למה אנחנו מתמכרים לעשייה?
המרכיב העיקרי בהתמכרות הזו, כמו בכל התמכרות אחרת, הוא הדופמין. ההורמון הזה מופרש בגופנו בכמויות גבוהות כשאנחנו עוסקים בדברים שאנחנו מכורים אליהם, וכשהוא נכנס למוח הוא גורם לנו לחוות תחושה טובה. עם זאת, התחושה הטובה הזו נמשכת זמן קצר, ובמקרה של התמכרות לעשייה, מיד אחרי שסיימנו לעשות דבר אחד המוח שואף לקבל עוד "מנה" של דופמין, ועקב כך אנחנו ממשיכים לעשות עוד ועוד דברים בלי לתת לעצמנו רגע להירגע.
מתברר שהתמכרות לעשייה היא בעצם עצלות מודרנית
למרות שנראה שזה סותר את הרעיון, התמכרות לעשייה היא למעשה סוג של עצלות – היא גורמת לנו להישאר עסוקים ולהימנע מהתמודדות עם דברים שהיינו מעדיפים שלא לעסוק בהם, כמו למשל תהיות בנוגע לחיינו או בילוי זמן איכות עם המשפחה. ככל שאנחנו עסוקים, בין שבדברים חשובים ובין שלא, אנחנו מרגישים בטוחים, אך האם זה אכן המצב? אתם אולי נמנעים מלחשוב על האם בחרתם את הקריירה שאכן מתאימה לכם? האם יש לחיים שלכם משמעות אמיתית עבורכם?
ככל שאנחנו עסוקים, אנו מרגישים כאילו שאנחנו מטפסים על סולם, אך אנו יכולים לגלות עם הזמן שאותו סולם נשען על הקיר הלא נכון, ומה המטרה בכך אם בסופו של דבר נגיע למעלה ולא נרצה להיות שם? אנשי עסקים רבים שמשקיעים המון כדי להגיע לעמדות ניהול מגלים לאורך הזמן שזה לא מה שהם רצו בחייהם, והופכים ללחוצים עד כדי כך שהם סובלים מבעיות בריאותיות שמשפיעות עליהם לרעה. זה לא נדיר, ואפילו אם אתם עושים זאת כדי לדאוג למצבכם הכלכלי בעתיד, זה לא יעזור לכם במקרה שבו הבריאות שלכם תהיה לקויה ואת כל כספכם תבזבזו על ניסיון לשמור עליה.
זה לא חייב להיות רק בתחום המקצועי – יתכן שאתם כל הזמן פעילים בעבודה, בישולים, ניקיונות וכדומה, אך האם אתם מקדישים זמן ללהיות נוכחים בהווה עם ילדיכם או עם בן / בת הזוג שלכם? אז איך בעצם אנו יודעים האם אנחנו מכורים לעשייה? עליכם לשאול את עצמכם עד כמה אתם עסוקים. אם אנשים מנסים לקבוע איתכם תוכניות או שהילדים שלכם רוצים שתשחקו איתם והתירוץ שלכם לחוסר ההיענות לבקשה הוא "אני עסוק/ה" באופן קבוע, זה סימן לכך שבחרתם להיות עסוקים. בימינו כמעט שאין אדם שאינו "עסוק", ולכן הבעיה הנפשית העיקרית שמתלוננים עליה היא לחץ.
הלחץ אפילו הפך להיות חלק מהזהות שלנו – אם אנחנו עסוקים אנו עושים דבר מה חשוב, ואם אנחנו לחוצים זה כי אנחנו מחויבים להצליח בו. מנגד אם אנחנו לא לחוצים זה אומר שאנחנו לא עושים מספיק, וגם אז הלחץ מכה בנו בצורה שונה, אך יש דרך אחרת. אפשר עדיין להישאר פעילים ויעילים, ובו זמנית רגועים ושלווים – לא להתמכר לעשייה ולא להיכנע לאי עשייה.
עשו יותר על ידי כך שתאטו את הקצב
כדי להימנע מלשחוק את גופכם ונפשכם, אתם צריכים ללמוד איך להאט את הקצב ולהיות שלמים עם זה, וכן לעשות את הדברים הנכונים ולא את כולם – אפשר להציג את זה באנלוגיה מצוינת שמגיעה מעולם החי: הצ'יטה היא החיה המהירה ביותר בעולם, ולמרות זאת, היא לא יוצאת לרדוף אחרי הטרף שלה בלי לחכות לרגע הנכון. היא מתכופפת בשיחים והולכת לאט למשך מספר דקות ומכינה את השרירים שלה לריצת הספרינט. אז, רק כשהיא מוכנה, תוך שניות היא רצה ותופסת את הטרף שלה וזוכה בארוחה טובה.
הצ'יטה בעצם מאטה את הקצב שלה, למרות שיכלה לפעול מהר, וממנה אנחנו יכולים ללמוד שהתגברות על התמכרות לעשייה יכולה להיות מועילה לנו יותר מאשר רק לעשות כל הזמן. הצ'יטה לא מטרידה את עצמה בלרדוף כל היום אחרי עכברים קטנים, אלא משקיעה את מאמציה בטרף גדול אחד, ועושה זאת לאט וביעילות. עלינו ללמוד לרכז את מאמצינו בדברים החשובים במקום לעשות רק לשם העשייה. כשתאטו את הקצב אתם תאפשרו למוח שלכם להימנע משחרור בלתי מבוקר של דופמין, ועקב כך תוכלו להקדיש הרבה יותר תשומת לב לדברים שאתם עושים בשלווה, במקום לפעול לסיומם בלחץ.
3 טיפים שיעזרו לכם להאט את הקצב
1. קחו הפסקה כדי להיות מודעים לרגע שאתם חווים
הגישה הזו היא מאוד טכנית, וכל מה שאתם צריכים עבורה זה לעשות הפסקה של 5 דקות בכל שעה שבה אתם עושים דבר מה. במהלך 5 הדקות האלה עליכם לרכז את המודעות שלכם לרגע הנוכחי שבו אתם נמצאים ולהפסיק לחשוב על מה שאתם עושים – זה יעזור לכם להמשיך לפעול ביעילות רבה יותר. כדי לעשות זאת כמו שצריך, עקבו אחרי הצעדים הבאים:
-
הפעילו שעון עצר שיודיע לכם מתי מגיע הזמן לקחת הפסקה.
-
כשהשעון יצלצל, הפסיקו לבצע את מה שאתם עושים, נשמו עמוק והפנו את המחשבות שלכם לסביבתכם.
-
שאלו את עצמכם מה אתם בעצם עושים – האם אתם רודפים אחרי עכברים או מתכננים לתפוס טרף גדול יותר? אם התשובה היא עכברים, חשבו מה הדבר היעיל יותר שביכולתכם לעשות – האם יש דרך לייעל את הפעולות שלכם או שאולי אתם צריכים לעשות דבר מה אחר לחלוטין?
2. שלטו על ההתמכרות לעשייה
הבעיה עם התמכרות לעשייה זה שהיא גורמת לנו לרדוף אחרי מטרות קצרות טווח – אנחנו מעסיקים את עצמנו בפרטים קטנים במקום לחפש מטרה גדולה. אם אתם קוראים את השורות האלו, ככל הנראה שהנושא הזה מדבר עליכם, וכדי להיפטר מההתמכרות, הרגילו את עצמכם לעשות את הדבר הבא:
-
בפעם הבאה שאתם מגיעים למשרד בבוקר, שבו על הכיסא והסתכלו מחוץ לחלון או על מסך המחשב.
-
אל תעשו דבר – אל תדברו ואל תנסו לפתור בעיות. פשוט שבו ואל תעשו כלום למשך 3 דקות.
אם אתם מגלים שזה קשה לכם, אתם ככל הנראה אכן מכורים לעשייה, וכדי להפסיק את ההתמכרות, כדאי לכם לאתגר את עצמכם להתחיל את היום שלכם כך.
3. שאלו את עצמכם: "האם אני בוחר להיות עסוק"?
בפעם הבאה שאתם מרגישים עסוקים, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם מה גורם לכם להיות עסוקים. האם זה שווה את זה? האם יש דברים אחרים שנמצאים בלוח הזמנים שלכם ושלא חייבים להיות בו? האם הנפש שלכם אכן שואפת לעשות את הדברים האלה או האם המוח שלכם מעמיד פנים שזו מטרתכם האמיתית? היו כנים עם עצמכם וחפשו את התשובות שלכם – אין תשובות לא נכונות, אך אם אתם מכורים לעשייה, סביר להניח שתגיעו לתשובות שאכן יראו לכם שיש דרך אחרת...
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: