10 עובדות מסקרנות במיוחד על חקר החלל ואסטרונאוטים

2. האוכל בחלל מוגבל – אבל יש מבחר רחב של רטבים

זה לא סוד שתזונתם של אסטרונאוטים מוגבלת למדי; מכיוון שיש מקום מאוד מצומצם בחללית, כל חוקר חלל אמיץ צריך להסתפק ב-1.70 ק"ג של מזון מדי יום בלבד. האוכל כמובן מיוצר מראש בכדור הארץ, והאסטרונאוטים רק צריכים להוסיף לו מים או להרתיח אותו כדי להחזיר אותו למצב מוכן לאכילה. פירות וירקות טריים למשל, לא יכולים להיות מאוחסנים במקרר בחלל, ולכן הם צריכים להיאכל תוך ימים מן ההמראה. אך החדשות הטובות הן שלאסטרונאוטים יש מבחר די רחב של רטבים שהם יכולים לקחת איתם, כך שאם האוכל בחלל החיצון תפל מדי לטעמם, הם לפחות יכולים לפזר עליו קצת טבסקו או חרדל.

3. הבדלי התזונה בין האסטרונאוטים האמריקאים לרוסים כמעט גרם לסכסוך

תחנת החלל הבינלאומית שהושקה ב-1998, נחשבת לפרויקט מוצלח למדי שנולד משיתוף פעולה בין סוכנויות ממספר מדינות, כולל אלו של ארה"ב ושל רוסיה. אך השמועות אומרות שהבדלי התזונה בין האסטרונאוטים האמריקאים ששהו בתחנה ובין עמיתיהם הרוסיים כמעט גרמה לפריצתו של סכסוך רב מתחים בין הצוותים. זאת לאחר שהתברר כי התזונה של האסטרונאוטים הרוסים, הכוללת רכיבים כמו ג'לי דגים, גרמה לסתימות חוזרות ונשנות בצנרת השירותים של התחנה, מה שמנע מהאמריקאים להשתמש בבתי השימוש החלליים. לא נעים...

4. האסטרונאוטים הראשונים השאירו לבני המשפחה שלהם תמונות חתומות למכירה כביטוח

האסטרונואטים האמריקאיים הראשונים שטסו לחלל לא הצליחו למצוא חברת ביטוח שתהיה מוכנה לבטח את נסיעתם – באופן מובן למדי לאור הסיכון העצום שהם לקחו על עצמם. אז כדי להבטיח את עתיד משפחתם ואת רווחת אהוביהם גם במקרה שמשימתם בחלל תכשל והם לא יצליחו לחזור – רבים מהם פשוט העניקו לקרוביהם תמונות חתומות של עצמם, שתוכלנה להימכר במכירה פומבית במקרה הצורך אם יתרחש אסון. למרבה המזל, עבור מרבית הגיבורים האלו, כמו ניל ארמסטרונג למשל, מעולם לא היה צריך להשתמש באותם תצלומים.

5. המסורת של לקיחת דגל ארה"ב בחלל החלה בזכות תלמידי בית ספר יסודי

כולנו וודאי זוכרים את התמונה המפורסמת של ניל ארמסטרונג נועץ את דגל ארה"ב באדמת הירח, אך מעניין לדעת שהמסורת של לקיחת הדגל האמריקאי לחלל לא החלה כהוראה רשמית, אלא בעקבות מעשה של לא אחרים מתלמידי בית ספר יסודי. בשנת 1961, כשהאסטרונאוט האמריקאי הראשון אלן שפרד המריא אל החלל, רכשו עבורו ילדי בית הספר קוקו ביץ' שבפלורידה את הדגל הלאומי ומסרו לו אותו כדי שייקח אותו איתו לסיפון החללית – ואכן כך היה: הדגל גולגל והונח בין הכבלים שמעל ראשו של שפרד לאורך כל טיסתו.

6. משימת ההגעה לירח עלתה יותר מ-100 מיליארד דולר

אחד המכשולים הגדולים ביותר שעומדים בפני משימת גילוי מערכת השמש כולה על ידי האדם, היא העלות האסטרונומית של הפרויקטים האלו. משימת אפולו 11, המשימה השישית במספר להטסת אדם לירח – וזו שגם עבדה, כשניל ארמסטרונג ובאז אולדרין היו הראשונים לדרוך על הכוכב – עלתה לא פחות מ-25.4 מיליארד דולר דאז, שבחישוב למונחי השוק של היום שווים כ-135 מיליארדים.

מאז כמובן ההתפתחויות הטכנולוגיות הרבות הפכו את הטיסה לחלל להרבה פחות יקרה. אך עדיין, כשלוקחים בחשבון שחליפת חלל אחת מסוג EMU - זאת שאסטרונאוטים לובשים כשהם יוצאים לטיול מחוץ למעבורת - עולה 12 מיליון דולר, מגיעים למסקנה שגם היום לא מדובר בעסק זול בשום אופן, איך שלא מסתכלים על זה.

7. הזמר הראשון בחלל ומשלם המיסים הראשון

יורי גגארין הרוסי היה האדם הראשון בהיסטוריה ששהה בחלל, אלן שפרד היה האמריקאי הראשון שעשה זאת והיו עוד כמה וכמה חלוצים נוספים שעשו היסטוריה משמעותית בתחום החקר הזה. אך יש עוד כמה אסטרונאוטים שביקשו להיות ראשונים בתחומם בחלל – גם אם "השיאים" שלהם לא ממש היסטוריים, אלא יותר מעלים חיוך.

האסטרונאוט הקנדי כריס הדפילד למשל, ביצע גרסת כיסוי משלו לשיר Space Oddity של דיוויד בואי כאשר שהה בתחנת החלל הבינלאומית בשנת 2013 ובכך היה לאסטרונאוט הראשון שהקליט שיר בחלל. באותה שנה הקוסמונאוט הרוסי פאבל וינוגרדוב היה הראשון לשלם את המיסים שלו מהחלל, כשהוא משתמש ברשת האינטרנט ומבצע זאת דרך הפורטל של רשות המס הרוסית.

8. מדענים פיתחו פתרון לאסטרונואטים החוזרים מהחלל – על בסיס הביולוגיה של הג'ירף

אחד האתגרים הקשים ביותר שאיתו התמודדו חוקרי החלל הוא שאלת חזרת האסטרונאוטים לכדור הארץ. היעדר כוח משיכה בחלל גורם לכלי הדם של האסטרונאוטים להתכווץ, מה שעלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות כאשר הם שבים לאטמוספרה של כדור הארץ. את הפתרון לסוגיה המדאיגה הזו שאבו המדענים מהביולוגיה של בעל חיים מפתיע – הג'ירף.

כאשר גור גי'רף נולד עליו לעבור מיידית מן הסביבה שבה היה מצוי ברחם לעולם שבו פועל כוח משיכה. התגובה הביולוגית של הג'ירפים הצעירים היא לעבות את כלי הדם ברגליים שלהם, מה שמאפשר להם להתחיל ללכת שעות ספורות לאחר לידתם. חקירת המנגנון הזה אצל הג'ירפים עזרה למדענים ולחוקרי החלל לפתח את "מכשיר הלחץ השלילי לגוף התחתון", שכשמו כן פעולתו - הפעלת לחץ על פלג הגוף התחתון של האסטרונאוטים השבים, מה שמעבה את ורידיהם שהצרו בחלל ומאפשר להם להתאקלם בחזרה במהירות.

9. טביעת רגל על הירח לא תימחק לעולם

12 אנשים בסך הכל הלכו עד היום על הירח, והם נכנסו בשל כך לדפי ההיסטוריה לנצח, פשוטו כמשמעו. מכיוון שבירח לא קיים אותו הסחף שיוצרים רוחות, מים ופעילות געשית כמו בכדור הארץ, כל סימן שנוצר על פני השטח של הכוכב יוותר שם לעד – או לפחות עד שפגיעת מטאוריט תשנה כליל את פני הקרקע הירחית. אך עד שדבר יוצא דופן שכזה יקרה, כל מי שזכה - וגם כל מי שעוד יזכה - להניח שם את כף רגלו, יכול להתהדר בעובדה שסימן טביעת הנעל שלו לא ייעלם או יטשטש אי פעם.