print header

8 שלבי ההתפתחות של אריקסון – באיזה שלב אתם נמצאים?

לאורך השנים התפתחו שלל תיאוריות פסיכולוגיות כדי לתאר את נפש האדם, מאבקיה ושלבי ההתפתחות השונים שלה. מבין כולן, אחת הידועות היא התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון, או "תיאוריית השלבים" כפי שרבים מכירים אותה. הפסיכולוג היהודי אמריקאי אריק אריקסון חילק את החיים ל-8 שלבים, שבכל אחד מהם האדם ניצב בפני עימות ייחודי בין הצרכים האישיים שלו לבין הדרישות של החברה. הניגוד הזה עלול לעורר משבר, אך אם מצליחים להתגבר עליו, זוכים בכלים להתמודדות טובה עם העימות המרכזי הבא ובכלל בחיים. לעומת זאת, התמודדות שאינה מוצלחת תקשה על ההתמודדות בשלב הבא ובחיים. לכן מומלץ מאוד שתעברו על 8 השלבים של התיאוריה, תבדקו באיזה אתם נמצאים, תבינו מול איזה קונפליקט אתם מתמודדים ותראו האם אתם עושים זאת בהצלחה או שעוד נדרשת מכם עבודה. חלק מהשלבים מתארים גיל שכנראה כבר עברתם מזמן, אך אם אתם הורים, הכרתם תסייע לכם להבין עם מה ילדיכם מתמודדים וכיצד תוכלו לעזור להם.

1. שלב הינקות (גיל 0-1) – אמון לעומת חשדנות

השאלה הקיומית: "האם אני יכול לסמוך על העולם?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: תינוק מחייך
מאחר שהתינוק תלוי באופן מלא באימו, כאן מתבסס האמון שלו בה ובאנשים שמטפלים בו באופן כללי, זאת בהתאם לאיכות הטיפול שקיבל. התינוק דורש אוכל, אהבה, חום, ביטחון וטיפוח, ואם האדם שמטפל בו לא מצליח להעניק לו אותם, התינוק יגדל להרגיש שהוא לא יכול לבטוח באנשים המבוגרים שבחייו. אם הילד מפתח אמון כמו שצריך, הוא ירגיש בטוח ומוגן בעולם, אולם אם יקבל טיפול שאינו עקבי, אם ההורים שלו לא יהיו פנויים אליו רגשית או אם הוא יחווה דחייה, זה יפתח אצלו חוסר אמון שיוביל לפחד ולאמונה שהעולם הוא מקום לא צפוי ומסוכן.
 
כמובן שאף ילד לא גדל עם תחושת ביטחון או ספקות מלאים ב-100%, לכן אריקסון מאמין שמה שצריך זה איזון בין השניים. כשאכן קיים איזון שכזה, התינוק זוכה בתחושת אמון בסיסי בזולת, יחד עם יכולת לפתח תקווה כשהוא חש מאוכזב. ניתן לראות את זה למשל במקרה שבו הילד מצליח להישאר רגוע גם אם ההורה מתרחק ממנו ונעלם מעיניו לרגע. 

2. שלב הילדות המוקדמת (גיל 1-3) – אוטונומיה לעומת בושה

השאלה הקיומית: "האם זה בסדר להיות אני?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: פעוטה מחייכת
כעת הילד מתחיל לבצע דברים מסוימים בעצמו וגם לקבל החלטות מסוימות שתואמות להעדפותיו. אם מאפשרים לילדים לקבל שליטה שכזו על עצמם, ניתן לעזור להם לזכות בתחושת עצמאות. זה נכון הן מבחינה נפשית והן פיזית, ואחד הדברים הקריטיים בשלב זה הוא היכולת של הילד ללמוד לשלוט על סוגריו.
 
עולה בפני הילד דילמה חשובה יותר ממה שנדמה לרבים – האם "להחזיק או להרפות" את הסוגרים, וזה מביע המון על יכולת השליטה של הילד, וכן משפיע על תחושת העצמאות שלו. כמובן שבו זמנית גם בחירת מזון, צעצועים או בגדים הן משמעותיות עבורו, אך בעיקרון, ילדים שנאבקים בשליטה על הסוגרים ושהוריהם מביישים אותם בנוגע לכך נותרים עם תחושת בושה ואי-מסוגלות, ולעומת זאת הצלחה מובילה לעצמאות. 

3. שלב גיל המשחק (גיל 3-6) – יוזמה לעומת אשמה

השאלה הקיומית: "האם זה בסדר מבחינתי לזוז, לעשות ולפעול?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: ילדה מחייכת
בשלב הזה הילד מתחיל להפעיל כוח ולשליטה על העולם בעזרת משחק ובאינטראקציות חברתיות, והוא מאופיין בגילוי יוזמה וסקרנות. העצמאות שהילד זכה בה בשלב הקודם מרכזת אותו במאמצים להרחיק מתחרים פוטנציאלים, ולכן הוא עלול לפתח קנאה לאביו או לאימו ותחושת שנאה להורה השני, שנתפס כמתחרה שלו. הרצון של הילד בעצמאות וההתאהבות באחד ההורים עלולים להוביל להשפעה של רגשות אשמה, לכן ההורים צריכים לתמוך בילד, לאפשר לו ליזום ולא להגיב בחומרה על העוינות שהוא מפתח כלפי אחד ההורים.
 
מה שכן אפשר לעשות זה לכוון אותו למטרות מקובלות יותר ובאופן כללי לסייע לו להציב לעצמו מטרות. אם הוא יוכל לעשות את זה מבלי שיפריעו לו, מבלי שירגיש אשם ומבלי שיפחד מעונש, תהיה לו תחושת מטרה גם בהמשך החיים ואופי של מנהיג.

4. שלב החביון (גיל 6-12) – יצרנות וחריצות לעומת רגשי נחיתות

השאלה הקיומית בשלב החביון: "האם אני יכול להצליח בעולם של אנשים ודברים?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: ילד מחייך
הילד כעת מוצא את עצמו במסגרת חברתית שהיא מחוץ למשפחה – בית הספר – והוא מבין את החשיבות של עבודה יצרנית ואת תוצאותיה, כמו גם את הדרישה של החברה ממנו ליצרנות. הילד מתמודד עם המשימות שניתנות לו בבית הספר, ואם יתמודד היטב עם האחריות שמוטלת עליו, הוא ירכוש מיומנות, ועקב כך גם ערך עצמי ותחושת מסוגלות. 
 
אם מנגד הוא ייכשל, הוא יסבול מרגשי נחיתות וחוסר מסוגלות עצמית, וירגיש בהמשך כאדם שנידון להיות בינוני. לכן עליכם לעודד את ילדכם למצוינות ולא לאפשר לו לוותר לעצמו, גם אם הוא מתקשה, מכיוון שהעידוד שלכם הוא מה שיאפשר לו להשקיע, להגיע להישגים והרגיש טוב עם עצמו בסופו של דבר. זכרו שיש לספק עידוד, לא לחץ ודחיפה מוגזמת, אחרת עלול להיגרם יותר נזק מתועלת.

5. שלב גיל ההתבגרות (גיל 12-18) – זהות לעומת טשטוש זהות

השאלה הקיומית: "מי אני ומה אני יכול להיות?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: נער מחייך
הילד מתחיל לחוות שינויים גופניים והוא מחליף את הזהות שהייתה לו כילד בזהות של בוגר. זה למעשה שלב שמסכם את כל ארבעת השלבים הקודמים וכעת הילד צריך לגבש את כל המידע שצבר על מנת ליצור לעצמו אישיות, ולפי התיאוריה, גם את המיניות הרצויה לו. אם הוא לא יצליח לגבש זהות אישית כמתבגר, הוא יסבול מטשטוש זהות, שמוגדרת בתחושת בלבול בתפקידים וספק עצמי. זה עלול לגרום להרסנות, אדישות לסביבה ובעיות נוספות. למשל, הילד עלול לפתח זהות שלילית של עבריין, ולתייג את עצמו כאדם שעובר על חוקי החברה מתוך כוונת תחילה – כי זה מי שהוא רוצה להיות.
 
זה גם השלב שבו מורגש המרד בהורים, והמטרה של המרד הזה היא לבנות זהות אישית. לפי אריקסון, זהו תנאי הכרחי ליצירת קשר אינטימי עם בן או בת זוג בהמשך ללא חשש מאיבוד הזהות. אריקסון טוען שיש להתייחס בסלחנות למרד הנעורים הזה, מכיוון שהוא יוצר לא רק נאמנות עצמית, אלא גם נאמנות לזולת, וחשוב מאוד לקיום יחסים חברתיים תקינים. ובכל זאת, אי אפשר לאשר כל סוג של התנהגות מרדנית, ותוכלו ללחוץ כאן כדי להכיר כמה התנהגויות שלא כדאי לאשר ושצריך לטפל בהן בזמן.

6. שלב הבגרות המוקדמת (18-35) – אינטימיות לעומת בדידות

השאלה הקיומית: "האם אוכל לאחד את עצמי עם אדם אחר?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: אישה מחייכת
כעת האדם הבוגר מבסס את עצמו בעזרת עבודתו ועל ידי ניתוק הקשרים התלותיים שהיו לו עד כה, כמו אלו שהיו לו למוסדות חינוכיים, אך גם להורים. הוא צריך להחליט דברים חשובים מאוד, כמו באיזה מקצוע יעסוק או מי יהיה בן או בת הזוג שאיתם יחלוק את חייו, וכאן עולה קונפליקט שבין הרצון להיות אדם ייחודי, לבין האינטימיות והקרבה של הזוגיות. בשלבים הקודמים לא היה כמעט שום חשש מאיבוד הזהות האישית עקב יצירת קשרים אינטימיים, אולם כעת האדם מבין שעליו "להקריב" משהו מעצמו כדי לקיים יחסים תקינים.
 
אם לא מתמודדים עם זה נכון, זה עלול להוביל לפחד מקשרים, לחוסר יכולת להחזיק בקשר לאורך זמן ואף לתחושת בדידות והסתגרות. מה שנדרש זה להרחיב את תחושת ה"אני", ללמוד שאינטימיות מצריכה אכפתיות ומחויבות, ורק אם האדם יקבל את זה, הוא ילמד כיצד לאהוב באמת. 

7. שלב הבגרות (35-50) – פוריות לעומת קיפאון

השאלה הקיומית: "האם אוכל לגרום לחיי להיות חשובים?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: אישה מחייכת
בשלב זה האדם חווה קונפליקט בין הצורך ביצירה ופיריון בכל תחום – בעבודה, בבית ובחברה – לבין העדר היצירה ותחושת קיפאון בחיים. אם האדם מפסיק לפתח עניין במסגרות חברתיות, בטיפוח צאצאים או בעיסוקו, זה סימן לכישלון בשלב זה, מה שנקרא בפי רבים "משבר אמצע החיים". לעומת זאת, פתרון חיובי בשלב זה יגרום לאדם להיות אכפתי ודואג יותר לסביבתו, וכן ישרה בו תחושת הישג. כדי לצלוח את השלב הזה צריך להמשיך לבנות את החיים ולא לעצור, ולהתרכז בקריירה ובמשפחה.

8. שלב הבגרות המאוחרת (גיל 50 ומעלה) – שלמות לעומת ייאוש

השאלה הקיומית: "האם זה בסדר – מה שהייתי?"
תיאוריית השלבים של אריקסון: איש זקן מחייך
לפי אריקסון כאן מתחיל שלב הזקנה, וזהו בעצם השלב האחרון בחיים, בו יעלו תחושות חיוביות או שליליות כתוצאה מהסתכלות לאחור על החיים. האדם רואה כעת את כל הכישלונות וההישגים שלו, ואם יחוש סיפוק מחייו, הוא יחווה את מה שאריקסון קורא לו "אחדות האני" – הוא יקבל את הטוב והרע, ירגיש שהייתה לחייו משמעות וחשיבות, ואף ישלים עם המוות. לעומת זאת, אם האדם ירגיש החמצה, מרירות, חרטה ואי שביעות רצון, הוא יחווה ייאוש ופחד מפני המוות, ואף ייסוג לתלות ילדותית.
 
לסיכום
חשוב לזכור שהתיאוריה הזו היא רק אחת מבין רבות שנוגעות להתפתחות האדם, והיא ביסודה קשורה בעיקר ליחסים חברתיים שקיימים בינינו לבין אחרים. יש חוקרים שאומרים שמדובר בנושא תיאורטי ותו לא, ושאין להתייחס למבנה הזה כראיה לאופן שבו החיים עובדים. עם זאת, זה כן יכול לעזור להבין מול אילו נושאים אתם אולי נאבקים והאם הם טבעיים לשלב שבו אתם נמצאים בחיים. זה גם יכול לעזור לכם להסתכל לאחור ולראות איך התמודדתם עם שלבים קודמים, או לוודא שתסייעו לילדיכם לעבור את השלבים המוקדמים שבחייהם בהצלחה.
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.