לזיהום אוויר יש השפעות משמעותיות על חיינו - כאלה שמורגשות כבר עכשיו, ואחרות שככל הנראה חלקנו ניחשף אליהן בעתיד הקרוב או הרחוק. אחת מההשפעות האלה התגלתה במחקר חדש שנערך בקנדה, שממצאיו המפתיעים הצליחו לשפוך אור נוסף על מה שצפוי לנו, או ליתר דיוק לילדינו, בעקבות השהייה העקבית בסביבה המאופיינת ברמה גבוהה של זיהום אוויר. אז מה הקשר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר לבין התפתחות של ADHD בקרב ילדים ובני נוער? מערך המחקר, ממצאיו ומסקנותיו מחכים לכם ממש כאן למטה.
כיצד נבדק הקשר בין זיהום אוויר ל-ADHD?
המחקר המדובר, שממצאיו פורסמו במרץ 2022 בכתב העת "Environment International", בחן את הקשר בין שהייה בסביבה טבעית וירוקה, או לחלופין מזוהמת ורועשת, לבין התפתחות של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) אצל ילדים - הפרעה נפוצה ששכיחותה בקרב ילדים ובני נוער בעולם נעה בין 5%-10%. המחקר התבסס על נתוני לידה של 37,000 ילדים מהעיר ונקובר שבקנדה, שנולדו בין השנים 2000-2001, כאשר בתקופה העוקבת צוות המחקר נשאר במעקב וקיבל מידע רפואי שוטף על מקרים של התפתחות ההפרעה.
במסגרת המחקר נבדקה גם רמת זיהום האוויר באזור מגורי הילדים באמצעות מדד לוויין חדשני ומדויק, שהעריך את רמת הזיהום על בסיס אחוז השטחים הירוקים שהיו בסביבת המגורים של הילדים, רמת איכות האוויר (שנאמדה על פי ריכוזם וגודלם של החומרים החלקיקיים NO2 ו-PM2.5) וכן רמת הרעש הכללית. לבסוף, נבחן הקשר בין שני המשתנים הללו באמצעות מודל סטטיסטי שבדק את יחסי הסיכונים.
ממצאי המחקר
צוות החוקרים הצליח לזהות בסך הכול 1,217 מקרים של התפתחות ADHD בקרב אוכלוסיית המחקר בשנים העוקבות, שזהו מספר שווה ערך ל-4.2% מסך המשתתפים - כאשר הנתון המעניין הוא שהילדים שחיו בסביבה "ירוקה" ופחות מזוהמת היו בסיכון נמוך משמעותית לפתח ADHD. הממצאים הראו בבירור כי ילדים שחיו באזורים עם זיהום אוויר גבוה היו בסיכון מוגבר של עד ל-62% יותר לפתח את ההפרעה, בעוד שילדים שחיו באזורים "ירוקים" יותר ופחות מזוהמים היו בעלי סיכון נמוך ב-50%.
תנאי הסביבה שהשפיעו בצורה הכי גבוהה היו: רמת זיהום האוויר - או במילים אחרות: החשיפה לחומר החלקיקי PM2.5, שכל 2.1 מיקרוגרם ממנו שהיה באוויר תורגמו לסיכון גבוה יותר ב-11% לפתח ADHD; וכן אחוז השטחים הטבעיים באזורי המגורים - כאשר 12% של סביבה טבעית המכילה צמחייה (כמו: פארקים או אתרי טבע) תורגמה על פי הממצאים להפחתה של 10% בסיכון לפתח ADHD בקרב אוכלוסיית המחקר. למשתנה שבחן את רמת הרעש באזור המגורים לא היה קשר להתפתחות ההפרעה על פי ממצאי המחקר.
מדוע הממצאים האלה חשובים?
המסקנות מהמחקר הנוכחי מתיישבות בקנה אחד עם ממצאים של מחקרים קודמים שנערכו בנושא, שגם הם הצביעו על קשר בין התפתחות ADHD לבין שהייה ממושכת באזורים טבעיים או מאופיינים בזיהום אוויר. אך מעבר לחיזוק מסקנות העבר, המחקר הזה התמקד בבחינת הקשר בין חשיפה לחומר החלקיקי PM2.5 לבין התפתחות ההפרעה. "הקשר הזה הוא רלוונטי במיוחד בשל העובדה שהחשיפה לזיהום מתחילה כבר בשנות החיים הראשונות, שזוהי התקופה שבה התפתחות המוח היא קריטית וגם פגיעה" אמרה מתילדה ואן דן בוש, מנסחת המחקר וחוקרת במוסד לבריאות עולמית בעיר ברצלונה (ISGlobal), והבהירה: "עם זאת, החשיפה הזו היא משתנה ממקום אחד לאחר, והמשמעות היא שהממצאים היו יכולים להיות שונים אם המחקר היה נעשה בסביבה עירונית 'בריאה' יותר".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: