נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
כבני אדם יש לנו יכולת לרקום סיפורים מורכבים שמתארים את המצבים בהם אנו נמצאים והאנשים שסביבנו, והם משנים את הדרך שבה אנו חווים את העולם; אם הסיפורים חיוביים, אנחנו נוטים להרגיש טוב, אך אם הסיפורים שליליים אנחנו עלולים לאבד את התקווה שיש בנו. כמובן שעבור הרגשה טובה באופן כללי צריך הרבה יותר מאשר גישה חיובית, שכן המציאות שבה אנו חיים משחקת תפקיד משמעותי מאוד, אך לרוב לא נזכה ליום טוב אם נחליט מראש שהוא לא הולך להיות כזה.
אתם בטח כבר יודעים את כל זה, אך עליכם לדעת דבר נוסף קטן; הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו לא באמת משנים את הדרך שבה אנו מרגישים באופן ישיר, אלא משנים את הדברים שאנו רואים, חווים ויודעים. לכן מספר אנשים יכולים לעבור את אותה החוויה ולפרש אותה באופן שונה. אם אתם רוצים לשנות את תפיסת המציאות שלכם ולחוות אותה בדרך חיובית שתאיר את דרככם להצלחה ולאושר, תצטרכו לעשות קצת עבודה ולזכור את המסר הבא...
דבר דומה קורה גם במהלך החיים; לחלקנו נשבר הלב, חלקנו איבדנו את הורינו, חלקנו מתמודדים עם בגידות ושקרים, חלקנו פוטרנו מהעבודה וחלקנו חווים אפליה בשל מגוון סיבות שונות. לכל חוויה חדשה אנחנו נכנסים עם הזיכרון מהחוויות הקודמות והכואבות שעברנו בחיינו, והן משנות את נקודת המבט שלנו על ההווה – הן מצמצמות אותה.
כשהעבר הכואב מצמצם את וגורע ממה שאנו חווים כרגע, זה לרוב משמש כמנגנון הגנה. בכל יום אנחנו ניצבים מול רמה מסוימת של חוסר ודאות, והמנגנונים ההישרדותיים שלנו לא אוהבים את התחושה הזו, לכן מוחנו מנסה לפצות על פערים במידע בעזרת ניסיונות העבר. בעוד שהגישה הזו עשויה לעבוד לפעמים, פעמים רבות הסיפורים הישנים שאנחנו מספרים לעצמנו אינם רלוונטיים להווה, ועל כן נוטים לפגוע בנו יותר מאשר לעזור.
חלק גדול מהדברים שפוגעים בנו ואי הבנות רבות בחיים יכולים להיפתר אם רק נעצור לרגע ונשאל את עצמנו: "איזו משמעות נוספת יכולה להיות לדבר הזה?". בעוד שהמחשבה הזו יכולה לשנות את נקודת המבט שלנו, משפט טוב אף יותר להגיד הוא: "הסיפור שאני מספר לעצמי הוא..", וניתן להגיד אותו בכל רגע קשה בחיים או מצב שבו מחשבות טורדניות לא נותנות לנו מנוחה.
למשל, אם הבעל או האישה אמרו שיתקשרו בזמן הפסקת הצהריים בעבודה, אך שעת ההפסקה כבר עברה והם עדיין לא התקשרו, כנראה שתרגישו מצוברחים משום שתחשבו שאתם לא נמצאים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם. ברגע הזה אתם אומרים לעצמכם שלא במודע: "הסיפור שאני מספר לעצמי הוא שהם לא מתקשרים אלי כי אני לא נמצא בעדיפות גבוהה עבורם". אתם תבינו שזה רק סיפור שהמוח שלכם החליט לספר לכם אם תשאלו את עצמכם מספר שאלות:
1. האם אני יכול להיות בטוח ב-100% שהסיפור הזה נכון?
2. איך אני מרגיש ומתנהג כשאני מספר לעצמי את הסיפור הזה?
3. איזו אפשרות אחרת יכולה להיות לסוף של הסיפור הזה?
בדרך כלל התשובה לשאלה הראשונה תהיה "לא", התשובה לשאלה 2 תהיה "לא ממש טוב / עצבני / מאוכזב" והתשובה לשאלה 3 היא זו שתגרום לכם להפעיל את ראשכם באופן מודע ולחשוב על סיבה אחרת הגיונית למצב:
"אני לא יודע מדוע בעלי / אשתי לא התקשרו אלי עדיין, אך אולי..."
הסיפור שאתם מספרים לעצמכם ושלושת השאלות שהוצגו בפניכם, הם כלים מעולים לבניית פרספקטיבה חדשה בכל מצב מאכזב, מטריד או מבלבל שאתם נתקלים בו בחיי היומיום. הם עוזרים לאתגר את הסיפורים שהמוח שלכם מספר באופן אוטומטי ולבחון אותם מול המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית יותר, אשר בסופו של דבר תעזור לכם לעשות החלטות נבונות יותר.
זכרו להישאר חיוביים ולזכור שגישה חיובית לא אומרת שעליכם לצפות כל דבר שיתרחש בחייכם, אלא פשוט לקבל את מה שקורה בכל רגע, להיות מודע אליו ולהחליט להפיק ממנו את המיטב. הדרך שבה אתם חושבים על דברים משנה את המשמעות שלהם ואת הדרך שבה אתם חווים את חייכם. לסיום אשמח לשתף אתכם גם חומר קטן נוסף למחשבה:
כלב מספר לעצמו: "הבעלים שלי מאכיל אותי, אוהב אותי, מטפל בי ודואג לי. הוא מספק לי קורת גג ובית חם שבו אני מוגן מכל צרה – הוא בטח אלוהים!"
חתול לעומת זאת מספר לעצמו: "הבעלים שלי מאכיל אותי, אוהב אותי, מטפל בי ודואג לי. הוא מספק לי קורת גג ובית חם שבו אני מוגן מכל צרה – אני בטח אלוהים!"
איזה סיפור אתם מספרים לעצמכם?
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: