החיסונים לנגיף הקורונה הוכיחו במידה רבה את יעילותם נגד הווירוס החמקמק שהופך קטלני מיום ליום - אך האם השפעותיהם על נשים הריוניות ומניקות טרם נחשפו? מחקר חדש מעלה ממצאים ראשוניים אודות החיסונים של פייזר, מודרנה ואחרים שכל אישה הרה, מניקה וזוג הורים שמתכננים הריון קרוב צריכים להכיר - כל המידע החשוב, תוצאות המחקר והנתונים מישראל מחכים לכם ממש כאן למטה.
מידע כללי על המחקר ומערך הניסוי
המחקר המדובר התפרסם באוגוסט 2021 בכתב העת המדעי-מחקרי "JAMA Network Open" וביקש לבדוק את יעילותם המוכחת של החיסונים נגד הקורונה גם בקרב נשים הרות, מניקות וכאלה המתכננות להיכנס להריון. לצורך ביצוע הניסוי החוקרים גייסו דרך הרשת 17,525 נשים אמריקאיות שטרם התחסנו ורוצות לעשות זאת. הן הביעו את הסכמתן להשתתף בניסוי והתבקשו, על פי הוראות החוקרים, לספק מידע לגבי הרקע הדמוגרפי שלהן, השלב ההריוני שבו הן נמצאות ובסוף המחקר לפרט לגבי תגובותיהן לחיסון.
כדי להעריך את השלכות חיסון הקורונה, קבוצת החוקרים חילקה את המשתתפות בניסוי לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה הייתה הגדולה ביותר והיא מנתה 7,809 (44.6%) נשים הרות; הקבוצה השנייה כללה 6,815 (38.7%) נשים מניקות; ובקבוצה השלישית השתתפו 2,901 (16.5%) נשים שתכננו להיכנס להריון במהלך חודשי הניסוי. רוב המשתתפות קיבלו את מנות החיסון של חברת פייזר (BNT162b2) ומודרנה (mRNA-1273).
תוצאות הניסוי
מהממצאים עלה כי 17,005 (97%) מהמשתתפות דיווחו על תגובות כלשהן לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון - כאשר השכיחות שבהן מתארות כאבים מקומיים במקום ההזרקה ועייפות. לאחר קבלת המנה השנייה נרשמו דיווחים רבים יותר על תגובות לחיסון, אך אופיין היה זהה לאלה שהתקבלו בחיסון הראשון.
-
קבוצת הנשים ההרות - מסך כל הנשים ההריוניות שהשתתפו בניסוי רק 6,586 החליטו לקבל את מנת החיסון השנייה - מתוכן 6,244 (94.8%) היו עדיין בהריון בעת ניתוח הנתונים, 288 (4.3%) מהן ילדו ו-49 (0.7%) משתתפות בלבד דיווחו על הפלה טבעית בזמן קבלת המנה השנייה, עם כי במחקר לא צוינה סיבת ההפלה ולא סופק הסבר בנוגע לקשר (אם ישנו כזה בכלל) בין מתן החיסון להפלה. פרט לתופעות כמו כאבים מקומיים ועייפות, הנשים ההריוניות לא דיווחו על מקרים חריגים.
-
קבוצת הנשים המניקות - לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון, 155 (2.3%) משתתפות דיווחו על קשיים בהנקה. לאחר קבלת החיסון השני, 130 (2.2%) נשים דיווחו על בעיה זהה. כמו כן, התקבלו דיווחים על קשיים במתן חלב במשך פחות מ-24 השעות הראשונות שלאחר החיסון, כאשר 339 (5%) מהנשים המניקות דיווחו על כך לאחר קבלת המנה הראשונה ו-434 (7.2%) לאחר קבלת המנה השנייה.
יש לציין כי במחקר עצמו לא סופק די מידע לגבי הקבוצה השלישית של הנשים שתכננו להיכנס להריון, אנו מעריכים כי הסיבה לכך היא שבמהלך ניתוח הנתונים חלקן עברו להשתייך לקבוצת ההריוניות. כמו כן, מסקנת החוקרים מהמחקר כולו היא שיתרונות החיסון נגד קורונה עולים על החסרונות והסיכונים - כפי שצוינו מעלה - בקרב נשים הרות ומניקות. עם זאת, שימו לב! תוצאות המחקר שפורטו לעיל הינן ראשוניות בלבד, מבוססות על נתונים שדווחו באופן עצמאי ומקוון על ידי המשתתפות ונאספו בין החודשים ינואר-מרץ 2021 בלבד.
מה הנתונים בישראל מלמדים על הקשר בין הריון לחיסון?
משרד הבריאות בישראל קבע כי "אין מניעה להתחסן בכל שלבי ההיריון" - זאת באופן התואם לעמדותיהם של ארגון הבריאות העולמי והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC). החיסון נגד הקורונה טרם נוסה במסגרת מעבדה על נשים בהריון ועל כן אין בימים אלה אפשרות לספק הוכחות חד משמעיות. משרד הבריאות הישראלי ציין כי עד כה לא נחשף מנגנון ביולוגי בחיסון שעלול לפגוע בהריון (בכל שלביו) או בעובר.
מבחינת הנתונים בישראל (כפי שהתפרסמו באתר קופת חולים כללית לפני מספר חודשים) נכון לחודש מרץ 2021 אובחנו יותר מ-9,800 נשים הרות שנדבקו בקורונה - כאשר רובן הוגדרו במצב "קל", כ-100 הוגדרו במצב "קשה" עד "קריטי" ו-3 נפטרו כתוצאה מסיבוכי הנגיף. כ-1,000 נשים ישראליות הגיעו ללידה בהיותן חולות בקורונה ומספר זניח במיוחד מהילודים היה במצב קשה. כמו כן, מאז פרוץ המגפה (ונכון לחודש מרץ 2021) התרחשו שני מקרים של עוברים שנפטרו והיו חיוביים לקורונה, לאחר שאימותיהם נדבקו גם כן.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: