מה בין אהבה להתאהבות?

ד"ר יששכר רוטרי

הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומו.

שאלה: מה בין אהבה להתאהבות?

המטפל משיב:
האהבה מתחוללת ברוב המקרים לאחר שתחושת ההתאהבות התמתנה (על אף שקיימים מצבים שניתן לאהוב אף ללא השלב הראשוני של ההתאהבות). ניתן להגדיר את האהבה כהתאהבות בעוצמה נמוכה, שאינה נטולת שיקול דעת ובעלת תחושות קנאה ותאווה מינית ברמה נמוכה יותר מזו של שלב ההתאהבות. יש המגדירים את שלב ההתאהבות כמצב של אי שפיות זמני, הגורם לשאר התפקודים והמטלות שלנו להתגמד מול התחושה העזה של שלב ההתאהבות. מאידך, ידועים מקרים של אלימות גופנית קשה שבוצעו בשלב הזה מול הצד שבגד או שנטש. למזלנו ההתאהבות חולפת ומפנה את מקומה לשלב יותר שקול שהוא - האהבה. האהבה עשויה להיות חזקה מספיק על מנת שבני הזוג ייהנו ממנה ויהיו מאושרים ומאידך יוכלו לתפקד היטב כיחידה משפחתית המגדלת ומחנכת את צאצאיה בהרמוניה ומתוך חלוקת תפקידים המקובלת על שני הצדדים.

אם ההתאהבות משולה לאורגזמה, הרי שאהבה משולה לתחושת הרוגע שלאחריה, שחשיבותה עולה לעיתים על סערת האורגזמה. זאת ועוד, כאשר אנו איננו מאוהבים (אפילו אם אנו נמצאים במערכת זוגית טובה), אנו מתגעגעים לעיתים לתחושות ההתאהבות, המוגדרות כפרפרים בבטן, ריגושים וסקס מטורף; אנו שוכחים את סערות הנפש ולעיתים את הלחץ המלווים את ההתאהבות. יש אנשים (לרוב נשים) המתמכרים להרגשה זו ובעבורה הם מסוגלים לפרק מערכות יחסים יציבות ולו רק משום שניטל מהן המרכיב של הריגושים (קרי ה"פרפרים"). ה"מתוחכמים/ות" מנהלים מערכות יחסים מקבילות עד שנתפסים (או שלא). ה"ישירים" (לרוב הישירות) שוברים את הכלים ומצהירים: "הלכתי אחרי ליבי".

שאלה: האם ניתן לשמר את האהבה לאורך השנים? הכיצד?

המטפל משיב:

לשמר את אהבתנו לאורך השנים אינו דבר של מה בכך. לשמר את אהבתו של הצד השני היא משימה עוד יותר קשה. מילת המפתח היא: הדדיות! איננו יכולים לשמר את אהבתנו לאורך זמן ללא ביטוי אהבה של הצד השני ובוודאי שלא נטרח לשמרה אם איננו אוהבים את הפרטנר שלנו.

התשוקה המינית ידועה ככזו שמתפוגגת עם השנים, או לכל הפחות נשחקת. קצב איבוד התשוקה של הגברים (לפחות בהתחלה) גבוה מזה של הנשים, ולו רק משום שרף ההתחלה שלהם גבוה יותר ובנוסף הם תלויים גם בתפקודי הזיקפה שלהם, המושפעת מרמת תשוקתם אל בת הזוג.

מרגע שפוחתת תשוקתו של הגבר אל בת זוגו, או קטנה משמעותית, יקשה עליו לאהוב אותה כבת זוג נחשקת והוא עלול להתייחס אליה עתה כאל אם ילדיו בלבד, או כאל ידידתו משכבר הימים. במילים אחרות גברים אוהבים דרך חשקם וככל שחשקם מתגבר כן מתגברת אהבתם. ניתן לומר שתשוקתו של הגבר אל בת הזוג היא הדבק שמשמר את אהבתו אליה. נשים הדואגות להופעה נאה, ומטופחת וכן מודעות להתנהגות "סקסית", תורמות ביודעין לתגבור ולשימור האהבה והתשוקה של בן הזוג. קורטוב של קנאה לבת הזוג, מעלה ומתגברת אף היא את אהבתו ותשוקתו אליה.

אין כל ספק שאף הנשים זקוקות למשיכה מינית אל בן הזוג לשימור אהבתן, אך הן זקוקות לדברים נוספים:

הראשון: שתרגשנה שהן מיוחדות וייחודיות בעיניהם.

השני: ואולי אף חשוב יותר  - הערכתה אליו! הערכת האשה גוברת באופן משמעותי אל בן זוג הנחשב כמפרנס טוב עבורה ועבור צאצאיה וכפוטנציאל כלכלי עתידי מוצלח בהמשך. היכולות הללו של בן הזוג מגבירות את אהבתן ואת רצונן לשימור מסגרת הנישואין. לא משום שנשים הן רודפות כספים אלא משום שהן חפצות בהרגשת ביטחון.

מאידך, לא אתעלם מהעובדה כי ישנם זוגות הנשואים כ- 10-15 שנים ומעלה, מסודרים כלכלית, מטפלים בילדים, החיים ללא אהבה, ללא תשוקה, ללא יחסי מין, שהסיפוק והאושר אינם שוכנים במעונם. הם אכן היו נאמנים זה לזו, וכיום לאור המצב, הם שוקלים (או לפחות אחד מהם) את האפשרות של שבירת המסגרת או לפחות על מציאת אהבה חדשה מחוץ למסגרת הנישואים.

שאלה: כיצד נדע אם אנו חיים בזוגיות מתגמלת?

המטפל משיב:

לכאורה השאלה מיותרת, הרי כל אחד יידע להבחין שהמערכת גרועה, אך מה לגבי אלו שלא רע להם מדי, אלא שמשעמם להם במסגרת הנישואים? במקרים אלו חובה על בני הזוג למצוא לעצמם עיסוקים נוספים, כגון: בילוי בחברת חברים, יציאות לחו"ל, כושר גופני ועוד. אך לאו דווקא בחברתם של בני הזוג, אלא בחברת אחרים (ידידים, מכרים וכו'). השינוי והגיוון החברתי עשויים להועיל לעניין בחיים הזוגיים. במילים אחרות - המרחב האישי תורם ליציבות הזוגיות.

זאת ועוד, אם בחברת בני זוגנו אנו כועסים ברוב הזמן, או מתוסכלים, עצבניים, קמצניים, וכל הרע יוצא מאיתנו, ניתן לומר שזוגיות זו אינה זוגיות מתגמלת ועם הזמן המצב עוד ידרדר וילך.

מערכת אנטי-זוגית היא כזו שבה צד אחד משתדל, מתאמץ, משקיע ואף יוצא מכליו על מנת לרצות את הצד השני, ואילו זה, או שאינו מודע לכך ולא שם לב להשתדלותו ולהשקעותיו של הצד המשקיע, או אף יותר גרוע פשוט לא איכפת לו, אינו מעריך כל זאת, אלא יוצא מתוך הנחה (מוטעית כמובן) כי כך נאה וכך יאה, שיתאמץ הצד השני על מנת לשמור את הצד האדיש במסגרת (לכאורה). במקרים רבים הצד המתוסכל והממורמר יחפש את ההזדמנות ואת הדרך לפרק את המערכת הזוגית, ההזדמנות לכך היא כאשר הצד הנ"ל מתאהב בגורם מחוץ למערכת הנישואים.

בזוגיות מתגמלת ניתן למצוא אהבה שאינה פורצת בחיי היום-יום, לעיתים אפילו אינה מורגשת, אך אם חלילה נידרש להקריב דבר מה מחיינו ואפילו מגופנו למען האהובים שלנו, אנו נעשה זאת ללא פיקפוק. לזה ניתן לקרוא זוגיות מתגמלת.

לסיכום אוסיף כמה משפטים חביבים שכדאי לשנן, זכרו כי האהבה היא כמו עונות השנה:

"הכל נראה כל כך חביב, ויש גם קצב התפתחות.
האהבה היא כמו האביב, זו היא... ההתאהבות."

"מידלדלת התחושה, אכן דרושה אז השקעה.
האהבה היא כמו הקיץ, דרוש מיזוג, אולי אף חיץ."

"אם פעלתם בתבונה, למשקיעים תהיה עדנה.
האהבה היא כמו הסתיו, חמים קריר בכל מצב"

נסיגה בלב אוהב, הוא ממש אינו חביב.
האהבה היא כמו החורף, היא תפרח שוב באביב."

מתוך סיפרי "שיקוי אהבה".