המחקר פורסם ב-9 בינואר, 2024. על אף שכאמור החוקרים אינם יודעים מה המנגנון המלא שעומד מאחורי התפתחות המחלה, רובם מסכימים שמה שמאפיין אותה זה מצבורים של חלבון עמילואיד-בטא במוח (הנקראים ״פלאקים״) וקורים של חלבון טאו שנוצרים בתוך תאי העצב במוח. ד״ר בטי טיג׳מס, פרופסורית לנוירולוגיה, דימות מוחי ומחלות ניווניות של המוח במרכז הרפואי האקדמי של אוניברסיטת אמסטרדם ומובילת המחקר, מספרת כי היא והצוות שלה החליטו לבדוק את התהליכים הביולוגיים האחרים שעשויים להשפיע על מחלת האלצהיימר, זאת לאור מחקרים קודמים שנערכו בנושא גנטיקה ורקמות פרוטאומטיות אשר הצביעו על אפשרות שכזו.
״קשה היה לחקור את זה אצל חולים מכיוון שאין לחוקרים גישה קלה למוח״, מספרת ד״ר טיג׳מס, ״אך טכניקות חדשות מאפשרות לנו למדוד חלבונים רבים בנוזל המוח והשדרה, והרמות של החלבונים האלה מספקות תמונה רחבה על התהליכים שמתרחשים במוח. השתמשנו בחידושים האלה כדי לחקור תת-קבוצות של מחלת האלצהיימר אצל מטופלים, מה שעשוי לסייע בזיהוי תהליכים ביולוגיים סמויים שהם חולקים״.
5 תת הסוגים של מחלת האלצהיימר
לאורך המחקר הצוות בדק יותר מ-1,000 סוגי חלבונים בנוזל המוח והשדרה, ומה שהתגלה זה שישנם 5 סוגים ביולוגיים שונים של מחלת האלצהיימר:
1. צמיחה משנית לא שגרתית של תאי עצב: גדילה של תאי עצב היא תהליך נורמלי של המוח שמתרחש כאשר נוצר נזק בתאי העצב, למשל עקב מצבורי עמילואיד-בטא. אך כאן נראה שהתהליך הזה נכנס להילוך גבוה, וזאת ללא יכולת לתקן באופן יעיל את הקשרים. בסוג הזה מערכת החיסון לא מופעלת כמו שצריך, מה שעלול להפריע לתהליך ניקוי מצבורי החלבון.
2. פעילות יתר של מערכת החיסון: כשהתגובה של מערכת החיסון היא קיצונית, זה מחריף את התפתחות המחלה.
3. בעיות בסינתזה של חלבונים: באופן פרטני, הבעיה היא תפקוד לקוי של תהליך חילוף החומרים של הרנ״א.
4. נזק לכורואיד פלקסוס: זהו איבר במוח שמייצר את נוזל המוח והשדרה.
5. זליגת דם ממחסום הדם-מוח: זהו מחסום סלקטיבי שמאפשר מעבר חומרים ותאים בין מערכת הדם למוח.
התוצאות עשויות להשפיע על פיתוח תרופות לאלצהיימר
החוקרים הופתעו מאוד מתת הסוגים שהתגלו למחלה. ״הפתיע אותי הסוג שקשור לתהליך חילוף החומרים של הרנ״א, מכיוון שזה תהליך שלא הוגדר כעיקרי להתפתחות מחלת האלצהיימר״, כך מספר ד״ר פיטר ג׳ל ויזר, פרופסור לאפידמיולוגיה מולקולרית של מחלת האלצהיימר באוניברסיטת מאסטריכט ואחר המחברים הראשיים של המחקר.
ד״ר טיג׳מס מציינת גם כי: ״הפתיע אותנו מאוד לגלות תת-סוג חדש שקשור לתפקוד לקוי של הכורואיד פלקסוס, שהייתה לו השפעה דומה לזו של רמות נמוכות של חלבון תאו במחסום הדם-מוח, אך לא הייתה בו עדות לזליגה של חלבוני דם לתוך נוזל המוח והשדרה. עבורי זה מעיד על כך שההפרעות האלה במוח הן באמת שתיים שונות, שלכל אחת מהן תפקיד אחר בהתפתחות מחלת האלצהיימר״.
שני החוקרים האלה מאמינים שהממצאים שהתגלו ישנו את האופן שבו מפתחים כיום ובעתיד תרופות לאלצהיימר. ״העובדה שהתת-סוגים האלה קיימים מציעה שלכל אחד מהם יכול להיות טיפול שונה״, כך מסביר ד״ר ויזר. ״ניסויים עתידיים עשויים לקחת זאת בחשבון בניסיון להתאים תרופה למנגנון שגורם להתפתחות המחלה״.
תיתכן האצה בחקר מחלת האלצהיימר
ד״ר קרן ד. סאליבן, נוירופסיכולוגית שסקרה את המחקר, מעידה על כך שהוא נותן תקווה גדולה מאוד לחקר המחלה והטיפול בה, בעיקר מכיוון שהיה ידוע כבר במשך זמן רב שהיא בעצמה תת-סוג הטרוגני של מחלות ניווניות במוח. ״אצל חלק מהמטופלים ההידרדרות הקוגניטיבית היא איטית, ואילו אצל אחרים היא מהירה מאוד״, היא מספרת. ״חלקם סובלים בעיקר מאובדן זיכרון, ואילו אחרים חווים בעיות בעיקר בראייה או בהתמצאות במרחב. זיהוי חמשת תת הסוגים האלה של מחלת האלצהיימר מהווה נקודת התחלה הכרחית לטיפול מותאם אישית״.
ד״ר ג׳ניפר ברמן, חוקרת ראשית במכון למדעי המוח בסנטה מוניקה שבארה״ב שלא הייתה מעורבת במחקר, מסכימה עם הטענה הזו ואומרת: ״יש גורמי סיכון רבים למחלת האלצהיימר, וכל חולה הוא בעל פרופיל סיכון אחר. המטופלים מציגים ערב רב של תסמינים, קצב התקדמות למחלה ודפוסי ניוון מוחי, ואם החוקרים צודקים, אז המטופלים יגיבו באופן שונה לטיפולים, ותהיה הזדמנות להעריך מחדש את התרופות שכבר הבטיחו טיפול מוצלח במחקרים קודמים אך לא נראו כיעילות כל כך בפועל. משמעות הדבר היא שחקר מחלת האלצהיימר יואץ פלאים״.
הצעד הבא לפי ד״ר סאליבן הוא לבדוק אילו מבין חמשת תת-סוגי האלצהיימר מראים תסמינים קליניים ייחודיים אצל אנשים שסובלים מהמחלה. ״מה הסט הייחודי של התסמינים הקוגניטיביים וההתנהגותיים שמקושרים לכל אחד מחמשת תת הסוגים – האם יש מערכת יחסים של סיבה ותוצאה? והשאלה הגדולה ביותר – וכאן ישנה תקווה גדולה – האם חמשת תתי הסוגים מגיבים באופן שונה לכל תרופה נסיונית, תהליכים מניעתיים או התערבות מוקדמת כדי למנוע מהמחלה להתפשט במוח?״
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: