימר. בזכות זאת הפגיעה הקוגניטיבית שמביאה עימה הצטברות החלבון הזה עשויה להיות מופחתת עם הזמן. ניתן אף לקוות ש-Aducanumab תצליח לעשות את מה שקודמותיה לא הצליחו, להחזיר לאחור את אותו תהליך שעומד בבסיס המחלה ואולי אף לרפא אותה בעתיד הרחוק.
יעילותה של התרופה החדשה נבחנה ב-3 מחקרים שונים שבהם השתתפו בסך הכל כ-3,480 נסיינים שסבלו מאלצהיימר - אלו כמובן היו מחקרים מבוקרים, בסמיות כפולה ובהשוואה לקבוצות ביקורות שנטלו תרופות דמה. מהתוצאות שלהם עלה כי הנחקרים שאכן קיבלו את הטיפול ב-Aducanumab חוו ירידה משמעותית - תלוית מינון וזמן - בהצטברות פלאק העמילואיד בטא במוחם, בעוד שאצל הנסיינים מקבוצת הביקורת שנטלה תרופת דמה לא נרשמה שום ירידה בריכוז החלבון המזיק.
עם זאת, על אף הנתונים המעודדים שעולים מן המחקרים שביצעה יצרנית התרופה, חברת Biogen, צריך לשים לב גם להקשר הנוכחי שבו התרופה הזו קיבלה את חותמת אישור ה-FDA. האישור שניתן לה כרגע הוא במתכונת מואצת מיוחדת והוא התקבל לאחר מספר פעמים שבהם ה-FDA דחה אותה במהלך 2020. איגוד האלצהיימר האמריקאי, שתמך בפיתוח התרופה לאורך כל התהליך, דחף ושם את משקלו על ה-FDA על מנת שישנה את החלטתו, כםי שאכן קרה ביוני 2021. עם זאת, בגלל המסלול המואץ שבו כאמור Aducanumab אושרה, ה-FDA עדיין דורש מ-Biogen להמשיך ולקיים ניסויים קליניים מבוקרים חדשים על מנת להמשיך ולאשרר את יתרונות התרופה.
ד"ר פטריציה קאבזוני, מנהלת מרכז ההערכה והמחקר של ה-FDA, מפרטת ומבהירה את הסיבות לאישור לאור הנסיבות האלה: "מחלת האלצהיימר היא מחלה הרסנית שיכולה להיות לה השפעה תהומית על חיי האנשים שמאובחנים בה ועל חיי יקירהם. התרופות שקיימות כיום בשוק מטפלות רק בתסמיני המחלה. אפשרות הטיפול הזו (aducanumab) היא הראשונה לכוון ולהשפיע על תהליך המחלה הבסיסי של האלצהיימר. כפי שלמדנו מהמאבק בסרטן, דרך האישור המזורזת יכולה להביא מזור מהיר יותר למטופלים ובו בעת לעודד יותר מחקרים ויוזמות".
טיפול בהבזקי אור: גישה פורצת דרך נוספת שנחקרת לטיפול באלצהיימר
ניסוי נוסף שעשוי להוביל לפתרון חדשני עבור חולי אלצהיימר בוצע במשותף במחלקות להנדסה ביו-רפואית במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה ובאוניברסיטת אמורי שבג'ורג'יה. אנשי הארגונים האלו ניסו לאמץ גישה חדשה ומקורית לטיפול במחלה, המערבת הקרנת הבזקי אור והשמעת צלילים לחולים בתדירות של 40 הרץ לשנייה – התדירות שבה עובדים גלי הגאמא במוח - הגלים המהירים ביותר שעוברים בין תאי המוח ומאפיינים רמת ריכוז גבוהה ביותר ויכולת קוגניטיבית מרבית.
הרעיון מאחורי הגישה הזו הוא שהגירוי החושי שינבע מהבזקי אור בתדירות הזו יכול "לסחוף" תאי עצב במעמקי מוחם של החולים, שיחלו לעבוד ולייצר שוב גלים באותה התדירות – כך שלאורך זמן הקישוריות הפגועה בעקבות המחלה תשתקם. על מנת לחקור את ההנחה הזו, גייסו החוקרים 10 נבדקים שלקו בהפרעה קוגניטיבית הקלה, הנחשבת לשלב מקדים של אלצהיימר – וזאת כדי שבסופו של המחקר הם יוכלו לתאר את התהליך שעברו בצורה מדויקת שניתן להסתמך עליה.
החוקרים חילקו את הנחקרים לכאלו שקיבלו טיפול בהבזקים שנמשך שעה אחת בכל יום במשך 8 שבועות, לצד נחקרים שלא קיבלו את הטיפול במשך 4 שבועות ולאחר מכן כן קיבלו אותו למשך 4 שבועות. במהלך הניסוי המשתתפים לבשו משקף ואוזניות מיוחדים שהעבירו אליהם הבזקי אור וצליל בתדירות 40 הרץ.
בסופו של הניסוי נערכה סריקת MRI למוחם של המשתתפים. מתוצאות הבדיקה הזו עלה כי בקרב אלו שקיבלו את טיפול ההבזקים במשך 8 שבועות רצופים, התחזקה הקישוריות בין שתי בלוטות המצויות ברשת ברירת המחדל של המוח – תהליך שידוע ככזה שמחליש את עוצמת ההתקדמות של מחלת האלצהיימר. כמו כן, ישנן גם עדויות שעולות מן המחקר שלאחר 8 שבועות של טיפול, מערכת החיסון של הגוף מסתגלת לגירוי המוחי של הבזקי ה-40 הרץ.
ד"ר אנאבל סינגר, חוקרת מוח שהובילה את הניסוי הסבירה כי הבחירה לנסות טיפול המבוסס על גירוי אור וקול של 40 הרץ מבוסס על כך הטיפול הוביל לתוצאות מעודדות בניסויים על גבי בעלי חיים, "אבל אתגר המפתח הוא להגיע למבני מוח עמוקים שמעורבים במחלת האלצהיימר, במיוחד אצל בני אדם עם מוחות גדולים". לחוקרים ברור שעכשיו יש צורך במחקרים בקנה מידה גדול יותר, הן מבחינת משתתפים והן מבחינת אורך הניסוי, כדי לבחון איך ההשפעות שהוצגו במחקר הראשוני הזה משתנות. החדשות הטובות הן שחוקר נוסף, ד"ר ג'יימס ג'יי לה, מדגיש שעכשיו יש בידיהם טיעונים טובים מאוד להצדקת הבדיקות האלו.
מקור התמונות: canva.com
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: