דברים רבים בחיים הם זמניים, פגי תפוגה, ויכולים להסתיים או להילקח מאתנו, בין אם אלו שנים שלא ישובו, רכוש וכסף שאיבדנו, חברים עמם נותק הקשר, בני זוג מהם נפרדנו ועוד. יהיו מי שיחושו בכאב האובדן הזה ויביעו מרירות על מה שהיה פעם שלהם או חלק מחייהם ואיננו עוד, אך אם נפתח את העיניים, נזכה לגלות שישנם דברים שאיש לא יוכל לקחת מאתנו והם נתונים במידה רבה בשליטתנו. למעשה, אם נביט אחורה עד לשנות ילדותנו, נגלה שניצנים של רוחנו ומהותנו, ליוו אותנו לאורך כל הדרך, ומה שצריך הוא רק להביט, לזהות, ולחגוג את הקיים. גלו מהם 10 הדברים שאיש לא יכול לקחת מכם, גם ברגעים שתחושו שאיבדתם הכל.
1. הייחודיות שלכם
אנחנו יצורים ייחודיים וחד פעמיים כמו פתיתי השלג שכל אחד מהם הוא שונה וייחודי, למרות שמספרם אין סופי. במסכת סנהדרין כתוב "כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם", המשפט המבלבל הזה עשוי לגרום לנו לחשוב שמקורו באגוצנטריות וראוותנות, אך אם נקרא את המשפט לעומקו, נבין גם את האחריות והחסד שבו. אם העולם נברא עבורי, אז יש לי אחריות כלפי מה שנעשה בו וחלק מהאחריות הזו היא לחיות חיים שלמים ומלאים, שהרי הכל הונח על פני האדמה למעני. כאשר אנו מבינים את מושג הייחודיות אנו יכולים להבחין בקסם שבחיים וזה הטמון גם בתוכנו. אנו ראויים לאושר והצלחה, לא בגלל מה שיש לנו, או מה שאנו עושים, אלא בזכות מי שאנחנו – יצורים אנושיים פגיעים, חזקים, טועים וקסומים.
2. הדימוי עצמי שלכם
רבים טועים לחשוב שדימוי עצמי נמוך הוא עדות לצניעות, אך האמת היא שמדובר במקור להרס עצמי. הדימוי שלנו מגיע בין היתר מאימוץ העין הביקורתית של הסביבה עלינו ולוקח לנו זמן רב ללמוד כיצד לא לשפוט את עצמנו דרך נקודת המבט של האחרים כלפינו. אם נפנים כי כולנו הגענו לעולם לגלות את חיינו ומשמעותם, ולא כדי לחיות חיים וחלומות של אחרים – נוכל לחוש ברוחב ועושר האפשרויות בעולמנו. אם אתם עסוקים במחשבה על מה שההורים שלכם מצפים מכם, האם הבוס מעריך אתכם, ומה חשב עליכם הדייט מאתמול, זה מובן, אך מיותר ובסופו של דבר, רק מרחיק אתכם מהטבעיות שלכם. זכרו כי מוטב לכם למשוך לחייכם את מי שיאהב ויעריך אתכם בגרסה הטבעית ביותר והיא איננה כזו שנסמכת על ניסיון למצוא חן ולהתאים את עצמכם למצבים ואנשים.
3. האינטואיציה שלכם
בהתלבטויות רבות שנעבור בחיים, נחוש מבולבלים, חסרי הכוונה וחוששים מקבלת החלטה שגויה. ייתכן שנשאל את קרובינו מה עלינו לעשות, מה יתאים לנו ומה הדבר "הנכון" לבחור. פעמים רבות לאחר שנחליט, כך או אחרת, נגלה שהיו בנו נטייה או תחושה עמומה שמשכו אותנו לכיוון מסוים והתעלמנו מהן, ולפעמים אף נבחין בדיעבד או בזמן אמת ברמזים שדחפו אותנו לבחירה שעשינו. ככל שנהיה יותר פתוחים ומחוברים לעצמנו, נזהה את המסרים שנשלחים אלינו כאיתותי האינטואיציה, שבאה לחבר אותנו לדרך הנכונה עבורנו. לעולם אל תשוו את המסע שלכם, לזה של אחרים ותנסו לנהוג כמוהם. נזיר בודהיסטי בשם מתיו ריקארד שהוכרז כ"איש השמח בעולם", טען כי "ההשוואה האנושית לאחרים, היא זו ההורגת את האושר". זכרו שהתשובות לרוב הלבטים, נמצאות בתוכנו ולא במבט החוצה על אנשים אחרים.
4. התשוקה שלכם
אם אי פעם היה זמן ללכת בעקבות התשוקה שלכם ולעסוק במשהו בעל משמעות עבורכם – הזמן הזה הוא עכשיו. המסע לגילוי התשוקה שלכם יראה לכם לעיתים כסבוך ועמום, ייתכן אפילו שתתביישו לחשוף אותו בפני עצמכם, אך אם תאפשרו לכם את החופש לחיות ללא ביקורת עצמית - הרסנית, וללא מחסומים חברתיים ותרבותיים של מה שכביכול ראוי לכם לעשות במעמדכם, גילכם ואופייכם, תוכלו לגלות את התשוקות שלכם. אם אתם עוסקים במשהו שעושה אתכם שמחים, מסופקים ומאותגרים, דעו שאתם נוגעים בתשוקות שלכם, ואדוות השינוי שתעשו ישפיעו לחיוב גם על סביבתכם.
5. הנחישות שלכם
כותבים בתחילת דרכם שומעים שכל סיפור צריך להתחיל מגיבור שחווה מאבק או התנגדות, היות וחלק ממקור הצמיחה שלנו הוא דרך התמודדות עם כאב. אין הכוונה שאנו צריכים לחפש לעצמנו סבל, החיים יספקו לנו אתגרים בשפע, חלקם כואבים במיוחד, והם יהוו מקור לצמיחה, שינוי ולמבחן לנחישות ולאומץ שלנו. אין שום דבר קבוע בעולם, וכך גם הטעויות והצרות שלנו. אם נפגין נחישות והתמדה מול אתגרים שבאים לעברנו, ונשמור על עיניים פקוחות, נמצא את מה שאנחנו מחפשים.
6. הגישה שלכם
אם יש דבר מובהק שאיש לא יכול לקחת מכם, הוא הדרך בה אתם בוחרים להגיב למה שאחרים אומרים עליכם או עושים לכם. גם אם אינכם מבינים זאת, יש לכם את החופש לבחור את הגישה שתנקטו בנסיבות שונות. בחירה בחיוביות צריכה להגיע מההבנה שלמרות שזה לא קל למצוא את האושר בעצמנו, זה בלתי אפשרי למצוא אותו במקום אחר. אנחנו מקור ממנו צומחות תגובות, והגישה שננקוט היא הבחירה שלנו. עלולות להיות לנו טענות קשות ומוצדקות על מה שאנשים אחרים עשו לנו וכיצד השפיעו לרעה על חיינו, אך אם נותר לנו איזשהו חופש, אחרי החוויות הקשות של החיים, זה החופש להחליט מהן דרכנו ותגובותינו.
7. יכולתכם להפיץ אהבה וחסד
המדד של חיינו ואושרם איננו טמון במה שצברנו, אלא דווקא במה שנתנו. צדקה, טוב לב וחסד יכולים להתגלם בחיוך, אוזן קשבת ויד מסייעת, וישנם מעשי נתינה רבים שאינם עולים דבר, ואינם חייבים להיות שמורים רק לאהובים והקרובים ביותר אליכם. אנשים רבים נמנעים מלהביע את המילה המפורשת : "אושר", כמטרה של חייהם, אך זו איננה מטרה נאיבית או בלתי אפשרית. זהו מסע בו אתם משתתפים הן כ"צרכנים" והן כ"בעלי עסקים" – מפיצים את האהבה והחסד שלכם, וזוכים לתחושות הזהות.
8. התקווה שלכם
אם ישאלו אתכם מהו הדבר שמדכדך ומפיל אתכם רגשית, ייתכן שתענו שאלו העול והנטל שאתם נושאים עליכם, אך למעשה זו הדרך בה אתם נושאים אותם. המכשול הגדול שעומד בפני אדם ומטרתו בחיים, הוא רמת הנכונות שלו לפעול למענה מתוך תקווה. בעיקר ברגעי קושי וייאוש, הקול הקטן בראשכם שאומר "אולי", ו-"אפשרי", הוא קול התקווה, הכוח שמניע את החיים, האהבה והעתיד שלנו, והוא הכרחי לקיומנו.
9. התבונה והניסיון שלכם
תבונה וניסיון הם תולדה של זמן, ומגיעים בעקבות התמודדות עם חוויות החיים כמו אובדן, אתגרים והתגברות על מכשולים. גם אם עברנו את גיל ההתבגרות, הצמיחה שלנו אף פעם לא נפסקת, וככל שנשמור על פתיחות כלפי שינוי נשמור על רוח הנעורים שלנו. הזרעים להצלחה שלנו נשתלו בכישלונות העבר שלנו, שהרי הניסיון הוא זה שמעניק לנו את התובנות והכוחות לפעול אחרת, אז בפעם הבאה שתבכו את סיומה של אהבה אחת, דעו שהיא שתלה בכם את זרעי האהבה הבאה והטובה יותר שלכם. גם אם זה קשה, השתדלו לא להתחרט על ניסיונות שעברתם, גם אם מדובר בכאלו שהיו שליליים. בסופו של יום זהו מקור הצמיחה שלכם.
10. הבחירה להמשיך הלאה
אל תתנו לטעויות עבר ומערכות יחסים שהסתיימו להרוס את עתידכם, ולמדו להניח את הגבול לכאב ולנזק שאדם או כישלון יכולים לזרוע בחייכם. למדו את השיעור, חוו את האובדן, התאבלו עליו ואז מצאו את הנקודה להגיד "די" ולהמשיך הלאה. סליחה והשלמה יגיעו בשלבים וירעיפו עליכם חסד אם תאפשרו להם ולא תחששו מהם. אין משמעות הסליחה להצדיק חוסר צדק וכאב, אלא היא הדרך העיקרית לחופש ולשחרור שלנו, והיא איננה תלויה בבקשת סליחה מהצד הפוגע. כאשר אנו מוכנים להמשיך הלאה בחיינו, אנו מעניקים לעצמנו את הבעת האמון ביכולת שלנו להתגבר, לצמוח, ולשמוח. הצלקות יזכירו לנו היכן היינו, אך לא לאן אנו צועדים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: