print header

כיצד מתבצעת חלוקת רכוש במסגרת גירושין ומה משפיע עליה?

כשנמצאים בעיצומו של הליך גירושין, או אפילו רק חושבים על סיום קשר זוגי ועל ההשלכות של צעד שכזה, אחד מהנושאים הכי מרכזיים שמוקדש להם מחשבה הוא חלוקת הרכוש. לפי הערכות מסוימות, כשליש מהמשפחות בישראל מתמודדות עם גירושין ועם תהליך של חלוקת הרכוש והכספים שנצברו במהלך שנות החיים המשותפות של בני זוג. באופן כללי ההחלטות שנוגעות לאופן החלוקה עלולות להפוך אפילו את הליך הגירושין הרגוע והחיובי ביותר למשהו הרבה יותר מורכב ומעורר כעס. כולנו גם שומעים, ואולי אף מכירים באופן אישי, מקרים שבהם זוגות שהתגרשו הפכו לאויבים מרים שנלחמים על כל פרוטה ומשתמשים בטקטיקות מלוכלכות כדי להטות את הכף לטובתם כמה שיותר. אמנם יש מסגרת חוקית כללית שמסדירה את ההתנהלות בנושא, אך היא מושפעת מהרבה שיקולים שונים ומפסקי דין תקדימיים שאותם חשוב להכיר.
 
מידע חשוב על גירושין וחלוקת רכוש: גבר ואישה מרוחקים עם זרועות משולבות בכעס

חלוקת רכוש לאחר גירושין – מסגרת כללית והגדרת רכוש משותף

חוק יחסי ממון מתווה את הקווים הכלליים של חלוקת הרכוש בין זוגות גרושים אשר נישאו אחרי תאריך 01.01.1974, ולמעשה מגדיר שאיפה לחלוקת הרכוש המשותף באופן שווה. אם בני זוג ערכו הסכם ממון או ביצעו חלוקת רכוש כחלק מתהליך שקדם לגירושין, למשל הסכם שלום בית, אז לחוק יחסי הממון לא תהייה השפעה עליהם. לפני שנכנסים לעובי הקורה כדי לבחון את התרחישים השונים האלו ואחרים, יש קודם כל להבין את המשמעות של מושג בסיסי שאולי נראה פשוט במבט ראשון, אך הוא למעשה מורכב למדי – רכוש משותף.
 
בהגדרה רחבה הרכוש המשותף כולל את כל הנכסים הפיזיים והפיננסיים ששימשו את בני הזוג, שנרכשו על ידם ושהייתה להם זיקה משותפת אליהם, אפילו אם לא בהכרח היה חוזה או שטר בעלות שמקשר בין הנכס לשניהם. אם למשל בני זוג בחרו לקנות רכב באמצעות הון משותף, אך הוא היה רשום רק על שמו של אחד מהם והוא גם זה אשר עשה בו שימוש בלעדי, החוק עדיין יראה אותו כרכוש משותף למעט מקרים שבהם יש נסיבות חריגות. מצב נפוץ אחר הוא שאחד מבני הזוג רכש דירה עוד לפני הנישואים, ושני בני הזוג גרו בה לאורך שנים. הדירה תקבל יחס דומה לזה של המכונית מהדוגמה הקודמת, שכן הנכס היה בשימוש משותף ועל כן גם בן או בת הזוג שלא רכשו אותה יהיו זכאים לזכויות מסוימות, גם אם לא לחלק שווה בה.
 
כאמור, חוק יחסי ממון קובע שבמקרה של סיום נישואים תתבצע חלוקה מאוזנת בין בני הזוג, אבל היא לא תקפה על רכוש שאינו משותף או רכוש שעבורו אין לשני בני הזוג זיקה הדדית. למשל, ירושה שקיבל אחד מבני הזוג בנפרד מהנישואים והיא מעולם לא שימשה את התא המשפחתי או הייתה קשורה אליו, תישאר בידי האדם אשר קיבל אותה באופן מלא או תחולק באופן לא שווה, כשהכף תנטה כמובן לטובת היורש המקורי. מבחינה משפטית, המחלוקת בין זוגות רבים שעוברים תהליך גירושין סובבת סביב הקושי בקביעה האם דירה, חשבון בנק, תיק מניות או כל דבר דומה אחר הוא רכוש משותף או לא. יש מקרים רבים שבהם רק אנשי מקצוע יודעים אילו טיעונים יש להעלות על מנת לשכנע בתי דין או בתי משפט לפסוק לטובת האדם שמעוניין לשמור על כמה שיותר מרכושו, או לקבל את מה שמגיע לו לאחר סיום הנישואים, וכמה מאותם נימוקים נציג בהמשך הכתבה.
מידע חשוב על גירושין וחלוקת רכוש: פטיש שופט וספרים
לפני כן חשוב לציין שעקרונות החלוקה לאחר גירושין תקפים גם לחובות, כלומר אדם אשר עובר פרידה מבן או בת זוג עם הלוואות או חובות, לפעמים ייאלץ לקחת חלק בהחזרתם אפילו אם הם לא רשומים על שמו. גם בתחום הזה יש חשיבות לזיקה של שני הצדדים. למשל בהליך גירושין שבו אחד מבני הזוג הסתבך בהימורים בעבר, הוציא כסף מהחשבון המשותף כדי להמשיך להמר ונכנס לחובות. במקרה שכזה יש סיכוי גבוה שחובו לא יחולק ויישאר רק שלו גם לאחר הגירושין.

מה משפיע על עיקרון החלוקה המשותף?

ישנם מצבים שבהם בתי המשפט ובתי הדין הרבניים שעוסקים בתביעות גירושין לא יפעלו על פי עיקרון החלוקה באופן מלא, וזאת לא רק כאשר יש הסכם או מסמך שגובר עליהם כמו אלו שכבר הוצגו. למשל, כאשר יכולת ההשתכרות בהווה ובעתיד שונה באופן מהותי בין בני הזוג, או אם אחד מהצדדים בהליך הגירושין הוכיח שלצד השני יש פוטנציאל רווח עתידי גדול יותר ממנו ולכן נדרשת חלוקת רכוש עם העדפה מתקנת. עורכי דין לענייני גירושין לפעמים נתקלים גם במקרים שבהם אחד מבני הזוג מנסה "להסתיר" נכסים כמו חשבונות בנק אישיים או השקעות בחו"ל, ולעיתים גם מנסה להציג שווי נמוך יותר מהמציאות של נכסים בפני בית המשפט. כאשר מעשים שכאלו נחשפים, יש סיכוי שחלוקת הרכוש תהייה לטובת הצד שהתנהל בצורה תקינה. על מנת למנוע מקרים שכאלו, ניתן לדרוש תצהיר שיפרט את כלל הרכוש של אחד מהצדדים בהליך הגירושין, ובכך לאפשר תביעה עתידית לקבלת חלק שווה בכל רכוש שיתגלה בעתיד ולא הופיע בתצהיר.

מעוניינים להתייעץ עם עורך דין בנוגע לגירושין וחלוקת רכוש? מלאו את פרטיכם:

 

מקרים חריגים ופסקי דין לדוגמה:

בדומה לתחומים אחרים, כאשר מתקבלות החלטות משפטיות בתחום גירושין, מוענקת בהם חשיבות רבה לפסקי דין תקדימיים מהעבר. כאשר איש מקצוע מייצג אתכם לאורך תהליך הגירושין, הוא יכול להיעזר בהם כדי להבטיח שההתייחסות לרכוש המשותף תהייה מקיפה ככל הניתן ושהחלוקה תתנהל באופן שתואם לרצונות שלכם כמה שיותר.
 
פסק דין אחד שכזה ניתן בשנת 2012 על ידי השופט יורם דנציגר מבית המשפט העליון, בעקבות מקרה שדרש ממנו לקבוע האם להתייחס לדירה של בני זוג בתהליכי גירושין כרכוש משותף או לא. הדירה נרכשה על ידי הבעל 4 שנים לפני הנישואים, הזוג התגורר בה לאחר החתונה ונולד להם ילד. כאשר הזוגיות עלתה על שרטון האישה עזבה את הבית, והסכימה לחזור רק בתנאי שהזוג ימכור את הדירה וירכוש אחת חדשה בעזרת כספי המכירה ומימון משותף. לאחר שהבעל הסכים האישה חזרה לבית, אך לפני שהם הספיקו למכור אותו נולד להם ילד נוסף, תהליך המכירה התעכב וכעבור זמן מה הזוג התגרש סופית. לדעת האישה היה מקום להתייחס לדירה כאל רכוש משותף משום שהייתה לזוג כוונה מפורשת למכור אותה ולרכוש דירה משותפת חדשה בעזרת הון משותף. השופט דנציגר קיבל את הטענה הזו, והיחס לדירה היה כרכוש משותף, למרות שהיא נרכשה על ידי הבעל לפני החתונה.
 
ומה לגבי מקרים של בגידה? ובכן המגמות שמשפיעות על הפסיקה של בתי הדין והמשפט סביב הנושא הזה משתנות מפעם לפעם, ונכון לעכשיו יש הכרה בכך שנסיבות מסוימות, כמו בגידה, מובילות למצב של "שותפות מוחלשת" ברכוש המשותף או בחלק מסוים ממנו, למשל דירה. לדוגמה, במסגרת פסק דין משלהי שנת 2018 נקבע כי אישה שבגדה בבעלה במשך 10 שנים ברצף תקבל רק 20% מהזכויות ברכוש המשותף שנצבר על ידי הזוג בתקופה ההיא. בהתאם לפסק דין זה, ולאחרים שדומים לו, ניתן להגיד שאם בגידה בין בני זוג היא לא מעידה חד פעמית או קצרה, יש התחשבות מסוימת בצד הנפגע בכל מה שנוגע לחלוקת רכוש והליך הגירושין באופן כללי, אך כל מקרה נשפט לגופו.
 
דוגמה נוספת למורכבות של הליכי גירושין אפשר לראות במקרה שתפס הרבה כותרות בשנת 2019, פרשת יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה. הפרשה החלה להתפתח לאחר שאשתו של נוה לקחה את הטלפון הסלולרי שלו והעבירה אותו לעיתונאית הדס שטייף. בעקבות המידע שנחשף לאחר פריצה אל הטלפון, החלה חקירת משטרה בפרשה המכונה "פרשת המין והמינויים", שהיא נושא מורכב בפני עצמו. עו"ד רות דיין־וולפנר שמייצגת את נוה סיפרה בראיון שאנשים מתמכרים לחיטוט במכשיר הסלולרי של בני הזוג שלהם וזה כבר לא מפתיע אותה, אך העברת המכשיר לצד שלישי, במקרה הזה - אשת תקשורת ידועה, זעזעה אותה. אם שמים בצד את הגילויים שעוררו חשד משמעותי בקשר להתנהלות של נוה, ראוי לבחון את ההתנהגות של אשתו. סביר להניח שבמקרה שכזה, שבו פרטיותו של אדם הופרה באופן בוטה ופומבי שכזה, יש בסיס מוצק לטענות בפני בית המשפט שישפיעו בין השאר על אופן חלוקת הרכוש. אמנם מדובר במקרה חריג, אבל אפשר ללמוד ממנו על סוגיות אתיות וחוקיות מסוימות שבהחלט עשויות להשפיע על הליכי גירושין גם של אנשים מהציבור הרחב.
מידע חשוב על גירושין וחלוקת רכוש: אישה עם טלפון נייד
 

לסיכום

אפילו אם אין לאנשים מיליונים בבנק, בני זוג חטטנים או חשש לגבי תהליך גירושין שהם רוצים להיכנס אליו, המציאות מלמדת שבנושא הזה חובה להתנהל בחוכמה ובזהירות. הרי כפי שהבנתם, עולם חלוקת הרכוש המשותף הוא מורכב וניתן להתייחס אליו בדרכים רבות, מה שאומר שבמקרים רבים אחד מהצדדים המתגרשים מקבל הרבה יותר, או הרבה פחות, ממה שהיה מקבל רק על סמך עיקרון החלוקה השווה. לכן, אם אתם מכירים אדם שמתחיל להתמודד עם תהליך גירושין או מקדיש לצעד הזה מחשבה, וכמובן שאם אתם נמצאים במצב שכזה בעצמכם, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין שמתמחה במקרי גירושין. אדם שכזה יכול לא רק להעניק ייצוג מקצועי הולם אלא גם מחזיק בידע המקצועי הרב שנחוץ כדי לנצח עבורכם את הקרב בבית המשפט.
 

מעוניינים להתייעץ עם עורך דין בנוגע לגירושין וחלוקת רכוש? מלאו את פרטיכם:

 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.