מאז שנגיף הקורונה כבש את העולם וסגר רבים מאיתנו בבתים, עלו לא מעט שאלות אודותיו. אחת מהן, שוודאי הטרידה אנשים רבים שחלו בקורונה או נמצאו חיוביים אליה, היא: למשך כמה זמן גופם של מחלימי קורונה חסין מהידבקות חוזרת? בדיוק על כך עונה מחקר מרתק שנערך בין השאר באוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק, ושפורסם בינואר 2021 בכתב העת "Nature". בכתבה הבאה תגלו פרטים נוספים על המחקר, שכוללים לא רק את התשובה לשאלה המסקרנת – אלא גם עוד כמה ממצאים מפתיעים במיוחד.
מה היה ידוע עד כה?
הגוף שלנו יוצר נוגדנים, שהם מולקולות חלבון ששייכות למערכת החיסון ושתפקידן להיקשר לפתוגנים שפולשים לגוף ועלולים להזיק לו. הנוגדנים הללו מופרשים על ידי תאי פלזמה אל הדם ונמצאים שם למשך כמה שבועות או חודשים, אך הכמות שלהם הולכת וקטנה עם הזמן. כדי להימנע מייצור מתמשך של נוגדנים, מערכת החיסון שלנו מתמודדת עם הפתוגנים המזיקים בדרך טובה יותר: היא מייצרת תאי זיכרון מסוג B שמזהים את הפתוגנים, וכשהתאים החיוניים הללו פוגשים שוב את האויבים המרים הללו, הם יכולים לשחרר במהירות נוגדנים חדשים. באיזו מידה הזיכרון הזה טוב ויעיל? זה כבר תלוי בפתוגן עצמו.
מהלך המחקר
כדי להבין כיצד התהליך שהצגנו לעיל עובד במקרה של נגיף ה-SARS-CoV-2, נערך המחקר החשוב הזה בהובלתו של ראש המעבדה לאימונולוגיה מולקולרית באוניברסיטת רוקפלר, ד"ר מייקל נוסנזוויג. דרך אגב, צוותו כבר חקר בעבר את המחלה, בימיה הראשונים של המגפה בניו יורק. במסגרת המחקר הנוכחי נבחנו תגובותיהם של נוגדנים בקרב 87 נבדקים בשתי נקודות זמן: בפעם הראשונה כחודש לאחר ההידבקות, ובפעם השנייה – לאחר 6 חודשים.
ממצאי המחקר
כצפוי, נמצא כי למרות שאפשר היה לאתר נוגדנים כעבור 6 חודשים, הכמות שלהם בדם ירדה משמעותית. בנוסף לכך, ניסויי המעבדה הראו כי היכולת של תאי הפלזמה של הנבדקים לנטרל את הנגיף – ירדה פי חמישה. עם זאת, לא נמצאה ירידה במספר תאי ה-B של הנבדקים, ובעיקר בקרב אלו שגופם יצר נוגדנים כנגד נגיף הקורונה - כשבחלק מהמקרים אפילו נרשמה עלייה מסוימת! לפי כריסטיאן קבלר, פיזיקאי ואימונולוג במעבדה של ד"ר נוסנזוויג, "מדובר בחדשות טובות מכיוון שאלו הם הנוגדנים שנחוצים לכם אם אתם רוצים להילחם בנגיף שוב".
מבט מעט יותר מעמיק על תאי ה-B חושף ממצא מדהים שהפתיע אפילו את החוקרים; התאים הללו עברו מספר סבבים של מוטציות אפילו אחרי ההחלמה מהמחלה, וכתוצאה מכך הנוגדנים שהם יצרו היו הרבה יותר יעילים מאלו המקוריים. מממצאים של ניסויי מעבדה שנערכו לאחר מכן עולה כי הנוגדנים החדשים הללו הצליחו להיצמד לנגיף טוב יותר, ואפילו לזהות מוטציות שלו. "הופתענו לראות שתאי הזיכרון המשיכו להתפתח בתקופה הזו. זה בדרך כלל קורה בזיהומים כרוניים כמו HIV או הרפס, בהם הווירוס נשאר בגוף לאורך זמן, אבל לא ציפינו לראות את זה עם נגיף הקורונה, שחשבנו שעוזב את הגוף לאחר ההחלמה", כך מסביר נוסנזוויג.
בנוסף לכך, נגיף הקורונה משכפל תאים מסוימים בריאות, בחלק העליון של הגרון ובמעי הדק, והשרידים של החלקיקים הוויראליים שלו שמסתתרים בהם יכולים להוביל להתפתחות של תאי זיכרון. כדי לחקור את ההשערה הזו, חברו צוות החוקרים לסורב מהנדרו, מדען לשעבר באוניברסיטת רוקפלר ופיזיקאי בבית החולים הר סיני שבניו יורק, שחקר ביופסיות של אנשים שהחלימו מקורונה קודם לכן. בבדיקותיהם של 7 מתוך 14 הנבדקים שלקחו חלק במחקר המשותף, נמצאו שאריות של חומרים גנטיים וחלבונים של נגיף הקורונה במעיים. החוקרים לא יודעים האם השרידים הללו עדיין מזהמים או פשוט נגיפים מתים, וכמובן שיש להמשיך לחקור את הנושא כדי להבין טוב יותר את התהליך הזה ולדעת איך הוא משפיע על המחלה ועל החיסון נגדה.
מה אפשר ללמוד מהממצאים?
ממצאי המחקר שהוצגו בכתב העת "Nature" מספקים הוכחה ניצחת לכך שמערכת החיסון שלנו "זוכרת" את נגיף הקורונה, וממשיכה לשפר את איכות הנוגדנים נגדו אפילו לאחר שהוא מובס. הנוגדנים הללו, שנוצרו חודשים לאחר ההדבקה בנגיף, יכולים להילחם בו וגם במוטציות שלו, כמו זו הדרום-אפריקנית שרבים מאיתנו שמעו עליה באמצעי התקשורת. החוקרים מצאו שהנוגדנים המשודרגים הללו מיוצרים על ידי תאים של מערכת החיסון שהמשיכו להתפתח, כנראה בגלל החשיפה המתמשכת לשרידי הווירוס שהסתתרו בתאי המעיים.
על בסיס הממצאים האלו, החוקרים מניחים שבפעם הבאה שבה אדם שהחלים מקורונה ידבק בנגיף – התגובה של הגוף אל הווירוס תהיה מהירה ויעילה יותר, ותמנע הדבקה חוזרת. מכאן שהגוף של חולי הקורונה מחוסן מהנגיף למשך 6 חודשים לפחות כפי שנבדק במחקר, ואולי אפילו יותר. אם תשאלו אותנו, מדובר בחדשות נהדרות ומשמחות שלא רק שופכות עוד אור על המחלה המסתורית שכבשה את העולם, אלא גם נותנות תקווה לניצחון עליה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: