בדצמבר 2019 השתלט על עולמנו נגיף הקורונה ומאז חיכינו בקוצר רוח לטיפול שיעזור לנו להתמודד עימו ולחזור לשגרה שלנו. בשל כך רבים בארץ נהרו בחודשים האחרונים למעבדות של קופות החולים כדי לקבל את החיסון למחלה, כאשר נכון ל-9.3.2021 לפי נתונים שפורסמו באתר של משרד הבריאות, כ-4 מיליון ישראלים התחסנו במנה השנייה. יעילות החיסונים עדיין נחקרת, ולכן נותרנו עם לא מעט שאלות פתוחות אודותיה, כמו למשל האם כדאי לנשים בהיריון ומניקות להתחסן – נושא שנבדק בימים אלו במדינות שונות ברחבי העולם. שני מחקרים שעוסקים בהיבט הזה של המחלה, בדגש על חלב אם, התפרסמו בחודש מרץ 2021, כאשר הם התחקו אחר מטרות דומות והגיעו לאותם ממצאים מעודדים. אחד מהם, דרך אגב, הוא "מחקר כחול לבן" שנערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבית החולים איכילוב. בכתבה הבאה נציג בפניכם את שני המחקרים פורצי הדרך האלו.
קצת על המחקרים ומטרותיהם
המחקר הראשון שפורסם בתחום נערך במרכז הרפואי פרובידנס שבפורטלנד, ארה"ב, כאשר מעט אחריו התפרסם מחקר נוסף שנערך כאמור כשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב ובית החולים איכילוב. עוד בטרם התפרסמו המחקרים הללו, נמצא כי נגיף ה-SARS-CoV-2 מוביל לעלייה בנוגדנים מסוג IgA בחלב אם, אך המידע הזה היה כללי ודרש מחקר יותר מעמיק. בשל כך מטרת המחקר האמריקאי הייתה לבדוק האם יש נוגדנים מסוימים לנגיף הקורונה בחלב אם של נשים לאחר קבלת חיסון של חברות פייזר או מודרנה, לגלות מתי הם נמצאים בו ואת סוגיהם.
המחקר הישראלי ניסה לבדוק האם החיסון לקורונה של חברת פייזר יעיל ביצירת נוגדנים בחלב אם, והאם הם יכולים לנטרל את נגיף. כפי שאתם יכולים להבין, מדובר במטרות דומות למדי, ולכן אין זה מפתיע שהמחקרים נערכו באופן דומה והגיעו לאותם ממצאים.
שיטות המחקרים
במסגרת המחקר האמריקאי גויסו 6 נשים מניקות שקיבלו חיסון של חברות פייזר או מודרנה בין החודשים דצמבר 2020 לינואר 2021. שני החיסונים הללו מבוססים על mRNA ומכניסים לגוף מולקולות אנטיגן שגורמים בין השאר ליצירת נוגדנים. מכל אחת מהנבדקות נאספו דוגמיות של חלב אם בתקופות שונות – לפני התחסנותן וב-11 נקודות זמן נוספות לאחר מכן, כאשר האחרונה הייתה ביום ה-14 אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון. במחקר הישראלי השתתפו 10 נשים מניקות מצוות רפואי, שהתחסנו בחודשים ינואר ובפברואר 2021 בהפרש של 21 יום בין מנה למנה, ונבדקו ב-4 נקודות זמן לאחר החיסון הראשון.
ממצאי המחקרים
כפי שכבר אמרנו ושתראו כעת, שני המחקרים הגיעו לממצאים דומים ומעודדים במיוחד, ששופכים מעט אור על היעילות של החיסון בקרב נשים מניקות. בשניהם נמצא כי הן החיסון של פייזר והן זה של מודרנה גורם לעלייה משמעותית בנוגדנים מסוג IgA ו-IgB שמסוגלים להילחם בנגיף הקורונה, כבר מהיום השביעי לאחר החיסון השני.
ממצאי המחקר הישראלי מעט יותר מפורטים, כאשר נמצאה בהם עלייה ניכרת ברמות הנוגדנים הללו, והם אף הצליחו להשתלב היטב ולעבור במהירות מהדם לחלב – תוך 14 ימים לאחר קבלת המנה הראשונה. כאמור, המגמה הזו אף נמשכה ועלתה שבעה ימים לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון, בדיוק כפי שנמצא במחקר האמריקאי. בנוסף לכך, נמצא במחקר הישראלי כי הנוגדנים שמתפתחים בחלב האם מסוגלים לנטרל ולחסום את הקשר בין הנגיף לקולטן שעל גבי תא – מה שעשוי להיות משמעותי ביכולת של החיסון למנוע תחלואה.
השלכות המחקרים
ד"ר ג'ייסון ביירד מצוות המחקר האמריקאי הסביר כי "מנתוני המחקר אפשר להניח כי תינוקות עשויים להיות מוגנים מ-COVID-19 על ידי קבלת נוגדנים מחלב אם בעקבות חיסונים שהאימהות שלהם קיבלו. אנחנו לא יודעים למשך כמה זמן הנוגדנים הללו נשארים בגופן של האימהות או של התינוקות, ויש עוד ללמוד". ד"ר יריב ויין מצוות המחקר הישראלי מסכים עימו ומדגיש כי מדובר בנתונים מעודדים. כפי שציינו בתחילת הכתבה, מדובר בשני מחקרים פורצי דרך מתוך שלל המאמצים שנערכים בימים אלו ברחבי העולם ובודקים את יעילותו של חלב אם בטיפול נגד נגיף הקורונה. עם זאת, שניהם נערכו בקרב אוכלוסייה יחסית מצומצמת, לכן המטרה כעת היא לאסוף יותר נשים מתאימות ולבדוק האם הנוגדנים עוברים במהלך ההיריון בחבל השלייה.
בכל מקרה, המחקרים הללו נותנים לנשים לאחר לידה סיבה נוספת להניק וכמובן ללכת להתחסן, לכן אם אתם מכירים כאלו – שתפו עימן את הכתבה. אנחנו מניחים שעוד נשמע רבות על המחקרים שעתידים להתפרסם, וכולנו תקווה שהם יקדמו אותנו אל עבר החלמה עולמית מנגיף הקורונה. עד אז, אתם מוזמנים לצפות בכתבה הבאה ששודרה בחדשות כאן 11 ושופכת עוד אור על המחקר הישראלי מעורר הגאווה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: