כיצד לעצב דימוי עצמי גבוה אצל ילדים?

50% מהבנות ו-30% מהבנים מוכנים לנקוט בצעדים קיצוניים כדי להשיג גוף מושלם או להגיע למשקל אידיאלי. ממצא מטלטל זה, שהתקבל ממחקר שנערך לאחרונה בארה"ב, מצביע על מגמה הולכת וגוברת של דימוי עצמי נמוך בקרב ילדים. איך מתמודדים עם זה?

המחקר, שכלל 810 צעירים בין הגילאים 11 עד 16, גילה כי מעל 50% מהבנות ויותר מ-30% מהבנים מודים שהם עורכים השוואה עם דמויות המופיעות בטלוויזיה, כאשר רבע מהם מוכנים אף לעבור ניתוח פלסטי כדי לשוות לגוף שלהם את הדימוי שהם רוצים.

עוד גילה המחקר כי הלחץ שמופעל על ילדים לעמוד בסטנדרטים מסוימים, יוצר מצב בו 1 מכל 10 נערים יבחר לקחת סטרואידים כדי להיות שרירי יותר, בעוד ש-1 מכל 8 נערות אמרה כי תשתמש בגלולות הרזיה או משלשלים כדי לרדת במשקל.

הנתונים הללו תואמים לגילוי מוקדם יותר בו נמצא כי לא מעט ילדים בני חמש היו מטופלים השנה בבתי חולים בעקבות אנורקסיה.

מה שמעניין בתוצאות המחקר הוא שהן מבטאות מודעות עצמית גבוהה מאוד בגיל צעיר. מודעות עצמית שאינה מתבטאת בצורה בריאה, אלא במהלכים הרסניים הנובעים מביקורת עצמית וחוסר אהבה עצמית. יותר מזה, תוצאות המחקר מראות כי דימוי גוף שלילי ודימוי עצמי נמוך אינם נחלתם של נערות צעירות בלבד. התופעה התפשטה והיא משפיעה היום גם על נערים. "שורש הבעיה", אומרים עורכי המחקר "הוא הלחץ של הצעירים ליצור דימוי גוף שבמציאות הוא בלתי ניתן להשגה."

מניין זה נובע?

הערכה עצמית היא הדרכון של הילד לבריאות הנפש ולאושר בחיים החברתיים. זה הבסיס של רווחת הילד ומפתח להצלחה שלו כמבוגר. יש יחס ישיר בין האופן בו ילד מרגיש עם עצמו לבין הצורה בה הוא יתנהג, כאשר ההורים הם המקור העיקרי לעיצוב תחושת הדימוי של הילד. חשבו רק לרגע על הזמן שבו אתם מרגישים ממש טוב עם עצמכם - קרוב לוודאי שזה גורם לכם להיות חברותיים ולבביים יותר עם אחרים. לבביים גם אל עצמכם. כאשר ילד מביט במראה ואוהב את מה שהוא רואה, הוא חייב להעריך את הדמות שמשתקפת מולו כדמות שראויה לאהבה, אך כאשר הוא אינו מרוצה, הו-אז מתחילים רגשי הנחיתות והתסכול, אז הביטחון העצמי מתערער ומתחילות בעיות התנהגות.

דימוי עצמי חיובי לא בהכרח מעיד על נרקיסיסטיות או יהירות, זה אומר שיש לאדם הבנה מציאותית של הנקודות החזקות והחלשות שלו, תוך הנאה מהנקודות החזקות ועבודה על הנקודות החלשות. אך כאשר ילד מתבונן במראה ומסוגל לראות רק את הנקודות החלשות או לחלופין, כאשר הוא מבקש לעבוד על הנקודות החלשות באמצעות דיכוי עצמי ונקיטת מהלכים הרסניים, הרי שאז צריכה להידלק נורה אדומה.

לאורך כל חייו, הילד יהיה חשוף להשפעות חיוביות ושליליות שיהיו בבחינת גורמים מעצבים. הורים יכולים להטות את מאזן החשיפה וההשפעה ובכך לסייע לילד להתגבר על הקשיים שבדרך...

1. דפוס התנהגות
שימו את עצמכם במקומו של תינוק שמבלה שעות רבות ביום, מעורסל בחיק אימו - איך נדמה לכם שהוא מרגיש? התינוק מרגיש אהוב, הוא מרגיש בעל ערך. נסו להיזכר ביום בו זכיתם להמון שבחים ומחמאות - האם לא הרגשתם נסיכים ונסיכות באותו היום? קרוב לוודאי שכן וגם התנהגתם בהתאם. התינוק שמקבל יחס חם ואוהב, נהנה ממה שהוא מרגיש ולומד לפתח ערך עצמי. גם בלי לדבר הוא מביע את רצונותיו וצרכיו ומעריך את יכולת ההבעה שלו מספיק, כמו גם את יכולת התגובה של הסביבה האוהבת אותו, כדי לדעת שצרכיו יסופקו. כאשר הדפוס הזה חוזר אלפי פעמים במהלך השנה הראשונה לחייו, התינוק לומד בצורה הפשוטה ביותר "מישהו מקשיב לי ולכן אני שווה".

כמובן, לא תמיד תוכלו להגיב באופן מיידי או עקבי, אבל הדפוס השולט הוא זה שקובע את הטון. הדבר החשוב ביותר הוא שאתם מעבירים לילד מסר שאתם שם בשבילו. כך לא משנה אילו שיעורים הוא יידרש לעבור לבד, אילו אתגרים יוצבו בדרכו, הערר העצמי שלו לא ייפגע, שכן הוא תמיד ידע שהוא שווה משהו. 

כאשר ישנה רגישות הדדית בין ההורה לתינוק, התינוק לומד לראות את עצמו באור חיובי.
מצד שני, אם הוא מנותק ומבולבל והצרכים שלו לא מקבלים מענה, זה עשוי להוביל אותו למסקנה "אני לא שווה ואין שום דבר שאני יכול לעשות כדי לשנות את זה".

החשיבות של טיפוח ערך עצמי בשלב מוקדם היא קריטית, כיוון שבמהלך השנתיים הראשונות, המוח של התינוק גדל מהר מאוד. זוהי תקופה שבה תינוק מפתח דפוסים מנטליים של התנהגות והתמודדות. המוח של התינוק המתפתח הוא כמו אוסף תיקייות שבכל אחת מהן מפורט מהו הסימן ומהי התגובה המצופה. לאחר אינטראקציה מסוימת, התינוק מעבד בתיקיות הללו את התמונה של מה שקרה. למשל: תינוק מרים ידיים והורה מרים אותו. חזרה על דפוס זה של סימן ותגובה, יצור אצל התינוק דפוס של ציפיות ובסופו של דבר רגשות נלווים. תיקייה מלאה של רגשות ודימויים חיוביים, תוביל לתחושה של צדק ורווחה באופיו של התינוק.

תינוקות שמתרגלים לתחושה של רווחה שהתקבלה מן ההורים, מבלים את שארית חייהם בשאיפה לשמור על ההרגשה הזאת. התינוקות הללו מתמודדים טוב יותר עם מכשולים בחיים כי יש להם מוטיבציה לתקן ולהבטיח את תחושת הרווחה שתהפוך לנדבך חשוב במערך הדימוי העצמי שלהם. כמו כולם, הם עלולים ליפול בדרך, אבל הם צפויים להתרומם על רגליהם מהר. לעומת זאת, ילדים שלא נהנים מתחושה מוקדמת של רווחה, נמצאים במאבק כדי למצוא אותה. הבעיה היא שהם לא בטוחים מה הם מחפשים, כי הם לא יודעים איך זה מרגיש ולכן התסכול הוא עצום.

ערך עצמי זה דבר נרכש שלא עובר בירושה או בגנטיקה. תכונות אופי מסוימות אולי עוברות מדור לדור אך ערך עצמי לא. לידת תינוק מעניקה לכם הזדמנות להפוך להורים שתמיד חלמתם שיהיו לכם, אבל אם אתם סובלים מביטחון עצמי נמוך, כזה שלא טופח בבית, נקטו בצעדים הנדרשים כדי לרפא את עצמכם ולשבור את הדפוס משפחתי.

נסו את התרגיל הבא:
- ערכו רשימת דברים ספציפיים שההורים שלכם עשו כדי לבנות את הדימוי העצמי שלכם
- ערכו רשימת דברים ספציפיים שההורים עשו והחלישו את הדימוי העצמי שלכם
- עכשיו נסו לחקות את הדברים הטובים שההורים עשו ולהימנע מכל השאר.

אל  תהיו קשים עם ההורים שלכם. הם כנראה עשו כמיטב יכולתם בנסיבות הקיימות, בדיוק כמו שאתם מתאמצים כעת. נכון, אף אחד לא יכול להיות שמח כל הזמן, אבל אומללות היא משהו שעובר אל הילד. ברוב הפעמים, הילד שלכם יהווה מראה לרגשות שלכם. במיוחד בשנים הראשונות, אז מושג העצמי של הילד קשור באופן הדוק לדימוי העצמי של ההורים. ביודעכם כי הילדים מתרגמים את האומללות שלכם לאומללות שלהם, שאלו את עצמכם - איזה תמונה אתם משקפים לילד שלכם?

3. היו בבואה חיובית
חלק ניכר מהדימוי העצמי של הילד מגיע לא רק ממה שהילד רואה בעצמו, אלא גם מהאופן בו הוא חושב שהוא נתפס בעיני אחרים. בעיקר בעיני ההורים והמשפחה שלו. זה נכון במיוחד עבור ילדים בגיל הגן שלומדים על עצמם דרך תגובות הוריהם. האם אתם משקפים דימויים חיוביים או שליליים לילד? האם אתם נותנים להם תחושה שכיף להיות איתם? שהרצונות והדעות שלהם משנים לכם? שההתנהגות שלהם משמחת אתכם?

כאשר אתם נותנים לילד השתקפות חיובית, הוא לומד לחשוב כך על עצמו. הוא גם לומד לסמוך עליכם שאתם כנים מספיק לומר לו מתי ההתנהגות שלו משמחת אתכם ומתי לא. זה הופך לכלי חשוב של משמעת. עם פיתוח דפוס השתקפות כזה, כל שיידרש יהיה מבט אחד בעיניו של הילד כדי שיבין האם אתם מרוצים או לא. 

ילדים, קטנים ותמימים ככל שיהיו, הם רווי מודעות עצמית. לכן היו מציאותיים, אתם לא יכולים לחייך ולשמוח כל הזמן ולשקף חיוביות בכל רגע ורגע, במיוחד כאשר ילדים יודעים לזהות עליצות מזויפת. אך אין ספק כי טיפוח מערכת יחסים רגישה וכנה המבוססת על השתקפות חיובית, תגביר את הרגישות של הילד כלפיכם ויום אחד הוא זה שירים את הביטחון העצמי שלכם למעלה.

4. שחקו עם הילדים
תוכלו ללמוד הרבה על הילד שלכם ועל עצמכם במהלך משחק. המשחק מעביר לילד מסר של "אתה שווה את הזמן שלי. אתה אדם יקר". עובדה ידועה היא שילדים לומדים דרך משחק, זה משפר את התנהגותם על ידי מתן תחושה של חשיבות והישגיות. במקום לראות במשחקים מטלה, השתמשו בהם כאמצעי להשקיע בילד ולטפח את הביטחון והערך העצמי שלו.

תנו להם ליזום את המשחק. זה יגדיל את הערך העצמי בנוסח "אבא אוהב לעשות את הדברים שאני עושה!" גם אם זה משעמם אתכם וכבר קראתם את הספר הזה מליון פעם, תנו לילד להרגיש מיוחד, מקדו בו את תשומת הלב שלכם. הוא יגלה את עצמו במהלך המשחק, הוא יגלה גם אתכם. הריבית של הנאה בגיל מוקדם, תבוא לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר בחיים, כאשר הילד ימשיך וירצה לעשות איתכם דברים משותפים, וכאשר הוא ירגיש מספיק מלא ונכון לעצמו כדי לא לרצות להשתנות.

5. קראו לילד בשם
שם של אדם הוא ייצוג של עולם ומלואו והוא מעניק תחושה של ערכיות. כשאתם משתמשים בשם של הילד אתם מעניקים לו תחושה מיוחדת. בנוסף, אינטראקציה באמצעות שם פותחת דלתות, שוברת מחסומים ומרככת התנגדות למשמעת.

ילדים לומדים לקשר בין האופן שבו אתם משתמשים בשמם לבין המסר שאתם מעבירים וההתנהגות שאתם מצפים לה. הורים רבים משתמשים בכינוי של הילד או בשמו הפרטי בדיאלוגים מזדמנים כמו "דני, אני אוהב את מה שאתה עושה!" וכאשר הם רוצים להעביר מסר תקיף יותר הם משתמשים בשם מלא "דני נחמיאס, תפסיק עם זה מיד!" שימוש בשמו של הילד הוא מתן תוקף לעצמי שלו.

6. כוונו את הילד להצליח
לעזור לילד לפתח כשרונות ומיומנויות זה חלק מטיפוח משמעת. אם אתם מזהים את היכולת אצל הילד, בטרם הוא מכיר בה, עודדו אותה. אם לא תעודדו את הילד לעשות זאת, כישוריו לא ישתפרו ובניית האמון שלו תתערער או תישאר קטנה. יש גבול דק מאוד בין דחיפה להצלחה לבין שמירה מכישלון; אם תגנו על הילדים שלכם יותר מדיי ותדכאו את ציפיותיהם, הם עשויים להרגיש מאוימים.

הזהרו מהשוואות. ילדים נוטים למדוד את הערך שלהם על ידי האופן שבו אחרים רואים אותם. ובחברה התחרותית של היום, המיומנויות של ילדים נמדדות באופן יחסי למיומנויות של אחרים, ולפיכך, באופן מעוות למדיי, קובעות גם את הערך שלהם. ייתכן והילד שלכם יודע לקלוע לסל מצוין אך כאשר יראה כי חברו למשחק יודע לקלוע טוב יותר, ערכו יתערער. ייתכן והבת שלכם רוקדת נהדר, אך כאשר תיראה כי חברותיה לבלט מצליחות להניף את הרגל גבוה יותר, ערכה יתערער.

הקפידו להעביר לילדים מסר כי אתם מעריכים אותם בזכות מי שהם ולא בזכות איך שהם מבצעים את הדברים או איך שהם נראים. עשו זאת על ידי יצירת קשר עין, מגע רך ונתינת תשומת לב ממוקדת. אל תצפו מהילדים שלכם להצטיין בענפי ספורט או מוסיקה, להיות שחקנים גדולים ודוגמנים מצליחים, רק בגלל שככה אתם הייתם, או ככה אתם הייתם רוצים להיות, או ככה לכאורה תוכלו להבטיח להם עתיד טוב יותר.

הדבר היחיד שהילד שלכם צריך להצטיין בו הוא להיות הוא עצמו. הוא חייב לדעת כי האהבה שלכם אינה תלויה בדבר ובטח שלא בביצועים ובמראה שלו. למרות שנדמה כי ילדים שואבים דימוי גוף נמוך מהתקשורת, הרי שזה דווקא הרושם שהם מקבלים בבית שגורם להם להרגיש שמנים או לא מספיק מוכשרים. גרמו להם להרגיש טוב עם עצמם! זוהי משימה קשה, אבל היא הכרחית לטיפוח אהבה עצמית.

7. למדו את הילדים שלכם חוכמת בית לפני חוכמת רחוב
באיזשהו שלב במהלך קריירת ההורות שלכם, אתם עשויים להיתקל ברעיון כי זה חשוב שהילד יהיה חשוף לערכים שונים משלו, כך יוכל לבחור לעצמו את הדרך הנכונה ביותר. זה אולי נשמע טוב או לפחות פוליטיקלי-קורקט, אבל ברוב המקרים זה לא עובד. זה כמו לשלוח ספינה אל הים בלי ספן. ייתכן והספינה תצליח להגיע ליעד נחשק, אך ייתכן גם שהיא תלך לאיבוד ותטבע. ילדים הם יקרי ערך מכדי להשאיר אותם ליד המקרה.

הערכים של הילד והתפיסה העצמית שלו מושפעים על פי רוב מהאנשים המשמעותיים בחייו - הורים, משפחה, מורים, חברים ודמויות מפתח בעולמו. ההורים הם אלה שצריכים לקבוע האם לדמות יש השפעה חיובית על הילד והאם היא מעודדת אותו לבנות את עצמו. תנו לילדים לבחור את המעגלים החברתיים שלהם אך פקחו עין על מערכת היחסים; שימו לב האם בסוף חוויה חברתית הילד שלם או כועס? האם ההיצמדות לאדם פאסיבי או אקטיבי טובה לו או מפילה אותו?

שורשי התפיסה העצמית של ילד צעיר אומנם באים מבית, אך מגיל שש, השפעת העמיתים הופכת חשובה הרבה יותר. וודאו כי אתם מציידים את הילד בארגז כלים וערכים מספק שיעזור לו להתמודד עם סביבות שונות וחוקים שונים. איך תעשו זאת? בפשטות - כשילד מרגיש בנוח עם עצמו, הוא יוכל להרגיש בנוח עם אחרים.

בתי ספר יכולים להיות מסוכנים לבריאות הרגשית של הילד, וזאת כיוון שהם נכנסים לזירת התגוששות עמוסת ציפיות ואתגרים. אם ילד חמוש בדימוי עצמי חזק, הוא לא יכול להיות מופרע על ידי התנהגויות שונות, להפך, הוא עשוי להיצמד בעליזות לסגנון המשחק והאינטרקאציה שלו ולהפוך אבן שואבת עבור אחרים. אך אם הביטחון העצמי שלו רעוע, הוא עשוי להפגין תוקפנות, או לחלופין קורבנות ולסבול.

לזרוק ילד אל תוך כור היתוך של ערכים שונים בגיל צעיר מדיי, יכול להיות מבלבל, אך הורים מגוננים יתר על המידה יכולים לגרום להשפעה מזיקה הרבה יותר. הם עשויים לעצב את הילד להיות כזה שלא מסוגל לחשוב בשביל עצמו או להחליט בשביל עצמו. כל שאתם יכולים הוא לצייד אותו באהבה ובתמיכה.

8. היפטרו מתוויות שליליות
הרבה מאוד ילדים יודעים להעיד על עצמם חסרונות או נכויות, אך הבעיה הפיזית היא כלום לעומת תופעת הלוואי הרגשית של התווית. אפילו במשפט "אני חולה אסטמה" יש מימד של בושה. שלא נדבר על משפטים כמו "אני שמן", "אני מכוער", "אני מפסידן". במצב כזה, ילד נדרש להתמודד לא רק עם הבעיה, אלא גם עם המשמעויות הרגשיות הנלוות לה.

כל ילד מחפש זהות וכאשר הוא מוצא אותה הוא נצמד אליה כמו סימן מסחרי. וודאו שהילדים שלכם נצמדים אל תוויות חיוביות והיפטרו מתוויות שליליות.

9. עודדו את הילדים להביע רגשות
הבעת רגשות בנוחות ובכנות תימנע מהילד לצבור מטענים או להתפוצץ מכל שטות. זה ילמד אותו לפתח איזון בין תחושת נוחות להביע רגשות, לבין שליטה ברגשות. חשוב שהילד יבין כי הבעת רגשות אינה מסירה את מעטה הביטחון או שוברת את הנורמה. היא לא מערערת את יחס ההורה כלפיו ולא מערערת את ערכו.

כאשר הילד מרגיש חופשי לבטא את עצמו וכאשר ההורה מקבל את רגשותיו, נוצר ערוץ של ביטוי, אך כאשר הילד מקבל תחושה שלהורה לא איכפת, הרגשות שלו הופכים בעיניו ללא כדאיים והוא לומד להסתיר אותם.

כמובן שגם כאן חייב להיות איזון. להבדיל מתינוקות שמביעים באופן חופשי את רגשותיהם, ילדים צריכים ריסון, שכן ילד עם רגשות בלתי מרוסנים הופך לפרחח. לעומת זאת, ילד שלא מביע רגשות הופך עצור. שליטה רבה מדיי או הבעה גבוהה מדיי עשויים לייצר בעיות בחיים הבוגרים.

אל תהיו קשים עם עצמכם, ילדים הם גמישים וזה אף פעם לא מאוחר מדיי לבנות להם את הדימוי העצמי. ללמוד להכיר את הילד, ולהתבונן בדברים מנקודת המבט שלו, יעזרו לכם לעזור לו ללמוד לסמוך על עצמו. סוג זה של טיפוח, מציב אבני דרך חיוניות בבניית הערך העצמי וגם בתיקון ערך עצמי מעורער. יחד עם זאת, קחו בחשבון כי ככל שתקפידו לעשות זאת בשלב מוקדם יותר, כך תחושת הערכיות תהיה חזקה ויציבה יותר, כך הם לא יגיעו לגיל העשרה עם תחושת קיפוח ונחיתות עצמית שתגרום להם להשוות את עצמם אל אחרים ולא לאהוב את עצמם מספיק...