maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

רב טוראי יוסף גזאלה ז"ל

יוסף גזאלה

יוסף, בנם של יפה ויחזקאל גזאלה, נולד ביום ג' בכסלו תשי"ב (2.12.51) בתל אביב.

יוסף גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והוצב לחיל השריון.

במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסי בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בקרב שניטש בגדה המערבית של תעלת סואץ, נפגע יוסי באש האויב ונהרג.

לזכרו

נר זכרון

יוסף, בן יפה ויחזקאל, נולד ביום ג' בכסלו תשי"ב (2.12.1951) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי מסילות בנתניה. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "בארי" בנתניה, ואחרי-כן למד שלוש שנים בבית-הספר אורט בנתניה. את בחינות הבגרות השלים בבית-ספר "בית-ברל" בכפר-סבא.

יוסי, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה תלמיד חרוץ ואהב את הלימודים. למרות מסלול לימודיו המיוחד, למד בשקידה והשלים את בחינות הבגרות, כדי שיוכל ללמוד את מקצוע האדריכלות, שעליו חלם מנעוריו. פרט ללימודים ולקריאה עסק יוסי בענפי ספורט שונים, ואחת מצורות הבילוי האהובות עליו ביותר הייתה הציד. היה לו רובה טוטו והוא אהב לצאת לשטח ולנסות כוחו בציד. כמו כן אהב אהבה גדולה את הים. יוסי היה אופטימי ועליז - אך יחד עם זאת מעולם לא גילה את רגשותיו ולעתים קרובות היה מסתגר בתוך עצמו, שקוע במחשבותיו. שלוות נפשו ואופיו הרגוע סייעו בידו להתגבר על מצבים קשים ביותר. בעיצומם של ימים קשים ומתוחים היה שקט ובוטח. חבריו אהבוהו בעיקר בזכות נכונותו לעזור, לייעץ ולעודד. נכונותו זו לעזור ולייעץ התגלתה בעיקר בקרב בני משפחתו, ואף על פי שהיה הצעיר במשפחה, נדמה לעתים שהוא מבין יותר מכולם. מסירותו ונאמנותו לאחיו, ואהבתו העמוקה לאמו עשוהו לאחד מעמודי-התווך במשפחה. קשר מיוחד נוצר בינו לבין אמו - קשר אמיץ ויקר, שנבע מהערכה, נאמנות ועזרה. את אביו העריך יוסי מאוד וכיבד את דעתו ואת דבריו. הוא נהג לשוחח עמו שעות ארוכות, להקשיב לו ולהתלוצץ עמו. היחס ביניהם דמה יותר ליחס בין אחים מאשר ליחס בין אב ובנו. הוא היה מקור אושר לאביו, שנפטר כחודש לאחר נפילתו. על יחסים מיוחדים אלו כתבה חברתו של יוסי: ..."זוכרת אני איך רוממת אותו, איך קדשת עצמך למענו, לפעלו. מי אני כי אעז לתאר את גודל הזדהותך עמו ואת שלמות אהבתך אליו..."

יוסף גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למ"כים בחרמ"ש הוצב ביחידת שריון. על השתתפותו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". עוד לפני שגויס, שאף להיות חייל קרבי באזור הדרום - ושם, באזור תעלת סואץ, עבר את מלחמת ההתשה עד ששוחרר מהשירות הסדיר. חבר מתקופת השירות הצבאי תיאר שיחה בה שתתף יוסי בעת שירותו: ..."בדבריו של יוסי עולים שני מוטיבים עיקריים - נישואין עם חברתו ולימודיו בטכניון. לימודים אלו היו חשובים לו כל כך, עד שהביא עמו ספרי לימוד כשגויס ...אזכור את יוסי כמפקד כיתת הנגמ"ש שלו, כה שליו וגברי..." בחופשות מהצבא נוהג היה יוסי לחלק את זמנו לביקורים בין כל אחיו ואחיותיו. בבתיהם אהב במיוחד לשחק עם ילדיהם הקטנים, והשתעשע אתם כאילו היה בן גילם.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. הוא הגיש בקשה להתקבל ללימודים בטכניון במקצוע האדריכלות אך את האישור לקבלתו לא זכה לראות, שכן זה הגיע כשכבר לא היה בחיים. במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסי בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בקרב שניטש בגדה המערבית של תעלת סואץ, נפגע יוסי באש האויב ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבנתניה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות.

לאחר מותו כתבה חברתו: ...,אמרתי ואומר גם הפעם שהיית עדין-נפש ואהבת את החיים, שהיה לך מבט בהיר ומרגיע ותמיד הסתרת את סערת לבך, שהיית שתקן בכל הנוגע אליך, ידעת לשמור על קו גבול שמעבר לו - איש לא ידע עליך... ידעת להעלים מכולם בתבונת לבך ובחכמתך את הצורב, המעיק עליך... כאשר היו חייך במורדותיהם, ברגעים הקשים זקפת את קומתך, אזרת את אומץ לבך והתגברת על כל המכשולים. וכאשר היו לך רגעים יפים, מבטיחים - נבטה מעיניך השחורות נפשך הצנועה. בכל שיחה, בכל דין ודברים בלטו טענותיך. שיעור הבנתך את העניין, צלילות מחשבתך ומעל לכל, אישיותך, טוב מזגך ובעיקר סלחנותך..."

לזכרו תרמה אמו לבית-הכנסת "מאיר שלוש" בנתניה לוח נרות זיכרון לנופלים וספר תורה.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: