maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מידע משפטי חשוב בנושא גירושין

למרות שכולנו היינו רוצים שדברים יתנהלו בצורה אחרת, לפעמים אין מנוס מגירושין. אפילו אם בני הזוג עדיין אוהבים זה את זאת, לפעמים פשוט אין ברירה אחרת אם רוצים לשמור על האושר ההדדי ועל שלום המשפחה הכוללת. הליך הגירושין הוא ארוך ומורכב, בהעדר הסכמה בין שני הצדדים הוא יכול להימשך בין שנתיים ל-4 שנים, ולעיתים אף מעבר לכך. במידה ואתם מכירים אנשים שעומדים בפתחו, או שאתם בעצמכם נמצאים בו, ישנן כמה עובדות שכדאי להכיר. בכתבה הבאה תמצאו מידע משפטי חשוב על חלופות אפשריות להליך הגירושין, פעולות מקדימות שיש לבצע לפני הכרזת הכוונות, ומידע חשוב על חלוקת הרכוש בין בני הזוג, ובפרט הזכויות הפנסיוניות.   
 
גירושין
 

לפני הגירושין

הסכם שלום בית הוא חלופה שכדאי מאוד להכיר. מדובר בהסכם משפטי שלא מעורבת בו הרבנות, והוא מציע לשני הצדדים הזדמנות לגשר על הפערים ביניהם בצורה הוגנת ופתוחה.
 
כידוע, גירושין הם מהלך כמעט בלתי הפיך. לאחר הצעידה על מדרגות הרבנות, קשה מאוד להשיב את הגלגל לאחור. אי לכך, הסכם שלום בית לחלופין גירושין, הוא הסכם שיכול לשמש תחנה אחרונה לפני פירוקו הסופי של התא המשפחתי. יתרונותיו הבולטים של הסכם זה טמונים בכך שהוא כולל גם הסכמות בנוגע לאי הצלחתו. מדובר בהסכם מפוקח המתייחס הן למחלוקות המשפטיות בין הצדדים, והן לסוגיות משפחתיות ורגשיות.
 
ברמה המשפטית, הסכם שלום בית מתייחס באופן ממוקד לכל הסוגיות הנוגעות לפרידה. החל מנושאים הקשורים לילדים (משמורת, מזונות וכדומה), דרך סוגיות חלוקת רכוש וכלה בנושאים ספציפיים נוספים. הודות לכך, בני הזוג יכולים להתמקד בשיקום התא המשפחתי, ללא חששות מפני העתיד לבוא. החירות הנפשית אשר מעורבת בהסכם זה יכולה להיות בעלת משקל רב בהצלחת שלום הבית. למשל, האישה יודעת היטב מה יהיה מצבה הכלכלי מבחינת רכוש ומזונות ילדים לאחר הפרידה, והבעל מכיר בהשלכות לגביו בנושאים כגון הסדרי ראיה ופירוק השיתוף.
 
עוד הבדל חשוב בין הסכם שלום בית לגירושין הוא שבניגוד להליכי גירושין "רגילים", בהם כל צד נעזר בעורך דין מטעמו, הסכם שלום בית נערך מול עורך דין אחד המייצג את שני הצדדים. בנוסף וכפי שצוין לעיל, המתח שנוצר מחוסר הוודאות הטמון בהליך הגירושין מתפוגג בזכות ההסכמות לגבי היום שאחרי. זאת ועוד, הסכם שלום בית לחלופין גירושין יכול גם לפרט הסכמות בין הצדדים לגבי נושאים קונקרטיים הקשורים לניהול משק הבית, אשר יישומם בשטח הוא יעיל ואפקטיבי.
 
אחד הפרמטרים החשובים ביותר של הסכם שלום בית לחלופין גירושין הוא אלמנט הזמן. ניתן להגביל את ההסכם בזמן (למשל-חצי שנה או שנה) ולאחר תום התקופה הצדדים יכולים להחליט האם הושג שלום הבית. במידה ואין מנוס מגירושין למרות הניסיונות הכנים של הצדדים, הליך הגירושין הופך לקל ופשוט. זאת, הודות לכך שהתנאים בנוגע לגירושין סוכמו זה מכבר ועוגנו בהסכם עם תוקף של פסק דין.
 
גירושין
 
 
במידה והסכם שלום בית אינו ניתן לביצוע בשל חוסר הסכמה של אחד מבני הזוג או נסיבות שונות ומשונות אחרות, חשוב לדעת מהם הצעדים המקדימים שיש לבצע כדי להקל ולפשט את המשך הדרך.
 
יש חשיבות רבה לאיסוף מסמכים וראיות רבות ככל האפשר. מסמכי בעלות, פירוט מידע בנקאי וחשבונות משותפים, תלושי משכורת ואפילו חומרים פחות רשמיים כגון הקלטות קולית, עדויות של בני משפחה וחברים וצילום של מסמך הכתובה מהחתונה. איסוף המסמכים האלו מראש ימנע מכם כאב ראש מיותר והתרוצצות רבה אחרי שהליך הגירושין כבר התחיל, מצב שבו ראשכם כבר יהיה טרוד באין ספור שיקולים ונושאים אחרים.
 
התייעצו עם עורך הדין שלכם כדי לוודא שאתם אוספים מידע על כל הנושאים החשובים שתרצו שיכללו במסגרת מסמך הגירושין. הנושאים החשובים ביותר שצריכים להיכלל בכל הסכם הם מזונות, חלוקת רכוש, חלוקת משמורת והסדרי המפגש עם הילדים. יחד עם זאת אף מקרה אינו זהה לשני, ולכן יש צורך בדיון עם בעל מקצוע מומחה כדי לראות אילו נושאים נוספים רלוונטיים עבורכם.
 
גירושין
 
 

בזמן הליך הגירושין

 

חלוקת רכוש בגירושין יכולה להיות אחת מנקודות המחלוקות החריפות ביותר בין בני הזוג. האם תמיד בית המשפט יחלק את הרכוש חצי-חצי, ומתי מותר לו לסטות מחלוקה שוויונית?
 
כאשר בני זוג שנישאו לאחר ה-1.1.1974 אינם מגיעים להסכמה משותפת בנוגע לחלוקת הרכוש, בית המשפט יידרש להכריע בין הצדדים. סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי עם פקיעת הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי לקבל מחצית משווי כלל הנכסים המשותפים. העיקרון הוא (לכאורה) פשוט. יש לחלק את הרכוש חצי-חצי. עם זאת, כבר בסעיפים הקטנים של סעיף 5 הנ"ל ניתן לזהות את הפרצה הראשונה. סעיפים אלה מכירים בכך שיש להוציא ממצבת הרכוש המשותפת נכסים שהיו לאחד מבני הזוג טרם הנישואין, נכסים שאחד מבני הזוג קיבל בירושה או במתנה במהלך תקופת הנישואין, גמלאות מסוימות (לרבות גמלה מביטוח לאומי) ופיצויים לפי הוראות חיקוק בגין נזקי גוף (או מוות).
 
כמו כן, ולמרות קביעתו הברורה בסעיף 5, המחוקק הוסיף הוראה נוספת בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. על פי סעיף זה, במידה ואחד מבני הזוג מבקש זאת, יש לבית המשפט או בית הדין את הסמכות לקבוע איזון משאבים שאיננו בדרך של מחצה על מחצה. יודגש כי החוק קובע שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו ב"נסיבות מיוחדות" בלבד. היות והמחוקק לא קבע הוראות ברורות ומפורשות אשר מפרטות את אותן "נסיבות מיוחדות", מונח זה "זכה" לפרשנויות שונות ומגוונות בשורה ארוכה של פסקי דין.
 
בני זוג רבים אשר תולים יהבם בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, טוענים לא אחת כי הצד השני לא תרם את חלקו למאמץ המשפחתי המשותף. דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דינו של כב' השופט גרינברגר בתמ"ש 20964/02 אשר ניתן בדצמבר 2009. במקרה זה, האישה טענה כי הבעל לא היה זכאי למחצית הרכוש משום שהוא גם לא עבד במשך תקופה משמעותית וגם לא תרם כלל לניהול הבית. בית המשפט בחן את הטענות, קבע כי יש בהן מן הצדק, והורה על חלוקת רכוש של 75%-25% לטובת האישה.
 
 
דוגמה נוספת ניתן לראות בבע"מ 4623/04. בפסק דין זה נקבע כי כאשר אחד מבין הזוג שימש בתור "בן זוג ביתי", בעוד שותפו ניהל קריירה מצליחה ("בן זוג קרייריסטי"), הפער שנוצר בין הצדדים יכול להצדיק חלוקת נכסים לא שוויונית בגירושין. במקרה הזה בית המשפט העליון פסק כי האישה, שהייתה הצד החלש מבחינה כלכלית, תהיה זכאית לסכום חד פעמי של כ-250,000 ₪ מהבעל וזאת, בכדי לצמצם את הפערים שנוצרו בין הצדדים לאורך השנים.
 
גירושין
 
זכויות פנסיוניות, אשר נצברות במשך שנים ארוכות, יכולות להיות נכס משמעותי ביותר. אי לכך, נשאלת השאלה, מה דינן של הזכויות הללו במועד גירושין? קרי, האם - כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים - יש לכלול את זכויות הפנסיה במסגרת ההסדר?
 
התשובה לכך היא כמובן כן, פנסיה היא זכות כספית אשר נצברת במהלך שנות העבודה. כיום, הן החוק והן הפסיקה מכירים בכך שכאשר שנות העבודה היו ב"תוך" תקופת הנישואין, הכספים שנצברו בקרן הפנסיה הינם נכסים ברי איזון. הרציונל המשפטי והחברתי אשר עומד מאחורי שיתוף זכויות פנסיה בגירושין נובע מהתפיסה כי אלו זכויות אשר נבעו מעבודתם של בני הזוג ומהוות חלק בלתי נפרד מהשתכרותם במובן הרחב. היינו, זכויות פנסיה הן נכסים ברי חלוקה, בדיוק כמו כל זכות אחרת אשר צומחת לאחד מבני הזוג כפרי מעבודתו.
 
בניגוד לנכסים אחרים במצבת הרכוש המשותפת (כגון דירה, רכב או חשבונות בנק), נכסי פנסיה אינם זמינים לטובת בעליהם אלא במועד הפרישה מהעבודה. לא אחת, עולה השאלה כיצד ראוי ונכון לאזן את הזכויות הפנסיוניות אשר טרם התקבלו. האם יש להמתין עד אשר הזכויות תבשלנה, או שמא יש לקבוע חלוקת זכויות פנסיוניות לפני כן? במילים פשוטות, האם איזון המשאבים צריך להיות מיידי או דחוי? כיום, הגישה הרווחת בפסיקת בתי המשפט היא כי יש לאזן זכויות פנסיוניות בעת הבשלתן והתגבשותן (רק במועד הפרישה ולא במועד הגירושין). אולם ישנם גם מקרים הפוכים בהם בתי המשפט מורים על היוון פנסיה במועד הגירושין. זאת, בעיקר כאשר ישנם פערים כלכליים משמעותיים בין הצדדים ו/או בן הזוג הנתבע הוא עתיר נכסים (לעומת בן זוגו הנתון במצוקה כלכלית).
 
חלוקת זכויות פנסיה בגירושין היא סוגיה משפטית מורכבת אשר דורשת פעמים רבות פתרונות יצירתיים (הן מצד בית המשפט והן מצד הצדדים ובאי כוחם). אי לכך, במידה ואתם עומדים בפני גירושין או פרידה, מומלץ לבחון היטב את משמעותם של החסכונות הפנסיוניים במצבת הרכוש המשותפת. זאת, אגב התייעצות עם עורך דין לדיני משפחה העוסק בתחום. שימו לב, במקרים לא מעטים ניתן לפתור את הסוגיה באמצעות הסכם גירושין אשר יסדיר את המחלוקת בהסכמה.
 

הבהרה: כל האמור בכתבה אינו מהווה ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי.

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: