הדרך הכי טובה לשמור על הבריאות שלך היא דרך פיקוח ובקרה. כמעט כל מחלה או ליקוי רפואי ניתן למנוע, או לכל הפחות לצמצם, אם מאבחנים אותו ומטפלים בו מספיק מוקדם. זאת הסיבה שבדיקת PAP (פאפ) נכנסה לא מכבר לסל הבריאות הישראלי. קופות החולים השונות משקיעות משאבים בלתי מבוטלים בקביעת תורים יזומים לנשים וניהול מערכת לוגיסטית לא פשוטה, כדי שיותר ויותר נשים תגענה לבדיקת הפאפ השגרתית שלהן, אחת לשלוש שנים. אך מה קורה כשאת מגיעה לבצע את הבדיקה ומקבלת את התשובה הלא צפויה שאומרת לך שיש צורך בבדיקה נוספת? במקרה כזה, את נדרשת לעשות בדיקת קולופוסקופיה. נשמע כמו שם מפחיד? במציאות המצב הרבה יותר טוב וריכזנו עבורך תשובות לכל השאלות הנפוצות ביותר כדי לדעת למה לצפות.
ש: למה בעצם אני נדרשת לבצע בדיקת קולופוסקופיה?
ת: הבעייתיות עם מצבים טרום-סרטניים היא שהם אינם מלווים בסימפטומים. אדם יכול לחיות חיים מלאים בתפקוד רגיל לגמרי בזמן שמתפתח אצלו סרטן בגוף ולו אין מושג. זאת הסיבה ששולחים אותנו ל"בדיקות סקר" מדגמיות, כמו בדיקת הפאפ. בבדיקה הזו הרופא/ה לוקח משטח (כמו משטח גרון שדוגם את הרוק) מצוואר הרחם. הבדיקה הזו היא כמו סינון ראשוני שמבחין בין מצב תקין למצב שבו יש חשד למשהו לא תקין. בדיקת ה-PAP היא לא הכי מדויקת, ולכן אם היא לא הצליחה לשלול מעבר לכל ספק שהכל 100% תקין, נשלחת האישה לבדיקה יותר מדוקדקת הנעשית באמצעות מכשיר מיוחד שכל ייעודו הוא דגימת רקמת צוואר הרחם לצורך בדיקת קולופוסקופיה.
ש: מה הולך לקרות לי בבדיקה?
ת: במצב אידיאלי, התהליך של הבדיקה יהיה מקיף ויסודי. ככזה, הוא יתחיל עם היכרות מעמיקה עם המטופלת. זאת הזדמנות של הרופא להבין מי את והזדמנות שלך לשאול שאלות ולקבל את כל המידע והביטחון שאת זקוקה להם. בשלב הבא, מתבצעת הבדיקה באמצעות מכשיר הקולופוסקופ - מיקרוסקופ מיוחד שעוצב על מנת לזהות את מצבה של רקמת צוואר הרחם.
ש: האם הבדיקה כואבת?
ת: רוב הנשים מדווחות על כך שהן כמעט ולא הרגישו דבר במהלך הבדיקה. בחלק מהמקרים, הרופא לוקח גם ביופסיה וזה יכול להיות לא נעים לרגע (מדובר בגירוד קצר של רקמה). זאת, על אחת כמה וכמה, הסיבה שכדאי מאד לבחור ברופא שאת סומכת עליו באופן מוחלט. בואי נודה בזה, לא משנה כמה הבדיקה נחשבת לקלילה, עד כמה קלילה יכולה להיות בדיקה שמתרחשת בתוך הרחם שלך? לכן זה כל כך חשוב לשאול את כל השאלות שיש לך לצורך היכרות מספקת עם הרופא, לקרוא (בדיוק מה שאת עושה עכשיו, כל הכבוד!) על התהליך ולהבין אותו, ובקיצור, לעשות כל מה שאת צריכה כדי שתוכלי לעבור את הבדיקה שקטה ורגועה.
ש: מהן התוצאות האפשריות של בדיקת קולופוסקופיה?
ת: חשוב להבין שלא כל תוצאה חיובית של בדיקת PAP אומרת בהכרח שאת נמצאת במצב טרום-סרטני. בחלק מהמקרים משטח ה-PAP מאתר דלקת או גירוי בצוואר הרחם, לעיתים מדובר בווירוס, בחלק מהמקרים זאת בכלל טעות מקרית במעבדה. במקרים אחרים, אכן מדובר במצב טרום סרטני שיכול להוביל לסרטן רירית הרחם או לסרטן צוואר הרחם.
ש: ומה אם באמת יגלו אצלי עדויות למצב טרום-סרטני?
ת: כאן המקום לציין שנשים שמאבחנות את המחלה בשלבים מוקדמים, מחלימות ממנה בשיעור של כ-85% ללא צורך בכימותרפיה או הקרנות. עכשיו את מבינה למה מתעקשים כל כך על האבחון המוקדם? סרטן הרחם הוא בר טיפול והבדיקות הרלוונטיות באמת מצילות חיים.
ש: האם אני צריכה להתכונן לבדיקה?
ת: לא. מבחינת ההליך הרפואי, את לא צריכה לעשות שום דבר יוצא דופן. מה שכן, קולופוסקופיה היא כאמור בדיקה קלה, אבל היא בכל זאת בדיקה ממשפחת "הבדיקות הפולשניות". בדיקה כזאת, שבה אדם שאת לא מכירה נכנס לתוך המקום הכי אינטימי שלך, חייבת להתרחש בתנאים הכי מקצועיים והכי נוחים. לכן, הדרך הכי טובה להגיע מוכנה לבדיקה היא "לעשות שיעורי בית" ולבחור רופא ומרפאה שאת מאמינה בלב שלם במידת המקצועיות שלהם. שיחה אחת ואת תרגישי לבד כמה את מרגישה בנוח (או לא). תעשי את הבדיקות שלך ובחרי במקום הכי מתאים עבורך.
נגישות
