maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

אריאלה מלצר, יועצת זוגית, מסבירה: האם ואיך ניתן לטפל בהתעללות רגשית בזוגיות?

 בני זוג רבים, נשים וגברים כאחד, הסובלים מהתעללות רגשית מבני זוגם, התנהגות הפוגעת בהם, משפילה אותם ומכאיבה להם באופן קבוע, נמצאים לעתים קרובות בדילמה קשה ומורכבת ביותר. מה לעשות עם הקשר הזוגי - האם לעזוב את בן הזוג המתעלל רגשית או להישאר איתו ואף לעזור לו לעשות את השינוי? ההחלטה אינה קלה כי מעורבים בה לעיתים שיקולים נוספים כמו ילדים, בני משפחה אחרים, מצב כלכלי, פחדים ועוד ועוד. כל אחד וההחלטה המתאימה והנכונה ביותר עבורו. בכל מקרה, אין שום סיבה שבעולם שמצדיקה חיים של ספיגת התעללות רגשית, כאב, סבל והשפלה, חוסר כבוד, זלזול, לעג ופגיעה תמידיים החוזרים על עצמם שוב ושוב. במאמר זה אני אנסה להבהיר קצת את הסוגייה הכאובה והחשובה הזו ואציין כמה נקודות מרכזיות שיעזרו כשיקולים בקבלת ההחלטה הנכונה.
 
התמודדות עם התעללות רגשית בזוגיות: זוג בריב
אחת הסיבות לכתיבת מאמר זה היא שאלתה של שרה (שם בדוי) שהופנתה אליי במייל, אך מאחר וזו יכולה להיות דילמה שמעסיקה רבים, ונשים במיוחד, החלטתי לתת את התשובה בהרחבה כמאמר. (התשובה מנוסחת כפניה כלפי נשים, אך היא יכולה להתאים לשני המינים).
 
וזו שאלתה של שרה:
"האם למתעלל רגשית יש סיכוי להשתנות? או שפשוט זה לא בר שינוי ועדיף להתגרש, להפסיק עם הסאגה של ההתעללות והסבל? אנא ממך תשובה כנה למעני ולמען שלוות שלושת ילדיי. בתודה מראש, שרה."
 
נראה כי התגובה האוטומטית של רבים לשאלה זו יכולה להיות:"בוודאי. מה יש לך לחפש עם איש כזה? בחיים הוא לא ישתנה". כבר שמעתי תשובות כמו " עץ עקום אי אפשר ליישר" או "סבא ואבא שלו התנהגו ככה, זה במשפחה שלו ואין מה לעשות" ועוד תגובות דומות כאלו ואחרות. אך יחד עם זאת, מהניסיון הרב שצברתי עם השנים חשוב לי להדגיש שזו לא האפשרות היחידה והראשונה שיש לפעול לפיה ושיש בהחלט מה לעשות עוד לפני פרידה וגירושין. השיקול אם לעזוב גבר מתעלל רגשית, והאם הוא יכול להשתנות, תלוי במספר גורמים מרכזיים וחשובים.

לפני שאתאר אותם, יש לומר כמה מילים על התעללות רגשית...

כמו שציינתי במאמר אחר שלי, התעללות רגשית היא תהליך מתמשך ועקבי לאורך זמן, בדרך כלל בין אנשים שיש להם מערכת יחסים קרובה, במהלכו אדם אחד מנסה לכפות על אדם אחר את המעשים וההתנהגות הרצויים בהתאם לרצונו ולצרכיו, להשתלט על עולמו הפנימי של השני, לכוון את מחשבותיו, רצונותיו ורגשותיו, לשלול את החופש והבחירה שלו כאדם ייחודי, לקבוע איך תיראה תפיסת עולמו ואמונותיו ואפילו לשנות את אופיו האישי ותכונותיו. ההתעללות הרגשית יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות ובמילים פוגעות ומעליבות או במסרים שעוברים באמצעות לשון הגוף, למשל, תנועת יד מבטלת, הבעות פנים לועגות ומזלזלות, מבט מקפיא, מאיים, מפחיד או מצמית ועוד. התנהגויות אלו נועדו להשיג שליטה על האחר ובמיוחד על נפשו, תפיסתו את עצמו, להחליש ולהקטין אותו ולהפחית את הדימוי והערך העצמי שלו עד כדי שלילת ההוויה העצמית שלו והחופש שלו להיות מי שהוא.
התמודדות עם התעללות רגשית בזוגיות: גדר תייל ומצלמת אבטחה
לעיתים, שני בני זוג אינם מזהים מקרים של התקפה רגשית וממשיכים להתווכח או לריב, להסביר, להצטדק, להתנצל ולנסות לשכנע ולהיות צודקים גם כאשר הדברים מתנהלים תחת התקפה רגשית קשה המשתיקה ומשתקת את כל היכולת והכוחות הפנימיים של המותקף להגן על עצמו. חשוב להדגיש שאין שום סיבה שבעולם לחיות במצב של ברירת מחדל שאומרת שאין ברירה. זו לא גזירת גורל. לא חייבים לחיות במצב שבו פוגעים בכם, הן בהתעללות פיזית והן בהתעללות רגשית. אין שום סיבה שבעולם שתספגו עלבונות, פגיעות, זלזול, השפלה, הפחתת ערך, ביקורת בלתי פוסקת, האשמות, לעג, ציניות או בוז ותחיו חיים של כאב (וזה מתאים לשני המינים, גם גברים וגם נשים). לא משנה מה עשיתם או לא עשיתם, לאף אחד אין זכות והצדקה לפגוע בכם.
 
נחזור לשאלה עצמה, המתחלקת, למעשה, לשתי שאלות:

1. האם גבר מתעלל רגשית יכול להשתנות?

2. האם עדיף להיפרד/להתגרש מגבר מתעלל רגשית?

נתחיל מהשאלה הראשונה. כן, גבר שפוגע רגשית באישתו ו/או בילדיו יכול להשתנות, אבל, וזה אבל גדול, זה תלוי דבר ראשון, אם הוא רוצה, דבר שני, אם הוא מבין שיש לו בעיה והדבר השלישי, האם הוא מוכן לעשות כל מה שאפשר כדי להשתנות ולהתחייב לתהליך השינוי. כל עוד 3 הדברים הללו לא מתקיימים, אין סיכוי שהוא יעשה שינוי אמיתי. זה שהוא אומר שהוא רוצה, זה לא מספיק. לפעמים, הוא יהיה מוכן להגיד כל דבר רק כדי להרגיע את המצב, ושהזוגיות והמסגרת המשפחתית לא יתפרקו. מה שחשוב באמת הוא מה שקורה בשטח. אם במקום לקחת אחריות על ההתנהגות שלו הוא עדיין מאשים אותך בכל מיני מצבים, אז שום דבר עוד לא השתנה והבעיה עדיין בעינה עומדת. אם הוא לא מודע לבעיה שלו ולא מכיר בה כבעיה אישית שלו, אלא מאשים את הסביבה בתסכולים ובקשיים שלו, הרי שבמצב זה הסיכוי שהוא ישתנה קטן ביותר. אם הוא לא מוכן ללכת לטיפול ולהשתנות, או שולח אותך לטיפול, אז בוודאי שאין שום סיכוי שהמצב ישתנה.
התמודדות עם התעללות רגשית בזוגיות: זוג בטיפול
דוגמה שכיחה לביטוי ההתנגדות באה לידי ביטוי במילים "את המשוגעת, לא אני, את צריכה טיפול" או "לכי לטיפול שילמדו אותך איך להתנהג". בעצם, כך הוא ממשיך להתנהג בכוחניות כלפיה, לזלזל ולפגוע בה. הוא בעצם מאשים אותה שהיא הגורם למצב, והיא זו שצריכה להשתנות. הוא מסיט את המוקד ממנו, מסיר ופוטר את עצמו מאחריות על המצב ומחליש אותה עוד יותר.
 
לעיתים, רואים מסך עשן נוסף לחוסר המוטיבציה שלו לשינוי כשזה רגע לפני שהרכבת נוסעת, כלומר, כשהאישה (או לחלופין, הגבר) כבר אינה יכולה ואינה מוכנה לשאת יותר את המצב, ומוכנה ללכת עד לפרידה ולגירושין, הוא "מסכים" לטיפול זוגי. נשים רבות רואות בזה התחלה של שינוי, מעין הרע במיעוטו, סוג של התחלה ו"יותר טוב מכלום". אך לצערי, בעצם הסכמתה לטיפול זוגי, האישה בדוגמה הזו סוגרת את ההזדמנות ליצירת שינוי אמיתי. בני הזוג במצב הזה מפספסים את הרגע המשמעותי של נקודת המפנה, היות ובטיפול הזוגי המוקד הוא היחסים בין בני הזוג ובאחריות של שניהם על הקשר שלהם, כשבעצם על בן הזוג המתעלל רגשית לעשות שינוי בעולם הפנימי של עצמו שדוחף אותו לכפות את רצונותיו וצרכיו באמצעות התנהגויות כוחניות ושתלטניות כאלו או אחרות. הטיפול הזוגי במקרים רבים "יאפשר" לבן הזוג המתעלל להמשיך להאשים ולבקר את הצד השני ולהצדיק את התנהגותו הפוגעת.
לכן, כאשר יש בעיות של שליטה בכעסים אצל אחד מבני הזוג, לרוב טיפול זוגי אינו עוזר. יש לטפל תחילה בבעיות התפרצויות הכעס של בן הזוג המתפרץ ורק בשלב שני, בהתאם לצורך, לטפל ביחד כזוג בבעיות המשותפות. יחד עם זאת, ניתן לעשות מפגש אחד או שניים ביחד עם בני הזוג, אך רק מתוך צורך בהתרשמות ובאבחון הבעיה כדי לראות מה היא הדרך הטיפולית הנכונה והמתאימה ביותר עבור הזוג ובעייתם. התנאי למפגש כזה הוא ששני בני הזוג יכולים לדבר באופן חופשי וגלוי, בלי לפחד, ומסוגלים להגיד את כל שעולה רוחם. לעיתים, חשוב שכל אחד מבני הזוג יעבור לפני כן טיפול אישי משל עצמו כדי להבין טוב יותר את עצמו ולעשות סדר בתוך עולמו הפנימי, וכן לקבל כוחות ודרכים יעילות יותר להתמודדות עם עצמו ועם המציאות.
 
ומה לגבי השאלה השנייה, האם עדיף להיפרד/להתגרש מבני זוג שמתעללים רגשית?
 
אם עולים סימני כוחנות ושתלטנות, עלבונות ופגיעות, התפרצויות זעם ומיד בעקבותיהן בקשות סליחה וחרטה, הצטדקויות ותירוצים כבר בשלב ההכרות והחיזור או בתחילתו של הקשר הזוגי, יש סיכוי גדול שאת נכנסת למיטה חולה. אל תחשבי שאת יכולה לשנות אותו או שאיתך זה יהיה אחרת. הסיכוי לכך קטן ביותר. ההתנהגות הפוגעת, ההרסנית והמתפרצת רק הולכת ומחריפה ומתעצמת עם הזמן. עדיף שתחפשי לך זוגיות חדשה ללא כוחנות, שתלטנות ופגיעות נפשיות.
התמודדות עם התעללות רגשית בזוגיות: זוג מרוחק
באופן כללי, אם בן הזוג שלך מתעלל בך רגשית, חשוב שתביני שאת לא אשמה ולא אחראית למעשיו והתנהגויותיו הפוגעניות והמשפילות. יחד עם זאת, חשוב שתדעי שכל עוד את עוברת לסדר היום, ומוכנה לספוג את ההתנהגויות שלו, את בעצם משמרת את המצב כמו שהוא ומתדלקת את הפעמים הבאות של ההתעללות הרגשית כלפייך. כמו כן, מרחב יחסים זוגי כזה שיש בו כאב, סבל ומצוקה, פוגע פגיעה קשה לא רק בכם כבני אדם וכבני זוג, אלא גם בילדים שלכם, התלויים בכם לגמרי לביטחונם העצמי ולערך שלהם. למעשה, זה הרס למשפחה כולה.
 
רק כאשר האשה (או הגבר) אינה מוכנה לשאת יותר את ההתעללות הרגשית כלפיה ונוקטת במעשים ממשיים להפסקת ההתעללות הרגשית עד לפירוק הזוגיות, (אני קוראת לזה "או שאתה הולך...או שאתה הולך...") יכול להתחיל משהו שונה היות ולעיתים קרובות, הגבר אינו רוצה לאבד את אישתו ומשפחתו ומוכן לעשות הכל כדי למנוע את זה ואפילו להגיע לטיפול ו/או לסדנא. פעמים רבות הם מודים אחר כך לבנות זוגם שלחצו ודחפו אותם לעשות את השינוי, כי בתוך תוכם הם לא אהבו את האופן שהם התנהגו בו, את ה"מפלצת" שבתוכם, את "הרודן", "הדיקטטור". הם לא אהבו את המציאות שהם חיו בה, ומה שהם בעצם רצו הוא לחיות בשקט, בהרמוניה, ביחסים טובים עם הסביבה בלי עצבים, בלי להתרגז ובלי להתפרץ ולריב בלי סוף.
התמודדות עם התעללות רגשית בזוגיות: זוג בשדה על רקע שקיעה
לסיום, לא מוכרחים לחיות כך, וכמו שאמרתי כבר, זו לא גזירת גורל. אפשר לשנות את המצב, ואם בן הזוג המתעלל אינו מוכן לשנות את מנהגיו או לא מוכן להיעזר בטיפול, רצוי שבן הזוג שסופג את ההתעללות הרגשית ינקוט בצעדים ברורים שיציבו גבולות שיפסיקו את ההתעללות. אם אין לו יכולת וכוחות לשנות בעצמו את המצב, רצוי שהוא ייעזר בעזרה מקצועית מתאימה כדי לקבל כוחות ותמיכה על מנת שלא להמשיך לחיות בתוך חיים של סבל, עוגמת נפש, השפלה ועלבונות מכאיבים.
 
הכתבה היא גרסה מקוצרת וערוכה למאמר שפורסם על ידי אריאלה מלצר, בעלים ומייסדת מכון רעות לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי, באתר דעתון מבית בא במייל.
 
מקור: אריאלה מלצר
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו