אין לדעת האם ימצאו בזמן הקרוב תרופה או חיסון לנגיף הקורונה, אך אנו ללא ספק מקווים שזה יקרה בהקדם. עד אז ולשם כך, נערכים מחקרים שונים ברחבי העולם, לרבות במוסדות שונים בארצנו הקטנטונת, על מנת להגיע לפתרון המיוחל שיעזור לנו להתמודד עם המגפה המסתורית. אחד המוסדות שנרתמים למאבק הוא מכון ויצמן למדע, שנחשב לאחד מהמובילים בעולם במדעי הטבע והמדעים המדויקים, ושמו נודע גם מחוץ לגבולות מדינתנו. היום נציג בפניכם מחקר ישראלי חשוב במיוחד שנערך בימים אלו של משבר הקורונה על ידי חוקרי המכון ועמיתים, שנועד לסייע לנו להילחם בנגיף – ושגם אתם תוכלו להשתתף בו.
קצת על המחקר
כאמור, המחקר נועד לסייע במלחמה במגפת הקורונה שמשתלטת על עולמנו בימים אלו. במסגרתו, יזמו ופתחו חוקרים ממכון ויצמן למדע, יחד עם עמיתים מהאוניברסיטה העברית ושירותי בריאות כללית ובתיאום עם משרד הבריאות, שיטה לניטור, לזיהוי ולניבוי אזורי התפשטות הנגיף. השיטה מתבססת על שאלונים שעליהם יכול לענות כלל הציבור וכוללים שאלות המתחקות אחר התפתחות תסמיני הקורונה, ועל ניתוח הנתונים שמתקבלים מתשובות הנסקרים, המתבסס על ביג דאטה (נתוני עתק) ובינה מלאכותית. התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים, שהם מחלות מסוימות שמתפרצת בשכיחות גבוהה באותו אזור גיאוגרפי, ולכן כדי להצליח להאט את התפשטותה - חשוב לזהות אותם מוקדם.
לפני כשבוע הושק בישראל פיילוט על ידי הפרופסורים ערן סגל ובנימין גיגר ממכון ויצמן למדע, ופרופסור יובל דור מהאוניברסיטה העברית. הפיילוט זכה להיענות רבה, כשעד כה כ-60,000 ישראלים מלאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים, נראה כי המדענים הצליחו לזהות עלייה בתסמינים שדווחו, בשכונות שבהן אותרו חולי קורונה מאומתים. בזכות מיפוי מדויק שכזה, רשויות הבריאות יכולות להתמקד באזורים שבהם צפויות התפרצות והתפשטות הנגיף, ובמקביל להקל על מקומות שבהם לא צפויות סכנה שכאלו. בסופו של יום, המפה שתיווצר לפי הנתונים שיתקבלו תיצבע בגוונים שונים, כאשר אזורים אדומים הם כאלו שבהם יש סיכוי גבוה להתפרצות הנגיף, וירוקים הם כאלו ש"נקיים" ממנו.
השיטה הישראלית הזו זכתה להתעניינות בין-לאומית רחבה, ומיושמת במדינות שונות ברחבי העולם, לרבות ארצות הברית, הודו, ספרד, גרמניה, איטליה ובריטניה. בימים אלו פועלים החוקרים להקמת פורום בין-לאומי, במטרה לשתף נתונים ותובנות ולבנות ביחד כלים לניבוי ולהשוואה בין המדינות.
חשוב לציין שהמחקר לא נועד להחליף את המאמצים שנעשים להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים, וגם לא כדי לאבחן אותם. פרופסור סגל מאמין שהשיטה הישראלית שפותחה "עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר", בעיקר נוכח הידיעה שמערכת הבריאות כנראה לא תצליח לעמוד בקצב ולבדוק את כל האוכלוסייה, מסיבות לוגיסטיות וכלכליות.
איך תוכלו להשתתף במחקר?
כפי שהבנתם, המחקר הישראלי הזה נחשב למהפכני ולחשוב במיוחד, וגם אתם יכולים לקחת בו חלק קטן – עם משמעות רבה. כדי להשתתף בו, עליכם להיכנס תחילה לקישור הבא. בחלקו העליון של העמוד שנפתח, תוכלו לבחור לערוך את השאלון באחת מ-5 שפות: עברית שהיא ברירת המחדל, ערבית, אנגלית, רוסית וספרדית. השאלון מתקיים בצורת צ'אט שיופיע בצד השמאלי של המסך; כדי להיכנס ולהתחיל לענות עליו, עליכם ללחוץ על הכפתור שעליו כתוב "בהחלט, בואו נתחיל". ניתן לבצע את השאלון פעם ביום, ולא תצטרכו להקדיש לו יותר מדי זמן, מכיוון שמילויו יחסית פשוט ולוקח פחות מ-5 דקות.
במסגרת שאלון המחקר היומי הזה, אתם תישאלו מספר שאלות שעל כולן תוכלו לענות באופן אנונימי לחלוטין. חלק מהנתונים שיילקחו מכם הם פרטים דמוגרפיים כמו גיל, מגדר, עיר מגורים ומחלות רקע. בנוסף תישאלו האם אתם מעשנים, האם אתם נמצאים בבידוד ומה שלומכם היום – ואנו בטוחים ששאלה זו לא מועלה מתוך נימוס, אלא מרצון אמיתי לדעת. אם תסמנו שאינכם מרגישים טוב, תישאלו אלו תסמינים אתם חשים, וגם כמה אנשים היו מסביבכם בטווח של 2 מטר.
אתם יכולים למלא את השאלון הזה עבור כל בן משפחה, לרבות ילדים ומבוגרים. תוכלו גם להפוך את פעולת המילוי לפעילות משפחתית קצרצרה, שבמהלכה אפשר לשתף גם את ילדכם ולתת להם לענות או לכתוב ולסמן את מה שתגידו להם. בניגוד לסקרים אחרים שעליהם אתם נדרשים לענות רק פעם אחת, את השאלון הזה תוכלו למלא כל יום, פעם ביממה ובכל שעה – כדי לספק את נקודת המצב העדכנית ביותר אודות מצבכם הבריאותי.
כולנו מקווים שהמחקר הישראלי החשוב הזה יסייע בהתמודדות יעילה עם נגיף הקורונה ועם המשבר שהעולם נקלע אליו. עד אז, זכרו כי השתתפות בסקר הקצרצר והחשוב הזה יכולה להיות תרומתכם הצנועה אך החשובה לעולם המדע, למחקר בארץ והכי חשוב – לבריאות שלכם ושל אהוביכם.
מקור התמונות: weizmann
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: