1. קללת הידע
בניסוי פסיכולוגי נתבקשה קבוצת נחקרים להקיש באצבעות לפי קצב מנגינה מסוימת, וקבוצה אחרת נתבקשה לנחש באיזה שיר מדובר. 50% מהאנשים בקבוצת מקישי האצבעות היו בטוחים שחברי הקבוצה השנייה יגלו בקלות באיזה שיר מדובר, אך למעשה רק 2.5% מהנחקרים שבקבוצה השנייה אכן הצליחו. הניסוי הזה הוכיח שאנשים בעלי מידע רב יותר על המצב המתרחש מתקשים לראות מצבים מסוימים מנקודת מבט של אנשים שיש להם פחות ידע לגביו. ההטיה הזאת מונעת מכם את היכולת להבין את תפיסתם ודעותיהם של אנשים אחרים שאינם יודעים את מה שאתם יודעים.
2. הטיית סטטוס קוו
אנשים באופן כללי מעדיפים שדברים יישארו כפי שהם, שכן המוכר הוא בטוח יותר. על כן רבים מאיתנו מאמינים לרוב שמשתלם לנו יותר להימנע מרווח פוטנציאלי, כל עוד נצליח לשמור על המצב הקיים כפי שהוא – גישה שכזו מונעת מכם את היכולת לצאת מאזור הנוחות שלכם ולנסות להשיג התקדמות והצלחה בחיים.
3. אשליית השקיפות
אנשים רבים נוטים להעריך יתר על המידה את היכולת של אנשים אחרים להבין אותם ואת רגשותיהם, אליהם הם מודעים. לדוגמה, אנחנו נוטים לחשוב שכולם יכולים לראות את תחושת החרדה שמציפה אותנו או את חוסר הביטחון העצמי שיש לנו, אך למעשה לאיש אין מושג מה הרגשות שאנו חווים בכל רגע נתון, אלא אם כן נביע אותן במילים.
4. נטייה להוכיח נקודת המבט
אנשים לרוב מחפשים עובדות שיאשרו את הדעות שלהם, במקום כאלו שיכולות להעיד על כך שטעו. זכירת מידע באופן שכזה היא סלקטיבית, כי המוח נותן עדיפות לפרטים שלא סותרים את נקודת מבטנו. אם כן, לא רק שהחיפוש שלכם אחר מידע בנוגע לנושא מסוים עלול להיות מוטה בעצמו, אלא שגם הפירוש שתתנו למידע שמצאתם והדרך שבה הוא ייחקק בזיכרונכם יהיו שונים, בהתאם לאופן שבו אתם רואים את העולם.
5. אפקט הבעלות
תופעה זו נתגלתה לראשונה בשנות ה-70, ועל פיה אדם נוטה יותר להעריך רכוש שכבר שייך לו, מאשר רכוש שאינו שייך לו. כתוצאה מכך אנשים מוכנים ואף מרגישים צורך למכור חפץ שהם אוהבים במחיר גבוה יותר מזה שהם שילמו עליו, משום שעבורם התווסף לו גם ערך רגשי מסוים. דבר דומה קורה גם כאשר אנחנו נקשרים רגשית למוצר שטרם קנינו רק מעצם העובדה שחשנו אותו או התנסנו בו, כך למשל בעת קניית בגדים קל לנו לשלם יותר על בגד שכבר מדדנו ואמרו לנו שהוא נראה עלינו טוב, מאשר אם ראינו את אותו הבגד רק על הקולב.
6. עיוות מקצועי
המקצוע שבחרתם לעצמכם מטביע בכם חותם עמוק מאוד. כך לדוגמה, אנשים שתפקידם לתקן בעיות במערכות מחשב מחפשים יותר בעיות בחיים האמיתיים מאשר אנשים אחרים. כך גם פסיכולוגים נוהגים יותר לעזור לחבריהם לפתור בעיות, ומורים נוטים יותר להיות החלטיים בדבריהם – המקצוע שלכם משנה את הדרך שבה אתם חיים את חייכם, גם כשאתם אינכם בעבודה.
7. תכנון מוטעה
ההטייה הקוגניטיבית הזו גורמת לנו לחשוב שהמטלה שעלינו לבצע תיקח פחות זמן ממה שהיא באמת מצריכה. הסיבה לכך היא העלאת התוצאה בדמיון, דבר שגורם לנו להיות אופטימיים יתר על המידה. למרבה ההפתעה, כשאנחנו מתכננים זמן עבור מטלה של אדם אחר, אנחנו נוטים דווקא לחשוב שייקח לו יותר זמן ממה שהוא יצטרך עבורה.
8. אפקט ההיכרות
אנשים נמשכים באופן טבעי לעצמים שהם מזהים כמוכרים, וזאת ללא שום סיבה ברורה לחוקרים. כך למשל אנחנו נוטים לרכוש מוצרים מאותם יצרנים שהתרגלנו אליהם, ואף נקיים מערכות יחסים עם אנשים שדומים במאפיינים רבים לאלו שכבר יצאנו איתם בעבר, אפילו אם הקשרים הקודמים שלנו כשלו. ככל שהמוצר או האדם מזכיר לנו יותר כאלה שכבר הכרנו טוב בעבר, כך אנחנו בוטחים בו יותר מאשר באחרים.
9. מפל המידע
אנשים נוטים להאמין יותר למידע שקיים בשיח הציבורי, וזה לא משנה עד כמה הוא נכון או שגוי ובאיזו גישה מתייחסים אליו. לדוגמה, אנחנו לעיתים רחוקות מאוד מפקפקים באירועים שמופיעים בחדשות ופשוט מקבלים אותם כאמת ברורה ומוחלטת, ואנחנו גם נוטים להסכים יותר עם דעות של חברינו שקראנו בפייסבוק ואשר קיבלו תשומת לב רבה מצד אנשים אחרים.
10. רציונליזציה של אחרי רכישה
ההטייה הקוגניטיבית הזו נקראת גם לפעמים "תסמונת סטוקהולם של לקוחות", והיא גורמת לנו לחפש אחר סיבות שיאשרו את בחירתנו לרכוש מוצר מסוים. הסיבה לכך היא שלאחר מועד הרכישה, אנחנו עלולים להתחרט על בזבוז הכסף או שאולי היינו מעדיפים דווקא לבחור במוצר אחר בדיעבד, אך המוח שלנו משקיט את המחשבות האלה וממציא סיבות לכך שהמוצר שרכשנו אכן היה שווה את ההוצאה.
11. הטייה לטובת העצמי
כמעט כולנו נוטים לייחס את ההצלחות שלנו לתכונות אופי שבבעלותנו, בעוד שאת הכישלונות שלנו אנחנו תולים בנסיבות חיצוניות. עם זאת, כשאנחנו מדברים על אחרים אנו נוטים לעשות את ההיפך; הניצחונות שלהם הם פשוט תוצאה של מזל ברוב המקרים, ואילו ההפסדים שלהם נובעים מהתכונות השליליות שיש להם.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: