דיכאון הוא הרבה יותר ממצב רוח ירוד – מדובר בהפרעה נפשית שמובילה גם לחוסר מרץ, אובדן תיאבון, חרדות, הפרעות שינה ואף מחשבות אובדניות. על פי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2016, 34% מבין בני ה-20 ומעלה בישראל דיווחו כי הם חשים דיכאון לעיתים קרובות, והמספרים רק עולים מדי שנה. לפי נתונים אלה, ניתן לומר ש-1 מבין כל 3 אנשים סובל מדיכאון ברמה כזו או אחרת, לכן סביר להניח שגם לכם יש אדם קרוב שסובל מדיכאון. למרבה ההפתעה, ניתן לזהות דיכאון על פי המילים שבהן אנחנו בוחרים להשתמש והדרך שבה אנו מדברים, וזאת על פי מחקר שנערך בעזרת ספרים של סופרת שאובחנה כסובלת מדיכאון ופוסטים שנכתבו בפורומים אינטרנטיים. אחרי שתכירו את מסקנות המחקר הזה תוכלו לדעת האם אדם שקרוב אליכם סובל מדיכאון על פי המילים שיוצאות מפיו...
המחקר שנערך על השפה של הדיכאון
הסופרת והמשוררת האמריקאית סילביה פלאת' סבלה מדיכאון עוד בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, ואף ערכה כמה ניסיונות התאבדות שהובילו אותה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. בגיל 30 היא שמה קץ לחייה, אך לא לפני שהשאירה אחריה רומנים, שירים ויומנים שאפשרו למומחים לאבחן אותם ולבדוק באיזו שפה משתמש אדם שסובל מדיכאון.
בעזרת תוכנת מחשב השוו החוקרים את כתביה של פלאת' ביומנה לבין כתבים ביומנים אוטוביוגרפיים אחרים, וכתוצאה מכך הגיעו למסקנות שעוזרות לזהות את השפה של הדיכאון. לפי החוקרים, לשפה יש שני פרמטרים שעשויים לעזור לזהות דיכאון:
-
תוכן – מה אנחנו אומרים
-
סגנון – איך אנחנו אומרים את זה
בנוסף, הם גילו עוד ממצא נוסף מעניין ולפניכם פירוט של שלושת הממצאים.
סימנים לדיכאון בתוכן השפה
התוכן הוא הדבר שעליו אנחנו מדברים והוא בעצם מה שאנחנו אומרים, ויש רמזים במילים שבהן אנו משתמשים כדי לדבר על נושא מסוים אשר עוזרים לזהות האם אדם סובל מדיכאון.
לא מפתיע לגלות שאלו שסובלים מדיכאון נוהגים להשתמש בשמות תואר שליליים יותר, כמו למשל "עצוב", "בודד" או "אומלל". על פי החוקרים, זאת משום שאנשים שסובלים מדיכאון חושבים באופן אוטומטי מחשבות שליליות, והמילים האלו מופיעות בדיבור שלהם באופן טבעי. עם זאת, כן מפתיע לגלות כיצד הדיכאון משפיע על כינוי הגוף שבו האדם בוחר להשתמש. מי שסובל מדיכאון משתמש הרבה יותר בגוף ראשון יחיד, ועל כן יבטא יותר משפטים שכוללים את המילים "אני" או "בעצמי". אנשים שסובלים מדיכאון ינסו להימנע משימוש בכינוי גוף שני ושלישי כמו "אתה", "היא", "אתם" או "הן", וזאת על פי החוקרים משום שהאדם המדוכא יהיה מקובע במחשבותיו לעצמו – קשה לו לחשוב על אנשים אחרים כשהדיכאון מציף אותו.
ביומנים של פלאת' היא משתמש באופן מובהק הרבה יותר פעמים במילה "אני" מאשר ביומנים של סופרים אחרים, וזה מעיד שהיא הייתה יותר שקועה בעצמה מאשר בנושא שעליו היא כתבה.
סימנים לדיכאון בסגנון השפה
בעוד שהתוכן הוא הדבר שעליו אנחנו מדברים, הסגנון הוא הדרך שבה אנו מדברים עליו. זוהי הדרך שבה אנו מבטאים את עצמנו כדי להעניק משמעות אישית לנושא עליו אנחנו מדברים.
במחקר שנערך בבריטניה בשנת 2018 נמצא כי אנשים שסבלו מדיכאון בחרו להשתמש יותר במילים קיצוניות שמשמעותן היא "הכל או כלום", למשל, "תמיד", "לחלוטין", "אף פעם", "אף אחד" או "כולם". החוקרים השתמשו בתוכנה כדי לאתר את מספר המילים הקיצוניות בפוסטים שנכתבו בפורומים שבהם דנים על נושא חרדה, ונמצא כי 1.5-1.8% מהמילים שנכתבו הן מילים קיצוניות. זה אמנם לא נשמע כמו הרבה, אך כשמשווים את המספר הזה לכמות המילים הקיצוניות בפורומים אחרים, מתברר שבפורומים בנושא חרדה ישנה עלייה של 50% בשימוש בהן.
שימוש במילים קיצוניות מראה על חשיבה בצורה של "שחור או לבן". לדוגמה, אדם שסובל מדיכאון יתאר את חייו כ"מדהימים" או "נוראיים", או יגיד שהוא "אוהב" או "שונא" את בן או בת הזוג שלו, מבלי להראות שיש אזור "אפור" שנמצא בין לבין – הוא ייתן למצב ניקוד של 100 או 0. במקרה של פלאת', גם היא השתמשה במילים קיצוניות ומקוטבות יותר מאשר סופרים אחרים.
סימנים לדיכאון במטאפורות
ממצא שלישי ומעניין שעלה מחקירת כתביה של פלאת' הוא השימוש במטאפורות, שמאפשרות לנו להעביר רגשות מסובכים שקשה לבטא בדיבור רגיל. משום שהייתה סופרת ומשוררת, היה לה יתרון גדול בכך שידעה כיצד להשתמש במטאפורות כדי לבטא את מצבה הנפשי. מה שמעניין במיוחד זה שפלאת' השתמשה בכתביה במטאפורות שליליות הרבה יותר מאשר סופרים אחרים, וכשהיא חוותה תחושות חיוביות כמו גאווה או סיפוק, היא נמנעה משימוש במטאפורות.
על פי החוקרים, זה מעיד על כך שפלאת' בפרט, ואנשים שסובלים מדיכאון בכלל, חווים תחושות שליליות בעוצמה גבוהה יותר, אשר גוררות הסבר ופירוט בדרך שקשה לבטא במילים פשוטות. אפילו וינסטון צ'רצ'יל כינה את הדיכאון שלו במטאפורה, כשקרא לו "הכלב השחור".
מה לעשות אם אתם חושדים שהנכם או שאדם שיקר ללבכם סובל מדיכאון?
אם אתם שמים לב שהנכם או שאדם שקרוב ללבכם מדברים ומתבטאים בצורה שמעידה על דיכאון, תוכלו לפעול בהתאם לטיפים הבאים כדי לעזור לעצמכם או לאחרים לשנות את המצב.
-
אם רגשות מקבלות ביטוי בצורת גוף ראשון, נסו להטות את החשיבה לאזור שפחות מרוכז בעצמי. למשל, אם נאמר משפט כמו "אני כישלון", הדגישו שכולם חווים כישלונות בחיים, ושאי הצלחה בניסיון לעשיית דבר מה לא מעידה על כך שהדרך הסתיימה, אלא רק שנמצא מסלול אחד שלא עובד, וצריך למצוא מסלול אחר – כל אחד מתמודד עם תחושה כזו בחייו, והיא טבעית. בנוסף, לחצו כאן כדי להכיר כמה משפטים שיעזרו לכם להתייחס לעצמכם בכבוד ובאהבה.
-
אם הרגשות מקבלות ביטוי בצורה מוחלטת וקיצונית, כמו למשל במשפט בסגנון: "שום דבר לא מצליח בשבילי אף פעם", שנו את צורת החשיבה למעודנת יותר ולמשפט בסגנון: "הפעם דברים לא הלכו כמו שתוכנן". זכרו שבמהלך חייכם ישנם מצבים שכן הלכו כמתוכנן, ושהגורל שלכם לא קבוע מראש, לכן אל לכם להפסיק לנסות.
-
אם נעשה שימוש במילים שליליות וקיצוניות כשנזכרים באירוע, ועולה משפט בסגנון "כולם שונאים את הרעיונות שלי", עדנו את המחשבה בעזרת שינוי המשפט למשהו בסגנון: "לא כולם אוהבים את הרעיונות שלי, וזה בסדר". יכול להיות שהבעיה היא לא בכם אלא באדם שלו הצעתם את הרעיון, אשר הינו בעל ראש שאינו פתוח לדברים חדשים, או שהרעיונות שלכם היו מתאימים במקרה אחר יותר מאשר זה שהצעתם אותם עבורו.
-
טיפ אחרון ויעיל במיוחד הוא לכתוב יומן ולנתח את המילים שבהן נעשה שימוש בו באופן קבוע. אם נראה שנעשה שימוש במילים שליליות רבות, גוף ראשון יחיד או מטאפורות שמתארות תחושות שליליות, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: